טסלה
צילום: טוויטר

טסלה איבדה כבר 9% החודש - מה מטריד את המשקיעים?

המשקיעים מודאגים מהשפעת ממשל טראמפ על מקור הכנסה בסך 10 מיליארד דולר, אך האמון בחזון הרובוטקסי ממשיך להחזיק את המניה

אדיר בן עמי |


מניית ענקית הרכבים החשמליים טסלה Tesla 2.46%  פתחה את השבוע בירידות שערים, כשהמשקיעים מנסים לפענח את ההשלכות של ממשל טראמפ החדש על עתיד יצרנית הרכב החשמלי. אז מה מטריד את המשקיעים? דו"ח של אקסיוס שפורסם בסוף השבוע מעלה חששות לגבי עתיד מכירות זיכויי הפליטה של טסלה תחת הממשל החדש. אמנם זו לא סוגיה חדשה בוול סטריט, אבל נראה שהיא צצה מחדש.


אז מה הם הזיכויים הרגולטוריים שטסלה מקבלת?  במסגרת המאבק בפליטות פחמן, ממשלות ברחבי העולם מציעות תמריצים ליצרניות רכב המפתחות כלי רכב חשמליים או כאלה עם פליטת פחמן נמוכה במיוחד. יצרניות שמייצרות ומוכרות רכבים ידידותיים לסביבה מקבלות זיכויי פליטה.  בארצות הברית, קליפורניה ולפחות 13 מדינות נוספות מפעילות מערכת של זיכויי פליטה. המערכת מחייבת יצרניות רכב לייצר מספר מסוים של רכבים ללא פליטת מזהמים (ZEV), בהתאם למספר הכולל של המכוניות שנמכרו באותה מדינה.


יצרניות שמייצרות רכבים כאלה זוכות בנקודות זיכוי, כשהניקוד נקבע לפי מספר פרמטרים - למשל, רכב חשמלי עם טווח נסיעה ארוך יותר מזכה ביותר נקודות.  החוק מחייב את היצרניות לצבור מכסה מסוימת של זיכויי פליטה מדי שנה. אם הן לא מצליחות לעמוד ביעד, הן יכולות לרכוש זיכויים מחברות שיש להן עודף.


טסלה, שמייצרת רק רכבים חשמליים המוגדרים כרכבי ZEV, תמיד מחזיקה בעודף זיכויי פליטה. מכיוון שהזיכויים הללו מגיעים לה "בחינם" כחלק מפעילותה הרגילה, מכירתם מהווה למעשה רווח נקי של 100%. מאז סוף 2018, טסלה גרפה לא פחות מ-10 מיליארד דולר ממכירת זיכויים . חלק משמעותי מהכסף הזה מגיע מהמועצה לאיכות האוויר של קליפורניה (CARB), שמפקחת על פליטות כלי רכב ב-15 מדינות.


ממה המשקיעים חוששים?

הדוח החם על שוק העבודה דחף את הריבית ארוכת הטווח כלפי מעלה, מה שמקשה על הצרכנים לקנות רכבים חדשים. זה בדיוק מה שטסלה לא צריכה עכשיו.


ועוד מכה בדרך: תמריצי הרכישה הפדרליים, שמגיעים עד ל-7,500 דולר לרכב חשמלי, עומדים להיעלם. זה בעצם אומר שהמחיר האפקטיבי של רכבי טסלה (ומתחרותיה) עומד לעלות משמעותית.

טראמפ עשוי גם לאתגר את הפטור שקליפורניה קיבלה מהסוכנות להגנת הסביבה, מה שיסכן את מכירות הזיכויים. קליפורניה, מצידה, כבר מתכוננת למאבק משפטי.

קיראו עוד ב"גלובל"


עם זאת, המשקיעים מאמינים שבסך הכל, ממשל טראמפ יטיב עם יצרנית הרכב החשמלי. המניה זינקה ב-57% מאז הבחירות בנובמבר, ובכ-65% מאז אירוע הרובוטקסי באוקטובר.


ומה עם הרובוטקסי? טסלה מתכננת להשיק שירות מוניות אוטונומי בסוף 2025. המשקיעים מקווים שהממשל החדש יעזור לחברות כמו טסלה לפתח ולהשיק רכבים אוטונומיים. 


האנליסטים חלוקים

במורגן סטנלי לאחרונה העלו את מחיר היעד שלהם למניה ל-430 דולר, תוך שהם שומרים על המלצת "קנייה", כאשר בתרחיש האופטימי של האנליסטים, המניה צפויה להגיע ל-800 דולר.

עם זאת, האנליסטים בוול סטריט חצויים: כ-44% מהם ממליצים על קניית המניה, נמוך מהממוצע בקרב מניות ה-S&P 500 שעומד על 55%. מחיר היעד הממוצע? 309 דולר למניה. זה מעניין לאור העובדה שהמניה נסחרת כיום הרבה מעל מחיר היעד הממוצע. האם זה אומר שהשוק אופטימי יותר מהאנליסטים? כנראה שכן.


התמונה הגדולה נותרה חיובית: השילוב של חדשנות טכנולוגית, מובילות בשוק הרכב החשמלי, והבטחת הרובוטקסי ממשיך למשוך משקיעים. השאלה היא האם טסלה תצליח לנווט בין כל האתגרים הרגולטוריים והכלכליים בדרך.


נתוני המסירות


יצרנית הרכבים החשמליים דיווחה לאחרונה על ירידה שנתית ראשונה בהיסטוריה בנתוני המסירות. החברה מסרה 495,570 כלי רכב ברבעון הרביעי של 2024, נתון הנמוך מציפיות האנליסטים שעמדו על כ-504,770 יחידות. בסיכום שנתי, טסלה סיפקה 1.789 מיליון מכוניות בשנת 2024, ירידה קלה לעומת 1.81 מיליון בשנת 2023. נתונים אלה משקפים את האתגרים העומדים בפני החברה בשוק הרכב החשמלי התחרותי, למרות מדיניות הורדת המחירים והתמריצים שהציעה ללקוחות במהלך השנה.


ברבעון הרביעי, ייצרה החברה 459,445 כלי רכב, כאשר הפער בין הייצור למסירות מצביע על אתגרי שרשרת האספקה והלוגיסטיקה שעמם מתמודדת החברה.


למרות הירידה במסירות, שנת 2024 הייתה חיובית עבור משקיעי טסלה, כאשר מניית החברה סיימה את השנה בעלייה של 63%. המניה אף הגיעה לשיא היסטורי חדש באמצע דצמבר, עקפה את השיא הקודם משנת 2021, וזאת חרף הירידה החדה של 29% שנרשמה ברבעון הראשון של השנה.


כבר באפריל 2024, המנכ"ל אילון מאסק הזהיר את המשקיעים כי קצב הצמיחה של החברה צפוי להיות נמוך מזה שנרשם בשנת 2023, שעמד על 38%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביונד מיט
צילום: BEYOND MEAT

מ-240 לפחות מדולר - הקריסה של ביונדמיט

ביונד מיט הייתה סמל לעתיד של תעשיית המזון, מאז ההייפ הראשוני אחרי ההנפקה איבדה את מרבית השווי ונאבקת לשרוד, כשהמניה קורסת מתחת לדולר והחברה מנסה להימנע מפשיטת רגל ברקע החובות הגבוהים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה ביונד מיט קריסה

לפני שש שנים, ביונד מיט Beyond Meat 24.15%  הייתה סמל למהפכה. חברה שהבטיחה לשנות את הדרך שבה העולם צורך חלבון, לא עוד בשר מן החי, אלא תחליפים צמחיים שאפשרו לשלב בין טעם, בריאות וסביבה. המשקיעים התאהבו, הכותרות היללו, והמניה טסה. באותה תקופה זה נראה כמו העתיד של תעשיית המזון. אבל העתיד הזה לא התממש. בשנים האחרונות הביקוש לבשר צמחי דעך, המתחרים התחזקו, והחברה מעולם לא הצליחה להראות רווח שנתי אחד.

ההגעה לנאסדק

החברה הגיעה לנאסדק בתחילת מאי 2019, בתקופה חמה במיוחד עבור תחום הפוד-טק, במה שהפך לאחת ההנפקות הזכורות של בתחום. החברה גייסה כ-240 מיליון דולר לפי מחיר של 25 דולר למניה, ששיקף לה שווי שוק של כ-1.5 מיליארד דולר. ההתלהבות סביב ה"בשר הצמחי", הפכה את יום המסחר הראשון לחגיגה של ממש, כאשר המניה פתחה בעלייה חדה, וסגרה את היום הראשון ברמה של 65.75 דולר, קפיצה של כ-163%. 

תוך פחות מחודשיים המשיכה המניה לטפס והגיעה לשיא של קרוב ל-240 דולר בסוף יולי 2019, מה שהקפיץ את שווי השוק של ביונד מיט לכ-15 מיליארד דולר.

המציאות לא עמדה בציפיות


מאחורי ההייפ הגדול, החברה פשוט לא סיפקה את הסחורה. למרות היתרון הראשוני של ביונד מיט כחברת הבשר הצמחי הציבורית הראשונה, החברה מעולם לא הצליחה להציג רווח שנתי אחד. בשנים האחרונות קצב הצמיחה שלה נעצר, והירידה במכירות הפכה למגמה קבועה. הכנסות החברה ירדו בשיעור שנתי ממוצע של כ-8% בשנתיים האחרונות, וברבעון האחרון נרשמה צניחה של כמעט 20% לעומת השנה שעברה, בעיקר כתוצאה מירידה של כ-19% בנפח המוצרים שנמכרו.

במקום להתרחב, החברה החלה להתכווץ. אחרי שיתוף הפעולה עם רשתות מזון מהיר והציפיות למכירות המוניות, הציבור התעייף מהמוצר, קטגוריית הבשר הצמחי כולה נחלשה, ויריבות כמו טייסון פודס ואימפוסיבל פודס תפסו נתח שוק גדל. אפילו הצרכנים המודעים לבריאות ולאקלים לא הצליחו להציל את המגמה. אבל האכזבה הגדולה ביותר נרשמה בשורה התחתונה. החברה שורפת מזומנים בקצב מהיר, עם הפסד של כ-92 מיליון דולר בשנה הנוכחית לעומת כ-110 מיליון בשנה הקודמת, והמאזן שלה נחלש משמעותית.


פרופ' יואל מוקיר (אונ' תל אביב)פרופ' יואל מוקיר (אונ' תל אביב)

מהפכת הבינה המלאכותית היא בדיוק מה שהחוקרים האלו ניבאו - ולמה היא עלולה להיכשל

שלושת זוכי פרס נובל לכלכלה מסבירים מה מניע את ה-AI ומה צריך לקרות כדי שהמהפכה לא תיעצר באמצע? 

עמית בר |

הזוכים בפרס נובל לכלכלה הם יואל מוקיר, פיליפ אגיון ופיטר הוויט. הפרס ניתן להם על מחקרם על צמיחה כלכלית וליתר דיוק על "הרס יצרני". מה הקשר בין הרס לצמיחה - זה הרי מנוגד? ובכן, כדי לצמוח בגדול צריכים מהפכות שיהרסו את הקיים. הרס - יצרני. הרס שבסופו של דבר גורם לייצר, תפוקה. 

המחקר הזה הוסיף להם נקודות לזכייה, כי הוא מאוד רלבנטי לה שקורה היום - מהפכת ה-AI משנה את אופן העבודה, הייצור וקבלת החלטות. השימוש בה בהדרגה הופך מ"רשות" ל"חובה". וזה קורה במקביל להרס הקיים - אותו הרס שהחוקרים מדברים עליו במחקרים שלהם. 

עבודתם של השלושה, שמתפרשת על פני עשרות שנים ומשלבת ניתוח היסטורי עם מודלים תאורטיים, מציעה מסגרת להבנת אופן שבו טכנולוגיות חדשות מניעות צמיחה כלכלית. במיוחד, היא מדגישה את האתגרים שמתעוררים כאשר כוחות השוק והמדיניות הציבורית אינם מסוגלים להתאים את עצמם לקצב השינוי המהיר. הצמיחה הכלכלית, כך הם מראים, אינה תוצאה מקרית של המצאות בודדות, אלא תהליך חברתי-מוסדי שדורש תנאים ספציפיים. כאשר מסתכלים על המהפכה שבינה מלאכותית עוברת כרגע, המסגרת הזו מספקת כלים להבין מה קורה, מי ינצח, ומה עלול להשתבש.

ההרס היצירתי: המודל שמסביר את מהפכת הבינה המלאכותית

פיליפ אגיון, כלכלן צרפתי-בריטי שמלמד בקולג' אמריקן בלונדון ובאוניברסיטת קיימברידג', ופיטר הוויט, כלכלן קנדי מפרדריקטון, חולקים את הפרס על פיתוח מודלים מתמטיים שמתארים את הדינמיקה של חדשנות בשווקים תחרותיים. השניים, ששיתפו פעולה מאז שנות ה-80, פיתחו את רעיון "ההרס היצירתי" של ג'וזף שומפטר למודל תאורטי מובנה שמסביר בדיוק מה קורה כעת בעולם הבינה המלאכותית.

במאמרם המכונן מ-1992, שפורסם בכתב העת Econometrica, הם בנו מסגרת מתמטית שמתארת כיצד חדשנות מובילה לצמיחה דרך תהליך של החלפת שחקנים בשוק. לפי המודל, חברות ותיקות משקיעות בשיפור תהליכי ייצור, אך פריצות דרך טכנולוגיות, כמו מעבר ממכונות אנלוגיות לדיגיטליות, או כיום מעבר מחיפוש מסורתי לבינה מלאכותית גנרטיבית, מחלישות אותן ומאפשרות כניסת מתחרים חדשים. זה בדיוק מה שקורה עכשיו: חברות ותיקות כמו גוגל ומיקרוסופט משקיעות מיליארדים כדי להגן על מעמדן, בעוד סטארטאפים כמו Anthropic ו-xAI מנסים להדיח אותן.