לא ניתן לערער בשאלת פרשנותו של הסכם פשרה

רע"א 9556/04 יגאל כהן נ. מנהל מס שבח מקרקעין - מחוז ירושלים

ביום 1.1.2002 נתנה ועדת הערר בבית המשפט המחוזי בירושלים תוקף של פסק דין להסכם פשרה בין המבקש לבין המשיב. הסכם הפשרה (להלן - ההסכם), ענינו מכירת חלקיו של המבקש בנכס בשנת 1994, עליו הוצאו שתי שומות על ידי המשיב. מכירת הנכס נכפתה על המבקש מכח פסקי דין שניתנו על ידי בית המשפט המחוזי והעליון.

בהסכם סוכם על שווי המכירה ועל מועדה וכן הוחלט על היקף סכומים שהוצאו על ידי המבקש לצורך פינוי דייר מוגן ולצורך הוצאות משפטיות. עוד נקבע בהסכם כי יבוטלו הקנסות המוטלים על השומות האמורות, ובכלל זה הקנסות המינהליים, וכי תשלומיהן ייפרסו.

כעבור כשנה וחצי הגיש המבקש ערר בפני ועדת הערר, בטענה כי לאחר שניתן להסכם תוקף של פסק דין קיבל המשיב החלטות המנוגדות לו. הערר הוגש לאחר שנדחתה השגה מטעם המבקש (להלן - ההשגה).

גדר המחלוקת הינו פירושו של סעיף בהסכם הקובע: "הצדדים מבקשים מכב' הועדה להורות כי הפקדון שהופקד ע"י העורר בערר והחזר הכספים המגיעים לעורר יוחזרו לידי העורר באמצעות בא כוחו עו"ד אמיר דנוס".

לטענת המבקש, קובע הסעיף פוזיטיבית כי על המשיב להשיב לו כספים.

הועדה דחתה את טענות המבקש וקבעה כי משמעות ההסכם היא כי המשיב יבטל את הקנסות הכלולים בשומות, כולל קנס מינהלי, אך אין פירוש הדבר כי יפטור את העורר מתשלומי הצמדה וריבית.

על החלטה זו של הועדה מתבקשת רשות ערעור. לטענת המבקש, שולמו על ידו תשלומי מס שבח מקרקעין בהיקף העולה על הסכום המצויין בהסכם הפשרה, ומכאן שהמשיב חייב היה בהחזר הפער בתוספת ריבית והצמדה.

בית המשפט העליון פסק

סעיף 90 לחוק מס שבח מקרקרעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963 קובע כי ניתן לערער לבית משפט העליון על החלטת ועדת הערר בבעיה משפטית. הלכה היא כי בית משפט זה ייתן פרשנות מצמצמת למונח "בעיה משפטית", בבואו לקבוע האם יש מקום להתערב בהחלטתה של ועדת הערר, המורכבת מאנשי מקצוע, ולדון בה כבערעור.

המקרה שלפנינו אינו נכלל בגדר המקרים החריגים המעלים בעיה משפטית. המדובר בשאלה פרשנית הנוגעת לסעיפי הסכם הפשרה, אשר ועדת הערר היטיבה לפרשם תוך שהיא נסמכת על תכליתם ועל הפרקטיקה הנוהגת בניסוח הסכמי פשרה מסוג זה.

הבקשה נדחתה. ניתן ביום:14.6.2005 בפני: כבוד השופטת א. פרוקצ'יה. ב"כ המבקש: עו"ד א. דנוס.