לא ניתן לערער בשאלת פרשנותו של הסכם פשרה

בית המשפט העליון דן בשאלה האם ניתן לערער על החלטה של ועדת ערר בשאלת פרשנותו של הסכם פשרה עם מנהל מס שבח מקרקעין, העוסק בהשבת סכומים על ידי המנהל. נקבע כי פרשנותו של ההסכם אינה שאלה משפטית שניתן לערער עליה לבית המשפט העליון.
עו"ד לילך דניאל |

רע"א 9556/04 יגאל כהן נ. מנהל מס שבח מקרקעין - מחוז ירושלים

ביום 1.1.2002 נתנה ועדת הערר בבית המשפט המחוזי בירושלים תוקף של פסק דין להסכם פשרה בין המבקש לבין המשיב. הסכם הפשרה (להלן - ההסכם), ענינו מכירת חלקיו של המבקש בנכס בשנת 1994, עליו הוצאו שתי שומות על ידי המשיב. מכירת הנכס נכפתה על המבקש מכח פסקי דין שניתנו על ידי בית המשפט המחוזי והעליון.

בהסכם סוכם על שווי המכירה ועל מועדה וכן הוחלט על היקף סכומים שהוצאו על ידי המבקש לצורך פינוי דייר מוגן ולצורך הוצאות משפטיות. עוד נקבע בהסכם כי יבוטלו הקנסות המוטלים על השומות האמורות, ובכלל זה הקנסות המינהליים, וכי תשלומיהן ייפרסו.

כעבור כשנה וחצי הגיש המבקש ערר בפני ועדת הערר, בטענה כי לאחר שניתן להסכם תוקף של פסק דין קיבל המשיב החלטות המנוגדות לו. הערר הוגש לאחר שנדחתה השגה מטעם המבקש (להלן - ההשגה).

גדר המחלוקת הינו פירושו של סעיף בהסכם הקובע: "הצדדים מבקשים מכב' הועדה להורות כי הפקדון שהופקד ע"י העורר בערר והחזר הכספים המגיעים לעורר יוחזרו לידי העורר באמצעות בא כוחו עו"ד אמיר דנוס".

לטענת המבקש, קובע הסעיף פוזיטיבית כי על המשיב להשיב לו כספים.

הועדה דחתה את טענות המבקש וקבעה כי משמעות ההסכם היא כי המשיב יבטל את הקנסות הכלולים בשומות, כולל קנס מינהלי, אך אין פירוש הדבר כי יפטור את העורר מתשלומי הצמדה וריבית.

על החלטה זו של הועדה מתבקשת רשות ערעור. לטענת המבקש, שולמו על ידו תשלומי מס שבח מקרקעין בהיקף העולה על הסכום המצויין בהסכם הפשרה, ומכאן שהמשיב חייב היה בהחזר הפער בתוספת ריבית והצמדה.

בית המשפט העליון פסק

סעיף 90 לחוק מס שבח מקרקרעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963 קובע כי ניתן לערער לבית משפט העליון על החלטת ועדת הערר בבעיה משפטית. הלכה היא כי בית משפט זה ייתן פרשנות מצמצמת למונח "בעיה משפטית", בבואו לקבוע האם יש מקום להתערב בהחלטתה של ועדת הערר, המורכבת מאנשי מקצוע, ולדון בה כבערעור.

המקרה שלפנינו אינו נכלל בגדר המקרים החריגים המעלים בעיה משפטית. המדובר בשאלה פרשנית הנוגעת לסעיפי הסכם הפשרה, אשר ועדת הערר היטיבה לפרשם תוך שהיא נסמכת על תכליתם ועל הפרקטיקה הנוהגת בניסוח הסכמי פשרה מסוג זה.

הבקשה נדחתה.

ניתן ביום:14.6.2005 בפני: כבוד השופטת א. פרוקצ'יה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מקדים את תשלום הקצבאות - הזכאים יקבלו כבר ביום ראשון

אילו קצבאות יכללו בהקדמה ומה יקרה בחודש הבא?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי

לקראת ראש השנה, שיחול ביום שני הקרוב (22 בספטמבר), המוסד לביטוח לאומי נערך להקדים את העברת הקצבאות ארוכות המועד ולשלם אותן כבר ביום ראשון (21 בספטמבר). מדובר במהלך שצפוי להקל על מאות אלפי משפחות, קשישים ואנשים עם מוגבלות, שנדרשים להיערך להוצאות החג.

בדרך כלל מועברות הקצבאות ארוכות המועד ב-28 בכל חודש, אולם הפעם הוחלט על הקדמה של שבוע, כדי לאפשר לזכאים נזילות מוקדמת ונוחות כלכלית בתקופה שבה ההוצאות גדלות באופן טבעי - קניות לחג, ארוחות משפחתיות והוצאות שוטפות.

אילו קצבאות ייכללו בהקדמה?

על פי הודעת הביטוח הלאומי, התשלום המוקדם יכלול קצבאות נכות כללית, קצבאות ילדים נכים, שירותים מיוחדים לנכים קשים, קצבאות ניידות, קצבאות לנפגעי עבודה, גמלאות שיקום, גמלת סיעוד, קצבאות מזונות, קצבאות אזרח ותיק (זקנה), קצבאות שארים וכן קצבאות לאסירי ציון. כולן יופקדו בחשבונות הבנק של הזכאים כבר ביום ראשון.

גם קצבת הילדים הרגילה (עבור ילדים שאינם נכים) הוקדמה החודש ושולמה כבר ב-17 בספטמבר, שלושה ימים לפני המועד הקבוע, ה-20 בחודש. תשלומי אבטלה והבטחת הכנסה שולמו כרגיל ב-12 בספטמבר, אך באוקטובר הם יוקדמו ל-9 בחודש.

בכל שנה נושא הקדמת הקצבאות עולה מחדש סביב חגי תשרי, שהם החגים הארוכים והעמוסים ביותר מבחינה כלכלית. הוצאות על מזון, מתנות, טיולים משפחתיים ולעיתים גם חובות שנצברו במהלך השנה, הופכים את התקופה הזו לרגישה במיוחד עבור משקי בית מעוטי יכולת.

פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?

נערך למכור את  SFR Business כדי להוריד חובות של קבוצת אלטיס; גם הוט על המדף; אך מצד שני הוא מתעניין בידיעות אחרונות ואתרי תוכן נוספים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

בעוד אימפריית התקשורת שבראשה עומד פטריק דרהי ניצלה בזכות הסדר חוב, הוא ממשיך להשקיע ולהתרחב בישראל דרך הקמת והרחבת  i24news. על הכוונת שני אתרי תוכן - בחדרי חרדים וסרוגים, אבל המו"מ החשוב באמת הוא על רכישת ידיעות אחרונות. היו בעבר שיחות בין דרהי ומוזס, ויש גם כעת שיחות, אם כי, לא ברור באיזה שלבים הם נמצאים. 

הכוונה של דרהי היא להפוך את הפעילות המקומית לאימפריה תקשורתית, אך כל זה קורה כשאלטיס הענקית שהיתה חברת תקשורת עם זרועות במספר מדינות באירופה, בעיקר בצרפת למעשה קרסה, והדבר היחיד שהציל אותה היה הסדר חוב עם מחזיקי החוב במקביל לוויתור על מיליארדים רבים. דרהי נשאר בעל השליטה (בארץ זה לא היה עובד - ראו מקרה נוחי דנקנר), וכך הצליח להציל את הונו שמוערך בכ-8 מיליארד דולר שאומנם נחתם בחצי ועדיין מדובר כמובן על הון נכבד. 

כעת מתברר שהוא נערך למכירת חברת התקשורת SFR,שהיא חברה מרכזית בסל של אלטיס, במטרה להוריד תא היקף החובות.מדובר בזרוע הפעילות הארגונית של החברה, המציעה שירותי תקשורת, ענן וסייבר ללקוחות עסקיים. החטיבה עשויה להימכר בכמה מיליארדי אירו, עם עניין מצד מתחרות כמו Bouygues ו־Iliad, לצד קרנות פרייבט אקוויטי. העסקה הפוטנציאלית מצטרפת לשורה של מהלכים שמוביל דרהי במטרה להנזיל חלקים מנכסיו, על רקע חובות עתק שנצברו בעקבות שנים של רכישות אגרסיביות במינוף גבוה.

SFR היא חברת התקשורת השנייה בגודלה בצרפת, אחרי Orange. חטיבת SFR Business נחשבת לנכס אסטרטגי, כיוון שהיא מחזיקה בלקוחות עסקיים גדולים ומספקת שירותים מתקדמים בעלי שולי רווח גבוהים יחסית. עבור מתחרותיה הקטנות יותר, החטיבה הזו היא הזדמנות להתרחב ולסגור פער מול Orange. 

 כמו כן, דרהי נערך למכירת הוט שהיא גם חלק מקבוצת אלטיס. אז איך זה קורה שאלטיס פושטת רגל שהוא לא מזרים כסף לחברה ונשאר בעל השליטה בה? קוראים לזה מינוף. דרהי לקח הלוואות גדולות ולא הצליח להחזירם. היופי בעולם העסקים שהוא לא צריך להחזיר אותן באופן אישי כי אלו הלוואות של החברות בקבוצה.