IFTRIC: יש לנו 150 מיליון ד' להרחבת הפעילות בסין
לרשותנו מסגרות אשראי פוטנציאלי בהיקף של למעלה מ-150 מיליון דולר, המיועד למימון וביטוח עסקאות יצוא של ישראלים לסין. כך אומר אורי ברנשטיין, מנכ"ל החברה הישראלית הממשלתית לביטוח סיכוני סחר חוץ (IFTRIC), לקראת כנס שייפתח בבייג'ינג מחר (ב'). לדבריו, מאז 1998, מימשנו עסקאות בהיקף של 400 מיליון דולר בסין, במסגרת 'הפרוטוקול הפיננסי'
הכנס הוא יוזמה משותפת של משרד האוצר הסיני, החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ - IFTRIC ונספחות ישראל בבייג'ינג. לכנס יגיעו מנהלי הרכש הממשלתיים של המחוזות השונים בסין, אשר יביאו עימם חברות או גופים בעלי פוטנציאל לרכש של תוצרת ישראלית.
עוד ישתתפו בכנס: יובל ברונשטיין, סגן החשב הכללי במשרד האוצר, ד"ר אלי אופר, המדען הראשי במשרד התמ"ת, עודד ארבל ואיריס טל ארבל - הנספחים הכלכליים הישראלים בסין
אורי ברנשטיין, מנכ"ל החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ (IFTRIC).
בנוסף, יגיעו מישראל נציגים של כ-15 חברות בתחומי תעשיה שונים, בעלי פוטנציאל לקידום פרויקטים בשוק הסיני. בין החברות שישתתפו: בתחום ההייטק ?RAD, RADWARE, SCOPUS, ECI וגילת לווינים בתחום הציוד הרפואי ? GE Medical ו-Philips Medical שלהן מרכזי מו"פ וייצור בישראל בתחום תשתיות המים ? תה"ל, פלסטרו, נטפים ונען-דן בתחום מערכות חינוך ? דגם מערכות ? חברה לציוד לימוד ממוכן. כמו כן יגיעו מישראל לכנס נציגי ארבעת הבנקים המלווים יצוא ישראלי בסין ? לאומי, הפועלים, המזרחי והבנק הצרפתי BNP שלו שלוחה בישראל.
לדברי ברנשטיין, "היצוא לסין הוא בעל פוטנציאל ממשי להפוך לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של המשק הישראלי. אנו רואים חשיבות רבה בפיתוחו ובהידוק היחסים עם סין. מדובר בכנס חשוב, שיאפשר חשיפה של החברות הישראליות לפוטנציאל השוק רחב ההיקף בסין וכן הרחבת תחומי העסקאות שעד היום רובם התמקדו בציוד רפואי ותקשורת. מטרת הכנס היא לעלות את המודעות של השוק הסיני לאפשרויות של "הפרוטוקול הפיננסי" ויתרונותיו בהשוואה למכשירים פיננסיים המוצעים על ידי מדינות אחרות, אירופאיות בעיקרן".
בדצמבר 2004 הרחיבה IFTRIC את "הפרוטוקול הפיננסי", קו האשראי שהיא מפעילה עבור יצואנים ישראלים הפועלים בסין. החשב הכללי במשרד האוצר, ד"ר ירון זליכה, חתם בסין על ההסכם החדש, שבמסגרתו שופרו משמעותית תנאי פעילות היצואנים הישראליים: מסגרת האשראי הניתנת לעסקאות בסין הורחבה ב - 200 מיליון דולר, לסכום כולל של 550 מיליון דולר. בנוסף, בהסכם החדש ניתנות שלוש אפשרויות למימון: ל-7, 10 ו-12 שנים.
החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ (IFTRIC) הינה חברה בבעלות ממשלתית מלאה, הפועלת במסגרת משרד התמ"ת, ומבטחת יצואנים ישראליים כנגד אי תשלום מצד הקונים - מזמיני עסקאות ושירותים בחו"ל - ובכך מאפשרת קיום עסקאות יצוא ישראליות המבוצעות באשראי לטווחים בינוני וארוך (שנה עד 10 שנים). מטרת פעילותה היא לעודד ולתמוך בפעילות יצואנים ישראליים בחו"ל באמצעות מתן כלי סיוע מימוניים ייחודיים, שיקלו את תנאי פעילותם מול המתחרים בשוקי העולם. החברה מתמקדת בליווי עסקאות מסקטורים שונים, בעיקר פרויקטים בתחומי התשתית, אנרגיה, תקשורת, חקלאות והתעשיות הביטחוניות. החברה מטפלת בכ-10% מכלל היצוא של מדינת ישראל (ללא יהלומים), ותומכת ב-80% מפעילות היצוא למדינות מתפתחות. יו"ר החברה הוא דוד בלומברג.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
אוכלוסיית ישראל גדלה ב-1.1%, בדומה לגידול ב-2024 כאשר לפי הלמ"ס הירידה בקצב גידול האוכלוסייה נובע מעלייה במספר המהגרים מישראל לחו"ל
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית ישראל נאמדת כיום בכ-10.178 מיליון תושבים כאשר 7.771 מהתושבים הם יהודים, המהווים 76.3% מהאוכלוסייה בעוד האוכלוסיה הערבית מונה כ-2.147 מיליון איש המהווים כ-21.1% מהאוכלוסייה ו-260 אלף איש הם זרים, נוצרים שאינם ערבים, המהווים כ-2.6% מהאוכלוסייה.
עוד לפי הדוח, בסוף שנת 2025 אוכלוסיית הישראלים גדלה בכ-112 אלף נפש, אחוז גידול של 1.1% בלבד. האוכלוסייה גדלה בכ-132 אלף תושבים מגידול טבעי (לידות פחות פטירות), כאשר במהלך השנה נולדו כ-182 אלף תינוקות (כ-76% לאימהות יהודיות ואחרות וכ-24% לאימהות ערביות). כמו כן, במהלך שנת 2025 נפטרו כ-50 אלף תושבים, מספר הנמוך בכ-2,000 ממספר הנפטרים בשנת 2024. מספר הפטירות כולל כ-510 חיילי צה"ל שנהרגו במלחמה, כאשר עיקרם נפל במהלך שנת 2024. עם זאת, בשיעור הפטירות ב-2025 חל שינוי קטן לעומת 2024, 5.3 ל-1,000 תושבים ב-2024 לעומת 5.2 ל-1,000 תושבים השנה.

- אוכלוסיית ישראל עלתה ל-10.09 מיליון: נתוני הלמ"ס לרגל יום העצמאות
- ישראל על סף 10 מיליון תושבים, וגם - הבורסה מאז תחילת המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר ישראלים עוזבים מאשר חוזרים
ב-2025 עזבו את ישראל כ-69.3 אלף איש בעוד ש-19 אלף ישראלים בלבד חזרו לישראל, כך לפי נתוני הלמ"ס. נתונים אלו הופכים את מאזן ההגירה הבין-לאומית לשלילי ועומד על כ-20 אלף. מאזן הישראלים המהגרים מישראל בסוף 2025 הוא שלילי ועומד על 50.3- אלף. מספר העולים החדשים עומד על 24.6 אלף, מספר הנמוך בכ-8 אלף מהשנה הקודמת ומספר המגיעים באיחוד משפחות עומד על 5.5 אלף , שגם הוא מספר הנמוך מהשנה הקודמת בכ-2500 איש.
