IFTRIC: יש לנו 150 מיליון ד' להרחבת הפעילות בסין
לרשותנו מסגרות אשראי פוטנציאלי בהיקף של למעלה מ-150 מיליון דולר, המיועד למימון וביטוח עסקאות יצוא של ישראלים לסין. כך אומר אורי ברנשטיין, מנכ"ל החברה הישראלית הממשלתית לביטוח סיכוני סחר חוץ (IFTRIC), לקראת כנס שייפתח בבייג'ינג מחר (ב'). לדבריו, מאז 1998, מימשנו עסקאות בהיקף של 400 מיליון דולר בסין, במסגרת 'הפרוטוקול הפיננסי'
הכנס הוא יוזמה משותפת של משרד האוצר הסיני, החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ - IFTRIC ונספחות ישראל בבייג'ינג. לכנס יגיעו מנהלי הרכש הממשלתיים של המחוזות השונים בסין, אשר יביאו עימם חברות או גופים בעלי פוטנציאל לרכש של תוצרת ישראלית.
עוד ישתתפו בכנס: יובל ברונשטיין, סגן החשב הכללי במשרד האוצר, ד"ר אלי אופר, המדען הראשי במשרד התמ"ת, עודד ארבל ואיריס טל ארבל - הנספחים הכלכליים הישראלים בסין
אורי ברנשטיין, מנכ"ל החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ (IFTRIC).
בנוסף, יגיעו מישראל נציגים של כ-15 חברות בתחומי תעשיה שונים, בעלי פוטנציאל לקידום פרויקטים בשוק הסיני. בין החברות שישתתפו: בתחום ההייטק ?RAD, RADWARE, SCOPUS, ECI וגילת לווינים בתחום הציוד הרפואי ? GE Medical ו-Philips Medical שלהן מרכזי מו"פ וייצור בישראל בתחום תשתיות המים ? תה"ל, פלסטרו, נטפים ונען-דן בתחום מערכות חינוך ? דגם מערכות ? חברה לציוד לימוד ממוכן. כמו כן יגיעו מישראל לכנס נציגי ארבעת הבנקים המלווים יצוא ישראלי בסין ? לאומי, הפועלים, המזרחי והבנק הצרפתי BNP שלו שלוחה בישראל.
לדברי ברנשטיין, "היצוא לסין הוא בעל פוטנציאל ממשי להפוך לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של המשק הישראלי. אנו רואים חשיבות רבה בפיתוחו ובהידוק היחסים עם סין. מדובר בכנס חשוב, שיאפשר חשיפה של החברות הישראליות לפוטנציאל השוק רחב ההיקף בסין וכן הרחבת תחומי העסקאות שעד היום רובם התמקדו בציוד רפואי ותקשורת. מטרת הכנס היא לעלות את המודעות של השוק הסיני לאפשרויות של "הפרוטוקול הפיננסי" ויתרונותיו בהשוואה למכשירים פיננסיים המוצעים על ידי מדינות אחרות, אירופאיות בעיקרן".
בדצמבר 2004 הרחיבה IFTRIC את "הפרוטוקול הפיננסי", קו האשראי שהיא מפעילה עבור יצואנים ישראלים הפועלים בסין. החשב הכללי במשרד האוצר, ד"ר ירון זליכה, חתם בסין על ההסכם החדש, שבמסגרתו שופרו משמעותית תנאי פעילות היצואנים הישראליים: מסגרת האשראי הניתנת לעסקאות בסין הורחבה ב - 200 מיליון דולר, לסכום כולל של 550 מיליון דולר. בנוסף, בהסכם החדש ניתנות שלוש אפשרויות למימון: ל-7, 10 ו-12 שנים.
החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ (IFTRIC) הינה חברה בבעלות ממשלתית מלאה, הפועלת במסגרת משרד התמ"ת, ומבטחת יצואנים ישראליים כנגד אי תשלום מצד הקונים - מזמיני עסקאות ושירותים בחו"ל - ובכך מאפשרת קיום עסקאות יצוא ישראליות המבוצעות באשראי לטווחים בינוני וארוך (שנה עד 10 שנים). מטרת פעילותה היא לעודד ולתמוך בפעילות יצואנים ישראליים בחו"ל באמצעות מתן כלי סיוע מימוניים ייחודיים, שיקלו את תנאי פעילותם מול המתחרים בשוקי העולם. החברה מתמקדת בליווי עסקאות מסקטורים שונים, בעיקר פרויקטים בתחומי התשתית, אנרגיה, תקשורת, חקלאות והתעשיות הביטחוניות. החברה מטפלת בכ-10% מכלל היצוא של מדינת ישראל (ללא יהלומים), ותומכת ב-80% מפעילות היצוא למדינות מתפתחות. יו"ר החברה הוא דוד בלומברג.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- בנק הפועלים ודיסקונט ילוו פרויקט התחדשות רחב היקף בשטח סמינר הקיבוצים
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
מחאות בטהרן. קרדיט: רשתות חברתיותאיראן בוערת: גל מחאות כלכלי שוטף את המדינה
הציבור האיראני יוצא לרחובות בשל יוקר המחייה ושחיקת המטבע המקומי; הנשיא, מאסעוד פזשקיאן, מנסה להפחית את המתח הציבורי והבטיח לשנות את התקציב כדי להקל על האזרחים, במיוחד על בעלי ההכנסות הנמוכות; המחאות משקפות את התסכול הכלכלי העמוק של האוכלוסייה ונחשבות
לרחבות ביותר מאז 2019; האם המשטר לקראת נפילה?
המשבר הכלכלי באיראן הולך ומעמיק, אך בימים האחרונים הוא כבר חצה גבול ברור והפך ממשבר פיננסי וחברתי לאתגר שלטוני של ממש. קריסת המטבע, אינפלציה דוהרת ויוקר מחיה הציתו גל מחאות רחב, שמתפשט מטהראן לערים נוספות ולפריפריה, ומפעיל לחץ כבד על משטר שנמצא ממילא
בנקודת חולשה חריגה. הציבור מבין אחרי המלחמה עם ישראל שהשקעות הענק בציוד צבאי, טילים ותוכנית גרעין לצד מימון ענק לחיזבאללה היה בזבוז של כספים על חשבונם. הציבור רוצה לאכול, רוצה חשמל, רוצה מים - בחלקים גדולים באיראן אין את הצרכים הבסיסיים האלו כי איראן רצתה
להיות מדינה חזקה צבאית. זה על חשבון הציבור והוא התעורר.
הריאל האיראני איבד מאז הקיץ כ־60% מערכו, ובמהלך הימים האחרונים נסחר בשפל חסר תקדים מול הדולר. היחלשות המטבע פגעה ישירות בחסכונות הציבור האיראני, ריסקה משכורות והובילה לזינוק חד במחירי מזון, אנרגיה ושירותים בסיסיים. עבור אזרחים רבים, גם מהמעמד הבינוני העירוני, השחיקה היא לא מציאות יומיומית של חישוב מתמיד האם הם יכולים להרשות לעצמם קפה, נסיעה או טיפול רפואי.המעמד הבינוני באיראן הפך בשנה האחרונה לעני.
על הרקע הזה פרצו מחאות במספר מוקדים במקביל. בטהראן נראו מפגינים חוצים גשרים מרכזיים, מתעמתים עם כוחות ביטחון וקוראים סיסמאות נגד יוקר המחיה והשלטון. אזור הבזאר הגדול, שמשמש כליבה של הכלכלה העירונית בטהרן, הפך לזירה מרכזית, כאשר סוחרים סגרו חנויות במחאה על תנודתיות המטבע והפסדים כבדים. מוקדי מחאה נוספים נרשמו בשכונות מערביות של הבירה, באוניברסיטאות, ואף באי קשם שבמפרץ הפרסי, שם נשמעו קריאות חריפות נגד ההנהגה בשעות הלילה וגם בבוקר. מדובר על הפגנות ומחאות של מספר ימים כשמדי יום המחאות מתגברות. המחאות האלו עם לחץ צבאי-פוליטי עשויות להוביל להפלת השלטון הקיים. אך דווקא עליית המדרגה שלהן, עשויה להוביל את ישראל לחשוב פעמיים לפני שהיא יוצאת לקרב.
פתיחת חזית מול איראן תוביל לאיחוד העם האיראני נגד - "הישות הציונית". לרוב, העם עומד מאחורי השליט גם אם הוא לא מעוניין בו כשיש אויב מבחוץ. עם זאת, ברור שיש לנצל את המצב הרגיש בתוך המדינה כדי לנסות להפיל את המשטר מפנים. עם זאת, ולמרות תמונות על הפגנות ומחאות גדולות, זה עוד לא מחאות עם דם או מעצרים, האלימות בהם היא ברמה יחסית נמוכה.
- פגישה משולשת בטהרן: בכירים טורקיים וסעודיים בביקור רשמי באירן
- איך מנצחים את הכטב"מ האיראני - התוכנית של בריטניה ואוקראינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היקף המחאות המדויק אינו ברור לחלוטין, אבל ידוע על לפחות מעל 10 מוקדים גדולים, רובם בערים מרכזיות. עצם התפשטותן למוקדים מגוונים ובעלי אופי חברתי שונה, סוחרים, סטודנטים, עובדים שכירים, מדאיגה את השלטון. זאת במיוחד על רקע העובדה שבשנה האחרונה נקט המשטר יד קשה במיוחד נגד מתנגדים, עם גל מעצרים נרחב ושיעור הוצאות להורג מהגבוהים זה עשרות שנים, במטרה למנוע מראש התלקחות עממית רחבת היקף.
