IFTRIC: יש לנו 150 מיליון ד' להרחבת הפעילות בסין

15 חברות ישראליות ישתתפו בכנס שייפתח מחר (ב') בבייג'ינג ביוזמת משרד האוצר הסיני, IFTRIC ונספחות ישראל בבייג'ינג
שי פאוזנר |

לרשותנו מסגרות אשראי פוטנציאלי בהיקף של למעלה מ-150 מיליון דולר, המיועד למימון וביטוח עסקאות יצוא של ישראלים לסין. כך אומר אורי ברנשטיין, מנכ"ל החברה הישראלית הממשלתית לביטוח סיכוני סחר חוץ (IFTRIC), לקראת כנס שייפתח בבייג'ינג מחר (ב'). לדבריו, מאז 1998, מימשנו עסקאות בהיקף של 400 מיליון דולר בסין, במסגרת 'הפרוטוקול הפיננסי'

הכנס הוא יוזמה משותפת של משרד האוצר הסיני, החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ - IFTRIC ונספחות ישראל בבייג'ינג. לכנס יגיעו מנהלי הרכש הממשלתיים של המחוזות השונים בסין, אשר יביאו עימם חברות או גופים בעלי פוטנציאל לרכש של תוצרת ישראלית.

עוד ישתתפו בכנס: יובל ברונשטיין, סגן החשב הכללי במשרד האוצר, ד"ר אלי אופר, המדען הראשי במשרד התמ"ת, עודד ארבל ואיריס טל ארבל - הנספחים הכלכליים הישראלים בסין

אורי ברנשטיין, מנכ"ל החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ (IFTRIC).

בנוסף, יגיעו מישראל נציגים של כ-15 חברות בתחומי תעשיה שונים, בעלי פוטנציאל לקידום פרויקטים בשוק הסיני. בין החברות שישתתפו: בתחום ההייטק ?RAD, RADWARE, SCOPUS, ECI וגילת לווינים בתחום הציוד הרפואי ? GE Medical ו-Philips Medical שלהן מרכזי מו"פ וייצור בישראל בתחום תשתיות המים ? תה"ל, פלסטרו, נטפים ונען-דן בתחום מערכות חינוך ? דגם מערכות ? חברה לציוד לימוד ממוכן. כמו כן יגיעו מישראל לכנס נציגי ארבעת הבנקים המלווים יצוא ישראלי בסין ? לאומי, הפועלים, המזרחי והבנק הצרפתי BNP שלו שלוחה בישראל.

לדברי ברנשטיין, "היצוא לסין הוא בעל פוטנציאל ממשי להפוך לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של המשק הישראלי. אנו רואים חשיבות רבה בפיתוחו ובהידוק היחסים עם סין. מדובר בכנס חשוב, שיאפשר חשיפה של החברות הישראליות לפוטנציאל השוק רחב ההיקף בסין וכן הרחבת תחומי העסקאות שעד היום רובם התמקדו בציוד רפואי ותקשורת. מטרת הכנס היא לעלות את המודעות של השוק הסיני לאפשרויות של "הפרוטוקול הפיננסי" ויתרונותיו בהשוואה למכשירים פיננסיים המוצעים על ידי מדינות אחרות, אירופאיות בעיקרן".

בדצמבר 2004 הרחיבה IFTRIC את "הפרוטוקול הפיננסי", קו האשראי שהיא מפעילה עבור יצואנים ישראלים הפועלים בסין. החשב הכללי במשרד האוצר, ד"ר ירון זליכה, חתם בסין על ההסכם החדש, שבמסגרתו שופרו משמעותית תנאי פעילות היצואנים הישראליים: מסגרת האשראי הניתנת לעסקאות בסין הורחבה ב - 200 מיליון דולר, לסכום כולל של 550 מיליון דולר. בנוסף, בהסכם החדש ניתנות שלוש אפשרויות למימון: ל-7, 10 ו-12 שנים.

החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ (IFTRIC) הינה חברה בבעלות ממשלתית מלאה, הפועלת במסגרת משרד התמ"ת, ומבטחת יצואנים ישראליים כנגד אי תשלום מצד הקונים - מזמיני עסקאות ושירותים בחו"ל - ובכך מאפשרת קיום עסקאות יצוא ישראליות המבוצעות באשראי לטווחים בינוני וארוך (שנה עד 10 שנים). מטרת פעילותה היא לעודד ולתמוך בפעילות יצואנים ישראליים בחו"ל באמצעות מתן כלי סיוע מימוניים ייחודיים, שיקלו את תנאי פעילותם מול המתחרים בשוקי העולם. החברה מתמקדת בליווי עסקאות מסקטורים שונים, בעיקר פרויקטים בתחומי התשתית, אנרגיה, תקשורת, חקלאות והתעשיות הביטחוניות. החברה מטפלת בכ-10% מכלל היצוא של מדינת ישראל (ללא יהלומים), ותומכת ב-80% מפעילות היצוא למדינות מתפתחות. יו"ר החברה הוא דוד בלומברג.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.