IFTRIC: יש לנו 150 מיליון ד' להרחבת הפעילות בסין
לרשותנו מסגרות אשראי פוטנציאלי בהיקף של למעלה מ-150 מיליון דולר, המיועד למימון וביטוח עסקאות יצוא של ישראלים לסין. כך אומר אורי ברנשטיין, מנכ"ל החברה הישראלית הממשלתית לביטוח סיכוני סחר חוץ (IFTRIC), לקראת כנס שייפתח בבייג'ינג מחר (ב'). לדבריו, מאז 1998, מימשנו עסקאות בהיקף של 400 מיליון דולר בסין, במסגרת 'הפרוטוקול הפיננסי'
הכנס הוא יוזמה משותפת של משרד האוצר הסיני, החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ - IFTRIC ונספחות ישראל בבייג'ינג. לכנס יגיעו מנהלי הרכש הממשלתיים של המחוזות השונים בסין, אשר יביאו עימם חברות או גופים בעלי פוטנציאל לרכש של תוצרת ישראלית.
עוד ישתתפו בכנס: יובל ברונשטיין, סגן החשב הכללי במשרד האוצר, ד"ר אלי אופר, המדען הראשי במשרד התמ"ת, עודד ארבל ואיריס טל ארבל - הנספחים הכלכליים הישראלים בסין
אורי ברנשטיין, מנכ"ל החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ (IFTRIC).
בנוסף, יגיעו מישראל נציגים של כ-15 חברות בתחומי תעשיה שונים, בעלי פוטנציאל לקידום פרויקטים בשוק הסיני. בין החברות שישתתפו: בתחום ההייטק ?RAD, RADWARE, SCOPUS, ECI וגילת לווינים בתחום הציוד הרפואי ? GE Medical ו-Philips Medical שלהן מרכזי מו"פ וייצור בישראל בתחום תשתיות המים ? תה"ל, פלסטרו, נטפים ונען-דן בתחום מערכות חינוך ? דגם מערכות ? חברה לציוד לימוד ממוכן. כמו כן יגיעו מישראל לכנס נציגי ארבעת הבנקים המלווים יצוא ישראלי בסין ? לאומי, הפועלים, המזרחי והבנק הצרפתי BNP שלו שלוחה בישראל.
לדברי ברנשטיין, "היצוא לסין הוא בעל פוטנציאל ממשי להפוך לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של המשק הישראלי. אנו רואים חשיבות רבה בפיתוחו ובהידוק היחסים עם סין. מדובר בכנס חשוב, שיאפשר חשיפה של החברות הישראליות לפוטנציאל השוק רחב ההיקף בסין וכן הרחבת תחומי העסקאות שעד היום רובם התמקדו בציוד רפואי ותקשורת. מטרת הכנס היא לעלות את המודעות של השוק הסיני לאפשרויות של "הפרוטוקול הפיננסי" ויתרונותיו בהשוואה למכשירים פיננסיים המוצעים על ידי מדינות אחרות, אירופאיות בעיקרן".
בדצמבר 2004 הרחיבה IFTRIC את "הפרוטוקול הפיננסי", קו האשראי שהיא מפעילה עבור יצואנים ישראלים הפועלים בסין. החשב הכללי במשרד האוצר, ד"ר ירון זליכה, חתם בסין על ההסכם החדש, שבמסגרתו שופרו משמעותית תנאי פעילות היצואנים הישראליים: מסגרת האשראי הניתנת לעסקאות בסין הורחבה ב - 200 מיליון דולר, לסכום כולל של 550 מיליון דולר. בנוסף, בהסכם החדש ניתנות שלוש אפשרויות למימון: ל-7, 10 ו-12 שנים.
החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ (IFTRIC) הינה חברה בבעלות ממשלתית מלאה, הפועלת במסגרת משרד התמ"ת, ומבטחת יצואנים ישראליים כנגד אי תשלום מצד הקונים - מזמיני עסקאות ושירותים בחו"ל - ובכך מאפשרת קיום עסקאות יצוא ישראליות המבוצעות באשראי לטווחים בינוני וארוך (שנה עד 10 שנים). מטרת פעילותה היא לעודד ולתמוך בפעילות יצואנים ישראליים בחו"ל באמצעות מתן כלי סיוע מימוניים ייחודיים, שיקלו את תנאי פעילותם מול המתחרים בשוקי העולם. החברה מתמקדת בליווי עסקאות מסקטורים שונים, בעיקר פרויקטים בתחומי התשתית, אנרגיה, תקשורת, חקלאות והתעשיות הביטחוניות. החברה מטפלת בכ-10% מכלל היצוא של מדינת ישראל (ללא יהלומים), ותומכת ב-80% מפעילות היצוא למדינות מתפתחות. יו"ר החברה הוא דוד בלומברג.

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
.jpg)
קנאביס - האם מותר לכם להשתמש, כמה מותר להחזיק, מהם העונשים?
שאלות ותשובות על קנאביס בישראל
מדברים בלי הפסקה על קנאביס, אבל אל תחשבו שהשימוש כבר חוקי. זה עוד רחוק. החזקת קנאביס בכמות של עד 15 גרם נחשבת לשימוש עצמי, אך עדיין אסורה על פי חוק. במקרים כאלה, רשויות האכיפה לרוב יטילו קנס או יציעו הליך חלופי במקום כתב אישום, במיוחד אם מדובר בעבירה ראשונה.
בפועל, קנאביס מותר בארץ רק לשימושים רפואיים ורק למי שיש לו אישור. היו ניסיונות להרחיב את האישור גם לפנאי, בינתיים אין אישור כזה. הנה שאלות ותשובות על קנאביס בישראל:
האם אפשר לקנות
קנאביס באופן חוקי בישראל?
כן, אבל רק עם רישיון רפואי ממשרד הבריאות. מי שקיבל את האישור יכול לרכוש קנאביס בבתי מרקחת מורשים בלבד. אין אפשרות חוקית לרכוש קנאביס לשימוש אישי ללא אישור רפואי.
מה נחשב לשימוש עצמי לפי החוק?
שימוש עצמי מוגדר כהחזקת קנאביס בכמות של עד 15 גרם. מעבר לכך, העבירה עלולה להיחשב לסחר או החזקה שלא לשימוש עצמי, ועונשה חמור יותר.
- שיח מגדילה רווחים למרות ירידה בהכנסות
- רודפים אחרי חלום ה-AI? כדאי שתחשבו שוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קריאה מעניינת: מהפכה בשוק הקנאביס? טראמפ שוקל להוריד את הסיווג הפדרלי - מה המשמעות?
