מס רכישה על בסיס שווי שוק - התעלמות מהסכם בני זוג
ו"ע 1347/03 שטרית יהודה אהוד נ. מנהל מס שבח נתניה
ביום 7.9.1999 רכש העורר ביחד עם גב' שלומית לינהרט (להלן - שלומית) מגרש לצורך בניית בית משותף (להלן - הרכישה).
בזמן הרכישה היו העורר ושלומית בני זוג קבועים ולא נשואים, וזאת במשך 8 שנים קודם הרכישה.
עם הרכישה ערכו העורר ושלומית הסכם לחלוקת הממון ביניהם, על מנת להימנע ממחלוקות והסדרת יחסיהם בעתיד (להלן - ההסכם).
בהתאם להסכם, כל צד אשר יחפוץ לסיים את חלקו במגרש, רשאי למכור לצד שכנגד את חלקו בנכס, בעבור 50,000 דולר.
היחסים בין העורר לשלומית התערערו והם החליטו לסיים את הקשר. בעקבות זאת החליטו הצדדים לבצע מכירה של חלקה של שלומית בנכס לעורר.
לטענת העורר, בניית הבית נעשתה על ידי העורר בלבד, ללא התערבות, בין כספית ובין כל צורה אחרת של שלומית.
המשיב קבע כי בין הצדדים קיימים יחסים מיוחדים, לכן לצורך מס רכישה, קבע את שווי הבית על סך של 300,000 דולר ומחציתו על סך של 150,000 דולר.
אין למעשה כל מחלוקת בין הצדדים כי שווי הנכס נשוא הערר בשלמות, הינו 300,000 דולר. הטענה היחידה של העורר הינה כי נמכר חלק במקרקעין ששוויו 50,000 דולר בלבד, וכיון שיש תום לב יש לקבוע את מס הרכישה על פי שווי זה.
ועדת הערר בענין מס שבח מקרקעין שליד בית המשפט המחוזי
בתל אביב – יפו פסקה
במקרה בו אין מחלוקת כי שווי השוק של הנכס בשלמותו הוכח, עובר נטל הראיה לעורר לשכנע כי התמורה הנקובה נקבעה בתום לב ובהיעדר יחסים מיוחדים במובן סעיף 1 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן - החוק).
העורר לא טרח להציג בפני הועדה את מסמך הרכישה המקורי, אבל מקובלת על הועדה קביעתו של המשיב כי המגרש נרכש על ידי שני הצדדים בחלקים שווים ביניהם.
על העורר היה להביא עדים וראיות על מנת להוכיח את אופי רכישת המגרש על ידי בני הזוג, על מנת לשכנע כי חלקה הכולל של שלומית בבית היה רק 50,000 דולר. אי הבאת עדים וראיות כאמור פועל לחובתו של העורר.
סעיף 1 לחוק מגדיר את המונח מקרקעין, כדלקמן: "קרקע בישראל לרבות בתים, בניינים ודברים אחרים המחוברים לקרקע חיבור של קבע".
המסקנה מהגדרה זו היא כי לא ניתן לרכוש את אחד ממרכיבי המקרקעין בנפרד, מגרש או בניה. במקרקעין שאינם רשומים כבית משותף, הקרקע היא העיקר והמחוברים הינם הטפל ההולך אחרי העיקר. לפיכך, לא ניתן לטעון בסיטואציה כזאת כי הקרקע שייכת לאחד והמבנה שייך לאחר.
אם הצדדים היו רוצים כי זכויותיה של שלומית יהיו בכל מקרה בשווי של 50,000 דולר, היה עליהם לקבוע זאת מפורשות ולא להרשם כבעלים במגרש בחלקים שווים ביניהם.
טענת העורר כאילו בניית הבית נעשתה מכספו שלו נשארת רק בגדר טיעון. עיון במסמכים שצורפו לערר אינו מגלה מסמך אחד המעיד כי העורר נשא בעלויות הבניה לבדו. לא צורפו חשבוניות ו/או הסכם קבלני.
הערר נדחה. העורר חויב בהוצאות בסכום כולל של 5,000 ₪.
ניתן ביום: 14.4.2005 בפני: כב' השופט ע. זמיר - יו"ר, מר ד. מרגליות, עו"ד ושמאי מקרקעין – חבר, מר צ. פרידמן, רו"ח – חבר.
ב"כ העורר: עו"ד ד. קדוש; ב"כ המשיב: עו"ד ל. דיין.

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו
למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו".
ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים.
עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל.
במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת.
- מנכ"ל ריאנאייר מאיים להעביר מטוסים בעקבות המצב הבטחוני
- חברת התעופה האירית שנמצאת בעמדה תחרותית חזקה יותר מכולן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".