אושר הסכם שומה שנחתם על ידי אחיו של נישום
עמ"ה 1155/02 סולטאן סופיאן נ. פקיד שומה כפר סבא
המערער עסק בעבודות ריצוף משנת 1993 ועד שנת 1998. למשיב נמסר מידע על ידי מחלקת המודיעין של אגף מס הכנסה, לפיו המחזור עליו דיווח המערער למשיב לגבי שנת המס 1997 נמוך מהמחזור שדווח על ידי המנכים שניכו למערער מס במקור בשנת המס.
בבדיקת המחזור המדווח על ידי המערער לשלטונות מע"מ התברר למשיב, כי אף המחזור שדווח למע"מ לשנת המס 1997, גבוה מהמחזור שדווח למשיב. בנוסף, מצא המשיב ליקויים נוספים בשומת המערער.
המשיב ביקש להוציא למערער שומות לשנות המס 1997-1998. לשם כך הוצאה הזמנה לנישום להתייצב לדיון בנוגע לענינו.
ביום 15.4.2001 נקבע דיון ובאותו מעמד נחתם הסכם לכאורה בין המערער לבין המשיב (להלן - ההסכם). לימים נודע כי מי שהתייצב לדיון במועד שנקבע למערער ומי שחתם על ההסכם היה אחיו של המערער ולא המערער עצמו.
ביום 24.6.2001, מעל חודשיים לאחר הדיון וחתימת ההסכם, פנה המערער למשיב בבקשה לביטול ההסכם. בפנייתו ביקש המערער לבטל את ההסכם מאחר שנגרמו לו, כתוצאה ממנו, הוצאות רבות אשר אינו יכול לעמוד בהן לאור מצבו הכלכלי הרעוע.
ביום 11.9.2001 פנה המערער למשיב בבקשה לפתיחת השומות בהסכם וזאת על פי סעיף 147 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961, אך בקשתו נדחתה.
הערעור נסב סביב השאלה האם השומות בהסכם, שנחתמו לכאורה ביום 15.4.2001 בין המערער למשיב, תקפות ומחייבות את הצדדים, שכן לטענת המערער אחיו התייצב במשרדי המשיב שלא בהתאם לרשותו וחתם בלא הסכמתו על הסכם שומה עם המשיב ומשכך, הסכם השומה בטל.
בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו פסק
במקרה דנן, גם אם פעל האח על דעת עצמו במקרה הקונקרטי ואף חתם על ההסכם מול המשיב, הרי שבאותו ערב, כבר ידע המערער על עצם החתימה על ההסכם ועל התערבות אחיו.
המערער לא פעל על מנת לבטל את ההסכם. פנייתו הראשונה למשיב נשלחה מעל חודשיים לאחר החתימה על ההסכם ובפניה זו אף לא עלתה הטענה כי אדם אחר חתם על ההסכם ללא הרשאה.
גם בפניה מיום 11.9.2001 לא עלתה הטענה כי האח חתם על ההסכם, ללא הסכמת המערער. למעשה, הטענה בדבר חתימת אדם שאינו מורשה הועלתה אך בנימוקי הערעור מטעם המערער.
המערער, גם אם לא אישר מראש הרי שאישר בדיעבד את פעולות אחיו. אדם אשר חותמים בשמו, ללא הרשאה, על הסכמים ובעיקר אשר פוגעים בו, כנטען על ידי המערער, סביר כי יעלה טענה זו בהזדמנות הראשונה ויפעל ליצור הזדמנות כזו, למשל בפניה מיידית בכתב או בעל פה למשרדי המשיב. לא כל שכן, כאשר בפניה הראשונה והשניה למשיב ואף הדיונים לאחר מכן בנוגע לבקשה לפתיחת השומות, אין מועלית הטענה בדבר אי הרשאת החותם.
זאת ועוד, האח נהג לעזור למערער ואף פעל בשמו כשליח בפני רשויות המדינה, פתח עבורו מכתבים ואף העיד כי המערער ידע שהוא מטפל בדברים אלו. לכן ניתן לומר כי אף אם פעל האח שלא בהרשאה ספציפית מאת המערער, הרי שפעל במסגרת הרשאה כללית ונעשה אישור בדיעבד של פעולתו הקונקרטית של השלוח, קרי הסכם השומה, לאור התנהגותו של המערער.
אמנם יתכן והאח הציג עצמו בפני המשיב כמערער אך המסקנה דלעיל שרירה היא אף כאשר עסקינן במתחזה ולא בשלוח אמיתי.
אף על פי כן, יש להביע תמיהה על התנהלות המשיב במקרה דנן. אמנם נוצרה שליחות בין המערער לבין אחיו, אולם אין זאת אומרת כי יש לקבל את התנהלות המשיב. עניין שומתו של אדם היא ענינו הפרטי שלו ושל המורשים מטעמו לענין זה. אין לאפשר לאדם זר להתדיין בשמו של נישום זה או אחר בלא הרשאתו ובדיקת הרשאתו זו. בדיקה זו לא בוצעה על ידי המשיב.
הערעור נדחה. המערער חויב בהוצאות בסכום כולל של 20,000 ₪.
ניתן ביום: 20.4.2005 בפני: כב' השופט א. מגן.
ב"כ המערער: עו"ד ט. תאופיק; ב"כ המשיב: עו"ד ר. דה שליט.
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותלאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.
מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו
ריאנאייר למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו".
ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים.
עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל.
במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת.
- מנכ"ל ריאנאייר מאיים להעביר מטוסים בעקבות המצב הבטחוני
- חברת התעופה האירית שנמצאת בעמדה תחרותית חזקה יותר מכולן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".
