אסיה מטבעות תנפיק היום לציבור כ-150 מיליון שקל
"אסיה מטבעות" תקיים היום (חמישי) את המכרז לציבור להנפקת סל מטבעות של הכלכלות הצומחות במזרח אסיה, זאת לאחר שהשלימה גיוס של כ-150 מיליון שקל ממשקיעים מוסדיים בשבוע שעבר. ההנפקה לציבור, בהיקף דומה לסכום שגוייס מהמוסדיים, נערכת, לדברי החברה, על רקע התגברות הציפיות, בקרב הבנקים להשקעות ומומחי מטבע בעולם, להתחזקות צפויה של מטבעות אסיה מול הדולר.
אסיה מטבעות, אשר יזמה פאי מוצרים פיננסים, תונפק בבורסה כאגרת חוב קונצרנית ולדברי היוזמת, תאפשר למשקיעים להנות מהצמדה לסל מטבעות אסייתי עם ריבית דולרית קבועה של 3.6% לשנה. ההנפקה מבוצעת בשיתוף פעולה עם בנק ההשקעות ג'יי פי מורגן ונייירות הערך שיונפקו קיבלו דירוג של AAA על ידי מעלות.
סל המטבעות של "אסיה הנפקות" כולל את המטבעות העיקריים של הכלכלות הצומחות של מזרח אסיה ואוקיאניה: סין (20%), אינדונזיה (15%), הודו (10%), פיליפינים (10%), הונג קונג (5%), אוסטרליה (15%) וניו-זילנד (25%). בשנת 2004 עלה סל המטבעות של "אסיה מטבעות" ב-6.4%, ומתחילת שנה זו בכ-1.7%.
אחד המטבעות העיקריים שלו צופים התחזקות כנגד הדולר הינו היואן הסיני (CNY) וזאת, מסבירים בחברה, על רקע לחצים של מדינות המערב, ובראשן ארה"ב, להתאמת ערך המטבע הסיני. הסנאט האמריקאי אף קיבל החלטה התומכת במכס מגן של 27.5% על יבוא מסין בתגובה לתחרות "לא הוגנת" מצד סין לנוכח שער החליפין המקובע של המטבע. ג'יי. פי. מורגן ובנקים להשקעות מובילים נוספים בעולם, מעריכים כי הלחץ על סין יוביל להרחבת רצועת הניוד של המטבע הסיני כנגד הדולר, כבר באביב הקרוב, לכ-4% לפחות.
בפאי מוצרים פיננסיים מצביעים על כך, שהתחזקות הכלכלות במזרח אסיה, מלווה בחשש ללחצים אינפלציוניים ועל רקע זה כבר יזמו כמה מדינות, שמטבעותיהן נכללות ב"אסיה מטבעות" העלאות ריבית והידוק מוניטארי, העשויים להוביל להתחזקות המטבעות.
לדברי החברה, היתרון העיקרי של נייר הערך החדש הינו בשילוב האופטימלי בין ריבית לסיכון. הם אומרים, כי המטבעות הכלולים ב"אסיה הנפקות" נהנים מרקורד מתון של תנודתיות (שיעור תנודתיות היסטורי הדומה לשיעור התנודתיות של היורו מול הדולר) מה שמקטין את סיכון ההשקעה בהן, אף שהם נחשבים למטבעות אקזוטיים ואטרקטיביים מבחינה כלכלית.
פאי הגיעה להסדר עם בלומברג על ציטוט רציף של שווי שער סל המטבעות ברשת תחת הסימול "INDEX PIASIA". במקביל למסחר הרציף של "אסיה מטבעות" בבורסה בת"א. הציטוט הרציף של סל המטבעות יצור, לדברי פאי, שקיפות ומידע בזמן אמת של שווי הסל.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
רווחים כלואים החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
סמוטריץ ממשלהסמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”
משרד האוצר מפריח "בלוני ניסוי" כדי לבדוק אם בשלה העת למסות את החסכון הפופולרי; אחרי שהכלכלן הראשי באוצר הציע לקצץ בהטבות המס, שר האוצר מבהיר שאין כוונה לפגוע באפיק החיסכון “לא נבטל הטבה שמחזיקה את מעמד הביניים אחרי שנה כלכלית קשה”
אחרי הסערה הציבורית סביב האפשרות לפגיעה באחד מאפיקי החיסכון הפופולריים בישראל, קרנות ההשתלמות, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ כי אין בכוונת הממשלה לשנות את תנאי המס הנהוגים כיום. ההצהרה מגיעה ימים ספורים אחרי שהכלכלן הראשי במשרד האוצר, שמואל אברמזון, פרסם דוח שבו הציע לצמצם את ההטבות, בטענה שהן מוטות לטובת העשירונים העליונים - האוצר חקר ומצא - קרנות השתלמות זה מוצר מנצח...לעשירים.
הדוח של הכלכלן הראשי העלה לדיון מחודש את אחד מנושאי החיסכון המרכזיים במשק - קרנות ההשתלמות, שנחשבות זה שנים לאפיק היחיד שמאפשר חיסכון לטווח בינוני בלי תשלום מס רווח הון. לפי הנתונים שהוצגו, תשעה מתוך עשרה עובדים בעשירון העליון נהנים מקרן השתלמות, בעוד שבעשירון התחתון רק אחד מתוך עשרה. המשמעות, לטענת אברמזון, היא שההטבה שעלתה לקופת המדינה יותר משני מיליארד שקל בשנה מופנית בעיקר כלפי בעלי שכר גבוה, ולא אל השכבות שזקוקות לתמריץ חיסכון אמיתי.
בדוח הוצעו כמה צעדים לצמצום ההטבה, בהם הפחתת תקרת ההכנסה המזכה בהפקדה והגבלת הפטור ממס לשש שנות חיסכון בלבד. המשמעות הייתה שכל סכום שיופקד מעבר לכך ייחשף למס רווח הון עם המשיכה. ההצעה עוררה תגובות חריפות מצד ההסתדרות וחברי כנסת רבים - גם מהקואליציה - שהבהירו כי לא יסכימו לפגיעה באפיק שנחשב לקו הגנה חשוב לעובדים, בעיקר במעמד הביניים.
האוצר לוקח צעד אחורה - עד לפעם הבאה
בעקבות הלחץ הציבורי והפוליטי, סמוטריץ’ קטע את הדיון עוד לפני שהגיע לשולחן ועדת הכספים. “אין מקום לפגוע בהטבת המס הזאת, במיוחד עכשיו, אחרי שנה שבה הציבור נשא על כתפיו את עיקר הנטל הכלכלי של המלחמה”, אמר השר בדיון פנימי במשרדו. לדבריו, “לא נכון לבטל הטבה שחוסכת לעובדים כסף אמיתי ומעודדת חיסכון דווקא כשהם מנסים להתאושש”.
- סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למעשה, מדובר בשחזור של תסריט שחוזר כמעט מדי שנה ניסיון מצד הדרג המקצועי באוצר לצמצם את עלות ההטבות, שמסתיים בהבהרה מצד הדרג הפוליטי שהנושא ירד מהפרק. קרנות ההשתלמות, שהחלו בשנות ה-50 כקרן השתלמות למורים ועובדי מדינה, הפכו עם השנים לכלי חיסכון רחב לשכירים ועצמאים, שמאפשר למשוך את הכסף אחרי שש שנים ללא מס.
