אסיה מטבעות תנפיק היום לציבור כ-150 מיליון שקל
"אסיה מטבעות" תקיים היום (חמישי) את המכרז לציבור להנפקת סל מטבעות של הכלכלות הצומחות במזרח אסיה, זאת לאחר שהשלימה גיוס של כ-150 מיליון שקל ממשקיעים מוסדיים בשבוע שעבר. ההנפקה לציבור, בהיקף דומה לסכום שגוייס מהמוסדיים, נערכת, לדברי החברה, על רקע התגברות הציפיות, בקרב הבנקים להשקעות ומומחי מטבע בעולם, להתחזקות צפויה של מטבעות אסיה מול הדולר.
אסיה מטבעות, אשר יזמה פאי מוצרים פיננסים, תונפק בבורסה כאגרת חוב קונצרנית ולדברי היוזמת, תאפשר למשקיעים להנות מהצמדה לסל מטבעות אסייתי עם ריבית דולרית קבועה של 3.6% לשנה. ההנפקה מבוצעת בשיתוף פעולה עם בנק ההשקעות ג'יי פי מורגן ונייירות הערך שיונפקו קיבלו דירוג של AAA על ידי מעלות.
סל המטבעות של "אסיה הנפקות" כולל את המטבעות העיקריים של הכלכלות הצומחות של מזרח אסיה ואוקיאניה: סין (20%), אינדונזיה (15%), הודו (10%), פיליפינים (10%), הונג קונג (5%), אוסטרליה (15%) וניו-זילנד (25%). בשנת 2004 עלה סל המטבעות של "אסיה מטבעות" ב-6.4%, ומתחילת שנה זו בכ-1.7%.
אחד המטבעות העיקריים שלו צופים התחזקות כנגד הדולר הינו היואן הסיני (CNY) וזאת, מסבירים בחברה, על רקע לחצים של מדינות המערב, ובראשן ארה"ב, להתאמת ערך המטבע הסיני. הסנאט האמריקאי אף קיבל החלטה התומכת במכס מגן של 27.5% על יבוא מסין בתגובה לתחרות "לא הוגנת" מצד סין לנוכח שער החליפין המקובע של המטבע. ג'יי. פי. מורגן ובנקים להשקעות מובילים נוספים בעולם, מעריכים כי הלחץ על סין יוביל להרחבת רצועת הניוד של המטבע הסיני כנגד הדולר, כבר באביב הקרוב, לכ-4% לפחות.
בפאי מוצרים פיננסיים מצביעים על כך, שהתחזקות הכלכלות במזרח אסיה, מלווה בחשש ללחצים אינפלציוניים ועל רקע זה כבר יזמו כמה מדינות, שמטבעותיהן נכללות ב"אסיה מטבעות" העלאות ריבית והידוק מוניטארי, העשויים להוביל להתחזקות המטבעות.
לדברי החברה, היתרון העיקרי של נייר הערך החדש הינו בשילוב האופטימלי בין ריבית לסיכון. הם אומרים, כי המטבעות הכלולים ב"אסיה הנפקות" נהנים מרקורד מתון של תנודתיות (שיעור תנודתיות היסטורי הדומה לשיעור התנודתיות של היורו מול הדולר) מה שמקטין את סיכון ההשקעה בהן, אף שהם נחשבים למטבעות אקזוטיים ואטרקטיביים מבחינה כלכלית.
פאי הגיעה להסדר עם בלומברג על ציטוט רציף של שווי שער סל המטבעות ברשת תחת הסימול "INDEX PIASIA". במקביל למסחר הרציף של "אסיה מטבעות" בבורסה בת"א. הציטוט הרציף של סל המטבעות יצור, לדברי פאי, שקיפות ומידע בזמן אמת של שווי הסל.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
