אסיה מטבעות תנפיק היום לציבור כ-150 מיליון שקל
"אסיה מטבעות" תקיים היום (חמישי) את המכרז לציבור להנפקת סל מטבעות של הכלכלות הצומחות במזרח אסיה, זאת לאחר שהשלימה גיוס של כ-150 מיליון שקל ממשקיעים מוסדיים בשבוע שעבר. ההנפקה לציבור, בהיקף דומה לסכום שגוייס מהמוסדיים, נערכת, לדברי החברה, על רקע התגברות הציפיות, בקרב הבנקים להשקעות ומומחי מטבע בעולם, להתחזקות צפויה של מטבעות אסיה מול הדולר.
אסיה מטבעות, אשר יזמה פאי מוצרים פיננסים, תונפק בבורסה כאגרת חוב קונצרנית ולדברי היוזמת, תאפשר למשקיעים להנות מהצמדה לסל מטבעות אסייתי עם ריבית דולרית קבועה של 3.6% לשנה. ההנפקה מבוצעת בשיתוף פעולה עם בנק ההשקעות ג'יי פי מורגן ונייירות הערך שיונפקו קיבלו דירוג של AAA על ידי מעלות.
סל המטבעות של "אסיה הנפקות" כולל את המטבעות העיקריים של הכלכלות הצומחות של מזרח אסיה ואוקיאניה: סין (20%), אינדונזיה (15%), הודו (10%), פיליפינים (10%), הונג קונג (5%), אוסטרליה (15%) וניו-זילנד (25%). בשנת 2004 עלה סל המטבעות של "אסיה מטבעות" ב-6.4%, ומתחילת שנה זו בכ-1.7%.
אחד המטבעות העיקריים שלו צופים התחזקות כנגד הדולר הינו היואן הסיני (CNY) וזאת, מסבירים בחברה, על רקע לחצים של מדינות המערב, ובראשן ארה"ב, להתאמת ערך המטבע הסיני. הסנאט האמריקאי אף קיבל החלטה התומכת במכס מגן של 27.5% על יבוא מסין בתגובה לתחרות "לא הוגנת" מצד סין לנוכח שער החליפין המקובע של המטבע. ג'יי. פי. מורגן ובנקים להשקעות מובילים נוספים בעולם, מעריכים כי הלחץ על סין יוביל להרחבת רצועת הניוד של המטבע הסיני כנגד הדולר, כבר באביב הקרוב, לכ-4% לפחות.
בפאי מוצרים פיננסיים מצביעים על כך, שהתחזקות הכלכלות במזרח אסיה, מלווה בחשש ללחצים אינפלציוניים ועל רקע זה כבר יזמו כמה מדינות, שמטבעותיהן נכללות ב"אסיה מטבעות" העלאות ריבית והידוק מוניטארי, העשויים להוביל להתחזקות המטבעות.
לדברי החברה, היתרון העיקרי של נייר הערך החדש הינו בשילוב האופטימלי בין ריבית לסיכון. הם אומרים, כי המטבעות הכלולים ב"אסיה הנפקות" נהנים מרקורד מתון של תנודתיות (שיעור תנודתיות היסטורי הדומה לשיעור התנודתיות של היורו מול הדולר) מה שמקטין את סיכון ההשקעה בהן, אף שהם נחשבים למטבעות אקזוטיים ואטרקטיביים מבחינה כלכלית.
פאי הגיעה להסדר עם בלומברג על ציטוט רציף של שווי שער סל המטבעות ברשת תחת הסימול "INDEX PIASIA". במקביל למסחר הרציף של "אסיה מטבעות" בבורסה בת"א. הציטוט הרציף של סל המטבעות יצור, לדברי פאי, שקיפות ומידע בזמן אמת של שווי הסל.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
