טרה-צ'יפ סיימה סבב גיוסי הון עם 7.2 מ' ד' בקופתה
חברת טרה-צ'יפ (TeraChip Inc), יצרנית מובילה של רכיבי מיתוג מהירים (Switch Fabric), הודיעה היום על השלמת סבב גיוסי הון בהיקף של 7.2 מיליון דולר. החברה מינתה את רוד קיי לתפקיד נשיא ומנכ"ל החברה.
סבב הגיוס הנוכחי בהובלת אקסל פרטנרס ובנצ'מרק קפיטל, יאפשר לטרה-צ'יפ להציג את הדור הבא של פתרונות מיתוג מהירים ולהרחיב את מאמצי המכירות והשיווק של החברה. מיכה צייגר, המייסד של טרה-צ'יפ אשר שימש כמנכ"ל מיום הקמת החברה, מונה ליו"ר מועצת המנהלים של החברה, לסמנכ"ל טכנולוגיות ולמנהל מרכז הפיתוח של החברה.
טרה-צ'יפ תשתמש בהון שגויס להרחבת מגוון מוצריה, ולהרחבת מערך המכירות והשיווק הבינלאומי של החברה. המימון החדש יאפשר להאיץ את פיתוחם של מוצרים חדשים, המהווים את הדור הבא של פתרונות מיתוג גמישים. בכדי לעמוד ביעדים אלו, החברה מתכננת להגדיל את מצבת העובדים שלה, במהלך השנה הקרובה.
טרה-צ'יפ מציעה סדרה של פתרונות גמישים, מבוססי סיליקון, אשר מספקים ליצרני מערכות תקשורת מערכות מיתוג מהירות ויעילות במיוחד. רכיב TCF16X10 ,המספק יכולת מיתוג בקצב של 160 גיגה-ביט לשנייה, מאפשר גמישות יוצאת דופן בקונפיגורצית המערכת, כאשר אותו מתג (switch fabric) תומך בכרטיסי ממשק רשת (line cards) בקצבים של 10 עד 40 גיגה-ביט לשנייה, ומספק יכולות נרחבות בתחום איכות השירות ותעדוף (QoS) ו-Multicast המשמש בעיקר לשירותי הפצת תוכן ברשתות משולבות.
חברת המחקר In-Stat MDR הוציאה לאחרונה תחזית, הצופה כי שוק רכיבי המיתוג בעלי חיבורים ברוחב סרט של 10 גיגה-ביט לשנייה, יגיע ללמעלה מ-4 מיליון נקודות חיבור עד שנת 2008. "מידע עדכני מהשוק מצביע על כך ששוק רכיבי 10 גיגה-ביט לשנייה מאיץ את קצב צמיחתו, הודות לאימוץ תקן AdvancedTCA, וייהנה מאחוזי צמיחה משמעותיים בעתיד הנראה לעין", אומר אריק מאנשן מחברת המחקר In-Stat MDR. "הגמישות הרבה של טרה-צ'יפ בפלטפורמה זו צריכה להוות יתרון תחרותי עבור החברה".

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
