טרה-צ'יפ סיימה סבב גיוסי הון עם 7.2 מ' ד' בקופתה
חברת טרה-צ'יפ (TeraChip Inc), יצרנית מובילה של רכיבי מיתוג מהירים (Switch Fabric), הודיעה היום על השלמת סבב גיוסי הון בהיקף של 7.2 מיליון דולר. החברה מינתה את רוד קיי לתפקיד נשיא ומנכ"ל החברה.
סבב הגיוס הנוכחי בהובלת אקסל פרטנרס ובנצ'מרק קפיטל, יאפשר לטרה-צ'יפ להציג את הדור הבא של פתרונות מיתוג מהירים ולהרחיב את מאמצי המכירות והשיווק של החברה. מיכה צייגר, המייסד של טרה-צ'יפ אשר שימש כמנכ"ל מיום הקמת החברה, מונה ליו"ר מועצת המנהלים של החברה, לסמנכ"ל טכנולוגיות ולמנהל מרכז הפיתוח של החברה.
טרה-צ'יפ תשתמש בהון שגויס להרחבת מגוון מוצריה, ולהרחבת מערך המכירות והשיווק הבינלאומי של החברה. המימון החדש יאפשר להאיץ את פיתוחם של מוצרים חדשים, המהווים את הדור הבא של פתרונות מיתוג גמישים. בכדי לעמוד ביעדים אלו, החברה מתכננת להגדיל את מצבת העובדים שלה, במהלך השנה הקרובה.
טרה-צ'יפ מציעה סדרה של פתרונות גמישים, מבוססי סיליקון, אשר מספקים ליצרני מערכות תקשורת מערכות מיתוג מהירות ויעילות במיוחד. רכיב TCF16X10 ,המספק יכולת מיתוג בקצב של 160 גיגה-ביט לשנייה, מאפשר גמישות יוצאת דופן בקונפיגורצית המערכת, כאשר אותו מתג (switch fabric) תומך בכרטיסי ממשק רשת (line cards) בקצבים של 10 עד 40 גיגה-ביט לשנייה, ומספק יכולות נרחבות בתחום איכות השירות ותעדוף (QoS) ו-Multicast המשמש בעיקר לשירותי הפצת תוכן ברשתות משולבות.
חברת המחקר In-Stat MDR הוציאה לאחרונה תחזית, הצופה כי שוק רכיבי המיתוג בעלי חיבורים ברוחב סרט של 10 גיגה-ביט לשנייה, יגיע ללמעלה מ-4 מיליון נקודות חיבור עד שנת 2008. "מידע עדכני מהשוק מצביע על כך ששוק רכיבי 10 גיגה-ביט לשנייה מאיץ את קצב צמיחתו, הודות לאימוץ תקן AdvancedTCA, וייהנה מאחוזי צמיחה משמעותיים בעתיד הנראה לעין", אומר אריק מאנשן מחברת המחקר In-Stat MDR. "הגמישות הרבה של טרה-צ'יפ בפלטפורמה זו צריכה להוות יתרון תחרותי עבור החברה".
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
