טרה-צ'יפ סיימה סבב גיוסי הון עם 7.2 מ' ד' בקופתה

סבב הגיוס הנוכחי בהובלת אקסל פרטנרס ובנצ'מרק קפיטל, יאפשר לטרה-צ'יפ להציג את הדור הבא של פתרונות מיתוג מהירים ולהרחיב את מאמצי המכירות והשיווק של החברה
חזי שטרנליכט |

חברת טרה-צ'יפ (TeraChip Inc), יצרנית מובילה של רכיבי מיתוג מהירים (Switch Fabric), הודיעה היום על השלמת סבב גיוסי הון בהיקף של 7.2 מיליון דולר. החברה מינתה את רוד קיי לתפקיד נשיא ומנכ"ל החברה.

סבב הגיוס הנוכחי בהובלת אקסל פרטנרס ובנצ'מרק קפיטל, יאפשר לטרה-צ'יפ להציג את הדור הבא של פתרונות מיתוג מהירים ולהרחיב את מאמצי המכירות והשיווק של החברה. מיכה צייגר, המייסד של טרה-צ'יפ אשר שימש כמנכ"ל מיום הקמת החברה, מונה ליו"ר מועצת המנהלים של החברה, לסמנכ"ל טכנולוגיות ולמנהל מרכז הפיתוח של החברה.

טרה-צ'יפ תשתמש בהון שגויס להרחבת מגוון מוצריה, ולהרחבת מערך המכירות והשיווק הבינלאומי של החברה. המימון החדש יאפשר להאיץ את פיתוחם של מוצרים חדשים, המהווים את הדור הבא של פתרונות מיתוג גמישים. בכדי לעמוד ביעדים אלו, החברה מתכננת להגדיל את מצבת העובדים שלה, במהלך השנה הקרובה.

טרה-צ'יפ מציעה סדרה של פתרונות גמישים, מבוססי סיליקון, אשר מספקים ליצרני מערכות תקשורת מערכות מיתוג מהירות ויעילות במיוחד. רכיב TCF16X10 ,המספק יכולת מיתוג בקצב של 160 גיגה-ביט לשנייה, מאפשר גמישות יוצאת דופן בקונפיגורצית המערכת, כאשר אותו מתג (switch fabric) תומך בכרטיסי ממשק רשת (line cards) בקצבים של 10 עד 40 גיגה-ביט לשנייה, ומספק יכולות נרחבות בתחום איכות השירות ותעדוף (QoS) ו-Multicast המשמש בעיקר לשירותי הפצת תוכן ברשתות משולבות.

חברת המחקר In-Stat MDR הוציאה לאחרונה תחזית, הצופה כי שוק רכיבי המיתוג בעלי חיבורים ברוחב סרט של 10 גיגה-ביט לשנייה, יגיע ללמעלה מ-4 מיליון נקודות חיבור עד שנת 2008. "מידע עדכני מהשוק מצביע על כך ששוק רכיבי 10 גיגה-ביט לשנייה מאיץ את קצב צמיחתו, הודות לאימוץ תקן AdvancedTCA, וייהנה מאחוזי צמיחה משמעותיים בעתיד הנראה לעין", אומר אריק מאנשן מחברת המחקר In-Stat MDR. "הגמישות הרבה של טרה-צ'יפ בפלטפורמה זו צריכה להוות יתרון תחרותי עבור החברה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".