טרה-צ'יפ סיימה סבב גיוסי הון עם 7.2 מ' ד' בקופתה
חברת טרה-צ'יפ (TeraChip Inc), יצרנית מובילה של רכיבי מיתוג מהירים (Switch Fabric), הודיעה היום על השלמת סבב גיוסי הון בהיקף של 7.2 מיליון דולר. החברה מינתה את רוד קיי לתפקיד נשיא ומנכ"ל החברה.
סבב הגיוס הנוכחי בהובלת אקסל פרטנרס ובנצ'מרק קפיטל, יאפשר לטרה-צ'יפ להציג את הדור הבא של פתרונות מיתוג מהירים ולהרחיב את מאמצי המכירות והשיווק של החברה. מיכה צייגר, המייסד של טרה-צ'יפ אשר שימש כמנכ"ל מיום הקמת החברה, מונה ליו"ר מועצת המנהלים של החברה, לסמנכ"ל טכנולוגיות ולמנהל מרכז הפיתוח של החברה.
טרה-צ'יפ תשתמש בהון שגויס להרחבת מגוון מוצריה, ולהרחבת מערך המכירות והשיווק הבינלאומי של החברה. המימון החדש יאפשר להאיץ את פיתוחם של מוצרים חדשים, המהווים את הדור הבא של פתרונות מיתוג גמישים. בכדי לעמוד ביעדים אלו, החברה מתכננת להגדיל את מצבת העובדים שלה, במהלך השנה הקרובה.
טרה-צ'יפ מציעה סדרה של פתרונות גמישים, מבוססי סיליקון, אשר מספקים ליצרני מערכות תקשורת מערכות מיתוג מהירות ויעילות במיוחד. רכיב TCF16X10 ,המספק יכולת מיתוג בקצב של 160 גיגה-ביט לשנייה, מאפשר גמישות יוצאת דופן בקונפיגורצית המערכת, כאשר אותו מתג (switch fabric) תומך בכרטיסי ממשק רשת (line cards) בקצבים של 10 עד 40 גיגה-ביט לשנייה, ומספק יכולות נרחבות בתחום איכות השירות ותעדוף (QoS) ו-Multicast המשמש בעיקר לשירותי הפצת תוכן ברשתות משולבות.
חברת המחקר In-Stat MDR הוציאה לאחרונה תחזית, הצופה כי שוק רכיבי המיתוג בעלי חיבורים ברוחב סרט של 10 גיגה-ביט לשנייה, יגיע ללמעלה מ-4 מיליון נקודות חיבור עד שנת 2008. "מידע עדכני מהשוק מצביע על כך ששוק רכיבי 10 גיגה-ביט לשנייה מאיץ את קצב צמיחתו, הודות לאימוץ תקן AdvancedTCA, וייהנה מאחוזי צמיחה משמעותיים בעתיד הנראה לעין", אומר אריק מאנשן מחברת המחקר In-Stat MDR. "הגמישות הרבה של טרה-צ'יפ בפלטפורמה זו צריכה להוות יתרון תחרותי עבור החברה".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
