תשלומים לעובד שנפטר
שכר העבודה - עפ"י סעיף 7 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, יש לשלם את שכר העבודה במקרה כזה לידי מי שהעובד הורה לענין זה. אם העובד לא הורה כאמור - ישולם הכסף לבן זוגו, ובאין לו בן זוג - ליורשו.
הבראה וחופשה – לענין זכויות אלו לא קיים הסדר מיוחד בחוקי העבודה. אשר על כן, נראה כי תשלומים אלו הם חלק מכספי העיזבון והם יועברו ליורשים.
פיצויי פיטורים - סעיף 5(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן – החוק), קובע כי במקרה שעובד נפטר, על המעביד לשלם לשאיריו (להבדיל מיורשיו) של אותו עובד פיצויי פיטורים כאילו פיטר אותו.
שאירים - שאירים לענין זה הם בן זוג של העובד בשעת פטירתו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו והוא גר עמו, וילד של העובד (לרבות ילד חורג או מאומץ או נכד שכל פרנסתו על המבוטח) והוא עונה על התנאים המנויים בסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי.
יצוין, כי באין בן זוג או ילדים כאמור יחשבו כשאירים ילדים והורים שעיקר פרנסתם היתה על הנפטר וכן אחים ואחיות שגרו בביתו של הנפטר לפחות שנים עשר חודש לפני פטירתו וכל פרנסתם היתה על הנפטר. במקרה כזה, עפ"י סעיף 5(ב) לחוק יופקדו פיצויי הפיטורים בבית הדין האזורי לעבודה וינתנו לשאירים שיקבע בית הדין ולפי החלוקה שיקבע, בהתחשב במצבם הכלכלי ובמידת תלותם בעובד שנפטר.
הוראות חוק הירושה, התשכ"ה-1965, אינן חלות באשר לחלוקה הפנימית של כספי פיצויי הפיטורים המגיעים לשאירי עובד, כך שכל שאיר זכאי לחלק שווה בהם.
מכל מקום, באין שאירים מסוג כלשהו מהמנויים לעיל, לא קיימת מכח החוק, חובת תשלום פיצויי פיטורים ליורשים אחרים של הנפטר.
סעיף 5(ג) לחוק קובע כי פיצויים המשתלמים לשאירים של עובד שנפטר לא יראו אותם כחלק מהעזבון. בהסתמך על כך, בדב"ע נב/74-9 (פד"ע כד 213) נקבע כי כספי פיצויי הפיטורים המשתלמים עקב פטירה, אינם חלק מכספי העיזבון, ולכן אין להשתמש בהם לסילוק חובות.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
