תשלומים לעובד שנפטר
שכר העבודה - עפ"י סעיף 7 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, יש לשלם את שכר העבודה במקרה כזה לידי מי שהעובד הורה לענין זה. אם העובד לא הורה כאמור - ישולם הכסף לבן זוגו, ובאין לו בן זוג - ליורשו.
הבראה וחופשה – לענין זכויות אלו לא קיים הסדר מיוחד בחוקי העבודה. אשר על כן, נראה כי תשלומים אלו הם חלק מכספי העיזבון והם יועברו ליורשים.
פיצויי פיטורים - סעיף 5(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן – החוק), קובע כי במקרה שעובד נפטר, על המעביד לשלם לשאיריו (להבדיל מיורשיו) של אותו עובד פיצויי פיטורים כאילו פיטר אותו.
שאירים - שאירים לענין זה הם בן זוג של העובד בשעת פטירתו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו והוא גר עמו, וילד של העובד (לרבות ילד חורג או מאומץ או נכד שכל פרנסתו על המבוטח) והוא עונה על התנאים המנויים בסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי.
יצוין, כי באין בן זוג או ילדים כאמור יחשבו כשאירים ילדים והורים שעיקר פרנסתם היתה על הנפטר וכן אחים ואחיות שגרו בביתו של הנפטר לפחות שנים עשר חודש לפני פטירתו וכל פרנסתם היתה על הנפטר. במקרה כזה, עפ"י סעיף 5(ב) לחוק יופקדו פיצויי הפיטורים בבית הדין האזורי לעבודה וינתנו לשאירים שיקבע בית הדין ולפי החלוקה שיקבע, בהתחשב במצבם הכלכלי ובמידת תלותם בעובד שנפטר.
הוראות חוק הירושה, התשכ"ה-1965, אינן חלות באשר לחלוקה הפנימית של כספי פיצויי הפיטורים המגיעים לשאירי עובד, כך שכל שאיר זכאי לחלק שווה בהם.
מכל מקום, באין שאירים מסוג כלשהו מהמנויים לעיל, לא קיימת מכח החוק, חובת תשלום פיצויי פיטורים ליורשים אחרים של הנפטר.
סעיף 5(ג) לחוק קובע כי פיצויים המשתלמים לשאירים של עובד שנפטר לא יראו אותם כחלק מהעזבון. בהסתמך על כך, בדב"ע נב/74-9 (פד"ע כד 213) נקבע כי כספי פיצויי הפיטורים המשתלמים עקב פטירה, אינם חלק מכספי העיזבון, ולכן אין להשתמש בהם לסילוק חובות.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
מגדל one world trade tower קרדיט: גרוק10 המגדלים הגבוהים בעולם
בין חלקם יש תחרות, רובם שברו שיא כלשהו וכולם מהווים הישג הנדסי, היכנסו לראות מיהם המגדלים הגבוהים בעולם: איפה תוכלו לעלות לקומה ה-96 ב-40 שניות ואיפה תוכלו לעמוד על רצפת זכוכית בקומה ה-120
מגדלים כל אחד מהמגדלים הגבוהים בעולם הוא הישג הנדסי וטכנולוגי, אך נראה כי מתקיימת מאין תחרות בין המתכננים שלהם על שיאים שונים: בין אם מעליות מהירות, השעון הכי גדול, קומת התצפית עם הנוף הכי רחוק ומה לא. מעבר ליוקרה ולחדשנות יש לכל אחד מהם גם אלמנטים תרבותיים שמדברים על זהות ולאומיות. ריכזנו עבורכם רשימה שכולה שבירת שיאים בלתי ייאמנים של הנדסה, טכנולוגיה וחדשנות, יחד עם עוד 10 מגדלים ישראליים שמביאים לנו גם קצת כבוד.
1 # Burj Khalifa, דובאי, איחוד האמירויות
הגובה של המבנה מגיע לכ-828 מטרים. הוא הושלם ונפתח בשנת 2010. המבנה כולל כ-154 קומות + 9 קומות תחזוקה. העלות הכוללת לבנייתו הוערכה בכ-1.5 מיליארד דולר . בשעתו, המגדל שבר שיאים רבים והפך לסמל של פריצת גבולות האדריכלות והנדסה. המבנה משמש בעיקר למגורים, מלון, משרדים ותצפית לתיירים.
המגדל נבנה כחלק מהשאיפה של דובאי להפוך למרכז גלובלי של עסקים ותיירות,
תצפית "at the top" שנמצאת בקומה 124, מושכת מיליוני מבקרים מדי שנה ומאפשרת ראייה של עד 80 קילומטר בימים בהירים. האדריכל אדריאן סמית שאב השראה מצמח ההימנוקליס המדברי בעיצוב הצורה המדורגת של המגדל, שמטרתה להפחית את עומסי הרוח בגובה רב כל כך. המעליות במגדל נוסעות במהירות של עד 10 מטר לשנייה ומחזיקות בשיא עולמי למהירות למעליות בודדות.
- בנייה לגובה בירושלים? לא כל כך מהר
- 1,654 דירות חדשות ייבנו בבת ים. כמה הן יעלו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
