תשלומים לעובד שנפטר
שכר העבודה - עפ"י סעיף 7 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, יש לשלם את שכר העבודה במקרה כזה לידי מי שהעובד הורה לענין זה. אם העובד לא הורה כאמור - ישולם הכסף לבן זוגו, ובאין לו בן זוג - ליורשו.
הבראה וחופשה – לענין זכויות אלו לא קיים הסדר מיוחד בחוקי העבודה. אשר על כן, נראה כי תשלומים אלו הם חלק מכספי העיזבון והם יועברו ליורשים.
פיצויי פיטורים - סעיף 5(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן – החוק), קובע כי במקרה שעובד נפטר, על המעביד לשלם לשאיריו (להבדיל מיורשיו) של אותו עובד פיצויי פיטורים כאילו פיטר אותו.
שאירים - שאירים לענין זה הם בן זוג של העובד בשעת פטירתו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו והוא גר עמו, וילד של העובד (לרבות ילד חורג או מאומץ או נכד שכל פרנסתו על המבוטח) והוא עונה על התנאים המנויים בסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי.
יצוין, כי באין בן זוג או ילדים כאמור יחשבו כשאירים ילדים והורים שעיקר פרנסתם היתה על הנפטר וכן אחים ואחיות שגרו בביתו של הנפטר לפחות שנים עשר חודש לפני פטירתו וכל פרנסתם היתה על הנפטר. במקרה כזה, עפ"י סעיף 5(ב) לחוק יופקדו פיצויי הפיטורים בבית הדין האזורי לעבודה וינתנו לשאירים שיקבע בית הדין ולפי החלוקה שיקבע, בהתחשב במצבם הכלכלי ובמידת תלותם בעובד שנפטר.
הוראות חוק הירושה, התשכ"ה-1965, אינן חלות באשר לחלוקה הפנימית של כספי פיצויי הפיטורים המגיעים לשאירי עובד, כך שכל שאיר זכאי לחלק שווה בהם.
מכל מקום, באין שאירים מסוג כלשהו מהמנויים לעיל, לא קיימת מכח החוק, חובת תשלום פיצויי פיטורים ליורשים אחרים של הנפטר.
סעיף 5(ג) לחוק קובע כי פיצויים המשתלמים לשאירים של עובד שנפטר לא יראו אותם כחלק מהעזבון. בהסתמך על כך, בדב"ע נב/74-9 (פד"ע כד 213) נקבע כי כספי פיצויי הפיטורים המשתלמים עקב פטירה, אינם חלק מכספי העיזבון, ולכן אין להשתמש בהם לסילוק חובות.
עומר הנדסה (תשקיף חברה)עומר הנדסה מתקרבת לבורסה - התמחור סביר
למרות שחיקה ברווחיות התפעולית, גירעון בהון החוזר ומכירת מניות של הבעלים, התמחור נראה על פניו נוח - שווי לפני ההנפקה של 1.1 מיליארד ורווח מייצג של כ-85 מיליון - מכפיל רווח של כ-13
חברת עומר הנדסה, נערכת ל-IPO בבורסה המקומית. החברה היא קבלן ויזם ומסתבר שהיא גדולה יחסית, למרות שהנוכחות התקשורתית שלה נמוכה. היא צפויה להיות אחת ההנפקות הגדולות בנדל"ן השנה. ההנפקה כוללת גיוס של כ-300 מיליון שקל לפי שווי חברה של 1.4 מיליארד שקל (אחרי הכסף), כאשר כ-120 מיליון שקל יזרמו לכיסם של בעלי השליטה באמצעות הצעת מכר. יתרת הסכום, כ-180 מיליון שקל, תשמש את החברה למימון פרויקטים חדשים והרחבת פעילותה. זה אקזיט משמעותי לבעלי השליטה ולרוב זה תמרור אזהרה. הנפקות זה מצב של א-סימטריה במידע. המוכרים- מנפיקים יודעים הרבה יותר מהקונים.
הבעיה שהקונים - גופים מוסדיים, עמוסים במזומנים ואין להם מה לעשות בכסף. הם מחפשים השקעות חדשות ומקדמים את שוק ההנפקות. עומר, היא שחקנית בשוק התשתיות והייזום ועל פניו מונפקת בתמחור סביר. הדוח רווח והפסד שלה אומנם מציג שחיקה ברווחיות אך הצבר גדל והרווחיות עדיין טובה. הרווח המייצג 85-90 מיליון שקל בשנה ושווי של 1.1 מיליארד שקל (לפני הכסף) מבטא מכפיל רווח סביר של 13.
אם החברה תמשיך לממש את הצבר ולצמוח, ובמקביל הרווחים יעלו, זו יכולה להיות השקעה שמתאימה למוסדיים ולמשקיעים בכלל, אבל צריך לזכור ששוק הקבלנות והיזמות חלש עכשיו, שלחברה יש גירעון בהון החוזר, אם כי זה לא נורא כאשר אתה יודע לקבל מקורות של מזומנים או כאשר ההון החוזר השלילי במאזן (נכסים שוטפים פחות התחייבויות שוטפות) הן לאורך זמן שליליים, כלומר מתגלגלים במאזן ואין צורך לשלם באמת את ההתחייבויות השוטפות.
חלק גדול מאוד מהקבלנים וחברות התשתיות נמצאות במצב כזה, הוא לא בהכרח מעיד על קשיים או בעיות פיננסיות. בכל מקרה, עומר הוקמה ב-1997 על ידי עומר רוזנבלט, שמשמש כיום כיו"ר. בעלי השליטה כוללים גם את ברוך חדד וזאב סלנט, המכהנים כמנכ"לים משותפים ומחזיקים יחד בכ-82% מהמניות, בחלוקה שווה ביניהם. ארבעה עובדים בכירים מחזיקים ביתרת המניות.
עומר הנדסה מתמקדת בביצוע מיזמי בנייה בתחומי התעשייה, המלונאות, המסחר והמגורים, לצד ייזום נדל"ן למגורים והשקעה. מאז הקמתה, ביצעה החברה למעלה מ-170 פרויקטים בהיקף של כ-2.4 מיליון מ"ר, כולל מבנים מורכבים כמו מגדל ART של הפניקס בבני ברק, מגדלי בסר ברמת גן, קניון רמות בירושלים, בסר סיטי בפתח תקווה ומגדל צ'מפיון בבני ברק.
