אוצר החייל: שווקי האג"ח עלולים להיקלע למשבר חריף

בבנק בחנו את השאלה "האם הריביות בישראל נמוכות מדי?" והגיעו לתובנות מספר - זו שבכותרת - אחת מהן. ממליצים: להעדיף אג"ח קצרים וגם בעלי דירוג גבוה
שרון שפורר |

כלכלני חדר העסקאות של בנק אוצר החייל בחנו את השאלה "האם הריביות בישראל נמוכות מדי?" והגיעו למספר מסקנות מעשיות.

מסקנה ראשונה - מי שקובע את כיוונם של שווקי ההון ובעקיפין את כיוונו של השקל ביחס לדולר הם המשקיעים הזרים והמניעים שלהם הם בעיקר גלובלים ופיננסים, ורק בשוליים אזוריים.

ועוד מסקנה - כל עוד שוררת בעולם מגמת חוסר התחשבות ברמות הסיכון והרצון להתפזר אל עבר השקעות לא דולריות, אין מניעה להמשך המגמה של צמצום הפערים בין הריבית השקלית לדולרית לאורך כל עקום התשואות.

אך יחד עם זאת, מוסיפים בבנק אוצר החייל, יש להכיר בכך שברמות הריבית והתשואות הקיימות היום, ה-upside, כלומר הסיכוי לרווחי הון הוא מוגבל. מאידך, הם אומרים, קיים סיכון הולך וגדל לתפנית, העלולה להיות חדה מהירה, ומכאיבה. במקרה זה הפסדי ההון שייגרמו עלולים למחוק את רווחי ההון שנצברו על פני תקופה ארוכה יחסית.

באוצר החייל סבורים, כי הסיכון המקומי כולל בתוכו סיכון כלכלי מובהק הנובע מקיומה של מדיניות פיסקאלית ומוניטרית מרחיבה בחודשים הקרובים אשר שצפויה להוביל לפיחות בשקל ולשיעור אינפלציה גבוה יותר.

המסקנה האחרונה אליה הגיעו - הסיכון הגלובלי מתמקד במשבר בדולר או בצעדי מנע אמריקאיים כאשר בשני המקרים שוקי האג"ח עלולים להיקלע למשבר חריף ולירידות חדות.

על בסיס מסקנות אלו ועל דעת היועץ הכלכלי, פנחס לנדאו, ממליצים בבנק אוצר החייל לפעול בזהירות מירבית בכל הקשור לשוק האג"ח. למשנתם, יש להעדיף אג"ח קצרים וגם בעלי דירוג גבוה וכל זאת תוך כדי ויתור מודע ומכוון על תשואה גבוהה יותר ועל רווחי הון אפשריים בטווח הקצר. בבנק סבורים, כי מי שיימצא במצב נזיל כאשר השווקים יחזרו להערכת סיכונים נורמלית, יכול לצפות לפיצוי מלא על "ויתור" זה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה

רן קידר |

פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.  

זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה. 

שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.

החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.

על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

ישראל במקום הרביעי בעולם במיסוי על הכנסות גבוהות

מס היסף החדש - המדינה מרוויחה מההצלחה שלכם. אתם שותף זוטר לרווחים; העלייה במס היסף מביאה את היקף המיסוי בארץ למספרים חסרי תקדים - על המצוי ועל הרצוי

אריאל כץ |
נושאים בכתבה מס יסף

בתחילת שנת 2025 במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית מס היסף קפץ בעוד 2% והעלה את שיעור המס הכולל המוטל על הכנסות גבוהות לשיא חדש ועל הכנסות מסוימות יחול מס בשיעור שיא של 52%(!).
ומכאן שהנישום הוא ה"שותף הקטן" בפעילות הכלכלית, בעוד המדינה היא השותף הראשי.

מהו בעצם מס היסף?

מדובר במס שמתווסף לשיעורי המס הקיימים וקיים בהכנסה גבוהה במיוחד - מעל 721,560 שקל בשנה נכון לשנת 2025, המס נועד במטרה לצמצם פערים חברתיים, ולעשות צדק חברתי עם מיסוי פרוגרסיבי  (מס הכנסה שבו שיעור המס עולה ככל שההכנסה עולה).

איפה האבסורד?

עד היום, הכנסות שלא נקבע להן שיעור מס מיוחד, חויבו במס פרוגרסיבי בהתאם למדרגות המס כאשר שיעור המס על הכנסה היה משתנה בהתאם לרמות ההכנסה. מדרגות המס החלו מ-10% (בגין הכנסות אקטיביות) ונעו עד 47%