קריטריונים להכרה בחוב תלוי של חברה קבלנית כהוצאה
ע"א 1124/03 גני עופר בניה והשקעות בע"מ נ. פקיד שומה ת"א 1
המערערת, חברה קבלנית, עסקה בהקמתם של שלושה מיזמי בניה למגורים.
תביעות שונות הוגשו (בשנות המס 1995-1997) כנגד המערערת וכנגד חברה קבלנית שעבדה בבניית אחד המיזמים, חברת תינהב חברה לבנין ופיתוח (1990) בע"מ (להלן - תינהב), בגין שלוש עילות. האחת, תביעות של 20 מתוך 86 מדיירי אחד המיזמים בגין ירידת ערכן של דירות אשר ארעה, לטענת התובעים, עקב סטיית המערערת מתוכניות הבניה. השניה, שתי תביעות, אחת מתוכן כנגד המערערת, תינהב ובעל מניותיה של תינהב (להלן - תיק ליקוי הבניה הראשון) והשניה כנגד תינהב ובעל מניותיה בלבד (להלן - תיק ליקויי הבניה השני), בגין ליקויי בניה שנתגלו, לטענת התובעים, בדירותיהם. השלישית, תביעה של ספקית אלומיניום כנגד תינהב בגין חיובים שצמחו במהלך בניית המיזם.
בדו"ח שהגישה המערערת לשנת המס 1995 היא ניכתה, בין היתר, סכום של 3.15 מליון ₪ כהוצאה בגין התביעות העומדות ותלויות כנגדה וכנגד תינהב (להלן - חובות תלויים).
המערערת כימתה את גובה הוצאותיה בצורה הבאה: ביחס לתביעות בגין ירידת ערך הדירות, היא הכפילה את גובה ירידת הערך הממוצעת לכל דירה (20,000 ₪), כפי שהוערך על ידי מומחה מטעם התובעים, במספר הכולל של דיירי המיזם (86 דיירים) וקבעה 75% מסכום זה כסכום שיש להפריש (סך הכל 1.35 מליון ₪).
ביחס לתביעות בגין ליקויי בניה, רשמה המערערת סכום של 750,000 ₪ המהווים כ-75% מהסכום הכולל של התביעות, תוך שהיא טוענת כי התחייבה לשאת בכל סכום שייפסק כנגד תינהב.
ביחס לתביעת ספקית האלומיניום, נרשם סכום של 1 מליון ₪ שנתבעו מתינהב, בטענה שהשתיים חתמו על הסכם שיפוי לפיו המערערת תישא בכל סכום שייפסק כנגד תינהב בגין תביעות ספקים.
המשיב סירב להכיר בהפרשות אלו. על החלטה זו הגישה המערערת ערעור לבית המשפט המחוזי.
בענין התביעות בגין ירידת ערך קבע בית המשפט המחוזי כי המערערת לא ביססה בתשתית עובדתית את גובה החוב התלוי לצורך ניכויו וכמו-כן לא עמדה בנטל הנדרש להוכחת הסיכוי להצלחת התביעות נגדה.
בתיק ליקויי הבניה הראשון נקבע כי נוצר חוב תלוי של 50,000 ₪, אותו יש לנכות מהכנסותיה של המערערת לשנת 1995. לעומת זאת, בית המשפט קבע כי התביעה בתיק ליקויי הבניה השני אינה יוצרת חוב תלוי בר-ניכוי.
על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגש הערעור שבפנינו.
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים פסק
סעיף 17 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן – הפקודה), קובע מהם הניכויים המותרים מהכנסתו החייבת של אדם.
התביעות אשר הוגשו, בחלקן, כנגד המערערת טרם הגיעו לכלל הכרעה בעת הגשת הדיווח לשלטונות המס וקיימת אי וודאות הן ביחס לגודל החובות התלויים והן ביחס לסיכויי התממשותם בפועל. במצב דברים זה, נוצר מתח בין העקרון בדבר מיסוי הכנסתו החייבת של הנישום לבין האינטרס בדבר גביית מס אמת.
התשובה לבעיה זו טומנת בחובה מציאת נקודת איזון בין האינטרסים העומדים על הפרק. האיזון טמון בשלושת התנאים הבאים: האחד, הנישום מחויב לכלול את החובות התלויים כהפרשה במאזניו בהתאם לעקרונות חשבונאיים מקובלים. השני, ניתן, בהתבסס על כללי החשבונאות המקובלים, להגיע לקביעה מוסמכת ומהימנה של גובה החובות התלויים. השלישי, מידה הסתברותית גבוהה, אך לא מוחלטת, לכך שהחוב התלוי יהפוך לחוב מוחלט.
התביעות בגין ירידת ערך
הצדדים לערעור לא היו חלוקים באשר להתקיימות התנאי הראשון ועיקר המחלוקת הינה סביב התנאים השני והשלישי.
בדין דחה בית המשפט המחוזי את אומדן המערערת וקבע כי אינו מקיים את התנאי השני. המערערת קבעה את גודל ההפרשות מתוך הנחה כי היא צפויה להיתבע על ידי כל 86 בעלי הדירות בעוד שבזמן הגשת הדו"ח הוגשו 20 תביעות בסך הכל.
ההסתברות להגשתן של 86 תביעות, להבדיל מעשרים, לוטה בערפל. הסכומים אותם יתבעו כל 86 בעלי הדירות, ולא כל שכן הסכומים בהם עתידים התובעים לזכות, לוטים אף הם בערפל.
התביעות בגין ירידת ערך הדירות הוגשו כנגד המערערת ותינהב. חישוב החוב התלוי מבוסס על ההנחה לפיה כל סכום שייפסק יושת על המערערת. המערערת לא נתנה טעם המעוגן בדין או בהסכם לכך שהיא תישא לבדה בכל סכום העתיד להיפסק לחובת השתיים.
על הנישום להציג קביעה מוסמכת של גובה החוב התלוי, בהסתמך על תשתית עובדתית אובייקטיבית ואמינה. המערערת לא הראתה עד כמה הסכום בו היא נתבעת מייצג קירוב מהימן של סכום ירידת הערך שגרמה, לכאורה, במעשיה.
לאחר מסקנה זו מתייתר הצורך לבחון את ההסתברות להתגבשות החוב לכדי חוב סופי.
תיק ליקויי הבניה השני
תביעה זו הוגשה כנגד תינהב ובעל מניותיה. המערערת אינה צד להליך. טענתה היא לקיום הסכם שיפוי אשר מכוחו היא נושאת באחריות. עם זאת, המערערת לא הניחה תשתית עובדתית אשר יש בכוחה להצביע על קיומו של הסכם כאמור.
תביעת ספקית האלומיניום
בעקבות פסיקת בורר הפך החוב התלוי לו טענה המערערת לחוב סופי העומד על 526,500 ₪. החוב הסופי נפסק לחובת תינהב. המערערת טוענת כי יש לנכות סכום זה כהוצאה מהכנסותיה ולחילופין מחציתו. דין הטענות להידחות, ככל שהדברים אמורים לשנת המס 1995.
במצב בו הנישום מדווח על הכנסותיו לפי בסיס מצטבר תיגזר שאלת עיתוי ההוצאה בהתאם לשיטת דיווח זו. בנסיבות המקרה שלפנינו, המערערת לא טענה כי ההתחייבות כלפי תינהב נוצרה בשנת המס 1995. מועד צמיחת ההתחייבות של המערערת לשפות את תינהב בגין תביעת ספקית האלומיניום הינו, לכל המוקדם, המועד בו מסרה המערערת את התחייבותה לתינהב.
לאור מסקנה זו מתעוררת שאלת התרתו בניכוי של החוב הסופי כהוצאה לשנת המס 1998. שאלה זו לא נבחנה בפני בית המשפט המחוזי. בענין זה מצהיר המשיב כי תיבדק טענת המערערת לפיה פקיד השומה התיר לתינהב לנכות מחצית מסכום פסיקת הבורר, מתוך הנחה שהמערערת תנכה את מחציתו השניה. המשיב מתחייב לפעול בהתאם לתוצאות בירור זה. בנסיבות אלה, אין מקום לפסוק בסוגיה זו.
הערעור נדחה. המערערת חויבה בהוצאות בסכום כולל של 5,000 ₪.
ניתן ביום: 24.1.2005 בפני: כבוד השופט א. ברק, כבוד השופט א. ריבלין, כבוד השופטת א. חיות.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- פורטינט משיקה מוצר אבטחה חדש לדאטה סנטרס
- מהמחיר של חוק הגיוס ועד המחיר של ה-AI: תמונת מצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
