פרופ אילן אלון המכללה למנהל
צילום: המכללה למנהל
ראיון

הורדת הדירוג לא השפיעה על הבורסה, אבל - "אנחנו עלולים להיכנס לספירלה של הורדות דירוגים"

פרופ' אילן אלון, דיקן בי"ס לכלכלה במכללה למינהל, מזהיר כי אם הממשלה לא תפעל נכון הכלכלה תמשיך להדרדר וישראל עלולה לספוג עוד הורדות דירוג; "יש במדינה הרבה בזבוז, ביורוקרטיה ושחיתות ואפשר לשנות את זה. חייבים לשנות את זה"
קובי ישעיהו | (5)

לפני כשבוע החליטו בחברת דירוג האשראי S&P על הורדת הדירוג של מדינת ישראל מ-AA- ל-A+. ההודעה הגיעה בהפתעה שכן החברה הייתה אמורה לפרסם הודעה בנושא רק ב-10 במאי. מה שלא פחות מדאיג מעצם הורדת הדירוג והעיתוי שלה הוא האופק השלילי שמעניקה החברה למדינת ישראל. עוד לפני כן, בפברואר השנה, החליטו כלכלני חברת הדירוג מודי'ס על הורדת דירוג לישראל מדירוג של A1 ל-A2. גם שם סיפקו תחזית שלילית (אופק שלילי) לדירוג. הורדת הדירוג לא הפתיעה את השוק המקומי. למעשה, רגע אחרי ההורדה, מניות הנבקים שמבטאות את מצב הכלכלה המקומית זינקו ב-3.8%. גם שוק האג"ח היה יציב. ועדיין - יש חששות להמשך. 

"המשמעות הכי חשובה של הורדת הדירוג זה שהוא למעשה סוג של לוח תוצאות או לוח ציונים. זה גם קשור לפרמיה שאנחנו צריכים לשלם על ההלוואות הבינלאומיות שלנו. זה מבטא את רמת הסיכון של המדינה. ככל שהמצב הכלכלי שלנו טוב יותר אז הריבית אמורה להיות נמוכה יותר. אז למעשה אנחנו נצטרך לשלם יותר ריבית מהתקציב השנתי שלנו והמשמעות היא שפחות יילך לצרכי רווחה ואחרים". כך אומר בשיחה עם ביזפורטל פרופ' אילן אלון, דיקן בי"ס לכלכלה במכללה למינהל.

לדבריו, "עוד בעיה היא שהדירוג בכיוון של ירידה. כלומר, נראה שזה מתחיל להיות סוג של מגמה ואם זה באמת יתממש למגמה אז נראה את זה בתמחורים בשוק האג"ח וגם במחירי המניות. אנשים יצפו לתשואות גבוהות יותר ואם הם לא יקבלו את זה אז הם ימכרו אג"ח ומניות".

מבחינת הנתונים הכלכליים ב-S&P מעריכים שהגרעון הממשלתי בשנה הנוכחית יהיה של 8% תוצר. בטווח הבינוני החוב ימשיך להתרחב, עד שיחס החוב תוצר יגיע בשנת 2026 לרמה של 66%. נציין שיחס חוב תוצר של 66% הוא יחס מצויין שמרבית מדינות העולם יכולות להתקנא בו, אך מדובר בהרעה ביחס למצב הנוכחי. הבעיה העיקרית היא לא היחס חוב תוצר אלא הריבית שהמדינה (וכפועל יוצא גם החברות) על החוב, ויכולת גיוס החוב בשווקי העולם של הממשלה. 

בהסבר החברה להורדת הדירוג מלבד הנתונים הכלכליים היבשים היא מציינת בעיקר את התפתחות העימות מול איראן שמהווה גורם סיכון גיאופוליטי שמתווסף למתחים הגיאופוליטיים ולעימותים הקיימים מול ארגוני הטרור חמאס וחיזבאללה, בנוסף להתקפות של החות'ים מתימן וארגוני טרור נוספים באזור. לדברי החברה עימותים נרחבים יותר יפגעו בכלכלת ישראל. 

לדברי אלון, "בסוף זה מגיע לכיס שלנו. הממשלה יכולה לקחת עוד הלוואות או להעלות מסים. S&P מסתכלים על היכולת של הממשלה להחזיר הלוואות ולמעשה גם על היכולת להעלות מסים, ואת זה אפשר בכל מיני צורות".

אז לממשלה אין ברירה למעשה אלא להעלות מסים?

"או להעלות מסים או להקטין את ההוצאות. אם יגדילו מסים אז הצריכה תרד. מה שמפחיד אותי זה שאם המלחמה תתרחב ותתמשך אז ההוצאות יגדלו באופן משמעותי וההכנסות יירדו במקביל כי יהיו יותר אנשים במילואים ופחות בעבודה למשל. אז מצד אחד נראה פגיעה במשק מצד אחד ומצד שני ביכולת הקנייה של האנשים".

"לצמצם הוצאות שלא תורמות לצמיחה"

קיראו עוד ב"בארץ"

אז מה הממשלה יכולה לעשות?

"אם רוצים להאיץ את הצמיחה הכלכלית אז צריך להוריד מסים ובמקביל אם אפשר אז גם  להוריד ריבית".

זה לא יגרום להאצה נוספת באינפלציה?

"כן, כנראה. ואז נהיה חשופים לעוד הורדת דירוג. בעיה".

יכול להיות שאנחנו לקראת עוד עשור אבוד כמו שהיה בשנות ה-70 אחרי מלחמת יום כיפור?

לדבריו, לא בהכרח. "אפשר וצריך לעשות רפורמות, לצמצם ביורוקרטיה, לייעל את המשק. להילחם בשחיתות. במקביל, לצמצם הוצאות שלא תורמות לצמיחה כמו העברות כספים לציבורים שלא עובדים. יש גם שאלות כמו מה צריך ואפשר לייצר בארץ, נשק ומזון במוקד, לעומת מה שאפשר להמשיך לייבא". 

מה אתה חושב על חברות הדירוג באופן כללי?

"הדירוגים האלה משקפים את הערכים של המערב והם מסתכלים אחורה, לא קדימה. זה נכון גם לגבי הדירוג של סיכונים פוליטיים. אז השאלה העיקרית היא אם המלחמה תמשיך או שאפשר לסיים אותה בצורה מהירה שתעזור לנו בצורה הכי טובה שאפשר".

מה אתה מעריך שהולך לקרות?

"כנראה שהמלחמה לא תיפסק בחודשים הקרובים. תקציב המדינה כנראה ימשך להתרחב וכנראה שהמגמה של הורדת דירוג לישראל תימשך. לדעתי אנחנו צריכים להוריד הוצאות לא חיוניות קודם כל. עם זאת, כנראה שלא יצליחו להוריד את ההוצאות במידה משמעותית מספיק ולכן יעלו את המסים כך שצפויה פגיעה באיכות החיים שלנו והמוצרים והשירותים שלנו ימשיכו להתייקר".

צפויה האטה כלכלית?

"כנראה שכן. ולכן אנחנו עלולים להיכנס לספירלה של הורדות דירוגים וזה מאוד מאוד מפחיד. כמובן שאם המלחמה תסתיים פתאום בתוך כמה שבועות או אפילו חודשים אז יכול להיות שהתסריט יהיה שונה, אבל הסיכוי שזה יקרה הוא מאוד נמוך". 

לסיום, אתה רואה גם נקודות אור בתוך החושך?

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אליהו 24/04/2024 13:33
    הגב לתגובה זו
    לי זה ברור. מחכה עם הרבה כסף בתא 125 וממתין לשניה שהאיש הזה יעוף לי מהעיניים. דקה אחרי, הכל מתפהך. כמה שרע פה היום יהיה הפוך. טוב מתמיד. לך!!!!!!
  • הבעיה שהוא לא מתפטר אלא נאחז בקרנות המזבח (ל"ת)
    ערן 26/04/2024 09:39
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יוני 24/04/2024 11:37
    הגב לתגובה זו
    בדוחות הבאים אתם תראו עודפי גבייה
  • 2.
    לקצץ את השכר בסקטור הציבורי לכל המשתכרים מעל 16 אלף (ל"ת)
    זליג 24/04/2024 11:14
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הדר 24/04/2024 10:05
    הגב לתגובה זו
    הורדות דירוג, מלחמות, או מצב כלכלי במדינה...
בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)
פרשנות

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות

רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות 

מנדי הניג |

בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.  

 הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים

הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.

המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק. 


ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד.  הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין  והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד. 

פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.