פרופ אילן אלון המכללה למנהל
צילום: המכללה למנהל
ראיון

הורדת הדירוג לא השפיעה על הבורסה, אבל - "אנחנו עלולים להיכנס לספירלה של הורדות דירוגים"

פרופ' אילן אלון, דיקן בי"ס לכלכלה במכללה למינהל, מזהיר כי אם הממשלה לא תפעל נכון הכלכלה תמשיך להדרדר וישראל עלולה לספוג עוד הורדות דירוג; "יש במדינה הרבה בזבוז, ביורוקרטיה ושחיתות ואפשר לשנות את זה. חייבים לשנות את זה"
קובי ישעיהו | (5)

לפני כשבוע החליטו בחברת דירוג האשראי S&P על הורדת הדירוג של מדינת ישראל מ-AA- ל-A+. ההודעה הגיעה בהפתעה שכן החברה הייתה אמורה לפרסם הודעה בנושא רק ב-10 במאי. מה שלא פחות מדאיג מעצם הורדת הדירוג והעיתוי שלה הוא האופק השלילי שמעניקה החברה למדינת ישראל. עוד לפני כן, בפברואר השנה, החליטו כלכלני חברת הדירוג מודי'ס על הורדת דירוג לישראל מדירוג של A1 ל-A2. גם שם סיפקו תחזית שלילית (אופק שלילי) לדירוג. הורדת הדירוג לא הפתיעה את השוק המקומי. למעשה, רגע אחרי ההורדה, מניות הנבקים שמבטאות את מצב הכלכלה המקומית זינקו ב-3.8%. גם שוק האג"ח היה יציב. ועדיין - יש חששות להמשך. 

"המשמעות הכי חשובה של הורדת הדירוג זה שהוא למעשה סוג של לוח תוצאות או לוח ציונים. זה גם קשור לפרמיה שאנחנו צריכים לשלם על ההלוואות הבינלאומיות שלנו. זה מבטא את רמת הסיכון של המדינה. ככל שהמצב הכלכלי שלנו טוב יותר אז הריבית אמורה להיות נמוכה יותר. אז למעשה אנחנו נצטרך לשלם יותר ריבית מהתקציב השנתי שלנו והמשמעות היא שפחות יילך לצרכי רווחה ואחרים". כך אומר בשיחה עם ביזפורטל פרופ' אילן אלון, דיקן בי"ס לכלכלה במכללה למינהל.

לדבריו, "עוד בעיה היא שהדירוג בכיוון של ירידה. כלומר, נראה שזה מתחיל להיות סוג של מגמה ואם זה באמת יתממש למגמה אז נראה את זה בתמחורים בשוק האג"ח וגם במחירי המניות. אנשים יצפו לתשואות גבוהות יותר ואם הם לא יקבלו את זה אז הם ימכרו אג"ח ומניות".

מבחינת הנתונים הכלכליים ב-S&P מעריכים שהגרעון הממשלתי בשנה הנוכחית יהיה של 8% תוצר. בטווח הבינוני החוב ימשיך להתרחב, עד שיחס החוב תוצר יגיע בשנת 2026 לרמה של 66%. נציין שיחס חוב תוצר של 66% הוא יחס מצויין שמרבית מדינות העולם יכולות להתקנא בו, אך מדובר בהרעה ביחס למצב הנוכחי. הבעיה העיקרית היא לא היחס חוב תוצר אלא הריבית שהמדינה (וכפועל יוצא גם החברות) על החוב, ויכולת גיוס החוב בשווקי העולם של הממשלה. 

בהסבר החברה להורדת הדירוג מלבד הנתונים הכלכליים היבשים היא מציינת בעיקר את התפתחות העימות מול איראן שמהווה גורם סיכון גיאופוליטי שמתווסף למתחים הגיאופוליטיים ולעימותים הקיימים מול ארגוני הטרור חמאס וחיזבאללה, בנוסף להתקפות של החות'ים מתימן וארגוני טרור נוספים באזור. לדברי החברה עימותים נרחבים יותר יפגעו בכלכלת ישראל. 

לדברי אלון, "בסוף זה מגיע לכיס שלנו. הממשלה יכולה לקחת עוד הלוואות או להעלות מסים. S&P מסתכלים על היכולת של הממשלה להחזיר הלוואות ולמעשה גם על היכולת להעלות מסים, ואת זה אפשר בכל מיני צורות".

אז לממשלה אין ברירה למעשה אלא להעלות מסים?

"או להעלות מסים או להקטין את ההוצאות. אם יגדילו מסים אז הצריכה תרד. מה שמפחיד אותי זה שאם המלחמה תתרחב ותתמשך אז ההוצאות יגדלו באופן משמעותי וההכנסות יירדו במקביל כי יהיו יותר אנשים במילואים ופחות בעבודה למשל. אז מצד אחד נראה פגיעה במשק מצד אחד ומצד שני ביכולת הקנייה של האנשים".

"לצמצם הוצאות שלא תורמות לצמיחה"

קיראו עוד ב"בארץ"

אז מה הממשלה יכולה לעשות?

"אם רוצים להאיץ את הצמיחה הכלכלית אז צריך להוריד מסים ובמקביל אם אפשר אז גם  להוריד ריבית".

זה לא יגרום להאצה נוספת באינפלציה?

"כן, כנראה. ואז נהיה חשופים לעוד הורדת דירוג. בעיה".

יכול להיות שאנחנו לקראת עוד עשור אבוד כמו שהיה בשנות ה-70 אחרי מלחמת יום כיפור?

לדבריו, לא בהכרח. "אפשר וצריך לעשות רפורמות, לצמצם ביורוקרטיה, לייעל את המשק. להילחם בשחיתות. במקביל, לצמצם הוצאות שלא תורמות לצמיחה כמו העברות כספים לציבורים שלא עובדים. יש גם שאלות כמו מה צריך ואפשר לייצר בארץ, נשק ומזון במוקד, לעומת מה שאפשר להמשיך לייבא". 

מה אתה חושב על חברות הדירוג באופן כללי?

"הדירוגים האלה משקפים את הערכים של המערב והם מסתכלים אחורה, לא קדימה. זה נכון גם לגבי הדירוג של סיכונים פוליטיים. אז השאלה העיקרית היא אם המלחמה תמשיך או שאפשר לסיים אותה בצורה מהירה שתעזור לנו בצורה הכי טובה שאפשר".

מה אתה מעריך שהולך לקרות?

"כנראה שהמלחמה לא תיפסק בחודשים הקרובים. תקציב המדינה כנראה ימשך להתרחב וכנראה שהמגמה של הורדת דירוג לישראל תימשך. לדעתי אנחנו צריכים להוריד הוצאות לא חיוניות קודם כל. עם זאת, כנראה שלא יצליחו להוריד את ההוצאות במידה משמעותית מספיק ולכן יעלו את המסים כך שצפויה פגיעה באיכות החיים שלנו והמוצרים והשירותים שלנו ימשיכו להתייקר".

צפויה האטה כלכלית?

"כנראה שכן. ולכן אנחנו עלולים להיכנס לספירלה של הורדות דירוגים וזה מאוד מאוד מפחיד. כמובן שאם המלחמה תסתיים פתאום בתוך כמה שבועות או אפילו חודשים אז יכול להיות שהתסריט יהיה שונה, אבל הסיכוי שזה יקרה הוא מאוד נמוך". 

לסיום, אתה רואה גם נקודות אור בתוך החושך?

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אליהו 24/04/2024 13:33
    הגב לתגובה זו
    לי זה ברור. מחכה עם הרבה כסף בתא 125 וממתין לשניה שהאיש הזה יעוף לי מהעיניים. דקה אחרי, הכל מתפהך. כמה שרע פה היום יהיה הפוך. טוב מתמיד. לך!!!!!!
  • הבעיה שהוא לא מתפטר אלא נאחז בקרנות המזבח (ל"ת)
    ערן 26/04/2024 09:39
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יוני 24/04/2024 11:37
    הגב לתגובה זו
    בדוחות הבאים אתם תראו עודפי גבייה
  • 2.
    לקצץ את השכר בסקטור הציבורי לכל המשתכרים מעל 16 אלף (ל"ת)
    זליג 24/04/2024 11:14
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הדר 24/04/2024 10:05
    הגב לתגובה זו
    הורדות דירוג, מלחמות, או מצב כלכלי במדינה...
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים

מנדי הניג |

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.

כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.

קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.


טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:



גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.


מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.