פרופ אילן אלון המכללה למנהל
צילום: המכללה למנהל
ראיון

הורדת הדירוג לא השפיעה על הבורסה, אבל - "אנחנו עלולים להיכנס לספירלה של הורדות דירוגים"

פרופ' אילן אלון, דיקן בי"ס לכלכלה במכללה למינהל, מזהיר כי אם הממשלה לא תפעל נכון הכלכלה תמשיך להדרדר וישראל עלולה לספוג עוד הורדות דירוג; "יש במדינה הרבה בזבוז, ביורוקרטיה ושחיתות ואפשר לשנות את זה. חייבים לשנות את זה"
קובי ישעיהו | (5)

לפני כשבוע החליטו בחברת דירוג האשראי S&P על הורדת הדירוג של מדינת ישראל מ-AA- ל-A+. ההודעה הגיעה בהפתעה שכן החברה הייתה אמורה לפרסם הודעה בנושא רק ב-10 במאי. מה שלא פחות מדאיג מעצם הורדת הדירוג והעיתוי שלה הוא האופק השלילי שמעניקה החברה למדינת ישראל. עוד לפני כן, בפברואר השנה, החליטו כלכלני חברת הדירוג מודי'ס על הורדת דירוג לישראל מדירוג של A1 ל-A2. גם שם סיפקו תחזית שלילית (אופק שלילי) לדירוג. הורדת הדירוג לא הפתיעה את השוק המקומי. למעשה, רגע אחרי ההורדה, מניות הנבקים שמבטאות את מצב הכלכלה המקומית זינקו ב-3.8%. גם שוק האג"ח היה יציב. ועדיין - יש חששות להמשך. 

"המשמעות הכי חשובה של הורדת הדירוג זה שהוא למעשה סוג של לוח תוצאות או לוח ציונים. זה גם קשור לפרמיה שאנחנו צריכים לשלם על ההלוואות הבינלאומיות שלנו. זה מבטא את רמת הסיכון של המדינה. ככל שהמצב הכלכלי שלנו טוב יותר אז הריבית אמורה להיות נמוכה יותר. אז למעשה אנחנו נצטרך לשלם יותר ריבית מהתקציב השנתי שלנו והמשמעות היא שפחות יילך לצרכי רווחה ואחרים". כך אומר בשיחה עם ביזפורטל פרופ' אילן אלון, דיקן בי"ס לכלכלה במכללה למינהל.

לדבריו, "עוד בעיה היא שהדירוג בכיוון של ירידה. כלומר, נראה שזה מתחיל להיות סוג של מגמה ואם זה באמת יתממש למגמה אז נראה את זה בתמחורים בשוק האג"ח וגם במחירי המניות. אנשים יצפו לתשואות גבוהות יותר ואם הם לא יקבלו את זה אז הם ימכרו אג"ח ומניות".

מבחינת הנתונים הכלכליים ב-S&P מעריכים שהגרעון הממשלתי בשנה הנוכחית יהיה של 8% תוצר. בטווח הבינוני החוב ימשיך להתרחב, עד שיחס החוב תוצר יגיע בשנת 2026 לרמה של 66%. נציין שיחס חוב תוצר של 66% הוא יחס מצויין שמרבית מדינות העולם יכולות להתקנא בו, אך מדובר בהרעה ביחס למצב הנוכחי. הבעיה העיקרית היא לא היחס חוב תוצר אלא הריבית שהמדינה (וכפועל יוצא גם החברות) על החוב, ויכולת גיוס החוב בשווקי העולם של הממשלה. 

בהסבר החברה להורדת הדירוג מלבד הנתונים הכלכליים היבשים היא מציינת בעיקר את התפתחות העימות מול איראן שמהווה גורם סיכון גיאופוליטי שמתווסף למתחים הגיאופוליטיים ולעימותים הקיימים מול ארגוני הטרור חמאס וחיזבאללה, בנוסף להתקפות של החות'ים מתימן וארגוני טרור נוספים באזור. לדברי החברה עימותים נרחבים יותר יפגעו בכלכלת ישראל. 

לדברי אלון, "בסוף זה מגיע לכיס שלנו. הממשלה יכולה לקחת עוד הלוואות או להעלות מסים. S&P מסתכלים על היכולת של הממשלה להחזיר הלוואות ולמעשה גם על היכולת להעלות מסים, ואת זה אפשר בכל מיני צורות".

אז לממשלה אין ברירה למעשה אלא להעלות מסים?

"או להעלות מסים או להקטין את ההוצאות. אם יגדילו מסים אז הצריכה תרד. מה שמפחיד אותי זה שאם המלחמה תתרחב ותתמשך אז ההוצאות יגדלו באופן משמעותי וההכנסות יירדו במקביל כי יהיו יותר אנשים במילואים ופחות בעבודה למשל. אז מצד אחד נראה פגיעה במשק מצד אחד ומצד שני ביכולת הקנייה של האנשים".

"לצמצם הוצאות שלא תורמות לצמיחה"

קיראו עוד ב"בארץ"

אז מה הממשלה יכולה לעשות?

"אם רוצים להאיץ את הצמיחה הכלכלית אז צריך להוריד מסים ובמקביל אם אפשר אז גם  להוריד ריבית".

זה לא יגרום להאצה נוספת באינפלציה?

"כן, כנראה. ואז נהיה חשופים לעוד הורדת דירוג. בעיה".

יכול להיות שאנחנו לקראת עוד עשור אבוד כמו שהיה בשנות ה-70 אחרי מלחמת יום כיפור?

לדבריו, לא בהכרח. "אפשר וצריך לעשות רפורמות, לצמצם ביורוקרטיה, לייעל את המשק. להילחם בשחיתות. במקביל, לצמצם הוצאות שלא תורמות לצמיחה כמו העברות כספים לציבורים שלא עובדים. יש גם שאלות כמו מה צריך ואפשר לייצר בארץ, נשק ומזון במוקד, לעומת מה שאפשר להמשיך לייבא". 

מה אתה חושב על חברות הדירוג באופן כללי?

"הדירוגים האלה משקפים את הערכים של המערב והם מסתכלים אחורה, לא קדימה. זה נכון גם לגבי הדירוג של סיכונים פוליטיים. אז השאלה העיקרית היא אם המלחמה תמשיך או שאפשר לסיים אותה בצורה מהירה שתעזור לנו בצורה הכי טובה שאפשר".

מה אתה מעריך שהולך לקרות?

"כנראה שהמלחמה לא תיפסק בחודשים הקרובים. תקציב המדינה כנראה ימשך להתרחב וכנראה שהמגמה של הורדת דירוג לישראל תימשך. לדעתי אנחנו צריכים להוריד הוצאות לא חיוניות קודם כל. עם זאת, כנראה שלא יצליחו להוריד את ההוצאות במידה משמעותית מספיק ולכן יעלו את המסים כך שצפויה פגיעה באיכות החיים שלנו והמוצרים והשירותים שלנו ימשיכו להתייקר".

צפויה האטה כלכלית?

"כנראה שכן. ולכן אנחנו עלולים להיכנס לספירלה של הורדות דירוגים וזה מאוד מאוד מפחיד. כמובן שאם המלחמה תסתיים פתאום בתוך כמה שבועות או אפילו חודשים אז יכול להיות שהתסריט יהיה שונה, אבל הסיכוי שזה יקרה הוא מאוד נמוך". 

לסיום, אתה רואה גם נקודות אור בתוך החושך?

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אליהו 24/04/2024 13:33
    הגב לתגובה זו
    לי זה ברור. מחכה עם הרבה כסף בתא 125 וממתין לשניה שהאיש הזה יעוף לי מהעיניים. דקה אחרי, הכל מתפהך. כמה שרע פה היום יהיה הפוך. טוב מתמיד. לך!!!!!!
  • הבעיה שהוא לא מתפטר אלא נאחז בקרנות המזבח (ל"ת)
    ערן 26/04/2024 09:39
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יוני 24/04/2024 11:37
    הגב לתגובה זו
    בדוחות הבאים אתם תראו עודפי גבייה
  • 2.
    לקצץ את השכר בסקטור הציבורי לכל המשתכרים מעל 16 אלף (ל"ת)
    זליג 24/04/2024 11:14
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הדר 24/04/2024 10:05
    הגב לתגובה זו
    הורדות דירוג, מלחמות, או מצב כלכלי במדינה...
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

מקור: עיבוד BDO לנתוני דוחות כספיים בנקים


העבודה של BDO

מחקר שבוצע עבור איגוד הבנקים על ידי BDO מחזק, לטענתם, את הטענה לפגיעה ישירה בציבור. לפי המחקר, מס בגובה של מיליארד שקל על הבנקים משמעותו אובדן ערך של כ-9.5 מיליארד שקל לציבור, פגיעה מיידית בכספי החיסכון והפנסיה. בנוסף, על בסיס מודל בינלאומי שהותאם לנתוני המשק הישראלי, נמצא כי מס כזה צפוי לצמצם את היקף האשראי בכ-7.9 מיליארד שקל ולייקר את האשראי בכ-1.3 מיליארד שקל. באיגוד מציינים כי למרות המשמעות הרחבה של נתונים אלה, בדו"ח הוועדה אין כל ניסיון לאמוד את ההשפעה על שוק האשראי.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

במסמך שהגיש האיגוד נבחנת גם רווחיות הבנקים, שלטענת כותבי הדו"ח היא העילה המרכזית להטלת המס. לטענת איגוד הבנקים, הנתונים מצביעים על תמונה שונה לחלוטין. הרווחיות בישראל אינה חריגה, לא ביחס לעבר ולא בהשוואה לשווקים אחרים. עוד נטען כי הגידול ברווחים אינו נובע משיעור התמסורת, אלא משילוב של התייעלות משמעותית במערכת הבנקאית, גידול חד בהיקפי הפעילות ועלייה בפרמיית הסיכון של המשק. בנוסף, באיגוד מצביעים על כך ששיעור גלגול הריבית למשקי הבית בישראל הוא מהגבוהים בעולם. נתונים אלה, כך נטען, מופיעים גם בדו"ח עצמו, אך המסקנות שנגזרו מהם אינן תואמות את הממצאים.