הורדת הדירוג לא השפיעה על הבורסה, אבל - "אנחנו עלולים להיכנס לספירלה של הורדות דירוגים"
לפני כשבוע החליטו בחברת דירוג האשראי S&P על הורדת הדירוג של מדינת ישראל מ-AA- ל-A+. ההודעה הגיעה בהפתעה שכן החברה הייתה אמורה לפרסם הודעה בנושא רק ב-10 במאי. מה שלא פחות מדאיג מעצם הורדת הדירוג והעיתוי שלה הוא האופק השלילי שמעניקה החברה למדינת ישראל. עוד לפני כן, בפברואר השנה, החליטו כלכלני חברת הדירוג מודי'ס על הורדת דירוג לישראל מדירוג של A1 ל-A2. גם שם סיפקו תחזית שלילית (אופק שלילי) לדירוג. הורדת הדירוג לא הפתיעה את השוק המקומי. למעשה, רגע אחרי ההורדה, מניות הנבקים שמבטאות את מצב הכלכלה המקומית זינקו ב-3.8%. גם שוק האג"ח היה יציב. ועדיין - יש חששות להמשך.
"המשמעות הכי חשובה של הורדת הדירוג זה שהוא למעשה סוג של לוח תוצאות או לוח ציונים. זה גם קשור לפרמיה שאנחנו צריכים לשלם על ההלוואות הבינלאומיות שלנו. זה מבטא את רמת הסיכון של המדינה. ככל שהמצב הכלכלי שלנו טוב יותר אז הריבית אמורה להיות נמוכה יותר. אז למעשה אנחנו נצטרך לשלם יותר ריבית מהתקציב השנתי שלנו והמשמעות היא שפחות יילך לצרכי רווחה ואחרים". כך אומר בשיחה עם ביזפורטל פרופ' אילן אלון, דיקן בי"ס לכלכלה במכללה למינהל.
לדבריו, "עוד בעיה היא שהדירוג בכיוון של ירידה. כלומר, נראה שזה מתחיל להיות סוג של מגמה ואם זה באמת יתממש למגמה אז נראה את זה בתמחורים בשוק האג"ח וגם במחירי המניות. אנשים יצפו לתשואות גבוהות יותר ואם הם לא יקבלו את זה אז הם ימכרו אג"ח ומניות".
מבחינת הנתונים הכלכליים ב-S&P מעריכים שהגרעון הממשלתי בשנה הנוכחית יהיה של 8% תוצר. בטווח הבינוני החוב ימשיך להתרחב, עד שיחס החוב תוצר יגיע בשנת 2026 לרמה של 66%. נציין שיחס חוב תוצר של 66% הוא יחס מצויין שמרבית מדינות העולם יכולות להתקנא בו, אך מדובר בהרעה ביחס למצב הנוכחי. הבעיה העיקרית היא לא היחס חוב תוצר אלא הריבית שהמדינה (וכפועל יוצא גם החברות) על החוב, ויכולת גיוס החוב בשווקי העולם של הממשלה.
- בנק הפועלים מוריד המלצה ומחיר יעד לסאפיינס: סטגנציה בצמיחה, מחיר יעד של 32 דולר
- אחרי מודי'ס: גם S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהסבר החברה להורדת הדירוג מלבד הנתונים הכלכליים היבשים היא מציינת בעיקר את התפתחות העימות מול איראן שמהווה גורם סיכון גיאופוליטי שמתווסף למתחים הגיאופוליטיים ולעימותים הקיימים מול ארגוני הטרור חמאס וחיזבאללה, בנוסף להתקפות של החות'ים מתימן וארגוני טרור נוספים באזור. לדברי החברה עימותים נרחבים יותר יפגעו בכלכלת ישראל.
לדברי אלון, "בסוף זה מגיע לכיס שלנו. הממשלה יכולה לקחת עוד הלוואות או להעלות מסים. S&P מסתכלים על היכולת של הממשלה להחזיר הלוואות ולמעשה גם על היכולת להעלות מסים, ואת זה אפשר בכל מיני צורות".
אז לממשלה אין ברירה למעשה אלא להעלות מסים?
"או להעלות מסים או להקטין את ההוצאות. אם יגדילו מסים אז הצריכה תרד. מה שמפחיד אותי זה שאם המלחמה תתרחב ותתמשך אז ההוצאות יגדלו באופן משמעותי וההכנסות יירדו במקביל כי יהיו יותר אנשים במילואים ופחות בעבודה למשל. אז מצד אחד נראה פגיעה במשק מצד אחד ומצד שני ביכולת הקנייה של האנשים".
"לצמצם הוצאות שלא תורמות לצמיחה"
- התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
- הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
אז מה הממשלה יכולה לעשות?
"אם רוצים להאיץ את הצמיחה הכלכלית אז צריך להוריד מסים ובמקביל אם אפשר אז גם להוריד ריבית".
זה לא יגרום להאצה נוספת באינפלציה?
"כן, כנראה. ואז נהיה חשופים לעוד הורדת דירוג. בעיה".
יכול להיות שאנחנו לקראת עוד עשור אבוד כמו שהיה בשנות ה-70 אחרי מלחמת יום כיפור?
לדבריו, לא בהכרח. "אפשר וצריך לעשות רפורמות, לצמצם ביורוקרטיה, לייעל את המשק. להילחם בשחיתות. במקביל, לצמצם הוצאות שלא תורמות לצמיחה כמו העברות כספים לציבורים שלא עובדים. יש גם שאלות כמו מה צריך ואפשר לייצר בארץ, נשק ומזון במוקד, לעומת מה שאפשר להמשיך לייבא".
מה אתה חושב על חברות הדירוג באופן כללי?
"הדירוגים האלה משקפים את הערכים של המערב והם מסתכלים אחורה, לא קדימה. זה נכון גם לגבי הדירוג של סיכונים פוליטיים. אז השאלה העיקרית היא אם המלחמה תמשיך או שאפשר לסיים אותה בצורה מהירה שתעזור לנו בצורה הכי טובה שאפשר".
מה אתה מעריך שהולך לקרות?
"כנראה שהמלחמה לא תיפסק בחודשים הקרובים. תקציב המדינה כנראה ימשך להתרחב וכנראה שהמגמה של הורדת דירוג לישראל תימשך. לדעתי אנחנו צריכים להוריד הוצאות לא חיוניות קודם כל. עם זאת, כנראה שלא יצליחו להוריד את ההוצאות במידה משמעותית מספיק ולכן יעלו את המסים כך שצפויה פגיעה באיכות החיים שלנו והמוצרים והשירותים שלנו ימשיכו להתייקר".
צפויה האטה כלכלית?
"כנראה שכן. ולכן אנחנו עלולים להיכנס לספירלה של הורדות דירוגים וזה מאוד מאוד מפחיד. כמובן שאם המלחמה תסתיים פתאום בתוך כמה שבועות או אפילו חודשים אז יכול להיות שהתסריט יהיה שונה, אבל הסיכוי שזה יקרה הוא מאוד נמוך".
לסיום, אתה רואה גם נקודות אור בתוך החושך?
- 4.אליהו 24/04/2024 13:33הגב לתגובה זולי זה ברור. מחכה עם הרבה כסף בתא 125 וממתין לשניה שהאיש הזה יעוף לי מהעיניים. דקה אחרי, הכל מתפהך. כמה שרע פה היום יהיה הפוך. טוב מתמיד. לך!!!!!!
- הבעיה שהוא לא מתפטר אלא נאחז בקרנות המזבח (ל"ת)ערן 26/04/2024 09:39הגב לתגובה זו
- 3.יוני 24/04/2024 11:37הגב לתגובה זובדוחות הבאים אתם תראו עודפי גבייה
- 2.לקצץ את השכר בסקטור הציבורי לכל המשתכרים מעל 16 אלף (ל"ת)זליג 24/04/2024 11:14הגב לתגובה זו
- 1.הדר 24/04/2024 10:05הגב לתגובה זוהורדות דירוג, מלחמות, או מצב כלכלי במדינה...
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
