פרופ אילן אלון המכללה למנהל
צילום: המכללה למנהל
ראיון

הורדת הדירוג לא השפיעה על הבורסה, אבל - "אנחנו עלולים להיכנס לספירלה של הורדות דירוגים"

פרופ' אילן אלון, דיקן בי"ס לכלכלה במכללה למינהל, מזהיר כי אם הממשלה לא תפעל נכון הכלכלה תמשיך להדרדר וישראל עלולה לספוג עוד הורדות דירוג; "יש במדינה הרבה בזבוז, ביורוקרטיה ושחיתות ואפשר לשנות את זה. חייבים לשנות את זה"
קובי ישעיהו | (5)

לפני כשבוע החליטו בחברת דירוג האשראי S&P על הורדת הדירוג של מדינת ישראל מ-AA- ל-A+. ההודעה הגיעה בהפתעה שכן החברה הייתה אמורה לפרסם הודעה בנושא רק ב-10 במאי. מה שלא פחות מדאיג מעצם הורדת הדירוג והעיתוי שלה הוא האופק השלילי שמעניקה החברה למדינת ישראל. עוד לפני כן, בפברואר השנה, החליטו כלכלני חברת הדירוג מודי'ס על הורדת דירוג לישראל מדירוג של A1 ל-A2. גם שם סיפקו תחזית שלילית (אופק שלילי) לדירוג. הורדת הדירוג לא הפתיעה את השוק המקומי. למעשה, רגע אחרי ההורדה, מניות הנבקים שמבטאות את מצב הכלכלה המקומית זינקו ב-3.8%. גם שוק האג"ח היה יציב. ועדיין - יש חששות להמשך. 

"המשמעות הכי חשובה של הורדת הדירוג זה שהוא למעשה סוג של לוח תוצאות או לוח ציונים. זה גם קשור לפרמיה שאנחנו צריכים לשלם על ההלוואות הבינלאומיות שלנו. זה מבטא את רמת הסיכון של המדינה. ככל שהמצב הכלכלי שלנו טוב יותר אז הריבית אמורה להיות נמוכה יותר. אז למעשה אנחנו נצטרך לשלם יותר ריבית מהתקציב השנתי שלנו והמשמעות היא שפחות יילך לצרכי רווחה ואחרים". כך אומר בשיחה עם ביזפורטל פרופ' אילן אלון, דיקן בי"ס לכלכלה במכללה למינהל.

לדבריו, "עוד בעיה היא שהדירוג בכיוון של ירידה. כלומר, נראה שזה מתחיל להיות סוג של מגמה ואם זה באמת יתממש למגמה אז נראה את זה בתמחורים בשוק האג"ח וגם במחירי המניות. אנשים יצפו לתשואות גבוהות יותר ואם הם לא יקבלו את זה אז הם ימכרו אג"ח ומניות".

מבחינת הנתונים הכלכליים ב-S&P מעריכים שהגרעון הממשלתי בשנה הנוכחית יהיה של 8% תוצר. בטווח הבינוני החוב ימשיך להתרחב, עד שיחס החוב תוצר יגיע בשנת 2026 לרמה של 66%. נציין שיחס חוב תוצר של 66% הוא יחס מצויין שמרבית מדינות העולם יכולות להתקנא בו, אך מדובר בהרעה ביחס למצב הנוכחי. הבעיה העיקרית היא לא היחס חוב תוצר אלא הריבית שהמדינה (וכפועל יוצא גם החברות) על החוב, ויכולת גיוס החוב בשווקי העולם של הממשלה. 

בהסבר החברה להורדת הדירוג מלבד הנתונים הכלכליים היבשים היא מציינת בעיקר את התפתחות העימות מול איראן שמהווה גורם סיכון גיאופוליטי שמתווסף למתחים הגיאופוליטיים ולעימותים הקיימים מול ארגוני הטרור חמאס וחיזבאללה, בנוסף להתקפות של החות'ים מתימן וארגוני טרור נוספים באזור. לדברי החברה עימותים נרחבים יותר יפגעו בכלכלת ישראל. 

לדברי אלון, "בסוף זה מגיע לכיס שלנו. הממשלה יכולה לקחת עוד הלוואות או להעלות מסים. S&P מסתכלים על היכולת של הממשלה להחזיר הלוואות ולמעשה גם על היכולת להעלות מסים, ואת זה אפשר בכל מיני צורות".

אז לממשלה אין ברירה למעשה אלא להעלות מסים?

"או להעלות מסים או להקטין את ההוצאות. אם יגדילו מסים אז הצריכה תרד. מה שמפחיד אותי זה שאם המלחמה תתרחב ותתמשך אז ההוצאות יגדלו באופן משמעותי וההכנסות יירדו במקביל כי יהיו יותר אנשים במילואים ופחות בעבודה למשל. אז מצד אחד נראה פגיעה במשק מצד אחד ומצד שני ביכולת הקנייה של האנשים".

"לצמצם הוצאות שלא תורמות לצמיחה"

קיראו עוד ב"בארץ"

אז מה הממשלה יכולה לעשות?

"אם רוצים להאיץ את הצמיחה הכלכלית אז צריך להוריד מסים ובמקביל אם אפשר אז גם  להוריד ריבית".

זה לא יגרום להאצה נוספת באינפלציה?

"כן, כנראה. ואז נהיה חשופים לעוד הורדת דירוג. בעיה".

יכול להיות שאנחנו לקראת עוד עשור אבוד כמו שהיה בשנות ה-70 אחרי מלחמת יום כיפור?

לדבריו, לא בהכרח. "אפשר וצריך לעשות רפורמות, לצמצם ביורוקרטיה, לייעל את המשק. להילחם בשחיתות. במקביל, לצמצם הוצאות שלא תורמות לצמיחה כמו העברות כספים לציבורים שלא עובדים. יש גם שאלות כמו מה צריך ואפשר לייצר בארץ, נשק ומזון במוקד, לעומת מה שאפשר להמשיך לייבא". 

מה אתה חושב על חברות הדירוג באופן כללי?

"הדירוגים האלה משקפים את הערכים של המערב והם מסתכלים אחורה, לא קדימה. זה נכון גם לגבי הדירוג של סיכונים פוליטיים. אז השאלה העיקרית היא אם המלחמה תמשיך או שאפשר לסיים אותה בצורה מהירה שתעזור לנו בצורה הכי טובה שאפשר".

מה אתה מעריך שהולך לקרות?

"כנראה שהמלחמה לא תיפסק בחודשים הקרובים. תקציב המדינה כנראה ימשך להתרחב וכנראה שהמגמה של הורדת דירוג לישראל תימשך. לדעתי אנחנו צריכים להוריד הוצאות לא חיוניות קודם כל. עם זאת, כנראה שלא יצליחו להוריד את ההוצאות במידה משמעותית מספיק ולכן יעלו את המסים כך שצפויה פגיעה באיכות החיים שלנו והמוצרים והשירותים שלנו ימשיכו להתייקר".

צפויה האטה כלכלית?

"כנראה שכן. ולכן אנחנו עלולים להיכנס לספירלה של הורדות דירוגים וזה מאוד מאוד מפחיד. כמובן שאם המלחמה תסתיים פתאום בתוך כמה שבועות או אפילו חודשים אז יכול להיות שהתסריט יהיה שונה, אבל הסיכוי שזה יקרה הוא מאוד נמוך". 

לסיום, אתה רואה גם נקודות אור בתוך החושך?

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אליהו 24/04/2024 13:33
    הגב לתגובה זו
    לי זה ברור. מחכה עם הרבה כסף בתא 125 וממתין לשניה שהאיש הזה יעוף לי מהעיניים. דקה אחרי, הכל מתפהך. כמה שרע פה היום יהיה הפוך. טוב מתמיד. לך!!!!!!
  • הבעיה שהוא לא מתפטר אלא נאחז בקרנות המזבח (ל"ת)
    ערן 26/04/2024 09:39
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יוני 24/04/2024 11:37
    הגב לתגובה זו
    בדוחות הבאים אתם תראו עודפי גבייה
  • 2.
    לקצץ את השכר בסקטור הציבורי לכל המשתכרים מעל 16 אלף (ל"ת)
    זליג 24/04/2024 11:14
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הדר 24/04/2024 10:05
    הגב לתגובה זו
    הורדות דירוג, מלחמות, או מצב כלכלי במדינה...
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.