חברת החשמל
צילום: יוסי וייס

הרשות הפלסטינאית לא משלמת על החשמל - חוב של 2 מיליארד שקל בסכנה

לצד רווחי שיא שהציגה חברת החשמל ב-2023, יתרת החוב של הרשות הפלשתינאית וחברת מזרח ירושלים עדיין גדולה - איך החברה מטפלת בחוב?
רוי שיינמן | (15)

חברת החשמל הציגה שנת שיא ב-2023 - הכנסות של 24.69 מיליארד שקל לעומת 23.1 מיליארד שקל ב-2022, רווח מהפעלת מערכת החשמל של 3.7 מיליארד שקל (15% מההכנסות) לעומת 677 מיליון שקל ב-2022, ורווח נקי של 2.23 מיליארד שקל לעומת 1.77 מיליארד שקל ב-2022.

לצד התוצאות המרשימות, מסתבר שלרשות הפלסטינית וחברת מזרח ירושלים יש חוב גדול לחברה - 1.917 מיליארד שקל. מדובר בחוב בגין חשבונות חשמל שלא שולמו עד ספטמבר 2016 בהיקף של 1.18 מיליארד שקל וחובות נוספים בגין חשבונות שלא שולמו עד יולי 2020 בהיקף של 311 מיליון שקל וכן חובות שוטפים. חברת החשמל מפרטת כיצד היא מטפלת בחוב, כשחלק גדול ממנו נחשב מבחינתה אבוד.

החוב של הרשות הפלסטינית וחמ

החוב של הרשות הפלסטינית וחמ"י לחברת החשמל

לפי ההסכם, בגין החוב של החשבונות עד ספטמבר 2026 (1.18 מיליארד שקל) יופחתו סכומי ריבית בסך של 291 מיליון שקל, ושאר הסכום ישולם ב-48 תשלומים בתוספת ריבית מוסכמת. 

בגין החוב על החשבונות שלא שולמו עד יולי 2020 (311 מיליון שקל) יופחתו 117 מיליון שקל ששולמו על ידי חמ"י בדצמבר 2019. חברת החשמל ציינה כי החל מחודש אוגוסט 2020 ועד מועד אישור הדוחות הכספיים שולמו התשלומים שהגיע מועד תשלומם, בתוספת ריבית, בהתאם להסכם חמ"י, אך עם זאת, החל מאוגוסט 2022 היה אמור להתווסף ליתר התשלומים החודשיים תשלום חודשי נוסף בסך של 12 מיליון שקל בתוספת ריבית - תשלומים שנכון למועד הדוח לא הועברו.

למעשה חמ"י העבירה בקשה לחברת חשמל לדחייה של אותם תשלומים בסך של 303 מיליון שקל, בקשה שנענתה בשלילה על ידי חברת החשמל שהוסיפה שאי ביצוע התשלומים מהווה הפרה של ההסכם וביזיון בית המשפט שנתן להסכם תוקף של פסק דין.

בתגובה, חמ"י הודיעה לחברת חשמל באופן חד צדדי כי בכוונה לשלם תשלומים של עד 75% מהחובות השוטפים. חברת החשמל שלחה מענה לחמ"י לפיו היא דוחה על הסף את הודעתה החד צדדית בהיותה חסרת תוקף וכל בסיס משפטי וכי עליה לשלם באופן מלא ומיידי את החוב השוטף. במקביל פנתה החברה בכתב לגורמים הרלוונטיים במדינה בבקשה להגדיל את סכום ההעברות ממשרד האוצר לכיסוי חובות הרש"פ והחלתם גם על חובות חמ"י ברש"פ שכן באותה העת, כספי הקיזוז הוחלו רק על חובות עזה ובאופן חלקי על חובות חברות החלוקה ברש"פ ומבוקש להחילם גם על חובות חמ"י בשטחי הרש"פ. בנוסף פנתה החברה ליו"ר רשות החשמל להתערב מול כלל גורמי המדינה הרלוונטיים ולנקוט בכל אמצעי שיבטיח סילוק החובות ומניעת גידול החוב. 

קיראו עוד ב"בארץ"

חברת החשמל ציינה שחמ"י ממשיכה לשלם באופן חלקי ולא עקבי את חובותיה לחברה, ובהתאם חברת החשמל מתכוונת לבצע סבבי ניתוק בנקודות בהם נצברו חובות. 

חברת החשמל הוסיפה כי ניהלה מגעים עם משרד האוצר, מתאם פעולות הממשלה בשטחים וגורמים נוספים רלוונטיים, על מנת להגדיל הקיזוזים מכספי המסים המועברים ממדינת ישראל לרשות הפלסטינית, הן לטובת עצירת גידול החובות המצטברים בגין אספקת החשמל לחמ"י, והן לטובת כיסוי חוב העבר. בספטמבר 2023 נתקבלה הודעת משרד האוצר, לפיה חוב הצריכה השוטפת של חמ"י לחברת חשמל (בניכוי חוב הצריכה במזרח ירושלים) בגין חודשים מאי 2023 ואילך יקו זזו החל מחודש ספטמבר ואילך ומידי חודש.

בהתאם להאותה הודעה כל קיזוז נוסף כאמור יבוצע בחלוף כ-90 ימים ממועד הפירעון של חשבון שוטף שטרם נפרע. החל ממועד זה מבצע משרד האוצר קיזוז כספי מסים בגין החובות השוטפים של חמ"י כאמור לעיל. החברה ציינה כי נכון למועד אישור הדוחות הכספיים קיזוז חשבונות הצריכה השוטפת של חמ"י עצר את צבירת החוב בחשבונות השוטפים של חמ"י (התקבלו הקיזוזים כאמור בגין חודשים מאי-נובמבר 2023).

באוקטובר 2023 פנה יו"ר רשות החשמל לשר האוצר במכתב, ובו ביקש כי יורה על קיזוז חד פעמי משמעותי של לכל הפחות מאות מיליוני שקלים חדשים, בגין חוב העבר של חמ"י והרש"פ, וזאת בפרט בשל העלויות הצפויות במשק החשמל נוכח מלחמת חרבות ברזל. ביום 31 בדצמבר 2023 שלח מנכ"ל החברה מכתב נוסף לשר האוצר ובו ביקש הגדלת הקיזוזים לצורך כיסוי חוב העבר של חמ"י ורש"פ.

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    אאא 18/03/2024 13:48
    הגב לתגובה זו
    לנתק חשמל מיד
  • 12.
    אריק 17/03/2024 15:02
    הגב לתגובה זו
    לאויבינו אתם מוכנים שיצברן סכומי עתק ולבסות תכניסו לנו התושבים את העול והטעויות שלכם
  • 11.
    חחחחח 17/03/2024 14:49
    הגב לתגובה זו
    לא מבין את הבעיה פשוט לקחת להם ממשכורות שישראל צריכה להעביר
  • אה? 19/03/2024 09:07
    הגב לתגובה זו
    מדבר כנראה המזרח ירושלמי או "פלסטיני"?
  • 10.
    אהרון 17/03/2024 12:31
    הגב לתגובה זו
    לקחת את החוב ולתת לזקנים הארץ חשמל בחורף חינם
  • 9.
    לילי דעדוש 17/03/2024 12:26
    הגב לתגובה זו
    ביבי רגיל לפזר כסף ואחר כך לשלוח את התשלום לאזרחי ישראל זה פייק מנהיג שמבטיח הקפאתמחיריםותוך שנה מעלה אותם 3 פעמים -חשמל. מים. ארנונה ודלק למכוניות זה מעורר אצלי בחילה שאני שומע את הנאומים של הפייק מנהיג הזה
  • 8.
    היה צריך לנתק אותם מזמן ולהגיש עיקולים על כספי המכסים (ל"ת)
    לא שאלה בכלל 17/03/2024 11:37
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    יקי 17/03/2024 11:26
    הגב לתגובה זו
    הפקעת אדמה כנגד חוב כספי .!החיים פשוטים פשוט בעלי התפקידים בממשלה אימפוטנטים.
  • 6.
    המחבלים גם מקבלים מישראל חשמל חינם (ל"ת)
    אין 17/03/2024 11:26
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מישהו 17/03/2024 10:39
    הגב לתגובה זו
    אולי ביבי ימכור את המטוס כדי לממן את החוב
  • 4.
    פטריוט לשעבר 17/03/2024 09:50
    הגב לתגובה זו
    אבל הישראלי המערבי צריך לשלם ,למה שאנשים שמקבלים כסף ממדינות העולם , מאות מיליארדים של דולרים ויורו , ישלמו לנו ,הישראלים ? הישראלי הוא פרייאר ולכן הוא יירצח ,יאנס ,ילדיו יאנסו , והוא ישלם את החשבון על הכלי נשק שהרגו אותו ואת ילדיו ויממן כמובן מכיסו את הדלק עליו ישפכו רגע לפני השלכת הגפרור . אבל רגע לפני שהחמאסניק יזרוק את הגפרור , היזכר בבקשה ישראלי פרייאר , שכל הזה אמרו לך שהחמאס מורתע ובכלל הימין הוא האויב של המדינה שבא לכלותנו. לא אותו איש חמאס שמחזיק גפרור.
  • 100 17/03/2024 10:37
    הגב לתגובה זו
    לא נתנתק מהפלס ובמיוחד מאדמות המתנחלים. בסוף לכל יש מחיר, ואלו הימנים הגורמים.
  • 3.
    פטריוט 17/03/2024 09:25
    הגב לתגובה זו
    נו. אז מה הבעיה לבקש את זה מכל חובבי פלסטין שמחדשים את התרומות לאונרא. או פשוט לקזז מול ההחזרי מס שאנחנו גובים בשבילם.
  • 2.
    ירון 17/03/2024 08:49
    הגב לתגובה זו
    שינתקו אותם עד למלא התשלוםשקטרים ישלמו את החוב...הם הספונסרים של העם הזה
  • 1.
    החיים 17/03/2024 08:32
    הגב לתגובה זו
    לא נעסיק פלשטנאים לא נעביר להם כספים הם בטח ישלמו את חובות חברת החשמל נדאג שהעולם יתרום כדי לממן את הכיבוש מה כבר יכול להשתבש אני לא זוכר מה היה ב 07.10.23 לא טרחו להעיר אותי וגם בפעם הבאה נספר אותו סיפור...הנחתי...הורתי...דרשתי...חזיתי מראש אבל אני לא אחראי לדבר
צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.


צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.