"יש את אלו שצריכים הסבר מדוע חשוב להילחם באינפלציה, ויש אלו שחיו פה בשנות ה-80"
נגיד בנק ישראל הפרופ' אמיר ירון מכנה בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה לשנת 2023 את תמונת המצב של המשק כמורכבת. מצד אחד רמת הפעילות הכלכלית גבוהה כאשר התוצר נמצא בשנה וחצי האחרונות מעל מגמתו ללא ירידה של ממש. לדבריו, "אם נסתכל על ממוצע שני הרבעונים האחרונים, כדי לנכות את השפעת רכישת כלי הרכב ברבעון הקודם שנבעה משיקולי מס – קצב הצמיחה עומד על 3.7%, בדומה מאד למגמה ארוכת הטווח. בהקשר הזה אנחנו נמצאים במקום מעט טוב יותר מזה שצפינו בתחילת השנה. זאת, בעיקר הודות לרכיב ההשקעה ולייצוא השירותים. שוק העבודה הדוק. שיעורי ההשתתפות והתעסוקה גבוהים מאד ונמצאים מעל רמתם הממוצעת ב-2019. שיעור האבטלה נמצא ברמות נמוכות מאד.
"מאידך, ישנם אינדיקטורים מסויימים המעידים על התמתנות בפעילות כמו למשל, שיעור המשרות הפנויות שאמנם גבוה מרמתו ב-2019 אך נמצא במגמת התמתנות בחודשים האחרונים. בנוסף, רכיב הצריכה הפרטית בתוצר ירד בנתון האחרון, מה שיתכן ומעיד על תחילת השפעת הריסון המוניטרי על הכלכלה. אינדיקטורים נוספים הם הפעילות בשוק הנדל"ן - כפי שזו באה לידי ביטוי ברכישת דירות ובהיקף המשכנתאות - נמצאת בירידה, יתרת האשראי הבנקאי לעסקים קטנים מצטמצמת, וקצב גיוסי ההון של חברות הייטק ירד משמעותית ביחס לשנים האחרונות. הפעילות הכלכלית במשק נמצאת ברמות גבוהות, ויחד עם זאת נראה מנתוני הקצה כי חלה התמתנות מסוימת".
בהמשך דבריו התייחס הנגיד לאינפלציה ואמר כי "חשוב להבהיר שתי נקודות חשובות: ראשית, כמו בדיאטה: הורדת חמשת הקילוגרמים האחרונים היא לפעמים הקשה ביותר. כלומר יותר קל להוריד את האינפלציה מאזור 9-10% ל-5%, מאשר מ-5% ל-2%. בנוסף, חשוב להסתכל על תמהיל האינפלציה: הירידה המהירה באינפלציה בארה"ב נובעת בעיקר מירידה חדה בסעיפי הסחורות, האנרגיה והמזון. רכיבים אלו מראש כמעט ולא עלו בישראל בין היתר לאור חוזי הגז ארוכי הטווח. לעומת זאת, אינפלציית השירותים, או הליבה מתנהגת בצורה יותר דביקה גם בישראל וגם בארה"ב. בחודש הקרוב אנחנו צפויים לראות מדד שאינו נמוך, ולהישאר בסביבת ה-5%. אולם, במהלך השנה האינפלציה צפויה לרדת, ולהתכנס לתחום היעד במהלך הרבעון הראשון של השנה הבאה. זאת, הודות למדיניות המוניטרית המרסנת".
הנגיד התייחס לביקורות שסופג בנק ישראל על רקע העלאות הריבית ואמר: "ישנם שני סוגי אנשים בישראל: אלו הצריכים הסבר מדוע שמירה על יציבות מחירים היא יעד כה חשוב, ואלו שחיו פה בשנות ה-80. באופן כללי, יציבות מחירים היא תנאי הכרחי ליציבות כלכלית. יציבות מחירים היא תנאי בסיסי לצמיחה כלכלית והגנה על כוח הקנייה של משקי הבית ועסקים. סביבת מחירים יציבה תורמת לוודאות ובכך מעודדת השקעות ויצירת מקומות עבודה, ומאפשרת לעסקים ומשקי בית לקבל החלטות מושכלות ולתכנן את העתיד".
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- הנגיד מודאג מחרם על תוצרת ישראלית, סיום המלחמה לא מבטיח הורדת ריבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 8.ייייייישששששש 30/05/2023 16:16הגב לתגובה זוכן כן 450% אינפלציה!! ואז באה ממשלה חזקה שטיפלה בנושא והורידה האינפלציה!! אבל את ראש הממשלה הנוכחי מענין רק לא להיכנס לכלא
- 7.הדולר בדרך ל5 לדעתי. יהיה עכשיו מרוץ מטורף (ל"ת)פרנקל 30/05/2023 16:11הגב לתגובה זו
- 6.האמת? 30/05/2023 16:10הגב לתגובה זוריבית אפס חריגה, וכולם התרגלו לחשוב שזו הנורמה, אז כן, הריבית לא יכלה להישאר אפס, אבל זה שהמדינה לא מתחשבת בנוטלי המשכנתאות לקיזוז מיסים לא הגיוני לחלוטין. מצד אחד המדינה נותנת מתנות של מליונים למשקיעים שקונים דירות במתנה ובהנחה שערורייתית, וגם הופכת זוגות צעירים למשקיעים, ומצד שני לא מכירה בהוצאות המשכנתה לקיזוז מס. רק לי נדמה שמדובר בצעדים שמריחים ממש לא טוב, וכרגיל לטובת מקורבים? לכאורה
- 5.סטטיסטיקאית 30/05/2023 15:46הגב לתגובה זובסוף שנות ה- 70 הממשלה בישראל "הדפיסה כסף" וגרמה לאינפלציה מוניטרית (דומה למה שקורה היום בטורקיה). עליות המחירים בשנתיים האחרונות לא נובעות מסיבות מוניטריות (אלא מאפקט הקורונה, הסנקציות והמלחמה באוקראינה) ולכן העלאת ריבית היא פלסטר שיקטין ביקושים אבל לא יפתור את הבעיה. העלאות הריבית פשוט יגרמו למגזר מסויים לשלם על שגיאות כלכליות-פוליטיות שנעשו בארץ ובעיקר בחו"ל: העובדים, ששכרם יירד ריאלית וחלקם יפוטר מהעבודה. האם המחיר הזה אכן יגרום לירידת מחירים בטווח הארוך? ממש לא ברור שזה יקרה. מצד אחד יש בעיה מוניטרית שלא מוצאת פתרון מאז 2007: דפלציה שחונקת את הכלכלה הגלובלית. מצד שני יש כוחות שדוחפים את המחירים כלפי מעלה: מספיק שתהיה החמרה בזירת הלחימה האוקראינית או שהתיאבון האמריקאי לסכסוכים גיאופוליטיים יתרחב לזירה הסינית או האיראנית, ונקבל עוד פגיעה כלכלית רצינית במצב ששום העלאת ריבית לא מסוגלת לתקן.
- הדפיסו הרבה כסף (ל"ת)א 30/05/2023 17:24הגב לתגובה זו
- כלכלן 30/05/2023 16:48הגב לתגובה זועובדה שהרבה משקיעים חזרו להשקיע במדינה ולא רק בדירות גדולות למגורים, אלא גם בדירות קטנות להשקעה; מה שכן, מתרכזים בעיקר במחוז ת"א, או כרגיל ליד חופים.
- 4.מבין2 30/05/2023 14:58הגב לתגובה זוכדי להמנע מהאינפלציה של שנות ה-80 היית צריך להפסיק להדפיס כסף. לא להדפיס ואחר כך לגרום לכל זוג צעיר לשלם אקסטרא רבע מיליון למושחתי הבנקים.
- 3.משקיע וותיק 30/05/2023 14:23הגב לתגובה זונכון זה לא נעים ולא טוב להרבה משקי בית שנטל הריבית מכביד עליהם , אבל זה עדיף עשרות מונים מהשחיקה העקבית של הכסף שגורמת האינפלציה , אף אחד לא רוצה לחזור לשנות ה -80 שם הגענו גם ל -400% אינפלציה , אז הנגדי עושה את עבודתו גם היא אינה פופולרית.
- 2.רון גל 30/05/2023 13:47הגב לתגובה זוהישראלים בוכים בוכים ובסוף מוצאים את כולם בנתב"ג. פאק, שבוע שעבר לא הצלחתי למצוא כסא אחד פנוי בטרמינל 1.
- 1.סטודנט לכלכלה שנה א' 30/05/2023 13:36הגב לתגובה זוולהתעלם מרעשי רקע של כאלו שאין להם מושג מינימלי בכלכלה בסיסית בכדי למגר את האינפלציה.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
משפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gptהסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים
אחרי ההכרזה על הצטרפות הסכמי אברהם, קזחסטאן צפויה להפוך ליעד חם עבור התיירים הישראליים, אז מה יש לראות במדינה המרכז אסייתית?
הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם, מסמנת התפתחות דיפלומטית משמעותית. ישראל וקזחסטן אומנם בקשרים שוטפים, אבל החותמת הדיפלומטית והתיווך האמריקאי מעלים את היחסים לשלב גבוה יותר. זה עשוי להוביל גם לעלייה משמעותית בהיקף הסחר והעסקאות בין המדינות, כשלישראלי "הממוצע" זה יתבטא בעיקר בעוד אזור שניתן לטייל ולנפוש בו. כן, יעד תיירותי נוסף. כבר כעת ניתן לבקר ולטייל במדינה הגדולה, אבל על רקע ההסכם, זה ירחיב את האפשרויות, יוביל לטיסות ישירות, וישים את קזחסטן על המפה של התייר הישראלי.
ביום חמישי האחרון, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שוחח טלפונית עם נשיא קזחסטן קאסים-ג'ומארט טוקאייב וראש הממשלה בנימין נתניהו, והודיע כי קזחסטן היא "המדינה הראשונה בכהונתי השנייה" שמצטרפת למסגרת, שהוקמה ב-2020 לנרמול יחסים בין ישראל למדינות מוסלמיות. טוקאייב, שהגיע לוושינגטון עם מנהיגי אוזבקיסטן, טורקמניסטן, טג'יקיסטן וקירגיזסטן, תיאר את הצעד כ"המשך טבעי" למדיניות קזחסטן של דיאלוג ויציבות אזורית. טקס חתימה רשמי צפוי להתקיים בקרוב בבית הלבן, עם כוונה להרחיב את המעגל למדינות נוספות, כולל סעודיה שמתוכננת לביקור וושינגטון ב-18 בנובמבר, אם כי לא צפויה הכרזה על הסכם וגם לא על נורמליזציה, אם כי יכול להיות שהטון מהמפגש יהיה חיובי.
החשיבות של המהלך עולה על ההיבט הסמלי: קזחסטן, שמקיימת יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל מאז 1992, מצטרפת כמדינה מוסלמית מרכז-אסייתית ראשונה, מה שמרחיב את ההסכמים מעבר למזרח התיכון ומחזק את ישראל בעיני העולם לאחר ביקורת על מלחמת עזה. מבחינה גיאופוליטית, זהו צעד אמריקאי לחיזוק ציר נגד השפעת סין, רוסיה ואיראן, קזחסטן, שגובלת ברוסיה ובסין ומחזיקה במאגרי אורניום (כ-40% מייצור העולם) ונפט, משמשת כגשר אסטרטגי. במקביל להכרזה נחתמו עסקאות בשווי 16 מיליארד דולר, כולל רכישת מטוסי בואינג ופרויקט כריית טונגסטן ב-1.1 מיליארד דולר בתמיכת בנק EXIM האמריקאי, שמטרתם להבטיח גישה מערבית למשאבים קריטיים. עבור ישראל, זה פותח דלתות לשיתופי פעולה בטכנולוגיה, חקלאות וסייבר, עם פוטנציאל להסכמי סחר חופשי דרך האיחוד האירואסייתי.
עבור הישראלי הממוצע, ההשפעה המיידית של ההסכמים תהיה תיירותית: פתיחת שמיים פוטנציאלית תהפוך את קזחסטן שנתפסה כיעד מרוחק ומסתורי, לנגיש כמו גיאורגיה או אזרבייג'ן. חברות תעופה ישראליות בוחנות קווים ישירים לאלמטי ולנור-סולטן (לשעבר אסטנה), שיקצרו את הטיסה ל-5 שעות בלבד, בהשוואה ל-7-9 שעות כיום דרך איסטנבול או דובאי. כניסה ללא ויזה ל-30 יום מאז 2017, יחד עם עלויות נמוכות שירדו עוד יותר, הופכים את המדינה לאופציה משתלמת למשפחות ולמטיילים עצמאיים. בחצי השנה הראשונה של 2025 ביקרו במדינה 7.5 מיליון תיירים, עלייה של 25%, והממשלה שואפת ל-12 מיליון ב-2026.
- החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים
- האיחוד שחתם הסכם שלום עם ישראל לא יוותר עליו כל כך מהר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נור-סולטן, הבירה הצעירה שנוסדה ב-1997 ותוכננה על ידי אדריכלים כמו נורמן פוסטר, משלבת עתידנות עם שורשים נוודיים ומציעה ביקור של יומיים-שלושה כחלק מטיול רחב יותר. העיר אירחה השנה מעל 500 אירועים בינלאומיים, כולל הופעה של ג'ניפר לופז וכנס קומיק-קון בהובלת אנדי סירקיס, מה שהוביל לעלייה של 13% בתיירות.
