תלוש שכר
צילום: אייס

השכר בהייטק שוב יורד: 27,511 שקל בממוצע, ומה השכר הממוצע במשק?

כך על פי נתוני הלמ"ס לחודש ספטמבר, ירידה של 1% לעומת 27,800 בחודש אוגוסט. השכר הממוצע במשק עמד על 12,214 אלף שקל; מספר המשרות במשק - 3.9 מיליון משרות

דור עצמון | (6)

השכר הממוצע למשרת שכיר של העובדים בתחום ההייטק היה 27,511 שקל - עלייה של 5.1% לעומת ספטמבר 2021 (26,182 שקל), אבל ירידה לעומת החודש הקודם, אז עמד השכר על 27,800 שקל, כך על פי נתוני הלמ"ס. הנתונים מגיעים על רקע העלייה בנתוני האבטלה במשק בחודשים האחרונים, בחודש אוקטובר נרשמה עליה באבטלה ל-4.3%. הנתונים גם מגיעים על רקע הירידה החדה בחודשים האחרונים במספר המשרות הפנויות בהייטק, כאשר מדובר כבר על ירידה של 22% לעומת הרבעון הראשון של השנה. אם בתחילת השנה השכר הממוצע בהייטק כבר עמד על 30 אלף שקל אז כעת הוא עומד על 27,511.  כדאי לשים לב, מדובר בתנועה של גל אבל המגמה היא כלפי מטה: מתחילת השנה הייתה ירידה משמעותית בשכר ל-27 אלף שקל, אבל בשלושת החודשים יוני יולי אוגוסט השכר דווקא חזר לעלות. כעת הכיוון הוא שוב כלפי מטה. בכל מקרה, על פי הנתונים, מספר משרות השכיר בתחום ההייטק היה 388.3 אלף - עלייה של 9.9% לעומת ספטמבר 2021 (353.3 אלף) ועלייה של 0.4% לעומת חודש אוגוסט 2022 (386.8 אלף). ומה בכל המשק? השכר הממוצע במשק לחודש ספטמבר עלה ב-4.7% בהשוואה לחודש ספטמבר 2021 והסתכם ב-12,214 שקל. גם כאשר מסתכלים על השכר הממוצע בכלל המשק ניתן לראות את העלייה לאורך השנים. כאשר אם בשנת 2018 השכר הממוצע עמד על 10,500 אז כעת הוא מעל 12 אלף בחודש - כלומר עליה של 16%. השכר הריאלי נמצא בעליה ב-5 השנים האחרונות ועלה יותר מאשר האינפלציה (אם כי בשנה האחרונה הוא נשחק בגלל האינפלציה) עובדי הבנקים וחברות הביטוח נמצאים במקום השלישי עם 19,099 שקל בממוצע בחודש, עובדי החינוך משתכרים בממוצע ב-9,012 שקל ובסוף הרשימה ניצבים עובדי ענף המסעדנות עם שכר ממוצע של 5,760 שקל. במקביל, מספר המשרות במשק הסתכם ב-3.902 מיליון משרות - עלייה של 7.3% לעומת חודש ספטמבר 2021 אז היו 3.638 מיליון משרות. עם זאת, מדובר בירידה של 0.8% מחודש אוגוסט הקודם לו אז היו 3.935 מיליון משרות במשק.  

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    לי 05/12/2022 09:37
    הגב לתגובה זו
    העובדה ששוב ושוב מדברים על הממוצע, מדד לא רלוונטי, ברצינות כזאת מראה שצריך לפטר את רוב הכלכלנים וכתבי הכלכלה. הפער בין נתוני השכר נטו החציוני שהציגה חברת מס"ב לשכר הממוצע חושף את הבולשיט.
  • 3.
    זה אומר שמגייסים ג'וניורים (ל"ת)
    8 04/12/2022 14:58
    הגב לתגובה זו
  • גוניור 80 אשח (ל"ת)
    בסייבר חולשה 04/12/2022 22:56
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    השאלה האמיתית היא מה השכר החציוני (ל"ת)
    חגי 04/12/2022 14:34
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    החלפת מקצוע להייטק בגלל השכר תייצר שכבה עבה של בינוניות (ל"ת)
    אלי 04/12/2022 13:29
    הגב לתגובה זו
  • אז אל תחליף......................... (ל"ת)
    הדר 04/12/2022 14:31
    הגב לתגובה זו
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי

האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק אמיר ירון

האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין. 


הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים. 


הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.


להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:

• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.

• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

מס הכנסה
צילום: freepik

חשד לשחיתות חמורה ברשות המסים בנצרת: מיליוני שקלים הוזרמו במרמה לנישומים

כתבי אישום חמורים הוגשו נגד שני בכירים ברשות המסים ונגד שורת מתווכים, בגין הפעלת מנגנון הונאה מתוחכם שכלל שוחד, קבלת דבר במרמה ושיבוש הליכי חקירה. הנזק לקופת המדינה נאמד במיליוני שקלים, והחקירה צפויה להיחשף בפרטי פרטים בבית המשפט המחוזי בנוף הגליל

אדיר בן עמי |

פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה כתבי אישום חמורים נגד עובדי רשות המסים בנצרת, שמואשמים בהפעלת מערכת שחיתות מתוחכמת שגרמה לנזק של מיליוני שקלים. עורכי הדין רים סויד ונועם הירש הגישו את כתבי האישום נגד נג'וד אבו ליל ואסעד אבו שהואן, שכיהנו בתפקידים בכירים במשרד, לצד רואה החשבון מאמון חמוד שמואשם בסיוע לשיבוש החקירה.


אבו ליל, בת 48, שהייתה ראש ענף במחלקת השירות, מואשמת בהפעלת מנגנון הונאה שבמסגרתו פתחה וקלטה תיקים ברשות המסים בניגוד לנהלים הקיימים. במסגרת הסכמים עם מתווכים, היא קיבלה בין 40% ל-80% מסכומי החזרי המס הבלתי חוקיים שהעבירה לנישומים. בסך הכל זרמו 880 אלף שקל לנישומים במרמה, מתוכם 340 אלף שקל הגיעו ישירות לכיסה של אבו ליל כשוחד.


המתווכים שפעלו עם אבו ליל הם מוניר זבן בן 53, בעל חנות צעצועים הידוע בקהילתו כ"שייח'", אמין אסדי בן 64 שעובד כמנהל חשבונות, ומחמוד עראבי בן 60 הפועל כרתך צנרת. הם קיבלו תשלומים ממשלמי המסים שהפנו אליהם ושילמו מתוך הכסף גם לאבו ליל. כתבי האישום נגדם הוגשו לבית משפט השלום בחיפה.


אבו שהואן, בן 63, שניהל את ענף השכירים, מואשם במימדי מרמה רחבים עוד יותר. הוא הזין מידע כוזב במערכות רשות המסים עבור כ-160 נישומים שונים, כולל נתונים פיקטיביים על שכר, ניכויי מס במקור ותרומות שלא ניתנו בפועל. פעולותיו הביאו להעברת כ-4 מיליון שקל בהחזרי מס, מתוכם 1.6 מיליון שקל שהתקבלו במרמה מוחלטת.


כאשר נודע לאבו שהואן על ביקורת פנימית שמתקיימת ברשות המסים, הוא פנה לרואה החשבון מאמון חמוד בן 56 וביקש את עזרתו בשיבוש ההליכים. חמוד, שייצג נישומים בפני מס הכנסה, התקשר בהוראת אבו שהואן לנישומים שקיבלו החזרי מס במרמה והדריך אותם כיצד לתת תשובות כוזבות אם ייחקרו על ידי הרשויות.