גירושים פרידה מריבה הסכם ממון
צילום: Istock

איך קובעים כיצד לחלק רכוש לאחר גירושין?

כיצד מחליטים איך לחלק את הרכוש לאחר גירושין? האם ההליכים שוויניים (חצי בחצי) או שבית המשפט חורג מכללים אלו?
תומר אמן |

בית משפט השלום לענייני משפחה בקרית שמונה דחה לאחרונה את בקשת גרושה לביטול צו הירושה בחזקת השיתוף. הגרושה תבעה חלק מירושת המוריש לבת זוגו המוכרת בציבור. היא הפסידה במפשט. 

אדם שנפטר מקורונה הוריש לבת זוגו המוכרת בציבור ואם שני ילדיהם את כל רכושו. מנגד, גרושתו, שחיה בנפרד ממנו במשך שני עשורים, יצאה למאבק על מחצית מהירושה שניתנה לבת הזוג מכוח הלכת השיתוף. 

 

חזקת השיתוף הינה כלל משפטי שנקבע בפסיקה על ידי בית המשפט, המסדיר את נושא חלוקת הרכוש בעת גירושין בין בני זוג אשר נישאו לפני 1974 ואת חלוקת הרכוש בעת פרידה בין ידועים בציבור.

 

מבחינת בית המשפט, כאשר מעמיד אחד מבני המשפחה צוואה להורשת רכושו לצד מסוים במשפחה, ותביעה מוגשת, צריך בית המשפט לקבוע האם התביעה שהוגשה מוצדקת או לא. במידה ואכן החלו היחסים בין המוכרת בציבור למנוח ביום גירושם שבפועל היה רק לאחרונה, היה קובע בית המשפט כי על פי חזקת השיתוף, לא זכאית בת הזוג לצוואה.  אלא שהקשר עם בת הזוג ארוך טווח.

 

בת זוגו הייתה הידועה בציבור של המנוח במשך כ-20 שנה והוכרה על ידי הביטוח הלאומי ככזו כבר בשנת 2003. לאחר פטירתו, צה"ל והביטוח הלאומי הכירו בה כידועה בציבור של המנוח וכמי שזכאית לפנסיה ולקצבת שארים.

 

ביהמ"ש קבע כי מדובר בתביעה שבסיסה הטעיה גמורה של הרשם לענייני ירושה כאשר התובעת מציגה עצמה כאשתו של המנוח בעוד היא יודעת היטב כי טענה זו אינה נכונה, וכי התגרשה מהמנוח בהסכם גירושים שקיבל תוקף של פסק דין.

 

הגרושה טענה כי יחסי בת הזוג והמנוח כידועים בציבור החלו ביום דירושיה ממנו, למרות שהקשר התקיים כבר שני עשורים. בית המשפט דחה את הטענה וקבע כי בת הזוג הוכיחה קיום של זוגיות בינה לבין הבעל, ניהול משק בית משותף, בילויים ואירועים משפחתיים ועוד.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

בתחום חלוקת הרכוש הוגשו תביעות נוספות בנוגע לגירושין, שקבעו חלוקת רכוש בצורה שונה. בדרך כלל יקבע בית המשפט כי החלוקה צריכה להיות שווה, כלומר חצי-חצי. מנגד, לא תמיד כך המצב. לצורך העניין, במקרים בהם בן או בת הזוג נהגו באלימות, הימרו או סתם התבטלו, לעיתים יהיו התובעים זכאים לסכום גדול יותר בחלוקת הרכוש.

 

על פי קביעת הרגולטור, סעיף 8 לחוק יחסי ממון בין בני הזוג הוא זה שקובע את החריג לחלוקה השוויונית של הרכוש. סעיף זה קובע שאף שיש לחלק את הרכוש בצורה שוויונית, הרי שישנן נסיבות חריגות המצדיקות חלוקת רכוש בצורה לא שוויונית.

 

לעיתים הבדלי השכר בין בני הזוג הם אלו שקובעים חלוקה לא שוויונית של רכוש, ולעיתים דווקא מדובר בזכויות סוציאליות שמעניק אחד הצדדים לצד השני.

 

בעבר קבע בג"צ כי בעל שהורשה בניסיון לרצוח את אשתו לא יוכל לקבל מחצית מהפנסיה שלה, זאת חרף העובדה שעל פי החוק הוא זכאי לכך. גם כאשר בן/ת הזוג בטלן ולא סייע בצורה משמעותית לקידום המשפחה והבית לא יחולק הציוד שווה בשווה.

 

תיק דומה הוגש בדצמבר 2009 בו טענה האישה כי הבעל לא זכאי למחצית הרכוש מכיוון שלא תרם להבאת ציוד זה אל תוך הבית.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.