רמי לוי
צילום: Bizportal
הצפת ערך

רמי לוי ברווח של 55% על השקעתו בישראייר

רכש את מניות החברה בסך כולל של 39 מיליון שקל (ב-82 אגורות למניה), נסחר כרגע ב-1.27 שקל (יום מסחר ראשון), שווי של כ-60 מיליון שקל
דור עצמון | (11)

לפני כשנתיים, בעיצומו של משבר הקורונה, הכלכלה נחלשה, הדיכאון חגג, התיירות מתה. אבל היה מישהו שחשב שיש הזדמנות בתחום התעופה. קבוצת איי.די.בי נכנסה להליך של כינוס נכסים ורמי לוי החליט לרכוש 24% ממניות ישראייר גרופ 1.4% תמורת 39 מיליון שקל.

ישראייר גרופ (לשעבר ביג'.איי השקעות), רכשה את המניות בחברת התעופה תמורת 122 מיליון שקל, ולפי שווי חברה של 162 מיליון שקל. בהינתן ויתור על חוב של כ-5 מיליון דולר, שיקפה העסקה שווי של כ-180 מיליון שקל. לצד רמי לוי, מחזיקה חברת שי אודם של רמי לוי ושלום חיים בכ-40% מהחברה. 

את הרכישה ביצע רמי לוי לפי מחיר של 82 אגורות למניה, לפי פרסום החברה אודות ההנפקה, מחירה של מניה אחת הונפקה לפי מחיר של 1.1 שקל, וכעת מחיר המניה עומד על 1.27 שקל למניה (זינוק של 14.4%). בחישוב מהיר, רמי לוי הגדיל את שווי החזקותיו  על הנייר בכ-55% ובמספרים כ-21 מיליון שקל. 

החזקה זו של 24% היא החזקה פרטית של לוי אך יש להדגיש כי קבוצתו של רמי לוי מחזיקה כ-76% מישראייר גרופ השולטת בחברת התעופה עצמה. לצדו של לוי נמצא איש העסקים שלום חיים שמחזיק גם הוא בשליטה בחברה.

כחלק מהשליטה בחברת התעופה, הכניס רמי לוי שיתוף פעולה בין מועדוני הלקוחות של המותג שלו "רמי לוי שיווק השקמה" למועדון הלקוחות של ישראייר". רשת הסופרים של איש העסקים תציע ללקוחותיה לרכוש שירותי תיירות של ישראייר שתצורף לרשימת בתי העסק הכלולים בתו הקנייה של הרשת. בין היתר כולל שיתוף הפעולה הטבות בכרטיסי אשראי וכן שירותי תקשורת.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    נראה לי די דומה. באותו טווח זמן. (ל"ת)
    כמה אחוזים עשה המעוף 26/06/2022 17:11
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    דוד 23/06/2022 19:00
    הגב לתגובה זו
    בושה וחרפה אין מים אפילו
  • 8.
    Yl 23/06/2022 18:03
    הגב לתגובה זו
    ל רות ש מעולם לא רכשתי דבר אצלו מעריך את האיש מ היכן שצמח כל הכבוד רק בבקשה אל תהיה נוחי דנקנר
  • 7.
    תת שרות 23/06/2022 17:16
    הגב לתגובה זו
    תת שרות
  • 6.
    בושה של שרות ללקוחותיה 23/06/2022 17:15
    הגב לתגובה זו
    בושה של שרות ללקוחותיה
  • 5.
    שרעבי 23/06/2022 17:05
    הגב לתגובה זו
    עם ישראל צריך הרבה בעלי הון כמו רמי לוי. גם אם ישנם מחשבות צדדיות, כיון שבשורה התחתונה הוא מיקל על עם ישראל בארץ ישראל, ומוכר מזון במחירים נמוכים משאר השודדים בתוכינו, על זאת מגיע לו להתעשר עוד ועוד , שירבו כמותו בישראל , ויקלו את החיים של עם ישראל כמה שיותר. ובכל התחומים.
  • דוד 25/06/2022 14:33
    הגב לתגובה זו
    מי שלא יודע ישראייר טסה גם בשבת
  • 4.
    הוא לא ישאר שם 23/06/2022 16:09
    הגב לתגובה זו
    אלעל כבר מחכה לקנות את החברה
  • 3.
    טליק 23/06/2022 15:31
    הגב לתגובה זו
    כסף קטן
  • 2.
    תראו איסתא שבעל ענין מוכר בדיסקונט 25 אחוז כך גם י 23/06/2022 15:30
    הגב לתגובה זו
    תראו איסתא שבעל ענין מוכר בדיסקונט 25 אחוז כך גם יהיה בישראייר תוך חצי שנה צריכים עוד גיוס לתחזק את החברה אבל החברה יותר זולה מאליל
  • 1.
    לרון 23/06/2022 14:15
    הגב לתגובה זו
    לא יעזור,רמי לוי גאון פיננסי ושווקי,כל הכבוד!!
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.