רמי לוי ברווח של 55% על השקעתו בישראייר
לפני כשנתיים, בעיצומו של משבר הקורונה, הכלכלה נחלשה, הדיכאון חגג, התיירות מתה. אבל היה מישהו שחשב שיש הזדמנות בתחום התעופה. קבוצת איי.די.בי נכנסה להליך של כינוס נכסים ורמי לוי החליט לרכוש 24% ממניות ישראייר גרופ 0% תמורת 39 מיליון שקל.
ישראייר גרופ (לשעבר ביג'.איי השקעות), רכשה את המניות בחברת התעופה תמורת 122 מיליון שקל, ולפי שווי חברה של 162 מיליון שקל. בהינתן ויתור על חוב של כ-5 מיליון דולר, שיקפה העסקה שווי של כ-180 מיליון שקל. לצד רמי לוי, מחזיקה חברת שי אודם של רמי לוי ושלום חיים בכ-40% מהחברה.
את הרכישה ביצע רמי לוי לפי מחיר של 82 אגורות למניה, לפי פרסום החברה אודות ההנפקה, מחירה של מניה אחת הונפקה לפי מחיר של 1.1 שקל, וכעת מחיר המניה עומד על 1.27 שקל למניה (זינוק של 14.4%). בחישוב מהיר, רמי לוי הגדיל את שווי החזקותיו על הנייר בכ-55% ובמספרים כ-21 מיליון שקל.
החזקה זו של 24% היא החזקה פרטית של לוי אך יש להדגיש כי קבוצתו של רמי לוי מחזיקה כ-76% מישראייר גרופ השולטת בחברת התעופה עצמה. לצדו של לוי נמצא איש העסקים שלום חיים שמחזיק גם הוא בשליטה בחברה.
- ישראייר רוכשת 20% ממועדון כרטיסי האשראי של רמי לוי וישראכרט - לפי שווי של 200 מ' שקל
- אורי סירקיס: ״השנה הזו תהיה טובה יותר מהשנה הקודמת״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כחלק מהשליטה בחברת התעופה, הכניס רמי לוי שיתוף פעולה בין מועדוני הלקוחות של המותג שלו "רמי לוי שיווק השקמה" למועדון הלקוחות של ישראייר". רשת הסופרים של איש העסקים תציע ללקוחותיה לרכוש שירותי תיירות של ישראייר שתצורף לרשימת בתי העסק הכלולים בתו הקנייה של הרשת. בין היתר כולל שיתוף הפעולה הטבות בכרטיסי אשראי וכן שירותי תקשורת.
- 10.נראה לי די דומה. באותו טווח זמן. (ל"ת)כמה אחוזים עשה המעוף 26/06/2022 17:11הגב לתגובה זו
- 9.דוד 23/06/2022 19:00הגב לתגובה זובושה וחרפה אין מים אפילו
- 8.Yl 23/06/2022 18:03הגב לתגובה זול רות ש מעולם לא רכשתי דבר אצלו מעריך את האיש מ היכן שצמח כל הכבוד רק בבקשה אל תהיה נוחי דנקנר
- 7.תת שרות 23/06/2022 17:16הגב לתגובה זותת שרות
- 6.בושה של שרות ללקוחותיה 23/06/2022 17:15הגב לתגובה זובושה של שרות ללקוחותיה
- 5.שרעבי 23/06/2022 17:05הגב לתגובה זועם ישראל צריך הרבה בעלי הון כמו רמי לוי. גם אם ישנם מחשבות צדדיות, כיון שבשורה התחתונה הוא מיקל על עם ישראל בארץ ישראל, ומוכר מזון במחירים נמוכים משאר השודדים בתוכינו, על זאת מגיע לו להתעשר עוד ועוד , שירבו כמותו בישראל , ויקלו את החיים של עם ישראל כמה שיותר. ובכל התחומים.
- דוד 25/06/2022 14:33הגב לתגובה זומי שלא יודע ישראייר טסה גם בשבת
- 4.הוא לא ישאר שם 23/06/2022 16:09הגב לתגובה זואלעל כבר מחכה לקנות את החברה
- 3.טליק 23/06/2022 15:31הגב לתגובה זוכסף קטן
- 2.תראו איסתא שבעל ענין מוכר בדיסקונט 25 אחוז כך גם י 23/06/2022 15:30הגב לתגובה זותראו איסתא שבעל ענין מוכר בדיסקונט 25 אחוז כך גם יהיה בישראייר תוך חצי שנה צריכים עוד גיוס לתחזק את החברה אבל החברה יותר זולה מאליל
- 1.לרון 23/06/2022 14:15הגב לתגובה זולא יעזור,רמי לוי גאון פיננסי ושווקי,כל הכבוד!!
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
