במהלך 12 החודשים האחרונים, צמיחת השכר בארצות הברית היתה נמוכה ביחס לאינפלציה, שעומדת היום על יותר מ-8%. במקביל חלה עלייה במספר המשרות החדשות. עם זאת, החדשות הטובות על עלייה במספר המשרות הן דווקא חדשות רעות לשוק המניות והאג"ח בארה"ב. הפירוש של דו"ח תעסוקה לחודש מאי, שהיה חזק מהצפוי, הוא שהפדרל ריזרב ימשיך בהעלאות הריבית הצפויות. ביוני הריבית תעלה בחצי אחוז וכן גם ביולי, וככל הנראה גם בספטמבר.

הלשכה לסטטיסטיקה בארצות הברית דיווחה ביום שישי על עלייה של 390,000 משרות במגזר הלא-חקלאי בחודש האחרון. העלייה היתה גבוהה מהתחזיות של הכלכלנים, שצפו עלייה של כ-320,000 משרות בלבד. אמנם מנגד התבצע עדכון נטו קל כלפי מטה של 22,000 במספר המשרות שהתווספו בחודשים קודמים, אבל עדיין התוצאה גבוהה מהצפוי. ההכנסה הממוצעת לשעה עלתה במאי ב-0.3%, ללא שינוי מהחודש הקודם, והייתה גבוהה ב-5.2% לעומת בתקופה המקבילה אשתקד. סקר נפרד שנערך במשקי הבית, הראה ששיעור האבטלה עומד על 3.6% זה החודש השלישי ברציפות.

למגינת ליבם של רבים, הנתונים הללו לא צפויים לגרום לפד להאט את קצב העלאות הריבית הצפויות. מומחים סבורים שהסבירות להעלאות של חצי אחוז בכל אחת מהפגישות הקרובות היא גבוהה. כמו כן, יש הסתברות של 62.6% לעליית ריבית של חצי אחוז בספטמבר - כמעט כפולה מזו שנחזתה אך לפני שבוע. אז הימרו המומחים על האטה בקצב העלאות הריבית הצפויות של הפד.

בעוד שצמיחת השכר הואטה ב-12 החודשים האחרונים, העלייה במדד המחירים לצרכן (האינפלציה) בארצות הברית עומדת על יותר מ-8%. קיימת הסכמה בין הדרג הפוליטי לדרג המקצועי, שהעלייה במחירים היא הבעיה העיקרית בארצות הברית. אמנם הפד לא יכול לעשות דבר בנוגע לזינוק בעלויות האנרגיה או הקטנת ההיצע, אך עדיין מוטלת עליו החובה לרסן את הביקוש, במטרה להאט את קצב עליית המחירים.

• למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
• מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אף שהשכר בעת הנוכחית בארצות הברית עדיין נמוך ממה שהיה לפני הקורונה, שיעור מחוסרי העבודה הכולל הוא רק 0.1 יותר מזה שנמדד במרץ 2020. בכל זמן אחר, נתוני העבודה והשכר עשויים לשקף שוק עבודה חזק. בנוסף, סקר המשרות לחודש אפריך שפורסם מוקדם יותר השבוע, הראה 1.9 משרות פנויות לכל מובטל.

חברות טכנולוגיה מפסיקות לגייס עובדים

במקביל לפרסום הנתונים לעיל, שורה של חברות טכנולוגיה הודיעו על הפסקת גיוס עובדים. חלקן אף הודיע על כמה קיצוצים, בעקבות ירידות חדות במחירי המניות שלהן. ביום שישי, דווחה סוכנות רויטרס כי מנכ"ל טסלה, אילון מאסק מבקש לבצע קיצוץ של 10% בכוח האדם. המשמעות – מתוך 100,000 עובדי טסלה, 10,000 עובדים יאבדו את מקום העבודה שלהם. הדרישה של מאסק מתבססת על "תחושה סופר רעה" ששיש לו לגבי מצב הכלכלה.

עדיין לא ברור אם הקיצוצים הצפויים בטסלה יתפשטו לחברות נוספות. התביעות החדשות לדמי אבטלה, המהוות אינדיקטור משמעותי בשוק העבודה, נמצאות עדיין בקצב חודשי של 200 אלף – קצב נמוך לכל הדעות. למעשה, כל מספר מתחת ל-300,000 מובטלים חדשים בחודש, מצביע על שוק עבודה בריא. "הדו"ח הנוכחי ממשיך להצביע על שוק עבודה הדוק ביותר", כותב קונרד דה-קוואדרוס, יועץ כלכלי בכיר בבריין קפיטל. העלייה המתונה יחסית בשכר השעתי הממוצע הכולל, מגלמת גם את מרווחי השכר הטובים יותר עבור עובדים ותיקים. כך אומר תומאס סימונס, כלכלן שוק ההון בג'פריס. הוא הוסיף ואמר כי במקומות רבים, עובדים השיגו עלייה של 0.6% בשכר השעתי הממוצע.

• יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
• בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

אז מה בשורה התחתונה

בשורה התחתונה, שום דבר בדו"ח התעסוקה האחרון לא מצביע על הפוגה אפשרית בהעלאות הריבית הצפויות של הפד. זאת, למרות הצעתו של נשיא הפד באטלנטה, רפאל בוסטיק, להפוגה בהעלאות בספטמבר. הבנק המרכזי ממשיך לחתור להעלאה שתביא את הריבית לשיא של 3.25%-3.50% בסביבות אמצע 2023. זאת, לעומת טווח הריבית הנוכחי שעומד על 0.75%- 1% בלבד.

במקביל, הפד החל בתהליך של צמצום המאזן, שהכפיל פחות או יותר את עצמו ביחס למאזן שלפני פרוץ הקורונה, לפני יותר משנתיים. פירושו של דבר הוא שהפד יפחית את רכישות האג"ח שלו, כולל רכישה של אג"ח בסיכון גבוה. נתוני התעסוקה  הטובים, כאמור, דווקא מצביעים על כך שההידוק המוניטרי אינו קרוב לסיום. למעשה ההידוק המוניטרי, שהוא כמעט תמיד שלילי עבור מחירי המניות והאג"ח, נמצא רק בשלבים הראשונים שלו. לפיכך, המשקיעים לא צריכים לקחת בחשבון כל הנחה אחרת

מדיניות הפד'- נקודת מבט שונה

לעומת הכוונות הצפויות של הפד להעלאות ריבית ולצמצום המאזן, במטרה להפחית את האינפלציה שמרימה ראש, יש הסבורים שעל הבנק הפדרלי בארצות הברית לבצע שינויים מרחיקי לכת. לדעת קארן פטרו, שותפה מנהלת ב-Federal Financial Analytics ומחברת הספר "מנוע אי השוויון: הפד ועתיד העושר באמריקה", ההנחות והפעולות של הפד' שגויות. כל הפעולות שהבנק המרכזי של ארצות הברית מבצע, כך אומרת פטרו, מתבססות על מודלים ויעדים של הפד, התלויים בהנחה האנכרוניסטית שלאמריקה יש מעמד ביניים תוסס. בעבר המצב אכן היה כזה, אבל לא עוד. כיוון שכך, הפד חייב לנקוט בגישה חדשה, שלוקחת בחשבון את אי השוויון, ובכך פועלת למען שגשוג מתמשך לכלל השכבות בחברה.

שתי הנחות שגויות של הפד

מדיניות הפד אינה יעילה, משום שהיא נשענת במידה רבה על שני ערוצים שאינם פועלים כיאות, בעקבות אי השוויון הכלכלי. בראש וראשונה, הפד צופה ששיעורים נמוכים במיוחד של אינפלציה ידרבנו את משקי הבית ללוות כספים. אבל הערוץ הזה לא עובד, משום שרוב משקי הבית האמריקאים כבר שקועים בחובות כבדים, שנוצרו אך ורק בעקבות הניסיון להתמודד עם הצריכה השוטפת ולא יותר. למשקי הבית בארה"ב הנמצאים בחציון התחתון של ההכנסה, יש כיום חוב השווה ל-162% מהנכסים בני הקיימא הנמצאים ברשותם כגון מכוניות ורהיטים. אי-השוויון פוגע במשקי הבית בכך שהוא יוצר עבורם חובות שאינם מגיבים למדיניות המוניטרית, למעט כאשר הריביות עולות. במצב כזה, משפחות רבות רק נעשות ממונפות יותר עם חוב שמפחית הזדמנויות במקום לדרבן את הצמיחה. ריביות אולטרה-נמוכות - והריביות עדיין נמוכות במיוחד למרות העלאות הפד - אמנם מעודדות חלק ממשקי הבית לקחת ההלוואות. אבל ההלוואות נלקחות על ידי משקי בית מבוססים שכבר יש ברשותם בית. הדבר מדרבן היווצרות בועה במחירי הדיור, שלא משפיעה על משקי בית בעלי הכנסה נמוכה יותר, גם כשהן מגדילות את הסיכון למשבר פיננסי.

שנית, השילוב של כלכלה שבה לרוב משקי הבית אין אפשרות לחסוך, לבין שוק פיננסי שבזכותו הפד האמין במידה רבה ששום דבר לא יכול להשתבש, הוא מתכון לבעיות. שילוב כזה הוא מתכון למשברים פיננסיים, שההשפעה השלילית שלהם על השוויון היא משמעותית. דינמיקה זו הופכת את המיתון הצפוי לארוך ועמוק יותר ויותר, ומבטיחה שהאמריקאים יהפכו להיות עצבניים עוד יותר. כלכלות שוויוניות יותר עשויות לשגשג במקביל לשווקים הפיננסיים שלהן, אך הדבר מחייב שמיעוט קטן של משקי בית יוכל להצליח ככל שהשווקים עולים. בארה"ב המצב איננו כך כלל ועיקר. ה-1% העליון מחזיק כיום ב-54% מהמניות בארה"ב, ולכן העושר שלו גדל במהירות ובאחוזים גבוהים יותר. ההתנהלות שלו מתדלקת במידה רבה בועות במחירי נכסים, ולא דווקא צמיחה משותפת ויציבה.

על מנת ליצור מדיניות שתביא בחשבון את כלל הנתונים, כך גורסת קארן פטרו, על הפד להתחשב בכלל השכבות באוכלוסייה ובהשפעה של הנתונים הכלכליים עליהן, ולהתערב באופן שישרת את הצמיחה הכוללת. לדבריה, הצעד הבא של הפד צריך להיות התערבויות שתומכות בשגשוג המשותף ולאו דווקא ברווחיות של השוק הפיננסי. היא אומרת כי תמריצים פיסקליים ומוניטריים הוכחו כלא יעילים, ככל שאי השוויון בהכנסות ובעושר הולך ומחמיר. לדעתה הפד צריך ליצור נזילות שתתמוך בהלוואות לטווח הקצר, לטובת אותם משקי בית הנמצאים בחציון התחתון. היא מוסיפה ואומרת כי כשהאינפלציה עולה, רוב האמריקאים נאבקים, והשווקים הפיננסיים מתנדנדים, היעדר מדיניות מוניטרית יעילה להגברת השוויון הוא נקודת תורפה מסוכנת. וכי אם הפד לא יתקן את עצמו, הקונגרס צריך להתערב ולדרוש יותר ממנו.