וועדת הכלכלה של הכנסת החלה בסדרת הדיונים העוסקים ביוקר המחייה בישראל, ועסקה בריכוזיות בייבוא והשפעת הורדת מכסים שנעשו בעבר על מחירי מוצרי המזון והצריכה.

היו"ר מיכאל ביטון פתח את הדיון ואמר כי תכנית הממשלה להורדת יוקר המחייה מצומצמת לטעמו, ורק חלק קטן ממנה מוקצה לשכבות החלשות. הוא התייחס לתכנית להורדת מכסים ואמר כי מדובר על 1.3 מיליארד שקל שמוקצים לכך, ולא תמיד זה מגיע לצרכן. בתום הדיון קרא היו"ר ביטון לשקול להעביר את הסכום שהוקצה להפחתת מכסים לטובת מענקי עבודה למקבלי השכר הנמוך.

היו"ר ביטון הציג נתונים ממסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, לפיהם מחירי הדגים הקפואים, שהמכס עליהם הופחת ב-2016, ירדו מעט בתחילה אבל חזרו לאותה רמה שלפני ההפחתה. הוא ביקש להתייחס להורדת המכסים בענף הטונה כמקרה בוחן, ודרש מנציגי האוצר להציג לו את רשימת המוצרים שהמכס עליהם יופחת במסגרת התכנית הכלכלית לטיפול ביוקר המחייה. נציג האוצר, גלעד קצב, אמר כי מדובר על מוצרי מזון וצריכה רבים, אך ציין כי אין בידיו את הפירוט המלא. בעקבות זאת היו"ר ביטון הודיע על הפסקה של כרבע שעה בדיון וביקש את הנתונים.

לאחר שהתחדש הדיון אמר קצב כי חלקים מהתכנית הוצגו במסיבת העיתונאים של ראש הממשלה והשרים, אולם התכנית הסופית עדיין לא גובשה לפרטיה הקטנים, ולכן כרגע לא ניתן לפרסם רשימה. מנכ"ל מכון יסודות, עמית בן צור, התייחס להפחתת המכסים בענף הטונה ואמר כי התוצאה הייתה מפעלים ישראלים שנסגרו ומחיר לצרכן שעלה, כך שלאף אחד לא הייתה כוונה להגיע לתוצאות האלה. לדבריו, כשרפורמות נעשות בצורה חד צדדית של הורדת מכס הצרכן לא מצליח לקבל את מה שמבקשים לתת לו.

• סמוטריץ' הודיע על הממונה על התקציבים החדש
• הפסקת האש בין הקואליציה לאופוזיציה נגמרה: ח"כ גפני קורא: "גלו אחריות"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מנכ"ל פילטונה, יעקב כהן, אמר כי לפני הורדת המכס היו בישראל 5 מפעלים לייצור טונה ולאחר מכן נשאר רק אחד. הוא הוסיף כי פילטונה הוא מחולל תחרות מול היבואנים, ובעיקר מול סטארקיסט שמחזיקה ב-40% מהשוק, ואמר כי המחיר לפני ההפחתה לעומת המחיר לאחר מכן לא השתנה. הוא אף הזהיר כי הפחתה נוספת תכניס את המפעל להפסד, המפעל ייסגר והעובדים יפוטרו.

מנגד, הבעלים של חברת וילי פוד, יוסי ויליגר, אמר כי אין תעשיית טונה בישראל, כי היא רק נארזת כאן. לטענתו, הצרכנים ייהנו מ-80-90 מיליון שקל, בהורדת מחיר הטונה, כתוצאה מהורדת המכס. הוא הסביר כי השוק משוכלל ותהייה בו תחרות שתוריד את המחיר לצרכן.

ח"כ יעקב מרגי אמר כי יש כשל שוק וריכוזיות בענף המזון ובו צריך לטפל, ואולי רק 0.3 מיליארד שקל יגיעו לצרכן ועוד מיליארד יגיע לכספי היבואנים. ח"כ אורי מקלב הוסיף כי צריך להתייחס לחלק הערכי של ייצור המזון, ולראות מה קורה כעת באירופה. ח"כ ענבר בזק הצטרפה לדברים ואף סיפרה בדמעות על אביה שהיה דייג ו"במשך 20 שנה קם כל בוקר, נכנס למימי הדן הקפואים ויוצא משם עם משאית לשווק דגים טריים בישראל". לדבריה, הפחתת המכסים האחרונה בענף הורידה את המכס מ-11 שקל לקילו ל-1.8 שקלים, המחיר לצרכן נשאר זהה ומאות משקים נסגרו.

• הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
• ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...

יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, כינה את התכנית הכלכלית כ"שגר ושכח" ואמר: "הם יורים ושוכחים, לא בודקים מה הייתה התכלית ולא מסתכלים על ועדות קודמות שקבעו שהורדת מכסים לא מתגלגלת לצרכן". הוא הוסיף כי כוונת הרפורמה בחקלאות להביא ל-50% ייבוא תוצרת. ח"כ ניר ברקת אמר בתגובה כי זה "טרלול". ח"כ ברקת הוסיף כי אנשי האוצר מחפשים רק לחסוך בהוצאות, בעוד שהמדיניות הנכונה היא לראות בחקלאות נכס אסטרטגי.

היו"ר ביטון הוסיף כי הקפיטליזם החזירי לא צריך להיות בבית ספרנו, ואת אותם חזירים צריך לתפוס ובהם לטפל. הוא שאל את מנכ"לית משרד החקלאות האם הדברים יבדקו והמנכ"לית, נעמה קאופמן פס, השיבה כי המשרד מקשיב כל הזמן והיא עצמה נמצאת עכשיו בשטח לשמוע את חקלאי הערבה.

רפרנטית תעשייה ומסחר באגף התקציבים באוצר, נועם דן, אמרה כי נעשית עבודה מדוקדקת של רשימת פרטי מכס, שיפורסמו בתקופה הקרובה להערות הציבור. היו"ר ביטון ביקש להעביר לוועדה את הרשימה. דן הוסיפה כי הטענה שהורדת מכס מעלה מחירים היא משוללת יסוד, אולם היו"ר ביטון התעקש ואמר כי מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת מראה שהפחתת המכסים ב-2016 הורידה לרגע את מחיר הדגים, אך נכון להיום המחיר הוא ללא שינוי לעומת המחיר לפני ההפחתה.

קצב התייחס לטענות על יעד לייבוא 50% מהייצור החקלאי ואמר כי הוא לא מכיר את זה. עם זאת, הוא ציין כי שיעור היבוא של תוצרת חקלאית בישראל הוא נמוך לעומת העולם. היו"ר ביטון אמר בתגובה כי באירופה יש שלג וכי לא ברור מה רע שאנחנו מספקים לעצמנו את התוצרת. הוא הוסיף כי מוצרים עליהם הופחת המכס ניתן לראות ירידה במחיר לצרכן, והיו"ר ביטון אמר בתגובה כי לא ראה את הנחישות של הממשלה במאבק למען עסקים קטנים ובינוניים.

היו"ר ביטון סיכם את הדיון וקרא לממשלה שלא להפחית מכסים ב-1.3 מיליארד שקל לפני שהוועדה הבין משרדית לבחינת פערי התיווך תסיים את עבודתה, וביקש להתייחס לטונה כאל מקרה בוחן ואמר: "האם תהייה זו דיפלומט שתרוויח מכך? יש סיכוי גבוה שכן".

עוד אמר היו"ר ביטון, כי הוועדה מבקשת לקבל, מיד עם הפרסום לציבור, את רשימת הורדת המכסים, כדי לבדוק אם נעשתה מחשבה מדוקדקת על כל מוצר. הוא הוסיף כי הוועדה "מבקשת מרשות התחרות לבחון את המלצותיה לאוצר, האם חלק מהפחתת מכסים תחזק שחקנים בעלי נתח שוק גדול? ולהתערב במהלך הזה שעלול לפגוע בתחרות. הוועדה מבקשת מהאוצר לבחון הפניית 1.3 מיליארד שקל למענקי עבודה, שישולמו למקבלי שכר נמוך באותו חודש שישולמו הפחתות המס למקבלי שכר גבוה, ולהגדיל בעוד מיליארד שקל את ההטבות למוחלשים".