אלטרנטיבה שלישית: מהלך לאיתור שחקנים חדשים במימון ערבות לדיור
מחירי הדירות אלטרנטיבה שלישית: משרד הבינוי והשיכון בוחן כניסת שחקנים חדשים לשוק מימון מיזמי נדל"ן, אשר תינתן להם האופציה לספק בטוחות חוק מכר בעת רכישת דירה חדשה.
כיום, ברוב המקרים, יזמים פונים לבנקים על מנת לקבל ליווי פיננסי לפרויקטי בנייה ומתן ערבות לרוכשי הדירות כנגד תשלומים ששילמו עבור הדירה. אמנם, בשנה האחרונה הצטרפו גם חברות הביטוח כנותנות שירות זה, במסגרתו נגבות עמלות המוערכות במאות מיליוני שקלים בשנה.
האלטרנטיבה העיקרית למתן בטוחה מסוג ערבות, היא רישום הערת אזהרה, כאשר כ-13% מהדירות החדשות בישראל במסגרת זו – אך לאור תקדים משפטי היא בוטלה. מהלך זה הוביל לפירוקן של חברות יזמיות וכפועל יוצא גם ברוכשים, אם כי לפי משרד הבינוי התוצאה הייתה שונה במקרי קריסה של חברות יזמיות כשהבטוחה הייתה מסוג ערבות בנקאית או פוליסת ביטוח.
במסגרת איתור גורמים שיעניקו ערבויות לדיור, הפיץ המשרד בקשה לקבלת מידע (RFI) מהציבור, למטרת אפיון גופים אשר יכולים לשמש כחברת נאמנות למתן בטוחה כפי שקובע החוק.
בנימין דרייפוס, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון: "כבר 46 שנים שחוק המכר מאפשר לספק לרוכשי דירות סוג מצומצם מאד של ערבויות, כאשר לרוב הדבר נעשה באמצעות ליווי בנקאי, ביטוחי או הערות אזהרה. פנייה זו לציבור נעשית על מנת שנוכל ללמוד כיצד להביא לשולחן אפשרות שלישית אשר תהווה אלטרנטיבה לשיטות הנהוגות כיום".
- עסקת הענק ברמת גן: השלישות תהפוך לשכונה יוקרתית
- תושבי חוץ משנים את פני הדיור בירושלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלעזר במברגר, היועץ המשפטי למשרד הבינוי והשיכון: "תפקידנו לאפשר לשוק להתנהל ביעילות תוך מתן מגוון רחב ככל הניתן של דרכים חלופיות לספק לרוכשי דירה חדשה מקבלן בטוחה כנגד כספם, במהלך שלבי הבנייה ועד לרישום הדירה על שמם. אנו פונים לציבור במטרה לבחון מגוון כלים רחב ככל האפשר, ולגבש חלופה נוספת של בטוחה הולמת לרוכשי הדירות, העומדת בדרישות החוק".
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
