תשלום שעות כוננות לעובדים במשרה חלקית
תקציר ס"ע 6451-11-12 ד"ר שמואל ליובושיץ ואח' נגד מדינת ישראל ואח', בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, ניתן ב- 14.05.15 תקציר פסק הדין מאת עו"ד ג'ולייט אליהו.
חשבים העובדות
ד"ר שמואל ליובושיץ וד"ר גרשון קרן (להלן: "העובדים") הועסקו כמנהלי יחידה במחלקות שונות במרכז רפואי הלל יפה מטעם מדינת ישראל (להלן: "המעסיק"). העובדים הועסקו בהיקף משרה של 75% ועל הצדדים חלו הסכמים קיבוציים אשר נחתמו ע"י המדינה מול הסתדרות הרפואית בישראל.
המחלוקות בין הצדדים נסובו סביב פרשנות הוראות הסכמים קיבוציים בעניין "כוננות" מתוכננת ו "כוננות על" והתגמול החודשי להם זכאים העובדים ביחס להיקף המשרה ושעות הכוננות אליה נדרשו להיות זמינים לעבודה.
העובדים טענו כי מתוקף תפקידם הם זכאים לתמורה כספית של 30 ימי כוננות בהתאם להסכם הקיבוצי אשר נחתם בשנת 1979 בין מדינת ישראל, שירותי הבריאות הכללית והסתדרות מדיצינית הדסה לבין ההסתדרות הרפואית בישראל (להלן: "הסכם קיבוצי"). בפועל, העובדים לטענתם חתמו על הסכם אישי מול המעסיקים אשר קיפח אותם ביחס להוראות הקבועות בהסכם קיבוצי. עוד נטען כי "כוננות על" אינה תוספת שכר המאפשרת תשלום חלקי ביחס לחלקיות משרה. העובדים נדרשו למלא את תפקיד כונן על בכל ימות החודש וללא תלות בהיקף משרתם, מכאן כי הפחתת התמורה המשולמת היא בגדר עשיית עושר ולא במשפט. כל טענה לתשלום 30 ימי כוננות בעבר ומכוח טעות של המעסיקים לא הוכחה.
- חשבים משיקה מוצר חדש : הסורק - שירות התראות משפטיות
- חשבים מציגה מהפיכה טכנולוגית בעולם דיני העבודה והשכר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, טען המעסיק להתיישנות עילה הקודמת ל- 7 שנים מיום הגשת התביעה, עוד נטען להשתק ומניעות כלפי אחד העובדים עקב ידיעתו ושתיקתו לאורך שנים. נטען כי תשלום עבור 30 שעות כוננות בוצע בטעות ואף סעיף 55 להסכם הקיבוצי קובע כי זכויות רופאים המועסקים בחלקיות משרה יהיו יחסיות לחלקיות משרתם, הדבר רלוונטי גם לשעות כוננות וכוננות על.
פסק דין
בית הדין דוחה את טענת המעסיק להתיישנות וקובע כי לאחר תיקון כתב התביעה, התביעה נוגעת לתקופת 7 השנים בהם קמה זכאות לעובדים לתבוע.
- הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
- הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
לעניין פרשנות הוראות ההסכם הקיבוצי, נעשתה פרשנות בהתאם לעקרונות המקובלים בדיני החוזים, לא הובאה עמדת ההסתדרות הרפואית וכן שילמו לעובדים עבור "כוננות על" ובהמשך טענו ל"טעות" אשר נמשכה זמן רב ואף לא הוכחה בביה"ד.
עוד נקבע כי מדובר בזכות אישית מכוח הסכם קיבוצי הדומה לזכות קוגנטית אשר אינה ניתנת לויתור למרות קיומה של תקופה בה ידע אחד העובדים על קיפוח זכותו אולם שתק ולא התלונן על כך.
מכאן נקבע כי העובדים זכאים לקבל גמול בגין 30 ימי כוננות בחודש כפי שנעשה בפועל בתקופה מסוימת, ולא בהתאם לחלקיות משרתם. הזכאות כפופה לחריגים שנקבעו בהסכם הקיבוצי בדבר היעדרות בימי מחלה או חופשה ובהתאם זכאות זו מחייבת תשלום לקרן הפנסיה ולקרן ההשתלמות.
לעניין כוננויות, בית הדין חזר על פסיקה מחייבת של ביה"ד ארצי וקובע כי שעות כוננות אינן שעות עבודה בפועל אלא שהעובד ממתין מוכן ומזומן לקריאה להתייצב לעבודתו לכן נדחתה הטענה לכוננויות באופן כללי אלא הוכרה רק קצבה שקיבל העובד מידי חודש בחודשו ולא מעבר לכך.
הכותבת – עו"ד ב"כל עובד" מבית חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
