תשלום שעות כוננות לעובדים במשרה חלקית

תקציר ס"ע 6451-11-12 ד"ר שמואל ליובושיץ ואח' נגד מדינת ישראל ואח', בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, ניתן ב- 14.05.15 תקציר פסק הדין מאת עו"ד ג'ולייט אליהו.

חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

העובדות

ד"ר שמואל ליובושיץ וד"ר גרשון קרן (להלן: "העובדים") הועסקו כמנהלי יחידה במחלקות שונות במרכז רפואי הלל יפה מטעם מדינת ישראל (להלן: "המעסיק"). העובדים הועסקו בהיקף משרה של 75% ועל הצדדים חלו הסכמים קיבוציים אשר נחתמו ע"י המדינה מול הסתדרות הרפואית בישראל.

המחלוקות בין הצדדים נסובו סביב פרשנות הוראות הסכמים קיבוציים בעניין "כוננות" מתוכננת ו "כוננות על"  והתגמול החודשי להם זכאים העובדים ביחס להיקף המשרה ושעות הכוננות אליה נדרשו להיות זמינים לעבודה.

העובדים טענו כי מתוקף תפקידם הם זכאים לתמורה כספית של 30 ימי כוננות בהתאם להסכם הקיבוצי אשר נחתם בשנת 1979 בין מדינת ישראל, שירותי הבריאות הכללית והסתדרות מדיצינית הדסה לבין ההסתדרות הרפואית בישראל (להלן: "הסכם קיבוצי"). בפועל, העובדים לטענתם חתמו על הסכם אישי מול המעסיקים אשר קיפח אותם ביחס להוראות הקבועות בהסכם קיבוצי. עוד נטען כי "כוננות על" אינה תוספת שכר המאפשרת תשלום חלקי ביחס לחלקיות משרה. העובדים נדרשו למלא את תפקיד כונן על בכל ימות החודש וללא תלות בהיקף משרתם, מכאן כי הפחתת התמורה המשולמת היא בגדר עשיית עושר ולא במשפט. כל טענה לתשלום 30 ימי כוננות בעבר ומכוח טעות של המעסיקים  לא הוכחה.

מנגד, טען המעסיק להתיישנות עילה הקודמת ל- 7 שנים מיום הגשת התביעה, עוד נטען להשתק ומניעות כלפי אחד העובדים עקב ידיעתו ושתיקתו לאורך שנים. נטען כי תשלום עבור 30 שעות כוננות בוצע בטעות ואף סעיף 55 להסכם הקיבוצי קובע כי זכויות רופאים המועסקים בחלקיות משרה יהיו יחסיות לחלקיות משרתם, הדבר רלוונטי גם לשעות כוננות וכוננות על.

פסק דין

בית הדין דוחה את טענת המעסיק להתיישנות וקובע כי לאחר תיקון כתב התביעה, התביעה נוגעת לתקופת 7 השנים בהם קמה זכאות לעובדים לתבוע.

קיראו עוד ב"בארץ"

לעניין פרשנות הוראות ההסכם הקיבוצי, נעשתה פרשנות בהתאם לעקרונות המקובלים בדיני החוזים, לא הובאה עמדת ההסתדרות הרפואית וכן שילמו לעובדים עבור "כוננות על" ובהמשך טענו ל"טעות" אשר נמשכה זמן רב ואף לא הוכחה בביה"ד.

עוד נקבע כי מדובר בזכות אישית מכוח הסכם קיבוצי הדומה לזכות קוגנטית אשר אינה ניתנת לויתור למרות קיומה של תקופה בה ידע אחד העובדים על קיפוח זכותו אולם שתק ולא התלונן על כך.

מכאן נקבע כי העובדים זכאים לקבל גמול בגין 30 ימי כוננות בחודש כפי שנעשה בפועל בתקופה מסוימת, ולא בהתאם לחלקיות משרתם. הזכאות כפופה לחריגים שנקבעו בהסכם הקיבוצי בדבר היעדרות בימי מחלה או חופשה ובהתאם זכאות זו מחייבת תשלום לקרן הפנסיה ולקרן ההשתלמות.

לעניין כוננויות, בית הדין חזר על פסיקה מחייבת של ביה"ד ארצי וקובע כי שעות כוננות אינן שעות עבודה בפועל אלא שהעובד ממתין מוכן ומזומן לקריאה להתייצב לעבודתו לכן נדחתה הטענה לכוננויות באופן כללי אלא הוכרה רק קצבה שקיבל העובד מידי חודש בחודשו ולא מעבר לכך.  

הכותבת – עו"ד ב"כל עובד" מבית חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

"ספרד לא ביטלה הזמנות מרפאל" - המנכ"ל חושף: צבר ההזמנות יחצה את ה-75 מיליארד ודוחף להנפקה

ה"בטן" בצבר? - "רפאל חברה שקלית וזה קשור לתנודות במטבע, בפועל הצבר יעבור את ה-75 מיליארד שקל בסוף שנה"; מרגישים "חצי חרם"? - "ההזמנות והמכירות בקצב גבוה אבל, כנראה שאפשר היה יותרצה" - מנכ"ל רפאל יואב תורג'מן מדבר על הכל ומדבר על הנפקה

מנדי הניג |

רפאל סיכמה את הרבעון השני ואת המחצית הראשונה של השנה עם צמיחה בהכנסות וברווח. היקף המכירות ברבעון עמד על 4.74 מיליארד שקל עלייה של כ־20% לעומת התקופה המקבילה והרווח הנקי זינק ל-340 מיליון שקל, לעומת 132 מיליון שקל ברבעון המקביל. בהשוואה לרבעון הראשון זו צמיחה מתונה יותר של כ־2%, אבל אם מסתכלים חצי שנתית המספרים מרשימים: מכירות של 9.36 מיליארד שקל, עלייה של כמעט 20% לעומת מחצית השנה הקודמת, ורווח נקי של 612 מיליון שקל קפיצה של 68%.

במקביל, נתוני הצבר מעוררים שאלות. ברבעון הראשון נרשם שיא של 67 מיליארד שקל, אבל בסוף הרבעון השני הצבר ירד ל־65.7 מיליארד שקל. עם זאת, בהשוואה לשנה שעברה זו עדיין עלייה משמעותית שאז הצבר עמד על 59 מיליארד שקל. בתוך כך נחתמה עסקה גדולה בגרמניה לאספקת פודי Litening 5 בהיקף מוערך של 350 מיליון אירו, מה שמראה את ההתרחבות של הפעילות.

על רקע התוצאות הללו, ישבנו לשיחה עם מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, שהסביר מה עומד מאחורי התנודות בצבר, על תחושת ה"חצי חרם" בעולם, על שימור ההון האנושי וגם על האפשרות שהמדינה תאפשר לחברה ללכת במסלול של הנפקה.


האמת שזה אולי היה די ברור וצפוי, אבל הייתה קצת, נקרא לזה, ״בטן״ בצבר. מה קרה שם?

"שאלה טובה. שתי דברים אני יכול להגיד על זה. תקופה קצרה מאוד אחרי שסגרנו את הספרים קיבלנו עוד הזמנות בהיקף של כ־5 מיליארד שקלים, כך שהבטן בצבר היא קטנה, קטנה והפכה להיות שלילית זאת אומרת חיובית במובן שלי. 

חוץ מזה, מכיוון שאנחנו חברה שקלית, בניגוד לתעשייה האווירית ואלביט כשלהם יש הזמנה של מיליארד דולר, אז אם הדולר עולה או יורד, זה נשאר מיליארד דולר. אצלנו, אם יש לי הזמנה של מיליארד דולר והדולר יורד ב־7%, אני מקטין את הצבר ב־7%, ב־70 מיליון. לכן הירידה בשער הדולר השפיעה עלינו. אם הייתי כותב את הדוחות בדולר, זה היה נשאר הסכום במדויק, אבל אני כותב בשקלים ולכן הערך משתנה בהתאם לשער החדש. עכשיו כשהדולר עולה חזרה, זה גם יחזור למעלה. בכל מקרה, זו תנודה מקומית, ותזמון של הגעת הזמנות. כמו כן זמן קצר אחרי שסגרנו את הרבעון הגיעו הזמנות גדולות, ואני צופה שבשנה הזו נעלה אל מעבר להיקף ההזמנות של השנה שעברה - זו הולכת להיות שנת שיא".

מה זה אומר על הצבר? יגיע ל־75 מיליארד?

"הוא יעבור את ה־75 מיליארד".

מה ״הלהיטים״ בצבר נכון להיום?

רפאל יובל שטייניץ יואב תורגמן
צילום: רפאל

הצבר של רפאל ירד, אבל צפוי לעלות בהמשך - "נגיע לצבר של 75 מיליארד שקל"

ההכנסות הסתכמו ב-4.7 מיליארד שקל, לעומת כ-4.6 מיליארד שקל ברבעון הראשון - קצב הצמיחה מאט, אבל החברה קיבלה הזמנות גדולות אחרי הרבעון

רן קידר |
נושאים בכתבה רפאל


רפאל מערכות לחימה מדווחת על מכירות בהיקף של 4,735 מיליון שקלים, עליה של כ-20.4% מהתקופה המקבילה אשתקד, הרווח הנקי ברבעון עומד על סך של 340 מיליון שקל, לעומת 132 מיליון שקל ברבעון המקביל ב- 2024. בהשוואה לרבעון קודם מדובר על צמיחה נמוכה יחסית - מ-4.62 מיליארד שקל - כלומר כ-2%. בולט יותר הצבר שהגיע בסוף הרבעון הראשון ל-67 מיליארד שקל וירד ל-65.7 מיליארד שקל. 

היקף המכירות במחצית הראשונה עמדו על 9,358 מיליון שקל, עלייה של 19.5% לעומת מחצית מקבילה. ההזמנות במחצית הגיעו לסך של 11,359 מיליון שקל, לעומת 14,259 מיליון שקל במחצית המקבילה.  הרווח הנקי במחצית הראשונה עומד על 612 מיליון עלייה של כ-68% מהרווח במחצית הראשונה של השנה. הנהלת רפאל מדגישה את העלייה בצבר ביחס לשה קודמת, אז הוא עמד על 59 מיליארד שקל, אך כאמור ביחס לרבעון קודם יש ירידה. 

 

יו"ר רפאל, ד"ר יובל שטייניץ: ״רפאל מסכמת את המחצית הראשונה של 2025 עם תוצאות כספיות מרשימות, עלייה של עשרות אחוזים במכירות וביקוש שיא למערכותיה בארץ ובעולם. מלחמת "חרבות ברזל" בכלל ומבצע "עם כלביא" בפרט, המחישו את תרומתה של רפאל לביטחון הלאומי ואת עליונותה הטכנולוגית בשדה הקרב. ההישגים המבצעיים הם פרי עמלם של עובדי ועובדות רפאל, הפועלים בנחישות ובמסירות יומיומית כדי לשרת את מדינת ישראל מתוך כוונה להוות נדבך משמעותי בביטחונה, להיות תמיד בקדמת הטכנולוגיה ולהפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי. בשמי ובשם הדירקטוריון  אני מברך על כך שהעשייה הביטחונית והמבצעית באה לידי ביטוי גם בצמיחה עסקית וכלכלית חסרת תקדים".

 

מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן: "בסיכום החציון הראשון של השנה, רפאל מציגה המשך של מגמת הצמיחה המהירה של החברה. רפאל עמדה באופן מלא ביעדיה העסקיים בחציון זה. מערכות רפאל במבצע "עם כלביא" בהגנה, בהשגת העליונות האווירית והמודיעינית ובהתקפה פעלו בהצלחה יוצאת דופן והביאו לידי ביטוי את תרומתה המכרעת של רפאל לעליונות הטכנולוגית של מדינת ישראל. רפאל הגבירה את השקעתה בפיתוח טכנולוגיות ומוצרים מתקדמים, תוך השקעה רבה בתשתיות המדעיות ופיתוח יכולות פורצות דרך כגון מערכת הלייזר רב-העוצמה "מגן אור". רפאל ממשיכה במגמת ההתרחבות והיא קלטה מאז תחילת השנה מאות עובדים חדשים בכל רחבי מדינת ישראל. אני מבקש להודות ולהביע הערכה עמוקה לעובדות ועובדי רפאל, מקצוענותם התגייסותם ומסירותם אפשרו לרפאל לספק למערכת הבטחון יתרון איכותי. קבוצת רפאל הכוללת עשרות חברות בארץ ובעולם, תמשיך להוביל ולהביא יתרון מבצעי וטכנולוגי מכריע לשותפנו בארץ ובעולם".


הזמנה גדולה מגרמניה

אתמול דיווחה החברה כי הפרלמנט הגרמני אישר את רכישת 90 פודי תצפית והכוונה מדגם Litening 5 מתוצרת רפאל עבור מטוסי ה-Eurofighter Typhoon. מהלך זה ממחיש את השותפות ארוכת השנים בין רפאל וגרמניה ואת האמון במערכות רפאל, במקביל למגמה גלובלית לאימוץ סנסורים רב‑גליים ויכולות תקיפה מדויקות מטווח מבטחים במרחבי אוויר מאוימים.