דחיית בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין

תקציר ע"א 3102/12 רחל ניאגו ואח' נ' פקיד שומה כפר סבא

בית המשפט העליון דחה בקשה שעניינה בקשה לדחיית ביצוע פסק דין, אשר בגדרו נקבע כי המבקשים חבים במס בגין דיווידנד שקיבלו מחברה זרה בסך 31,778,500 ש"ח, וזאת לנוכח קביעת בית המשפט המחוזי כי יש לראות את החברה הזרה כמי שהשליטה והניהול של עסקיה מופעלים מישראל, ובהתאם לקבוע כי דיווידנדים שחילקה חייבים במס מכוח סעיף 2(4) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"). בית המשפט העליון פסק כי המשוכה העניינית לשאלת חבותה במס של החברה הזרה אינה נמוכה. זאת ועוד, הכלל הוא כי עיכוב ביצוע - לא כל שכן בנושא כספי - הוא חריג לכלל, במקרה זה נקבע כי המבקשת לא הוכיחה את טענותיה לנזקים כלכליים, בריאותיים ונפשיים העלולים להיגרם לה כתוצאה מיישום פסק הדין. השאלה המשפטית והרקע העובדתי מדובר בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר בו נקבע כי דיווידנד שקיבלו המבקשים בסך 31,778,500 ש"ח מחברה זרה - חייב במס בשיעור של 25%. השאלה העיקרית שנדונה בבית המשפט המחוזי הייתה אם החברה בחו"ל חייבת במס בישראל. נקבע כי יש לראות בחברה בחו"ל כמי שהשליטה והניהול של עסקיה מופעלים מישראל, ובהתאם - כי דיווידנדים שחילקה למבקשים חייבים במס מכוח סעיף 2(4) לפקודה. לנוכח הגשת ערעור לבית המשפט העליון קבע בית המשפט המחוזי כי יעוכב תשלום מחצית מחבות המס כפוף להפקדת ערבות אישית של שני ערבים, רבע נוסף מן החוב ישולם ורבע נוסף יומר בהפקדת ערבות בנקאית בלתי מותנית. בבקשה נטען כי למבקשת 1 אין יכולת ממשית לשלם את סכום המס, כולו או רבע ממנו (כנדרש בהחלטתו של בית המשפט המחוזי). באשר לסיכויי הערעור נטען כי קיים סיכוי לא מבוטל שהערעור יתקבל, וכי עולה שאלה בעלת חשיבות שעניינה מקום מושבה של חברה לצורכי מס. נטען כי המבקשת 1, אלמנה באה בימים, מעולם לא הייתה מעורבת בניהול עסקי בעלה המנוח וגם היום אינה פעילה מבחינה עסקית; כי אין בידה לשלם את הסכום, בין היתר מכיוון שסכום של כ-22.4 מיליון ש"ח מתוך הדיווידנד נשוא הערעור הושקע ברכישת מניות בחברת אי. טי. אקס. יצוא, אשר נמכרו בהמשך לאחר שאיבדו מערכן בשיעורים חדים; וכי ביצוע פסק הדין עלול לגרום למבקשת 1 נזקים בריאותיים ונפשיים בלתי הפיכים ולהביאה לידי פשיטת רגל, נוכח מצבה הנפשי הבלתי שפיר. דיון אין להיעתר למבוקש. ראשית, עיקר הערעור נוגע לשאלת חבותה של החברה בחו"ל במס בישראל. פסק דינו של בית המשפט המחוזי בוסס על מבחן השליטה והניהול אשר המבקשים אינם חולקים עליו, ומעיון בו דומה כי המשוכה שבפני המבקשים אינה נמוכה. שנית, ניתן עיכוב ביצוע חלקי על ידי בית המשפט המחוזי שהיה מודע היטב לנסיבות המקרה, למצבה של המבקשת 1 ולכל המעורבים בתיק, בכללם בניה של המבקשת 1. שלישית, נתקיימו תנאים לעיכוב הביצוע כפי שנקבעו בפסיקתו של בית משפט זה. יש לזכור כי עיכוב ביצוע, לא כל שכן בנושא כספי, הוא חריג לכלל, וכי הטענה בדבר נזקים בריאותיים לא נתמכה בחוות דעת מתאימה, אלא בטופס "ביקור רגיל" אצל רופאה גריאטרית. זאת ועוד, אי מעורבותה של המבקשת 1 כנטען - אין בו כדי לפטור אותה מתשלום רבע מחבות המס כנקבע בהחלטתו של בית המשפט המחוזי לעיכוב הביצוע, ובהעמדת ערבויות כנדרש בגין יתרת הסכום. הטענה שלפיה הושקע סך של 22.4 מיליון ש"ח במניות שספגו ירידות חדות - לא בוססה, ואף אין בה כדי להסביר היכן יתרת הסכום החייב במס. בית משפט זה ציין לא אחת כי טענות בדבר מצב כלכלי - לא ראוי שייטענו אלמלא הן נתמכות בהוכחות ומבוססות היטב. יש לזכור כי הזוכה במקרה דנא היא רשות מרשויות המדינה, ואין חשש מקשיי פירעון אם יתקבל הערעור. תוצאה הבקשה נדחתה. בבית המשפט העליון לפני כב' השופט א' רובינשטיין ניתן ב-6.6.2012