דחיית בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין
תקציר ע"א 3102/12 רחל ניאגו ואח' נ' פקיד שומה כפר סבא
תקציר ע"א 3102/12
רחל ניאגו ואח' נ' פקיד שומה כפר סבא
בית המשפט העליון דחה בקשה שעניינה בקשה לדחיית ביצוע פסק דין, אשר בגדרו נקבע כי המבקשים חבים במס בגין דיווידנד שקיבלו מחברה זרה בסך 31,778,500 ש"ח, וזאת לנוכח קביעת בית המשפט המחוזי כי יש לראות את החברה הזרה כמי שהשליטה והניהול של עסקיה מופעלים מישראל, ובהתאם לקבוע כי דיווידנדים שחילקה חייבים במס מכוח סעיף 2(4) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה").
בית המשפט העליון פסק כי המשוכה העניינית לשאלת חבותה במס של החברה הזרה אינה נמוכה. זאת ועוד, הכלל הוא כי עיכוב ביצוע - לא כל שכן בנושא כספי - הוא חריג לכלל, במקרה זה נקבע כי המבקשת לא הוכיחה את טענותיה לנזקים כלכליים, בריאותיים ונפשיים העלולים להיגרם לה כתוצאה מיישום פסק הדין.
השאלה המשפטית והרקע העובדתי
מדובר בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר בו נקבע כי דיווידנד שקיבלו המבקשים בסך 31,778,500 ש"ח מחברה זרה - חייב במס בשיעור של 25%. השאלה העיקרית שנדונה בבית המשפט המחוזי הייתה אם החברה בחו"ל חייבת במס בישראל. נקבע כי יש לראות בחברה בחו"ל כמי שהשליטה והניהול של עסקיה מופעלים מישראל, ובהתאם - כי דיווידנדים שחילקה למבקשים חייבים במס מכוח סעיף 2(4) לפקודה.
לנוכח הגשת ערעור לבית המשפט העליון קבע בית המשפט המחוזי כי יעוכב תשלום מחצית מחבות המס כפוף להפקדת ערבות אישית של שני ערבים, רבע נוסף מן החוב ישולם ורבע נוסף יומר בהפקדת ערבות בנקאית בלתי מותנית.
בבקשה נטען כי למבקשת 1 אין יכולת ממשית לשלם את סכום המס, כולו או רבע ממנו (כנדרש בהחלטתו של בית המשפט המחוזי). באשר לסיכויי הערעור נטען כי קיים סיכוי לא מבוטל שהערעור יתקבל, וכי עולה שאלה בעלת חשיבות שעניינה מקום מושבה של חברה לצורכי מס.
נטען כי המבקשת 1, אלמנה באה בימים, מעולם לא הייתה מעורבת בניהול עסקי בעלה המנוח וגם היום אינה פעילה מבחינה עסקית; כי אין בידה לשלם את הסכום, בין היתר מכיוון שסכום של כ-22.4 מיליון ש"ח מתוך הדיווידנד נשוא הערעור הושקע ברכישת מניות בחברת אי. טי. אקס. יצוא, אשר נמכרו בהמשך לאחר שאיבדו מערכן בשיעורים חדים; וכי ביצוע פסק הדין עלול לגרום למבקשת 1 נזקים בריאותיים ונפשיים בלתי הפיכים ולהביאה לידי פשיטת רגל, נוכח מצבה הנפשי הבלתי שפיר.
דיון
אין להיעתר למבוקש. ראשית, עיקר הערעור נוגע לשאלת חבותה של החברה בחו"ל במס בישראל. פסק דינו של בית המשפט המחוזי בוסס על מבחן השליטה והניהול אשר המבקשים אינם חולקים עליו, ומעיון בו דומה כי המשוכה שבפני המבקשים אינה נמוכה.
שנית, ניתן עיכוב ביצוע חלקי על ידי בית המשפט המחוזי שהיה מודע היטב לנסיבות המקרה, למצבה של המבקשת 1 ולכל המעורבים בתיק, בכללם בניה של המבקשת 1.
שלישית, נתקיימו תנאים לעיכוב הביצוע כפי שנקבעו בפסיקתו של בית משפט זה. יש לזכור כי עיכוב ביצוע, לא כל שכן בנושא כספי, הוא חריג לכלל, וכי הטענה בדבר נזקים בריאותיים לא נתמכה בחוות דעת מתאימה, אלא בטופס "ביקור רגיל" אצל רופאה גריאטרית.
זאת ועוד, אי מעורבותה של המבקשת 1 כנטען - אין בו כדי לפטור אותה מתשלום רבע מחבות המס כנקבע בהחלטתו של בית המשפט המחוזי לעיכוב הביצוע, ובהעמדת ערבויות כנדרש בגין יתרת הסכום. הטענה שלפיה הושקע סך של 22.4 מיליון ש"ח במניות שספגו ירידות חדות - לא בוססה, ואף אין בה כדי להסביר היכן יתרת הסכום החייב במס. בית משפט זה ציין לא אחת כי טענות בדבר מצב כלכלי - לא ראוי שייטענו אלמלא הן נתמכות בהוכחות ומבוססות היטב. יש לזכור כי הזוכה במקרה דנא היא רשות מרשויות המדינה, ואין חשש מקשיי פירעון אם יתקבל הערעור.
תוצאה
הבקשה נדחתה.
בבית המשפט העליון
לפני כב' השופט א' רובינשטיין
ניתן ב-6.6.2012
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.
גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
