חבות המע"מ בגין השכרה או מכירה של דירות על ידי חברה

רו"ח אריק כהן ועו"ד ג'ני אטקין-מוסקוביץ

האם חברה המוכרת דירות שבבעלותה חייבת בתשלום מע"מ? האם חברה המשכירה דירות בבניין שבבעלותה חייבת במע"מ בגין השכירות, ומהן הטבות המס הניתנות בגין השכרת הבניין כולו למגורים?
עו"ד לילך דניאל |

שאלה:

------------

השאלות:

1. האם חברה המוכרת דירות שבבעלותה חייבת בתשלום מע"מ?

2. האם חברה המשכירה דירות בבניין שבבעלותה חייבת במע"מ בגין השכירות, ומהן הטבות המס הניתנות בגין השכרת הבניין כולו למגורים?

תשובה:

------------

רו"ח אריק כהן ועו"ד ג'ני אטקין-מוסקוביץ משיבים:

לשאלה 1 - חיוב במע"מ בגין מכירת הדירות

תחילה נציין כי קיימת אי בהירות מסוימת בנוגע לנתוני השאלה לעיל. לא ברור אם מדובר בחברה קבלנית, ואם בעבר קיזזה החברה תשומות בנוגע לעסקאות רכישה/בנייה של הדירות. אשר על כן, תתבסס תשובתנו על כמה הנחות אשר יצוינו להלן.

על פי סעיף 2 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1976 (להלן: "החוק"), מע"מ מוטל בין היתר על עסקה בישראל.

"עסקה" מוגדרת בסעיף 1 לחוק ככל אחת מאלה:

"(1) מכירת נכס או מתן שירות בידי עוסק במהלך עסקו, לרבות מכירת ציוד;

(2) מכירת נכס אשר נוכה מס התשומות שהוטל על מכירתו למוכר או על יבואו בידי המוכר;

(3) עסקת אקראי." [ההדגשה כאן ולהלן אינה במקור - א"כ וג'א"מ].

כדי לראות אם החברה תתחייב במע"מ על מכירת הדירות, יש לבחון אם העסקה נכנסת לאחת החלופות לעיל להגדרת עסקה, כדלהלן:

חלופה 1 - ככל שמכירת הדירות היא העסק של החברה, הרי מכירתן תהיה חייבת במע"מ על פי חלופה זו.

חלופה 2 - בהנחה שמכירת הדירות אינה העיסוק העיקרי של החברה או שהיא אינה מסווגת כעוסק, יש לבחון אם החברה קיזזה את מס התשומות ברכישת הדירות. ככל שהתשובה לכך חיובית - הרי במכירת הדירות תתחייב החברה במע"מ.

חלופה 3 - "עסקת אקראי" מוגדרת בסעיף 1 לחוק כ"מכירת מקרקעין לעוסק בידי אדם שאין עיסוקו במכירת מקרקעין, וכן מכירת מקרקעין בידי אדם כאמור, למעט מכירת דירת מגורים למלכ"ר, או למוסד כספי;".

אשר על כן ובהנחה כי במקרה דנן החברה המוכרת את הדירות מבצעת "עסקה" לעניין מע"מ על פי ההגדרה שבחוק, העסקה תתחייב במע"מ בשיעור מלא.

עם זאת, יש לבחון אם החברה תהיה זכאית לפטור ממע"מ על פי הוראות הפטור בחוק. סעיף 31(1) לחוק קובע פטור על השכרת דירות למגורים לתקופה שאינה עולה על 25 שנים. כלומר, ככל שברכישת הדירות ייעדה החברה את הדירות להשכרה למגורים, הרי על פי סעיף 41 לחוק היא לא הייתה רשאית לנכות את מס התשומות משום שתשומות אלה שימשו לעסקאות פטורות, ולכן כעת מכירת הדירות הללו תהא פטורה מכוח סעיף 31(4) לחוק הקובע פטור בגין "מכירת נכס שעל פי דין לא ניתן היה בעת הרכישה או היבוא לנכות את מס התשומות בשל רכישתו או יבואו...".

כמו כן, סעיף 31(2) לחוק פוטר ממע"מ מכירת מקרקעין שהושכרו קודם לכן ושחל עליהם חוק הגנת הדייר (נוסח משולב), התשל"ב-1972.

סעיף 31(א1) לחוק קובע פטור ממס בגין עסקאות מכירה של אותו חלק מבניין שאושר כבניין להשכרה לפי החוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 (להלן: "חוק העידוד"), כאשר החלק היה מושכר במשך חמש שנים לפחות, ובלבד שהבקשה לאישור כאמור הוגשה בשנת 1979 או אחריה ונתמלאו התנאים שנקבעו בחוק האמור או על פיו.

לנוכח האמור, כדי שהחברה תהיה זכאית ליהנות מהפטור בגין מכירת דירות שבבעלותה מכוח סעיף 31(א1) לחוק עליה לעמוד בכמה תנאים מצטברים כדלהלן:

1) הפטור יוענק רק לבניינים להשכרה שהבקשה לאישורם כ"בניין להשכרה" הוגשה בשנת 1979 או לאחריה;

2) הבניין אושר כ"בניין להשכרה" מכוח חוק העידוד. הסעיף מחייב את המוכר למלא אחר כל התנאים הקבועים בכתב האישור שניתן על ידי מרכז ההשקעות (1).

3) הבניין הושכר במשך חמש שנים לפחות ערב מכירתו.

להשלמת הדיון נציין שהמכירה הפטורה ממע"מ יכולה לגרום לכך שלא ניתן יהיה לנכות את מס התשומות הקשורות לבניית הדירות, לרכישתן או לתחזוקת הבניין, ככל שהעניין רלוונטי, מכוח סעיף 41 לחוק.

לסיכום, מאחר שמנתוני השאלה לעיל לא ברור המצב העובדתי הרלוונטי לא ניתן לקבוע באופן חד משמעי את החבות במע"מ, ויש לבחון זאת על פי המבחנים לעיל.

לשאלה 2 - חיוב במע"מ בגין השכרת הדירות

יובהר כי במסגרת תשובתנו נתייחס להטבות במע"מ בלבד.

"מכר לעניין נכס" כהגדרתו בסעיף 1 לחוק כולל בין היתר את השכרתו. אשר על כן, תחויב עסקת השכרת הדירות במע"מ בישראל מכוח סעיף 2 לחוק.

עם זאת, בהנחה כי בנסיבות העניין השכרת הדירות היא בבחינת "עסקה" לעניין מע"מ, יש לבחון אם יחולו על עסקאות ההשכרה הוראות הפטור שבחוק המפורטות להלן.

סעיף 31(1) לחוק מעניק פטור ממע"מ להשכרה למגורים לתקופה שאינה עולה על 25 שנים, למעט השכרה לשם אירוח בבית מלון. נציין כי עמדת רשויות מע"מ היא כי על הדירות להיות מושכרות ליחידים ולא לחברות שישכירו הלאה. עמדה זו לא נסתרה בפסק הדין בעניין ש.י. סימון (2).

כפי שהוזכר לעיל, הטבה נוספת בעניין השכרה למגורים מתייחסת למכירת חלק מבניין שאושר כבניין להשכרה לפי חוק העידוד, ובלבד שהושכר לתקופה שלא תפחת מחמש שנים כאמור בסעיף 31(א1) לחוק.

סעיף 31(2) לחוק מעניק פטור ממע"מ לעסקה של מסירת מקרקעין בדמי מפתח כמשמעותם בחוק הגנת הדייר (נוסח משולב), התשל"ב-1972, השכרת מקרקעין שחל עליהם החוק האמור ומכירתם של מקרקעין מושכרים כאמור.

עם זאת, יש לציין כי הפטור להשכרה למגורים לפי סעיף 31(1) או 31(2) לחוק אינו חל בכל מקרה. כך למשל, הפטור לא יחול אם המשכיר הוא קבלן בנייה אשר ניכה מס תשומות בגין תשומות ששימשו אותו בבניית הבניין. במקרה זה יחויב הקבלן במס על ההשכרה מכוח תקנה 1(2) לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976 (להלן: "התקנות"), כדלהלן:

סעיף 1 לחוק מגדיר את ה"מכר" לעניין נכס בין היתר כ"שימוש בנכס לצורך עצמי". יובהר כי אם עסקה פלונית הפטורה ממע"מ מכוח סעיף 31(1) או 31(2) לחוק תיחשב ל"שימוש לצורך עצמי" כמשמעה בחוק, אזי יישלל הפטור ממע"מ מאותה עסקה.

תקנה 1(2) לתקנות קובעת כי יראו כשימוש לצורך עצמי "שימוש במקרקעין לשם השכרה פטורה ממס על פי סעיף 31(1) או 31(2) לחוק, אם המקרקעין הושכרו על ידי קבלן בנייה שבנה אותם".

לנוכח האמור ובהנחה כי במקרה דנן החברה חפצה בהשכרת הדירות שנבנו על ידה, היא מבצעת מכר של אותן דירות לעניין מע"מ וחייבת בתשלום מע"מ בגין העסקה כאמור.

עם זאת, תקנה 1(2) לתקנות קובעת הקלות לקבלני הדירות, שלפיהן השכרת הדירות על ידי הקבלן לא ייחשבו למכר לעניין החוק אם יתקיימו התנאים כדלהלן:

(א) אם החלק המיועד להשכרה הוא בבניין שאושר כבניין להשכרה לפי חוק העידוד ומכירתו פטורה ממס לפי סעיף 31(1א) לחוק, כל עוד מתמלאים תנאי הפטור;

(ב) אם החלק המיועד להשכרה הוא בבניין להשכרה כהגדרתו בחוק לעידוד בניית דירות להשכרה, התשס"ז-2007 ונתקיימו התנאים שבסעיף 6 לחוק האמור, לפי העניין;

(ג) אם נעשה שימוש במקרקעין לשם השכרה פטורה ממס לפי סעיף 31(1) לחוק, ובלבד שנתקיימו כל אלה:

(1) תקופת ההשכרה המצטברת של המקרקעין לאותו שוכר או לכמה שוכרים לא תעלה על 24 חודשים; עלתה תקופת ההשכרה כאמור על 24 חודשים - יראו בשימוש במקרקעין שימוש לצורך עצמי בתום 24 חודשים מתחילת תקופת ההשכרה;

(2) דמי השכירות הם בסכום שיש לצפות לו מהשכרת אותם מקרקעין על ידי משכיר מרצון לשוכר מרצון;

(3) לא הוקנתה לשוכר זכות אחרת במקרקעין בתמורה מלבד זכות השכירות לתקופה כאמור.

סיכום

החברה היא קבלן בנייה

לנוכח האמור ובהנחה כי החברה במקרה דנן עונה להגדרת קבלן בנייה של הדירות וכעת היא מתעתדת להשכירן, יש לבחון אם ההשכרה מתבצעת במסגרת התנאים המנויים בתקנה 1(2) לתקנות. השכרת הדירה במסגרת התנאים לא תיחשב למכר דירה לעניין מע"מ, והשכרתה תהיה פטורה מכוח סעיף 31(1) או 31(2) לחוק.

השכרת הדירות על ידי הקבלן שלא במסגרת התנאים המנויים בתקנה 1(2) לתקנות כפי שפורטו לעיל תיחשב ל"שימוש לצורך עצמי" על ידי הקבלן, ותגרור תשלום מע"מ בגין מכר דירה "מהקבלן לעצמו".

להשלמת הדיון נציין כי אם החברה שילמה מע"מ בעת השכרת הדירות שלא על פי התנאים שבתקנה 1(2) לתקנות, אזי המכירה העתידית של אותם דירות לצד ג' לא תגרור תשלום מע"מ נוסף.

החברה אינה "קבלן בנייה"

אם החברה אינה עונה להגדרת קבלן בנייה של הדירות, הרי היא יכולה ליהנות מפטור ממע"מ אם השכירה את הדירות להשכרה למגורים לתקופה שאינה עולה על 25 שנים, למעט השכרה לשם אירוח בבית מלון כאמור בסעיף 31(1) לחוק, או השכירה את הדירות שחל עליהן חוק הגנת הדייר (נוסח משולב), התשל"ב-1972 מכוח סעיף 31(2) לחוק, אך מנגד החברה לא תהיה רשאית לקזז את מס התשומות ככל שיוטל ברכישה.

הערות המשיבים:

(1) ע"ש 77/88, דב רימר נ' מנהל המכס. מיסים ג/4 (יולי 1989) עמ' ה-32.

(2) ע"מ 15878-12-10 ש.י. סימון החזקה בע"מ נ' ממונה מע"מ אשדוד, מיסים online.

המשיבים - ממשרד סומך חייקין KPMG, רואי חשבון

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.