העובדות

------------

אלי פרץ, המבקש בהליך זה, (להלן: "העובד") בן 59 עובד באיגוד ערים לשרותי כבאות והצלה בית שמש (להלן: "המעסיק" וגם "האיגוד") משנת 1971. משנת 1986 מילא העובד תפקיד של ממלא מקום מפקד שירות ומשנת 1991 העובד הינו מפקד השירות בפועל.

המבקשת 2 הינה אגודת מפקדי שירותי הכבאות בישראל.

המשיבה 1, המעסיק, הינה איגוד ערים לכבאות בית שמש, המספק שירותי כבאות לרשויות שונות.

המשיב 2 הינו נציב כבאות והצלה ומפקח כבאות ראשי במשרד הפנים ( להלן: "נציב כבאות והצלה).

פסק הדין עוסק בבקשה של העובד לאסור על מעסיקו לכנס ישיבת שימוע בעניינו ולמנוע את הליך הפסקת העסקתו.

להלן עיקרי הדברים:

ביום 23.04.2009 התקיימה ישיבה בהשתתפות נציב כבאות והצלה, יו"ר האיגוד וחברי מועצת האיגוד. בישיבה נדונה הפסקת כהונתו של העובד.

העובד טען, כי יו"ר האיגוד החל בניסיונות להעבירו מתפקידו בסמוך לאחר כניסתו לתפקיד. לדבריו תחילה ניסה יו"ר האיגוד לשכנעו לפרוש ומשלא עלה הדבר בידו ויו"ר האיגוד הבין כי העובד לא יפנה את תפקידו בדרכי נועם, העלה טענות שונות ביחס לתפקודו של העובד.

ביום 03.05.2009 התנהל מו"מ בין העובד ליו"ר האיגוד לגבי פרישתו של העובד אולם העובד חזר בו מהסכמתו לפרוש והמו"מ לא הבשיל לכדי הסכם.

ביום 23.04.2009 התקיימה פגישה שבה השתתפו יו"ר האיגוד, נציב כבאות והצלה ועוד ובה, בין היתר, נידונה השאלה כיצד ניתן לסיים את כהונתו של העובד. נציב כבאות והצלה הפנה את תשומת ליבו של יו"ר האיגוד לכך שלא ניתן להפסיק את כהונתו של מפקד אלא בהסכמתו. בישיבה לא נאמר שום דבר על תפקודו של העובד או על תלונות שהועלו נגדו והסיבה היחידה שהועלתה ע"י יו"ר האיגוד היא העובדה ש"מיצה את עצמו".

העובד הוזמן לשימוע במכתב מיום 31.08.2009 ולהזמנה צורף מסמך ובו פירוט הטענות שיועלו בשימוע.

מדברי חברי מועצת האיגוד עולה, כי המעסיק מבקש להפסיק את כהונתו של העובד רק בגלל גילו, וותקו ושכרו הגבוה וכדי לרענן את השורות. הרצון להפסיק את כהונתו של העובד אינו מבוסס על תפקוד לקוי או על צורך אמיתי כלשהו, אלא על הרצון לחסוך בהוצאות.

פסק הדין

-------------

סעיף 2(א) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח- 1988 אוסר על מעביד להפלות בין עובדיו מחמת גילם. על כן נקבע, כי סיום כהונתו של העובד בשל רצון "להכניס מפקד צעיר בשכר נמוך יותר" ו"לרענן את השורות" אינו מתיישב עם הוראות החוק.

סמכותו של כל מעביד לפטר כל עובד בכל עת בכפוף למגבלות החלות על המעביד מכוח חוק, הסכם קיבוצי או חוזה אישי. ביה"ד הגיע למסקנה, כי המעסיק ביקש לסיים את כהונתו של העובד בשל גילו, וכי בכך פעל המעסיק בניגוד להוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. בנוסף לכך לא נקט האיגוד בצעדים הנדרשים לקיומו של הליך פיטורים תקין.

אי קיום חובת התייעצות

--------------------------------

תקנה 12(ג) לתקנות שירותי הכבאות (מינוי והעסקה של כבאים), תשכ"ט- 1969 קובעת, כי "לא תופסק עבודתו של כבאי מדרגת רשף ועד טפסר בכיר, אלא בהתייעצות עם המפקח".

על החובה לערוך שימוע אין עוררין. מקורה של זכות זו בפסיקה. חובה זו מעוגנת בעקרון תום הלב החל ביחסי עבודה. מעקרון זה נגזרת חובת המעסיק לברר לעומק את עניינו של העובד המועמד לפיטורים, את הסיבות לפיטוריו ואת האפשרות לבחון את המשך העסקתו. חובה זו נועדה לגרום למעסיק לקבל החלטה מבוססת, מושכלת ומאוזנת בעניין העסקתו של העובד לאחר שמיעת עמדת העובד.

את חובת ההתייעצות על המעביד לקיים משעלה מלפניו הרעיון לפטר עובד, והרבה לפני שהתגבשה ההחלטה לפטרו, שאם לא כן לא תהיה כל משמעות לחובת ההיוועצות. קיומה של חובת ההיוועצות בשלב מאוחר של הליך קבלת ההחלטה על פיטורי עובד ולאחר קיום שימוע מעקרת מכל תוכן את חובת ההיוועצות והופכת אותו להליך סרק שאין לו כל משמעות. לפיכך יש לדחות את טענת נציב כבאות והצלה, כי ניתן לקיים את חובת ההיוועצות גם לאחר קיום שימוע לעובד.

נקבע, כי יש לקבל את בקשת העובד לאסור על איגוד ערים לכבאות לכנס את ישיבת השימוע משום שנעשתה לפני קיום התייעצות כנדרש.

חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במנהל התקין), התשנ"ז-1997 (להלן: "החוק")

----------------------------------------------------------------------------------------------

העובד טען, כי זכאי להגנה מכוח הוראותיו של החוק הנ"ל.

סעיף 2(א) לחוק קובע, כי "לא יפגע מעביד בענייני עבודתו של עובד ולא יפטרו בשל כך שהגיש תלונה נגד מעבידו או נגד עובד אחר של אותו מעביד, או שסייע לעובד אחר בקשר להגשת תלונה כאמור". כמו כן, בהתאם לסעיף 2(ב) לחוק "לא יפגע ממונה מטעם המעביד בענייני עבודה של עובד ולא יגרום לפגיעה בענייני עבודתו או לפיטוריו בשל כך שהגיש תלונה נגד מעבידו או נגד עובד של אותו מעביד, או שסייע לעובד אחר בקשר להגשת תלונה כאמור".

עפ"י חומר הראיות, לא ניתן היה להצביע באופן חד משמעי על כך שהעובד הגיש תלונות לגורמים הרלוונטיים.

העובד צירף לתצהירו 10 מכתבים שבהם לטענתו התריע על שחיתות, מינהל לא תקין וכד'.

ביה"ד לא שוכנע, כי המכתבים אמנם הגיעו לנמענים ולא היה ברור מדוע העביר אותם לתיקיה פרטית. לפיכך נקבע, כי יש לדחות את טענת העובד כי הוא זכאי להגנת חוק ההגנה על עובדים וגם מטעם זה נקבע כי אין לפטרו.

בקשת העובד לאסור על המעסיק לקיים ישיבת שימוע

------------------------------------------------------------------------

ביה"ד קבע, כי הבקשה לאסור על איגוד ערים לכבאות לכנס ישיבת שימוע התקבלה הן משום שהנימוקים לסיום כהונתו של העובד מהווים הפלייה מחמת גיל המנוגדת לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, הן משום שהאיגוד לא קיים את חובת ההתייעצות המוטלת עליו והן משום שהרכב הוועדה לא הלם דיון בבעיות משמעת.

הבקשה למנוע את הליך הפסקת העסקתו של העובד משום שבא לעולם רק משום חשיפת עבירות בתחום טוהר המידות נדחתה.

נקבע, כי נציב כבאות והצלה ישלם הוצאות העובד בגין שכ"ט עו"ד בסך של 6,500 ש"ח.