הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ

דחיית תובענה לפסק דין הצהרתי בהיותה ניסיון לעקיפת החקיקה הרלוונטית

עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי

תקציר ה"פ 41886/12 יוסף חי גנון נ' רשות המסים
עו"ד לילך דניאל | (1)

תקציר ה"פ 41886/12

יוסף חי גנון נ' רשות המסים

בית משפט השלום בירושלים דחה תובענה לפסק דין הצהרתי, שבמסגרתו יוצהר כי סך של 222,857 ש"ח אשר בגינו שילם המבקש מס הכנסה ומס ערך מוסף, אך לא נגבה, יוכר כ"חוב אבוד" שלא ניתן לגבותו. בית המשפט חזר על ההלכה שלפיה קביעת חבותו של אדם למס, כולל החלטה בכל שאלה הכרוכה בקביעת החבות והיקפה, חייב להתברר בדרך המיוחדת שיועדה לה על ידי המחוקק, כלומר הליכי ההשגה והערעור על פי פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") וחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ").

זאת ועוד, לא ניתן לתקוף את הסכם השומה שחתם המבקש עם רשות המסים (מס הכנסה), אשר בגדרו נקבע כי טרם בשלו התנאים להכרה בחובות כחובות אבודים לשנת המס 2010 בהגשת תביעה לסעד הצהרתי, אלא רק במסגרת ההליכים המיוחדים שיוחדו לכך במסגרת חקיקת דיני המסים.

השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים

המבקש הגיש תובענה בדרך של המרצת פתיחה שבה הוא עתר לפסק דין הצהרתי, אשר בו יוצהר כי סך של 222,857 ש"ח שבגינו שילם מס הכנסה ומס ערך מוסף, אך לא נגבה - יוכר כ"חוב אבוד" שלא ניתן לגבותו.

המבקש הוא עוסק מורשה בתחום מכירת פרטי הלבשה. לטענתו, במסגרת עסקיו סיפק סחורה לשני עסקים בסך כולל של 222,857 ש"ח, הנפיק חשבונות ושילם מס הכנסה ומע"מ, אך לא יכול היה לגבות את התמורה בעבור הסחורה. המבקש טוען כי לא צלחו ניסיונות פנייה אל בעלי אותם עסקים לפריעת חובותיהם, וכי לנוכח הליכי הפירוק והכינוס שננקטו נגד אותם עסקים אף אין כל טעם בניסיון לגבות את החובות שנוצרו באמצעות ההוצאה לפועל. לפיכך חובותיהם של העסקים האמורים כלפיו הם בגדר חובות אבודים שאותם לא יוכל עוד לגבות, ולכן כאמור עתר לפסק דין הצהרתי שכך יצהיר. כך לטענתו יוכל לקבל מרשויות המס החזר של תשלומי מס הכנסה ומע"מ בעבור חובות אלו.

יצוין כי עובר להגשת התובענה, ביום 7.9.2011 הסכים המבקש לכך שהחוב הנדון לא יוכר כחוב אבוד בשנת המס 2010, ובהתאם לכך נחתם הסכם שומה על פי סעיף 145(א)(2)(ב) לפקודה. לעומת זאת, המבקש לא פנה לרשויות מע"מ בעניין הכרה בחוב הנדון בתור חוב אבוד (וזאת להבדיל מחוב אחר, שבנוגע אליו פנה לרשויות ביום 10.10.2011).

לטענת המשיבה יש לדחות את התביעה על הסף, מהטעם שהמבקש לא יכול היה לעתור לסעד המבוקש במסגרת ההליך הנדון. זאת מאחר שבמסגרת חוקי המס הרלוונטיים נקבעו הליכים ייחודיים לשם כך, ואין לעקוף הליכים אלו באמצעות התביעה הנדונה.

דיון

דינה של התביעה להידחות על הסף מהטעמים שעליהם עמדה המשיבה, אשר עיקרם כי תביעה לסעד הצהרתי דוגמת זו שהגיש המבקש - אינה אלא ניסיון לעקוף הליכים ייחודיים שנקבעו בחוקי המס הרלוונטיים (הפקודה וחוק מע"מ).

לגופו של עניין, סעיף 17(4) לפקודה קובע כי חוב מסוים יוכר לנושה כהוצאה לצורכי מס, אם הוכיח הנושה לפקיד השומה שהחוב הרלוונטי הפך להיות חוב אבוד באותה שנת מס. תנאי לניכוי "חובות רעים" כהוצאה הוא שהנישום הוכיח "להנחת דעתו של פקיד השומה, שהחובות נעשו רעים בשנת המס". המבקש לא הראה שאמנם פנה אל רשויות מס הכנסה והוכיח כי ניסה לגבות את החובות הנדונים, ואף לא הראה כי פנה בפנייה דומה אל רשויות מע"מ. את טענותיו באשר לניסיונות לגביית החובות וחוסר יכולתו לגבותם, טען ופירט לראשונה במסגרת התובענה הנדונה. המבקש אינו יכול להחליף את הפנייה אל רשויות מס הכנסה בהגשת המרצת הפתיחה הנדונה.

נוסף על כך וכאמור, ביום 7.9.2011 הסכים המבקש עם רשויות מס הכנסה כי טרם הוכחו ניסיונות גבייה של החובות, ולפיכך טרם בשלו התנאים להכרה בהם כחובות אבודים לשנת המס 2010. בנסיבות אלו, הדרך היחידה שבה יכול המבקש לנקוט כדי לדון מחדש באותן הסכמות היא זו הקבועה בסיף 147(א)(1) בפקודה, שעניינה "סמכות המנהל לעיין ולתקן", הקובעת את הדרך ואת המועדים לכך. דרך זו היא דרך ייחודית שנקבעה בחוק כדי לדון מחדש בשומה שנקבעה בהסכם, ולא ניתן לעקוף דרך זו בהגשת תביעה לסעד הצהרתי כמו זו הנדונה.

בפסיקה נקבע לא אחת כי "קביעת חבותו של אדם למס, כולל החלטה בכל שאלה הכרוכה בקביעת החבות והיקפה, חייב להתברר בדרך המיוחדת שיועדה לה על ידי המחוקק". בחירה בדרך אחרת מזו שנקבעה בחקיקת המסים אינה אפשרית, שכן קיום ההליך בדרך שהותוותה בחוקי המס אינה דרך חלופית או יעילה יותר, אלא הדרך האפשרית היחידה. משקבע המחוקק הליכים ייחודיים בחוקי המס הרלוונטיים להכרה בחובות אבודים או לדיון מחדש בשומה שנקבעה לנישום, הרי זו הדרך היחידה שבה אפשר לברר את טענותיו של הנישום. מכאן שדינה של התובענה לפסק דין הצהרתי אשר הגיש המבקש להידחות על הסף, בהיותה בגדר ניסיון לעקיפת ההליכים שנקבעו בחוקי המס הרלוונטיים.

תוצאה

הבקשה נדחתה.

בבית משפט השלום בירושלים

לפני כב' השופטת תמר בר אשר צבן

ניתן ב-22.5.2012

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בלאו 14/06/2012 19:10
    הגב לתגובה זו
    מעניין מיהו עוה"ד המתחכם.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |
נושאים בכתבה רשות המסים מענק עבודה


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

להמשך הכתבה לחץ כאן
פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות. 

להמשך הכתבה לחץ כאן