החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה- עוד דוגמה לביורוקרטיה מיותרת

בחודש יוני ייכנס לתוקפו החוק החדש, "החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה". מטרת החוק הוגדרה בסעיף הראשון בו: "להגביר ולייעל את אכיפתם של דיני העבודה". האם החוק אכן יתרום למטרה נשגבה זו?

נשאלת כמובן גם השאלה המקדימה: האם קיים במדינת ישראל "חוק להגברת האכיפה" בתחומים בעיתיים אחרים- תעבורה, למשל, או תשלומי מס, או שהמחוקק מסתפק בחוקים עצמם ובסנקציות שבהן?

יודגש, ראשית, כי הן ממטרתו של החוק, והן מתכנו המפורט, עולה כי אין בחוק שום זכות חדשה לעובד; כל מה שהחוק עושה הוא קביעת מערכת הטלת קנסות חדשה, שהעובד- למעשה- כלל אינו חלק ממנה.

ממצגת שהכין אחד מראשי "מינהל ההסדרה והאכיפה" במשרד התמ"ת ניתן ללמוד על היתרונות הגדולים, לכאורה, של החוק החדש: "אפשרות הליך בדיקה מנהלית ללא "כתם פלילי" " "רמת הוכחה קלה יותר מההליך הפלילי" "אחריות פלילית ואזרחית למזמין שירות + הגנות" "מקצוע "בודקי שכר" "

היינו: לפנינו מערכת חדשה, המאפשרת ענישה ללא הליך פלילי וללא רמת הוכחה הנדרשת להרשעת אדם (בלשון המצגת: "נטל ההוכחה דומה לאזרחי- 51%"). מספיק שהפקח של משרד התמ"ת יטען כי נעברה עבירה לכאורה, וכבר אץ רץ הממונה עליו לפתוח בצעדי עונשין. ומאידך- מכיוון שניתן להטיל את העונש ללא "הרשעה פלילית"- אין גם רישום פלילי לעבריין. ממה נפשך: אם העבירה חמורה- למה לא יוטל עונש פלילי, על כל הכרוך בכך, על העבריין? השיטה הנלוזה של הפרקליטות, בענין "עסקות הטיעון" המוזרות שאנו שומעים עליהן חדשות לבקרים, הועברה גם לתחום דיני העבודה. ואם העבירה אינה חמורה- למה יוטל קנס של עד 35,000 בשל כל עבירה?

האם לא ניתן היה להשיג את מטרות החוק- באמצעות החקיקה הקיימת? עודף של חקיקה פופוליסטית אינו מביא לשיפור המצב, אלא לפרסום אישי בלבד של יוזם החוק(1)

מה בעצם קובע החוק? ------------------------------------- הוקמה מערכת מסובכת להטלת קנסות כדי להציג את המערכת המסובכת החדשה שהוקמה לצורך הטלת הקנסות, אנו נזקקים למצגת נפרדת... להלן השלבים: (א) מינוי פקחים לענין החוק (ב) המפקח מגלה "יסוד סביר להניח כי מעביד הפר הוראת חיקוק " (לא הוכחה!) (ג) הממונה מטעם התמ"ת "ימסור למעביד הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי" (ד) "המעביד שנמסרה לו הודעה רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הממונה" (ה) "הממונה יחליט אם להטיל על המעביד עיצום כספי, ורשאי הוא להפחיתו..." (ו) הממונה רשאי גם, במקום עיצום כספי, לתת התראה מינהלית בלבד; (ז) המעביד שעליו הוטל העיצום (או ההתראה) רשאי לערער בפני טריבונל משפטי חדש, המוקם לפי חוק זה; את ועדות הערר צריך כמובן למנות, ולהעמיד לצידן סגל מינהלי מתאים. (ח) על החלטת הועדה יש זכות ערעור לבית הדין לעבודה, ולעתים אף זכות לערער על פסה"ד בפני בית הדין הארצי (ומי יחסום את הדרך לבג"צ?) (ט) את הקנס צריך גם לגבות... (י) ואת מי שמפריע לפקח צריך, כמובן, להעניש בעונש של מאסר- וזה מחייב תביעה לבית הדין.

עד כמה מוצלחים טריבונלים מסוג זה כבר ראינו מחוקים אחרים. (2)

"בודק שכר מוסמך" לצורך מצומצם של מתן "הגנה" לקבלני שרות ולמשתמשים בשירותיהם (ורק להם- לא לצורך הגנה על המעסיקים האחרים!), הומצא "מקצוע" חדש: "בודק שכר מוסמך". כמעט אין בו כל צורך (כל עו"ד העובד בתחום דיני העבודה, רואה חשבון או יועץ מס אמורים לדעת לבצע בדיקה זו). הגיעה לידי כותב דברים אלה טיוטת התקנות לענין הסמכת "בודקי השכר"- ולהלן שלבי הלימוד וההסמכה למקצוע החדש (שבוודאי ינהרו אליו מועמדים רבים...): א. הוכן מפרט בן 12 עמודים של מתי ומה יבדוק "בודק השכר"; ב. מינוי "רשם" לבודקי שכר; (ג) מינוי "ועדת מקצוע" למקצוע חדש זה; (ד) מינוי "ועדת קבלה" המחליטה מי רשאי להתקבל ללימודים לקראת "התואר"; (ה) קביעת כישורים מוקדמים הנדרשים ממי שרוצה ללמוד לקראת העיסוק ב"מקצוע": עליו להיות עו"ד, רו"ח, מבקר פנימי, מפקח של משרד העבודה (3) או "חשב שכר" שהוסמך ע"י לשכת רואי החשבון (4), ובנוסף- על כל אחד מאלה להוכיח כי עסקו בתחומם לפחות 3 מתוך 5 השנים האחרונות; (ו) תתקיים "בחינות הקבלה ללימודים כפי שתורה עליהם מעת לעת וועדת מקצוע"; (ההשכלה כעו"ד או רו"ח אינה מספיקה!) (ז) חובת לימוד בקורס ב"מוסד לימודים מוכר"; (ח) מעבר בחינה של התמ"ת, לאחר השלמת הלימודים בקורס; (ט) לעבור "מעת לעת" השתלמויות; (י) לחדש את הרישום ב"פנקס בודקי השכר המוסמכים" מידי שנה; (יא) וכמובן, לשלם אגרה...

אין ספק שחוק חדש ונחוץ זה הוא אבן דרך בפישוט ההליכים הביורוקרטיים והמינהליים במדינת ישראל. אין גם ספק שכל מעביד שעד עתה לא הקפיד לתת לעובד את מלוא שכרו וזכויותיו- יעשה זאת כעת. אין גם ספק (וכאן אני מתכוון ברצינות...) שעורכי הדין שייצגו את המעבידים העבריינים, וחברי הועדות השונות שיוקמו לצורך ביצוע החוק, ייהנו מתגמול מתאים, על חשבון הציבור.

1. וראו, למשל, את סעיף 20.א. לחוק שעות העבודה והמנוחה, "הפסקה לשם שימוש בחדר שירותים". כידוע, לפני התיקון לחוק, שום עובד לא הלך לשירותים; ומאז כניסת הסעיף לתוקף, אין מעשנים, קוראים עיתון, או מנהלים שיחות בסלולרי, ממקום זה... 2. הועדות של משרד הבטחון לענין פיטורי עובד במילואים, או "ועדות הערר" הקיימות- על הנייר בלבד!- לפי סעיף 299 לחוק הביטוח הלאומי; או ועדות הפיקוח ש"הוקמו" לענין צווי הרחבה שונים. 3. יועץ מס אינו יכול, לפי טיוטת התקנות, להיות "בודק שכר"! 4. ראו, למשל, את רשימת המוסדות המאושרים ע"י לשכת רואי החשבון לענין הכשרת חשבי שכר, באתר הלשכה. הרשימה מדברת בעד עצמה.

ס,ח 2326 הצ"ח 363 תשס"ח

(*) המידע באדיבות "נטו+" - כתב העת לעבודה ולניהול משאבי אנוש מבית "חשבים-HPS"