דוחות

עיתון מעריב ממשיך לדמם: הפסד של 33.8 מיליון שקל, בוחנים צעדי התעיילות

עיתון מעריב הנמנה על קבוצת IDB ספג אזהרת עסק חי מצד רוה"ח בהמשך לרבעון חלש נוסף עם ירידה של 10% במכירות. בעיתון אשר תלוי בחמצן של דסק"ש מתכננים לשדרג את הפעילות הדיגיטלית
תומר קורנפלד | (11)

עיתון מעריב הנמנה על קבוצת IDB לא מצליח להתאושש גם תחת שרביטו של נוחי דנקנר וחתם את הרבעון השלישי של השנה עם הפסד כבד 33.8 מיליון שקל, כך עולה מהתוצאות הכספיות שפורסמו הבוקר. לדוחות צורפה אזהרת עסק חי.

ברבעון השלישי של השנה נמשכה מגמת השחיקה בהכנסות של העיתון שהסתכמו ב-69.9 מיליון שקל, ירידה של 10% ביחס לרבעון המקביל. במעריב מסבירים שעקב ההרעה התזרימית במצב של החברה במהלך השנה נוצר מחסור בנייר אשר הוביל לצמצום בעמודי העיתון היומי והמקומונים, וויתור על עבודות חוץ בדפוס וקיטון בסך ההכנסות.

את הרבעון שחלף חתם כאמור מעריב עם הפסד של 33.8 מיליון שקל, זאת לעומת 32.8 מיליון שקל ברבעון המקביל. נכון לסוף ספטמבר קופת המזומנים של החברה הכיל 18.7 מיליון שקל.

בדוחות התייחסו רואי החשבון של החברה למצב החברה וציינו כי קיימים ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומה של החברה כעסק חי. בדו"חות החברה נכתב כי "בהעדר תוכנית מגובשת לכיסוי הגרעון התזרימי החזוי ולאור אי הוודאות בדבר קבלת אשראי מתאגידים בנקאיים, מימוש התוכנית העסקית של החברה במלואה וקבלת ההלוואה מבעלי המניות, קיימת אי ודאות בדבר יכולת החברה לעמוד בהתחייבויותיה בתקופה ולפיכך קיימים ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומה של החברה כעסק חי".

עם זאת, נראה שבקבוצת IDB תולים הרבה תקוות במעריב ומסייעם לו במתן הלוואות. בחודש שעבר קיבל מעריב זריקה חמצן מדיסקונט השקעות בהיקף של 50 מיליון שקל. אתמול אישר הדירקטוריון של מעריב קבלת הלוואה נוספת בהיקף של 50 מיליון שקל - זאת לאחר שהבנקים בישראל לא היו מוכנים להעמיד מימון.

במטרה לצמצם את ההפסדים, בעיתון בוחנים יישום מספר מהלכים וצעדי התייעלות בתחומי הייצור, התפעול, ההפצה ומערכות המידע במטרה להביא לשיפור בתזרים המזומנים.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    ללכלך עלנתניהו בגבוי בן כזבית ונראה לאן תגיעו (ל"ת)
    מנוי לשעבר-תמשיכו 30/11/2011 12:52
    הגב לתגובה זו
  • טוקבקיסט בתשלום 30/11/2011 13:17
    הגב לתגובה זו
    בתשלום כמוך יהרוס את הקשר? חחח
  • 6.
    יואב 30/11/2011 11:30
    הגב לתגובה זו
    ידיעות ומעריב התפצלו ל-2 עיתונים . כעת נשאר למזג אותם בחזרה . מיזוג יאפשר לעיתונים לצאת בעיתון מודרני עם שם חדש כולל חינמון . זה יתן לעיתונים עוד כמה שנים של חשיפה בדעיכה .
  • 5.
    יוסי 30/11/2011 10:02
    הגב לתגובה זו
    מר דנקנר לאור התוצאות השליליות והפסדים העצומים שגרמתה לציבור המשקיעים בחברות שבשליתך איו לי לואמר לך אינך מתאים למנהל אפילו מכלת.
  • 4.
    משקיע 30/11/2011 09:57
    הגב לתגובה זו
    בריבית שאינה משקפת את הסיכון ובלי בטחונות. זוהי בפירוש התנהגות רשלנית של הדירקטורים בדסקש!!
  • 3.
    משקיע 30/11/2011 09:54
    הגב לתגובה זו
    אבל למה הדירקטוריון של דסק" ש אישר את זה????? הרי זה כסף טוב שנזרק אחרי כסף רע, בריבית אפסית שאינה משקפת את הסיכון שבאי החזרת הכסף וללא בטחונות! הדירקטורים של דסק" ש נוהגים כאן ממש ברשלנות!!
  • יוחאי 30/11/2011 13:07
    הגב לתגובה זו
    ואז נותנים למעריב הלוואה בארבעה וחצי אחוז - זה פשוט עושק בעלי המניות של דסקש ואידיבי לטובת בעלי המניות של מעריב! לדעתי זה מנוגד לחוק או לפחות צריך להיות מנוגד לחוק!
  • 2.
    גיא 30/11/2011 09:26
    הגב לתגובה זו
    העיתון הזה מת כבר מזמן למה לא סוגרים אותו ??
  • נח 11/01/2012 09:06
    הגב לתגובה זו
    מי קורא מעריב???? עוד יש אנשים כאלה?? אצלנו רק ידיעות אחרונות
  • 1.
    יש הערת עסק חי בדוחות (ל"ת)
    קורא דוחות לעומק 30/11/2011 09:23
    הגב לתגובה זו
  • דימה 30/11/2011 11:02
    הגב לתגובה זו
    חותם על כל מילה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.