הפועלים ממשיך להשתפר: זינוק של 43% ברווח הנקי לרמה של 712 מיליון שקל

הבנק סיכם את הרבעון השני עם תשואה להון של 13.2% לעומת 9.8% ברבעון המקביל; יובל בן זאב: "עסקי הליבה של הבנק טובים גם אם רווחי הנגזרים מוטים כלפי מעלה"
הדס גייפמן | (12)

בנק הפועלים סיכם את הרבעון השני של השנה עם רווח נקי של 712 מיליון שקל, לעומת רווח של כ-497 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הבנק הציג תשואה להון של 13.2% לעומת 9.8% ברבעון המקביל אשתקד.

סך הכנסות הבנק הסתכמו בכ-3.366 מיליארד שקל, עלייה של כ-6.15% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הכנסות הבנק מעמלות תפעוליות מסתכם בכ-1.152 מיליארד שקל לעומת כ-2.4 מיליארד שקל ברבעון המקביל. מתוך סכום זה, כ-233 מיליון שקל עמלות דמי ניהול חשבון, לעומת כ-236 מיליון שקל ברבעון המקביל. היקף ההכנסות מעמלות שנבעו מפעילות בניירות ערך הסתכם בכ-259 מיליון שקל, לעומת כ-295 מיליון שקל ברבעון המקביל.

יחס הלימות ההון עמד על כ-14.1% לעומת כ-13.65% בסוף 2010. היקף האשראי לציבור נטו מסתכם בכ-234.07 מיליארד שקל, לעומת כ-217.75 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. היקף הפקדונות שבידי הציבור הסתכם בכ-233.2 מיליארד שקל לעומת כ-225.24 מיליארד שקל ברבעון המקביל.

יובל בן זאב, מנהל מחלקת המחקר בכלל פיננסים ברוקראז' מציין כי "בנק הפועלים הציג דו"חות טובים. עסקי הליבה של הבנק טובים, גם אם רווחי הנגזרים מוטים כלפי מעלה. הרווח הנקי עבר את הערכותנו המוקדמות".

שיעור האשראי לציבור נטו, ביחס לפקדונות הציבור כולל אגרות-חוב וכתבי התחייבות נדחים עומד על 88.9% לעומת כ-87.9% ברבעון המקביל. היקף סיכון האשראי הבעייתי הסתכם ברבעון השני בכ-13.26 מיליארד שקל.

שיעור המחיקות נטו בגין אשראי לציבור מהיתרה הרשומה הממוצעת של האשראי לציבור עמד ברבעון השני על 1.5% לעומת 0.58% ברבעון הראשון של השנה.

סך נכסי הבנק מסתכם בסוף הרבעון השני בכ-23.4 מיליארד שקל, והיתרה המאזנית עומדת על 34.6 מיליארד שקל. סך המאזן מסתכם בכ-323.8 מיליארד שקל, לעומת כ-321.1 מיליארד שקל בסוף 2010.

נכון לסוף הרבעון השני מחזיק בנק הפועלים באג"ח של ממשלת ארה"ב בסכום של כ-242 מיליון שקל. סך החזקות הבנק באג"ח של מדינות מפותחות עומד על כ-1.66 מיליארד שקל, וסכום ההחזקות באג"ח של מדינות מתפתחות עומד על כ-343 מיליון שקל.

הרווח מפעילות מימון לפני הוצאות בגין הפסדי אשראי הסתכם בכ-2.14 מיליארד שקל, לעומת כ-1.84 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד.

בנק הפועלים סגר את הרבעון עם יתרות מזומנים והפקדות בבנקים בסכום של כ-46.86 מיליארד שקל, מתוך סכום זה, כ-2,2 מיליארד שקל מזומנים, וכ-32.2 מיליארד שקל פקדונות בבנק ישראל.

הוצאות השכר של הבנק הסתכמו ברבעון השני בכ-1.023 מיליארד שקל לעומת כ-1 מיליארד שקל ברבעון המקביל.

לפני שבועיים הודיעה סוכנות דירוג האשראי מידרוג על דירוג ראשוני לבנק הפועלים. הפיקדונות ארוכי הטווח של הבנק דורגו ב-Aaa, ואילו כתבי ההתחייבות הנדחים של הבנק דורגו ב-Aa1.

מדיניות חלוקת הדיבידנד של בנק הפועלים היא חלוקת דיבידנד בסכום שמגיע עד מחצית מהרווח הנקי הנובע מפעולות רגילות. עם זאת, בשלב זה הבנק לא הודיע על חלקות דיבידנד מרווחי הרבעון השני.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    בנק המועלים 31/08/2011 11:17
    הגב לתגובה זו
    הייתי לקוח עסקי שלהם וברחתי...הם רוצים לחזור להיות במקום הראשון אבל עושים זאת בהעלאה של עמלות ועל גבם של הלקוחות שלהם.
  • ירון 31/08/2011 11:45
    הגב לתגובה זו
    נדמה שלי שדווקא בנק ישראל אמר בסקר שלו שהעמלות של בנק הפועלים הכי נמוכות. אז כנראה שהרווחים שלהם מגיעים מניהול טוב.
  • שורש הרע נימצא בבנק ישראל החזירות מתחילה מישם (ל"ת)
    בנטוב 31/08/2011 18:01
  • 7.
    דניאל 31/08/2011 10:18
    הגב לתגובה זו
    מדוע הם לא יכולים להסתפק בעליית רווח של5% ? מדוע 30-40% בכל שנה? החזירות בהתגלמותה
  • 6.
    בנטוב 31/08/2011 09:39
    הגב לתגובה זו
    פינקס שיקים לשלם 10 תשלומים של 150 שח כל אחדוהתברר לי שהבנק גובה 12 שח לשיק מיבית הספר עבור מישמרת מדובר ב8 אחוז בערך ולי גובים גם עמלת שורה בימקום שהבנקים יעזרו לבתי הספר בעמלות נמוכות גם אותם שודדים ובסוף זה מיתגלגל על חשבון טובת בית ספר והילדים
  • 5.
    ינן 31/08/2011 09:27
    הגב לתגובה זו
    הרגילים את החובות עושים מהטיקונים.
  • חובות מסופקים (ל"ת)
    שורט 31/08/2011 09:48
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    נתי 31/08/2011 09:21
    הגב לתגובה זו
    הקטע בנושא הדיוידנד לא שייך בכלל, הוא מדבר על חודש יוני יולי
  • 3.
    בנוטב 31/08/2011 09:09
    הגב לתגובה זו
    עמלות מוגזמות גם במחירם וגם בכמות איפה הצדק והפיקוח של הממשלה זה גם שייך לצדק חברתי די לחזירות
  • 2.
    שמשון 31/08/2011 09:06
    הגב לתגובה זו
    להכניס הפסדי תיק ניירות ערך, הקשר בירידת אפריקה ישראל לבנק הפועלים,הלוואות שלא יחזרו לעולם,קשר אג" חי לחו" ל, ההשלכות לירידות ערך בורסות אירופה,ועוד ועוד. יש גיבוי מלא של הרשות מפקח על הבנקים ורואי החשבון להוציא " דוחות טובים" אבל את האמת לא מוסרים לכלל הציבור.
  • 1.
    והכל על חשבוננו (ל"ת)
    יוסי 31/08/2011 08:32
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

כיתה
צילום: ללא

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מורים שכר

האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים. 

השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה. 


משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה. 

מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי

מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל. 

השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך

שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.