הפועלים ממשיך להשתפר: זינוק של 43% ברווח הנקי לרמה של 712 מיליון שקל
בנק הפועלים סיכם את הרבעון השני של השנה עם רווח נקי של 712 מיליון שקל, לעומת רווח של כ-497 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הבנק הציג תשואה להון של 13.2% לעומת 9.8% ברבעון המקביל אשתקד.
סך הכנסות הבנק הסתכמו בכ-3.366 מיליארד שקל, עלייה של כ-6.15% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הכנסות הבנק מעמלות תפעוליות מסתכם בכ-1.152 מיליארד שקל לעומת כ-2.4 מיליארד שקל ברבעון המקביל. מתוך סכום זה, כ-233 מיליון שקל עמלות דמי ניהול חשבון, לעומת כ-236 מיליון שקל ברבעון המקביל. היקף ההכנסות מעמלות שנבעו מפעילות בניירות ערך הסתכם בכ-259 מיליון שקל, לעומת כ-295 מיליון שקל ברבעון המקביל.
יחס הלימות ההון עמד על כ-14.1% לעומת כ-13.65% בסוף 2010. היקף האשראי לציבור נטו מסתכם בכ-234.07 מיליארד שקל, לעומת כ-217.75 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. היקף הפקדונות שבידי הציבור הסתכם בכ-233.2 מיליארד שקל לעומת כ-225.24 מיליארד שקל ברבעון המקביל.
יובל בן זאב, מנהל מחלקת המחקר בכלל פיננסים ברוקראז' מציין כי "בנק הפועלים הציג דו"חות טובים. עסקי הליבה של הבנק טובים, גם אם רווחי הנגזרים מוטים כלפי מעלה. הרווח הנקי עבר את הערכותנו המוקדמות".
שיעור האשראי לציבור נטו, ביחס לפקדונות הציבור כולל אגרות-חוב וכתבי התחייבות נדחים עומד על 88.9% לעומת כ-87.9% ברבעון המקביל. היקף סיכון האשראי הבעייתי הסתכם ברבעון השני בכ-13.26 מיליארד שקל.
שיעור המחיקות נטו בגין אשראי לציבור מהיתרה הרשומה הממוצעת של האשראי לציבור עמד ברבעון השני על 1.5% לעומת 0.58% ברבעון הראשון של השנה.
סך נכסי הבנק מסתכם בסוף הרבעון השני בכ-23.4 מיליארד שקל, והיתרה המאזנית עומדת על 34.6 מיליארד שקל. סך המאזן מסתכם בכ-323.8 מיליארד שקל, לעומת כ-321.1 מיליארד שקל בסוף 2010.
נכון לסוף הרבעון השני מחזיק בנק הפועלים באג"ח של ממשלת ארה"ב בסכום של כ-242 מיליון שקל. סך החזקות הבנק באג"ח של מדינות מפותחות עומד על כ-1.66 מיליארד שקל, וסכום ההחזקות באג"ח של מדינות מתפתחות עומד על כ-343 מיליון שקל.
הרווח מפעילות מימון לפני הוצאות בגין הפסדי אשראי הסתכם בכ-2.14 מיליארד שקל, לעומת כ-1.84 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד.
בנק הפועלים סגר את הרבעון עם יתרות מזומנים והפקדות בבנקים בסכום של כ-46.86 מיליארד שקל, מתוך סכום זה, כ-2,2 מיליארד שקל מזומנים, וכ-32.2 מיליארד שקל פקדונות בבנק ישראל.
הוצאות השכר של הבנק הסתכמו ברבעון השני בכ-1.023 מיליארד שקל לעומת כ-1 מיליארד שקל ברבעון המקביל.
לפני שבועיים הודיעה סוכנות דירוג האשראי מידרוג על דירוג ראשוני לבנק הפועלים. הפיקדונות ארוכי הטווח של הבנק דורגו ב-Aaa, ואילו כתבי ההתחייבות הנדחים של הבנק דורגו ב-Aa1.
מדיניות חלוקת הדיבידנד של בנק הפועלים היא חלוקת דיבידנד בסכום שמגיע עד מחצית מהרווח הנקי הנובע מפעולות רגילות. עם זאת, בשלב זה הבנק לא הודיע על חלקות דיבידנד מרווחי הרבעון השני.
- 8.בנק המועלים 31/08/2011 11:17הגב לתגובה זוהייתי לקוח עסקי שלהם וברחתי...הם רוצים לחזור להיות במקום הראשון אבל עושים זאת בהעלאה של עמלות ועל גבם של הלקוחות שלהם.
- ירון 31/08/2011 11:45הגב לתגובה זונדמה שלי שדווקא בנק ישראל אמר בסקר שלו שהעמלות של בנק הפועלים הכי נמוכות. אז כנראה שהרווחים שלהם מגיעים מניהול טוב.
- שורש הרע נימצא בבנק ישראל החזירות מתחילה מישם (ל"ת)בנטוב 31/08/2011 18:01
- 7.דניאל 31/08/2011 10:18הגב לתגובה זומדוע הם לא יכולים להסתפק בעליית רווח של5% ? מדוע 30-40% בכל שנה? החזירות בהתגלמותה
- 6.בנטוב 31/08/2011 09:39הגב לתגובה זופינקס שיקים לשלם 10 תשלומים של 150 שח כל אחדוהתברר לי שהבנק גובה 12 שח לשיק מיבית הספר עבור מישמרת מדובר ב8 אחוז בערך ולי גובים גם עמלת שורה בימקום שהבנקים יעזרו לבתי הספר בעמלות נמוכות גם אותם שודדים ובסוף זה מיתגלגל על חשבון טובת בית ספר והילדים
- 5.ינן 31/08/2011 09:27הגב לתגובה זוהרגילים את החובות עושים מהטיקונים.
- חובות מסופקים (ל"ת)שורט 31/08/2011 09:48הגב לתגובה זו
- 4.נתי 31/08/2011 09:21הגב לתגובה זוהקטע בנושא הדיוידנד לא שייך בכלל, הוא מדבר על חודש יוני יולי
- 3.בנוטב 31/08/2011 09:09הגב לתגובה זועמלות מוגזמות גם במחירם וגם בכמות איפה הצדק והפיקוח של הממשלה זה גם שייך לצדק חברתי די לחזירות
- 2.שמשון 31/08/2011 09:06הגב לתגובה זולהכניס הפסדי תיק ניירות ערך, הקשר בירידת אפריקה ישראל לבנק הפועלים,הלוואות שלא יחזרו לעולם,קשר אג" חי לחו" ל, ההשלכות לירידות ערך בורסות אירופה,ועוד ועוד. יש גיבוי מלא של הרשות מפקח על הבנקים ורואי החשבון להוציא " דוחות טובים" אבל את האמת לא מוסרים לכלל הציבור.
- 1.והכל על חשבוננו (ל"ת)יוסי 31/08/2011 08:32הגב לתגובה זו

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
