לאומי עומד בציפיות: רווח נקי של 563 מיליון שקל עם תשואה להון של 10.3%
בנק לאומי פרסם הבוקר את תוצאותיו הכספיות לרבעון השני של השנה, אשר הינן בטווח התחזיות של האנליסטים. הבנק סיכם את הרבעון השני של השנה עם רווח של 563 מיליון שקל, ירידה של 18% ביחס לרבעון המקביל שבו נרשם רווח חד פעמי של 182 מיליון שקל כתוצאה ממכירת אחזקות הבנק בפז.
מאיר סלייטר, אנליסט בנקאות וביטוח, דש ברוקראז': "תוצאות פושרות ללאומי, בהתאם לציפיות, עם תשואה של 10.3% למרות היקף הפרשות נמוך של 0.13% מהאשראי. ההוצאות ממשיכות להיות גבוהות, כאשר גם ברבעון הנוכחי ישנן הוצאות שכר "מיוחדות", שכבר מאבדות מהמיוחדות שלהן".
ברבעון השני של השנה הציג הבנק תשואה להון של 10.3% מפעולות רגילות על בסיס שנתי, זאת לעומת 9.4% שנרשם ברבעון המקביל אשתקד. יחס הלימות ההון של הבנק עמד בסוף יוני על 13.96% כאשר מתוך זה יחס הון רובד אחד הסתכם ב-8.2%.
בבנק מסבירים כי הרווח הנקי נשחק גם כתוצאה מירידה של 172 מיליון שקל באחזקה בחברות כלולות. כמו כן, ברבעון נרשמה עלייה של 312 מיליון שקל בהוצאות תפעוליות (כולל שכר) כמו גם ירידה של 49 מיליון שקל בהכנסות התפעוליות. לצד זה נהנה הבנק מעלייה של 444 מיליון שקל ברווח מפעולות מימון וצניחה של 355 מיליון שקל בהפרשות לחובות מסופקים.
ברבעון השני המשיכה מגמת השיפור של הבנק בתחום המימון לצד ירידה בהפרשה לחובות מסופקים. הבנק חתם את הרבעון עם רווח של 1.95 מיליארד שקל מפעילות מימונית גידול של 19%. ההפרשה לחובות מסופקים צנחה ב-63% והסתכמה ב-73 מיליון שקל.
נכון לסוף יוני סך האשראי שהעמיד הבנק לציבור הסתכם ב-228.3 מיליארד שקל, עלייה של 7.5% לעומת שנה לפני כן. סך הפיקדונות של הציבור הסתכמו ב-252.7 מיליארד שקל, עלייה קלה ביותר של 0.4%.
נכון לסוף יוני, ההון העצמי של הבנק הסתכם ב-22.8 מיליארד שקל, זאת לעומת 23.1 מיליארד שקל בסוף יוני 2010. הירידה בהון נבעה מהפחתת חובות פגומים בהיקף של 721 מיליון שקל, הפחתה של 390 מיליון שקל בגין צפי לעזיבות עתידיות וחלוקת דיבידנד בהיקף של 400 מיליון שקל.
בנק לאומי ממשיך לנהל את המעקה על החשיפה שלו למדינות באירופה. נכון לסוף יוני סך החשיפה של הבנק למדינות ה-PIGS הסתכם ב-592 מיליון שקל. מתוך זה 517 מיליון שקל הינם לספרד ו-64 מיליון שקל לאירלנד.
- 8.מרוויחים 563 מיליון ויש להם אתר ביזיון שקורס. (ל"ת)פטריק 31/08/2011 15:08הגב לתגובה זו
- 7.בנטוב 31/08/2011 09:22הגב לתגובה זוכפי יכולתך החוכמה ליגדול עים הלקוחות ולא כפי שקורה היום על גב הלקוחות סוחר טוב זה אחד שיודיע גם את הקונה וגם את המוכר מרוצים והתנאי הזהבבנקים לא מיתקיים הבנקים מרוצים והלקוחות לא
- 6.גנבים ברשיון 31/08/2011 09:08הגב לתגובה זוברור שהבנקים ירויחו מה חשבתם? לא משנה מה המצב הכלכלי של האנשים בארץ הם פשוט שוחטים אותנו בעמלות. תארגנו קבוצה למרד בעמלות הבנקים
- 5.הבנק עומד בציפיות על גב הלקוחות עד מתי (ל"ת)בנטוב 31/08/2011 09:05הגב לתגובה זו
- 4.בנק לאומי (ל"ת)האם יחלקו דיבידנד? 31/08/2011 08:58הגב לתגובה זו
- 3.ישראל 31/08/2011 08:41הגב לתגובה זושעמדו בציפיות אלא עברו אותם. באמת מה הפלא? כאשר לקוח מקבל כמעט אפס אחוז רבית על פקדונו בבנק ומשלם כ-10% כאשר הוא חייב לבנק, אז מה הפלא? מתי העם הזה יפסיק להיות תמים (מחוסר ידע ) ? שלא לדבר על העמלות המטורפות שהם גובים.
- 2.נילי 31/08/2011 08:35הגב לתגובה זויש הרבה מה לשפר.
- 1.האזרח 31/08/2011 08:27הגב לתגובה זואומנם הבנק בבעלות ממשלתית אבל יחסית נראה שמתנהל במקצועיות וגם המשכורות לעומת בנקים פרטיים סבירים ולא מוגזמים

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
