לאומי עומד בציפיות: רווח נקי של 563 מיליון שקל עם תשואה להון של 10.3%

מדובר בירידה של 18% ביחס לרבעון המקביל שבו נרשם רווח של 182 מיליון שקל ממכירת אחזקות הבנק בפז. מאיר סלייטר: "תוצאות פושרות ללאומי"
תומר קורנפלד | (8)

בנק לאומי פרסם הבוקר את תוצאותיו הכספיות לרבעון השני של השנה, אשר הינן בטווח התחזיות של האנליסטים. הבנק סיכם את הרבעון השני של השנה עם רווח של 563 מיליון שקל, ירידה של 18% ביחס לרבעון המקביל שבו נרשם רווח חד פעמי של 182 מיליון שקל כתוצאה ממכירת אחזקות הבנק בפז.

מאיר סלייטר, אנליסט בנקאות וביטוח, דש ברוקראז': "תוצאות פושרות ללאומי, בהתאם לציפיות, עם תשואה של 10.3% למרות היקף הפרשות נמוך של 0.13% מהאשראי. ההוצאות ממשיכות להיות גבוהות, כאשר גם ברבעון הנוכחי ישנן הוצאות שכר "מיוחדות", שכבר מאבדות מהמיוחדות שלהן".

ברבעון השני של השנה הציג הבנק תשואה להון של 10.3% מפעולות רגילות על בסיס שנתי, זאת לעומת 9.4% שנרשם ברבעון המקביל אשתקד. יחס הלימות ההון של הבנק עמד בסוף יוני על 13.96% כאשר מתוך זה יחס הון רובד אחד הסתכם ב-8.2%.

בבנק מסבירים כי הרווח הנקי נשחק גם כתוצאה מירידה של 172 מיליון שקל באחזקה בחברות כלולות. כמו כן, ברבעון נרשמה עלייה של 312 מיליון שקל בהוצאות תפעוליות (כולל שכר) כמו גם ירידה של 49 מיליון שקל בהכנסות התפעוליות. לצד זה נהנה הבנק מעלייה של 444 מיליון שקל ברווח מפעולות מימון וצניחה של 355 מיליון שקל בהפרשות לחובות מסופקים.

ברבעון השני המשיכה מגמת השיפור של הבנק בתחום המימון לצד ירידה בהפרשה לחובות מסופקים. הבנק חתם את הרבעון עם רווח של 1.95 מיליארד שקל מפעילות מימונית גידול של 19%. ההפרשה לחובות מסופקים צנחה ב-63% והסתכמה ב-73 מיליון שקל.

נכון לסוף יוני סך האשראי שהעמיד הבנק לציבור הסתכם ב-228.3 מיליארד שקל, עלייה של 7.5% לעומת שנה לפני כן. סך הפיקדונות של הציבור הסתכמו ב-252.7 מיליארד שקל, עלייה קלה ביותר של 0.4%.

נכון לסוף יוני, ההון העצמי של הבנק הסתכם ב-22.8 מיליארד שקל, זאת לעומת 23.1 מיליארד שקל בסוף יוני 2010. הירידה בהון נבעה מהפחתת חובות פגומים בהיקף של 721 מיליון שקל, הפחתה של 390 מיליון שקל בגין צפי לעזיבות עתידיות וחלוקת דיבידנד בהיקף של 400 מיליון שקל.

בנק לאומי ממשיך לנהל את המעקה על החשיפה שלו למדינות באירופה. נכון לסוף יוני סך החשיפה של הבנק למדינות ה-PIGS הסתכם ב-592 מיליון שקל. מתוך זה 517 מיליון שקל הינם לספרד ו-64 מיליון שקל לאירלנד.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    מרוויחים 563 מיליון ויש להם אתר ביזיון שקורס. (ל"ת)
    פטריק 31/08/2011 15:08
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    בנטוב 31/08/2011 09:22
    הגב לתגובה זו
    כפי יכולתך החוכמה ליגדול עים הלקוחות ולא כפי שקורה היום על גב הלקוחות סוחר טוב זה אחד שיודיע גם את הקונה וגם את המוכר מרוצים והתנאי הזהבבנקים לא מיתקיים הבנקים מרוצים והלקוחות לא
  • 6.
    גנבים ברשיון 31/08/2011 09:08
    הגב לתגובה זו
    ברור שהבנקים ירויחו מה חשבתם? לא משנה מה המצב הכלכלי של האנשים בארץ הם פשוט שוחטים אותנו בעמלות. תארגנו קבוצה למרד בעמלות הבנקים
  • 5.
    הבנק עומד בציפיות על גב הלקוחות עד מתי (ל"ת)
    בנטוב 31/08/2011 09:05
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    בנק לאומי (ל"ת)
    האם יחלקו דיבידנד? 31/08/2011 08:58
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ישראל 31/08/2011 08:41
    הגב לתגובה זו
    שעמדו בציפיות אלא עברו אותם. באמת מה הפלא? כאשר לקוח מקבל כמעט אפס אחוז רבית על פקדונו בבנק ומשלם כ-10% כאשר הוא חייב לבנק, אז מה הפלא? מתי העם הזה יפסיק להיות תמים (מחוסר ידע ) ? שלא לדבר על העמלות המטורפות שהם גובים.
  • 2.
    נילי 31/08/2011 08:35
    הגב לתגובה זו
    יש הרבה מה לשפר.
  • 1.
    האזרח 31/08/2011 08:27
    הגב לתגובה זו
    אומנם הבנק בבעלות ממשלתית אבל יחסית נראה שמתנהל במקצועיות וגם המשכורות לעומת בנקים פרטיים סבירים ולא מוגזמים
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


מסמך הפיתיון שבו השתמשה קבוצת התקיפה, קרדיט: פאלו אלטומסמך הפיתיון שבו השתמשה קבוצת התקיפה, קרדיט: פאלו אלטו

מסמך תמים, שפותח דלתות: כך פועלת יחידת הסייבר של חמאס שנחשפה על ידי פאלו אלטו

חוקרים ישראלים בפאלו אלטו, חושפים את קבוצת Ashen Lepus המזוהה עם חמאס שמפעילה קמפיין ריגול מתמשך לכריית מידע ממדינות ערב; בין היעדים שהותקפו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה חמאס פאלו אלטו
ככה פועלת המתקפה. מסמך תמים שנראה כאילו הגיע מגורם רשמי נוחת בתיבה, ומשם הכול מתחיל להתגלגל. עובד ממשל, דיפלומט או יועץ מדיני מקבל קובץ שנראה לכל דבר כמו מכתב מהליגה הערבית או דיווח פנימי ממוסד דיפלומטי. הוא כתוב בשפה רשמית, מעוצב בפורמט מדויק ומלווה בחותמות שמעניקות לו תחושת אותנטיות מלאה. הקורא אינו מעלה בדעתו שמשהו חשוד. הוא פותח את המסמך, ולעיתים אף מתבקש להוריד ארכיון מצורף כדי לצפות ב"גרסה המלאה" של הדוח. באותו רגע מופעל מנגנון נסתר, שקט וחכם, שמריץ ברקע רצף קבצים זדוניים המהווים את תחילתה של מתקפת ריגול מתוחכמת.

משם הכול קורה בלי שהקורבן מרגיש. הקובץ שמתחזה למסמך מדיני מפעיל שרשרת של רכיבים שמורידים ומפעילים את ערכת התקיפה החדשה של קבוצת Ashen Lepus, קבוצת APT המזוהה עם חמאס ושפועלת כבר שנים נגד גופים ממשלתיים במזרח התיכון. רק שהפעם, כך חושפים החוקרים הישראלים של פאלו אלטו נטוורקס, הקבוצה מגיעה עם מערך מתקדם בהרבה מבעבר.



מסמך פיתיון כפי שנחשף על ידי צוות החוקרים של פאלו אלטו


חוקרים ישראלים של פאלו אלטו חושפים: קמפיין ריגול חדש, מתמשך ומתוחכם של חמאס נגד ממשלות ערביות

צוותי UNIT 42 של פאלו אלטו נטוורקס ישראל מפרסמים דוח מקיף על קמפיין ריגול שנמשך חודשים ארוכים, ומטרתו חדירה ואיסוף מידע מגופים ממשלתיים ודיפלומטיים ברחבי המזרח התיכון. הקבוצה שעומדת מאחורי הקמפיין היא Ashen Lepus, המכונה גם WIRTE, ואם בעבר היא נחשבה לשחקן בינוני בזירה, בזמן האחרון היא שדרגה משמעותית את היכולות שלה הן מבחינת תשתיות והן מבחינת כלים וטכניקות תקיפה.

הקמפיין היה פעיל לא רק בתקופות שקטות יחסית, אלא וביתר שאת בזמן המערכה בין ישראל לחמאס, והקמפיין הזה נמשך גם אחרי הסכם הפסקת האש בעזה באוקטובר האחרון. כאן גם אפשר למצוא הבדל בין Ashen Lepus לבין קבוצות אחרות המזוהות עם חמאס: בעוד אחרות הורידו פעילות, הקבוצה המשיכה לפעול בעקביות, הוסיפה כלים חדשים, והרחיבה את תחומי הפעולה והיעדים. בין המדינות שנפגעו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית.

החוקרים מסבירים כי הפתיונות - כמו המסמך מהליגה הערבית - מותאמים בדיוק לעולמות התוכן של הקורבנות. רובם עוסקים בענייני פלסטין, החלטות מדיניות או יחסי מדינות, אך בקמפיין הנוכחי נוספו גם מסמכים הקשורים ליחסי טורקיה–פלסטין, מה שמרמז על כיוון מודיעיני חדש של הקבוצה.