לאומי עומד בציפיות: רווח נקי של 563 מיליון שקל עם תשואה להון של 10.3%
בנק לאומי פרסם הבוקר את תוצאותיו הכספיות לרבעון השני של השנה, אשר הינן בטווח התחזיות של האנליסטים. הבנק סיכם את הרבעון השני של השנה עם רווח של 563 מיליון שקל, ירידה של 18% ביחס לרבעון המקביל שבו נרשם רווח חד פעמי של 182 מיליון שקל כתוצאה ממכירת אחזקות הבנק בפז.
מאיר סלייטר, אנליסט בנקאות וביטוח, דש ברוקראז': "תוצאות פושרות ללאומי, בהתאם לציפיות, עם תשואה של 10.3% למרות היקף הפרשות נמוך של 0.13% מהאשראי. ההוצאות ממשיכות להיות גבוהות, כאשר גם ברבעון הנוכחי ישנן הוצאות שכר "מיוחדות", שכבר מאבדות מהמיוחדות שלהן".
ברבעון השני של השנה הציג הבנק תשואה להון של 10.3% מפעולות רגילות על בסיס שנתי, זאת לעומת 9.4% שנרשם ברבעון המקביל אשתקד. יחס הלימות ההון של הבנק עמד בסוף יוני על 13.96% כאשר מתוך זה יחס הון רובד אחד הסתכם ב-8.2%.
בבנק מסבירים כי הרווח הנקי נשחק גם כתוצאה מירידה של 172 מיליון שקל באחזקה בחברות כלולות. כמו כן, ברבעון נרשמה עלייה של 312 מיליון שקל בהוצאות תפעוליות (כולל שכר) כמו גם ירידה של 49 מיליון שקל בהכנסות התפעוליות. לצד זה נהנה הבנק מעלייה של 444 מיליון שקל ברווח מפעולות מימון וצניחה של 355 מיליון שקל בהפרשות לחובות מסופקים.
ברבעון השני המשיכה מגמת השיפור של הבנק בתחום המימון לצד ירידה בהפרשה לחובות מסופקים. הבנק חתם את הרבעון עם רווח של 1.95 מיליארד שקל מפעילות מימונית גידול של 19%. ההפרשה לחובות מסופקים צנחה ב-63% והסתכמה ב-73 מיליון שקל.
נכון לסוף יוני סך האשראי שהעמיד הבנק לציבור הסתכם ב-228.3 מיליארד שקל, עלייה של 7.5% לעומת שנה לפני כן. סך הפיקדונות של הציבור הסתכמו ב-252.7 מיליארד שקל, עלייה קלה ביותר של 0.4%.
נכון לסוף יוני, ההון העצמי של הבנק הסתכם ב-22.8 מיליארד שקל, זאת לעומת 23.1 מיליארד שקל בסוף יוני 2010. הירידה בהון נבעה מהפחתת חובות פגומים בהיקף של 721 מיליון שקל, הפחתה של 390 מיליון שקל בגין צפי לעזיבות עתידיות וחלוקת דיבידנד בהיקף של 400 מיליון שקל.
בנק לאומי ממשיך לנהל את המעקה על החשיפה שלו למדינות באירופה. נכון לסוף יוני סך החשיפה של הבנק למדינות ה-PIGS הסתכם ב-592 מיליון שקל. מתוך זה 517 מיליון שקל הינם לספרד ו-64 מיליון שקל לאירלנד.
- 8.מרוויחים 563 מיליון ויש להם אתר ביזיון שקורס. (ל"ת)פטריק 31/08/2011 15:08הגב לתגובה זו
- 7.בנטוב 31/08/2011 09:22הגב לתגובה זוכפי יכולתך החוכמה ליגדול עים הלקוחות ולא כפי שקורה היום על גב הלקוחות סוחר טוב זה אחד שיודיע גם את הקונה וגם את המוכר מרוצים והתנאי הזהבבנקים לא מיתקיים הבנקים מרוצים והלקוחות לא
- 6.גנבים ברשיון 31/08/2011 09:08הגב לתגובה זוברור שהבנקים ירויחו מה חשבתם? לא משנה מה המצב הכלכלי של האנשים בארץ הם פשוט שוחטים אותנו בעמלות. תארגנו קבוצה למרד בעמלות הבנקים
- 5.הבנק עומד בציפיות על גב הלקוחות עד מתי (ל"ת)בנטוב 31/08/2011 09:05הגב לתגובה זו
- 4.בנק לאומי (ל"ת)האם יחלקו דיבידנד? 31/08/2011 08:58הגב לתגובה זו
- 3.ישראל 31/08/2011 08:41הגב לתגובה זושעמדו בציפיות אלא עברו אותם. באמת מה הפלא? כאשר לקוח מקבל כמעט אפס אחוז רבית על פקדונו בבנק ומשלם כ-10% כאשר הוא חייב לבנק, אז מה הפלא? מתי העם הזה יפסיק להיות תמים (מחוסר ידע ) ? שלא לדבר על העמלות המטורפות שהם גובים.
- 2.נילי 31/08/2011 08:35הגב לתגובה זויש הרבה מה לשפר.
- 1.האזרח 31/08/2011 08:27הגב לתגובה זואומנם הבנק בבעלות ממשלתית אבל יחסית נראה שמתנהל במקצועיות וגם המשכורות לעומת בנקים פרטיים סבירים ולא מוגזמים
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים
האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים.
השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה.
משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה.
מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי
מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל.
- הגרלת דירות למורים בתל אביב - 64 דירות להשכרה מוזלת ל-5 שנים
- האוצר: הושג מתווה סופי עם הסתדרות המורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך
שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.
