הדולר האוסטרלי מזנק על רקע העלייה באינפלציה
חוסר הוודאות בעניין עתידה הכלכלי של ארה"ב ממשיך להעיב על השווקים הפיננסים. המדדים בוול סטריט סוגרים את יומו השני של המסחר השבוע בטריטוריה השלילית. המסחר התנהל בתנודתיות רבה, כאשר בפתיחת המסחר המדדים נסחרו בטריטוריה החיובית על רקע פרסום דוחותיה של חברת "לוקהיד מרטין", אשר הכתה את תחזיות האנליסטים. בהמשך פורסם נתון מכירות הבתים החדשים אשר פספס את התחזיות המוקדמות והעיב מעט על השווקים הפיננסים. על פי הנתון נמכרו כ- 312 אלף בתים בחודש יוני בקצב שנתי לעומת הצפי שעמד על מכירה של כ- 321 אלף בתים. מדובר בירידה של 1% ביחס לחודש קודם שבו נמכרו כ-315 אלף בתים חדשים.
ניתוח טכני
דולר - שקל
ניתוח כללי
- הצמד נסחר בסמוך לרמת התמיכה המשמעותית הניצבת באזור 3.3660.
- התפרקות הדולר בעולם נמשכת ואף צוברת תאוצה בשעות האחרונות. יתכן כי הצמד יבחן היום את אזור התמיכה המשמעותית באזור 3.3660.
- סגירה יומית מתחת ל-3.3650 עשויה להגביר את לחץ המכירה על הדולר עד לאזור 3.30.
רמות משמעותיות
התנגדות 2 : 3.4350
התנגדות 1 : 3.4000
ספוט : 3.3950
תמיכה 1 : 3.3650
תמיכה 2 : 3.3000
אסטרטגיה לטווח הקצר - שורט
ליווי עסקה מסקירות קודמות.
אופציית שורט : החזקת פוזיציות שורט מהשבירה של 3.43. יעדים: 3.40 (הושג בשבוע שעבר), 3.37, יעד נוסף פתוח. עסקה נוספת יצא לפועל לאחר שבירת התחתית 3.4095. יעדים : 3.37, 3.35, יעד נוסף פתוח
*ניתוחים ועסקאות כלולות בדוח זה הינם למטרת אינפורמציה בלבד, ובשום אופן אין לראות בו הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה של מטבע, מדד, מנייה סחורה ו/או כל נכס אחר מהמתוארים בדוח. הניתוח מתפרסם על מידע אשר פורסם לכלל הציבור ומידע אחר, לרבות מידע שפורסם על ידי החברה נשואת דוח זה, ואשר כלל פורקס מניחה שהינו מהימן, וזאת, מבלי שביצעה בדיקות עצמאיות לשם בירור מהימנות המידע. המסחר במטבע חוץ, סחורות, מדדים ומתכות כרוך בסיכון רב ואינו מתאים לכל אדם. הכותבים יכולים להיות בעל עניין אישי בנכסים הפיננסים המוזכרים בסקירה זו. אין לראות בנכתב בה הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך. הכותבים אינם בעלי רשיון ייעוץ או ניהול תיקים.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
ההצעה של הצוות הביו-משרדי פרסמה דוח להערות הציבור - מס של 9% על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (הבנקים נמצאים ברמה הזו). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופ]ה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית אך מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים, נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה.
הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 16.2 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
הדוח מנתח את מקור הרווחיות החריגה: עליית ריבית בנק ישראל מ-0.1% ל-4.5% גולגלה במלואה ומיידית לריבית על האשראי, אך רק חלקית ובאיטיות לפיקדונות הציבור. התמסורת לריבית על פיקדונות עו"ש עמדה על 0.1% בלבד, ועל פיקדון יומי על 0.32%. התוצאה: פער ריביות שהגיע לשיא של 3.63% בדצמבר 2022.
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבעיה המבנית: ריכוזיות וחוסר תחרות
הצוות מצביע על הייחודיות של המערכת הבנקאית הישראלית: ריכוזיות גבוהה (מדד HHI של 0.22, הרבה מעל הסף הבינלאומי של 0.18 המגדיר שוק כ"מרוכז מאוד"), חסמי כניסה משמעותיים, וסביבה רגולטורית מיטיבה. חמשת הבנקים הגדולים מחזיקים בנתחי שוק יציבים כמעט ללא שינוי בעשור האחרון.
