היסטוריה בישראל: ה'לוויתן' בגודל 16 TCF, תגלית הגז הגדולה בעולם בשנים האחרונות

עדכונים לגבי שכבת הנפט - תוך חודשיים-שלושה. התגלית הגדולה בעולם בעשור. תדמור: "להחריג את 'לוויתן' ו'תמר' מששינסקי". לנדאו: "הסיכון השתלם"

*פורסם לראשונה: 13:58 עדכון אחרון: 15:47

נובל אנרג'י עושה היסטוריה בישראל בפעם השנייה בשנתיים האחרונות: ענקית האנרגיה האמריקנית יחד עם שותפיה הישראלים הכריזו בצהרי יום רביעי (ד') כי במבנה 'לוויתן' קיימות עתודות גז טבעי בגדול 16 טריליון רגל מעוקב.

נובל אנרג'י דיווחה כי היקף מאגר הגז הטבעי במאגר 'לוויתן' מוערך ב-16 TCF - תגלית הגז הגדולה ביותר אי-פעם של חברת נובל אנרג'י והתגלית הגדולה ביותר בעולם במהלך העשור האחרון.

אנליסטים מגיבים ל'לוויתן': "אבן דרך חשובה המפחיתה את הסיכון במניות"

בהודעת החברות לבורסה נכתב: "בקידוח נתגלו בשכבת המטרה חולות מאגר באיכות טובה מאוד המכילות גז טבעי בעובי כולל של לפחות 67 מטר במספר שכבות שונות מגיל 'טרצייר אוליגומיוקן', שכבות המקבילות גיאולוגית לחולות המאגר שזוהו בקידוחי תמר".

נובל הוסיפה כי יש לבצע שני קידוחים או יותר על מנת לאמת את התוצאות בשל העובדה ששדה הגז משתרע על שטח גדול של 325 ק"מ. כמו כן, נובל מסרה, כי עדכונים לגבי שכבות הנפט יתקבלו בתוך חודשיים-שלושה.

יחידות ההשתתפות של השותפות בקידוח יצאו להפסקת מסחר בשעה 13:56 וחזרו להיסחר 2 דקות טרם שלב הטרום-נעילה - מדובר ברציו יהש, אבנר יהש, דלק קידוחים יהש, כהן פיתוח, דלק קבוצה ודלק אנרגיה. בהודעה לבורסה שפורסמה טרם פרסום הדיווח המלא מסרו כי "בכוונתן לפרסם דיווח מהותי בעניין קידוח לוויתן". טרם היציאה למסחר נסחרו יחידות ההשתתפות והמניות בעליות שערים של מעל 4%.

מנכ"ל נובל אנרג'י: "תגלית הגז המשמעותית ביותר של החברה

"הלוויתן הוא תגלית הגז המשמעותית ביותר בתולדות החברה", כך אמר צ'אק דיווידסון, יו"ר ומנכ"ל נובל אנרג'י. "בשנתיים האחרונות מצאנו שלושה תגליות גז משמעותיות בהיקף כולל של 25 TCF כשחלקה של החברה עומד על 8.5 TCF. תגלית הלוויתן מאשרת את המודלים הגיאולוגים שלנו שבאגן הלבנטיני יש כמויות משמעותיות של גז טבעי".

גדעון תדמור: "חייבים להחריג את 'לוויתן' ו'תמר'"

"התוצאות הן בשורה משמחת למשק האנרגיה בישראל ובעלות משמעות כלכלית ואסטרטגית עצומה", כך אמר גדעון תדמור, מנכ"ל דלק אנרגיה עם פרסום התוצאות. "כדי שניתן יהיה לממש את הפוטנציאל האדיר, חייבים להחריג את תגליות 'לויתן', ו'תמר' מכל שינוי פיסקאלי עתידי ולאפשר את פיתוחם המיידי שכן הם העוגן של כל תחום חיפושי הגז בישראל".

תדמור הוסיף כי "טובת אזרחי מדינת ישראל מחייבת את ממשלת ישראל לראייה אסטרטגית המתעלה על שיקולים פוליטיים צרים ומבטיחה את קידום פיתוח פרוייקטי תמר ולוויתן במהירות רבה ובתנאים אשר הובטחו ליזמים. לצערנו הפרוייקט הלאומי של ישראל כורע כעת תחת נטל האפליה לרעה של גז כחול לבן לעומת גז מצרי מיובא".

יגאל לנדאו: "אחרי 20 שנה של אכזבות, הסיכון השתלם"

"אנחנו שמחים שסוף סוף הסיכון השתלם, אחרי 20 שנה של אכזבות", כך אמר היום יגאל לנדאו, מנכ"ל שותפות רציו. "הנתונים של נובל אנרג'י מאשרים מעל לכל ספק, ובהתאם לציפיותנו, את מציאותו של מאגר גז ענק במבנה לווייתן שאותר על ידי רציו לפני כארבע שנים", אמר לנדאו.

"אחרי 20 שנה של פעילות בתחום חיפושי האנרגיה, שכללו לא מעט אכזבות והשקעות עתק במאות מיליוני שקלים. נטילת סיכון היא נשמת אפה של היזמות, ובצד הסיכון קיים הסיכוי, שלשמחתנו התממש אחרי שנים של אכזבות והשקעות", אמר, "לצערנו תחום חיפושי הנפט והגז בישראל נמצא כיום תחת מתקפה פופוליסטית, זוהי מתקפה לא ראויה, כי כאשר היו הפסדים, הממשלה לא התנדבה ולא נדרשה לכסות אותם".

תגלית הגז הגדולה בעולם בעשור האחרון

בסוף חודש נובמבר נובל אנרג'י, השותפה האמריקנית ומפעילת קידוח 'לוויתן 1', הודיעה על מציאת חולות המכילים גז טבעי במטרה העיקרית בקידוח. במבנה הממוקם כ-135 ק"מ מחופי ישראל התבצע בחודשיים קידוח אקספלורציה העמוק ביותר שנקדח אי פעם מול חופי ישראל, שמטרתו לבדוק קיומו של מאגר גז טבעי בגודל 16 טריליון רגל מעוקב (TCF), כ-450 מיליארד מ"ק, בהתבסס על תוצאות הסקר התלת מימדי שחשפה נובל ביוני השנה.

קידוח לוויתן היה אמור להסתיים כבר לפני כשלושה שבועות. Bizportal חשף אז, כי קשיים טכניים הביאו לדחיית ביצוע הלוגים, דבר שע"פ הערכות יגרור ייקור של כ-20 מיליון דולר. על-פי האומדן המקורי, היו עלויות קידוח "לוויתן 1" צפויות לעמוד על כ-150 מיליון דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים

מנדי הניג |

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.

כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.

קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.


טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:



גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.


זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.