היסטוריה בישראל: ה'לוויתן' בגודל 16 TCF, תגלית הגז הגדולה בעולם בשנים האחרונות
*פורסם לראשונה: 13:58 עדכון אחרון: 15:47
נובל אנרג'י עושה היסטוריה בישראל בפעם השנייה בשנתיים האחרונות: ענקית האנרגיה האמריקנית יחד עם שותפיה הישראלים הכריזו בצהרי יום רביעי (ד') כי במבנה 'לוויתן' קיימות עתודות גז טבעי בגדול 16 טריליון רגל מעוקב.
נובל אנרג'י דיווחה כי היקף מאגר הגז הטבעי במאגר 'לוויתן' מוערך ב-16 TCF - תגלית הגז הגדולה ביותר אי-פעם של חברת נובל אנרג'י והתגלית הגדולה ביותר בעולם במהלך העשור האחרון.
בהודעת החברות לבורסה נכתב: "בקידוח נתגלו בשכבת המטרה חולות מאגר באיכות טובה מאוד המכילות גז טבעי בעובי כולל של לפחות 67 מטר במספר שכבות שונות מגיל 'טרצייר אוליגומיוקן', שכבות המקבילות גיאולוגית לחולות המאגר שזוהו בקידוחי תמר".
נובל הוסיפה כי יש לבצע שני קידוחים או יותר על מנת לאמת את התוצאות בשל העובדה ששדה הגז משתרע על שטח גדול של 325 ק"מ. כמו כן, נובל מסרה, כי עדכונים לגבי שכבות הנפט יתקבלו בתוך חודשיים-שלושה.
יחידות ההשתתפות של השותפות בקידוח יצאו להפסקת מסחר בשעה 13:56 וחזרו להיסחר 2 דקות טרם שלב הטרום-נעילה - מדובר ברציו יהש, אבנר יהש, דלק קידוחים יהש, כהן פיתוח, דלק קבוצה ודלק אנרגיה. בהודעה לבורסה שפורסמה טרם פרסום הדיווח המלא מסרו כי "בכוונתן לפרסם דיווח מהותי בעניין קידוח לוויתן". טרם היציאה למסחר נסחרו יחידות ההשתתפות והמניות בעליות שערים של מעל 4%.
מנכ"ל נובל אנרג'י: "תגלית הגז המשמעותית ביותר של החברה
"הלוויתן הוא תגלית הגז המשמעותית ביותר בתולדות החברה", כך אמר צ'אק דיווידסון, יו"ר ומנכ"ל נובל אנרג'י. "בשנתיים האחרונות מצאנו שלושה תגליות גז משמעותיות בהיקף כולל של 25 TCF כשחלקה של החברה עומד על 8.5 TCF. תגלית הלוויתן מאשרת את המודלים הגיאולוגים שלנו שבאגן הלבנטיני יש כמויות משמעותיות של גז טבעי".
גדעון תדמור: "חייבים להחריג את 'לוויתן' ו'תמר'"
"התוצאות הן בשורה משמחת למשק האנרגיה בישראל ובעלות משמעות כלכלית ואסטרטגית עצומה", כך אמר גדעון תדמור, מנכ"ל דלק אנרגיה עם פרסום התוצאות. "כדי שניתן יהיה לממש את הפוטנציאל האדיר, חייבים להחריג את תגליות 'לויתן', ו'תמר' מכל שינוי פיסקאלי עתידי ולאפשר את פיתוחם המיידי שכן הם העוגן של כל תחום חיפושי הגז בישראל".
תדמור הוסיף כי "טובת אזרחי מדינת ישראל מחייבת את ממשלת ישראל לראייה אסטרטגית המתעלה על שיקולים פוליטיים צרים ומבטיחה את קידום פיתוח פרוייקטי תמר ולוויתן במהירות רבה ובתנאים אשר הובטחו ליזמים. לצערנו הפרוייקט הלאומי של ישראל כורע כעת תחת נטל האפליה לרעה של גז כחול לבן לעומת גז מצרי מיובא".
יגאל לנדאו: "אחרי 20 שנה של אכזבות, הסיכון השתלם"
"אנחנו שמחים שסוף סוף הסיכון השתלם, אחרי 20 שנה של אכזבות", כך אמר היום יגאל לנדאו, מנכ"ל שותפות רציו. "הנתונים של נובל אנרג'י מאשרים מעל לכל ספק, ובהתאם לציפיותנו, את מציאותו של מאגר גז ענק במבנה לווייתן שאותר על ידי רציו לפני כארבע שנים", אמר לנדאו.
"אחרי 20 שנה של פעילות בתחום חיפושי האנרגיה, שכללו לא מעט אכזבות והשקעות עתק במאות מיליוני שקלים. נטילת סיכון היא נשמת אפה של היזמות, ובצד הסיכון קיים הסיכוי, שלשמחתנו התממש אחרי שנים של אכזבות והשקעות", אמר, "לצערנו תחום חיפושי הנפט והגז בישראל נמצא כיום תחת מתקפה פופוליסטית, זוהי מתקפה לא ראויה, כי כאשר היו הפסדים, הממשלה לא התנדבה ולא נדרשה לכסות אותם".
תגלית הגז הגדולה בעולם בעשור האחרון
בסוף חודש נובמבר נובל אנרג'י, השותפה האמריקנית ומפעילת קידוח 'לוויתן 1', הודיעה על מציאת חולות המכילים גז טבעי במטרה העיקרית בקידוח. במבנה הממוקם כ-135 ק"מ מחופי ישראל התבצע בחודשיים קידוח אקספלורציה העמוק ביותר שנקדח אי פעם מול חופי ישראל, שמטרתו לבדוק קיומו של מאגר גז טבעי בגודל 16 טריליון רגל מעוקב (TCF), כ-450 מיליארד מ"ק, בהתבסס על תוצאות הסקר התלת מימדי שחשפה נובל ביוני השנה.
קידוח לוויתן היה אמור להסתיים כבר לפני כשלושה שבועות. Bizportal חשף אז, כי קשיים טכניים הביאו לדחיית ביצוע הלוגים, דבר שע"פ הערכות יגרור ייקור של כ-20 מיליון דולר. על-פי האומדן המקורי, היו עלויות קידוח "לוויתן 1" צפויות לעמוד על כ-150 מיליון דולר.
הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
הסיכויים להורדת ריבית מאוד גבוהים, איך זה ישפיע על השווקים הפיננסיים ועל הכסף שלכם? וגם - 10 דברים שצריך לדעת על ריבית בנק ישראל
הנגיד, פרופ' אמיר ירון הוא שחקן הגנתי. סוג של בונקר. העיקר לא לספוג שער. לא צריך לנצח, צריך לא להפסיד. היו לו הרבה הזדמנויות לצאת למתפרצת, לכבוש ולהלהיב את הקהל. הוא יכול היה להוריד ריבית במספר הזדמנויות בעבר והיו לכך את כמעט כל התנאים הכלכליים, אבל למה לקחת סיכון ואולי להפקיר את ההגנה. הוא הולך על הכי בטוח שיש. אבל גם הוא יודע שנגמרו התירוצים למשחק הגנתי. השוק דורש כבר מזמן הורדת ריבית ורואים את זה בתמחורים של אגרות החוב והנכסים הסולידים. התנאים במשק ונתוני המאקרו תומכים בהפחתת ריבית. חוץ מזה, אצלנו יש ריבית ריאלית של 2% - אינפלציה של 2.5% וריבית של 4.5% מובילה לריבית ריאלית של 2% - זה גבוה מאוד בראייה עולמית.
ועדיין, הכל פתוח - עד שלא מורידים, הכל לכאורה פתוח, אבל הסיכויים להפחתה מחר של הריבית מאוד מאוד גבוהים. האינפלציה ירדה לתוואי ונשארת בו כבר מספר חודשים, שער הדולר נמוך, אחרי ירידה של 10% מתחילת השנה והוא בולם ומדכא עליות של מחירי יבוא. אנחנו אולי לא סיימנו את המלחמה, אבל יש סוג של הפסקת אש. גם נתוני הכנסות והוצאות המדינה עומדים בתקציב ועוד שורה של נתונים כלכליים והכי חשוב לנגיד - האינפלציה במסלול יורד. הריבית הגבוהה נועדה לדכא את האינפלציה שהיא האיום הגדול לכלכלה. הנגיד השאיר את הריבית גבוהה כי היא גורמת לירידה בהלוואות ובצריכה וגורמת לירידה בביקושים. כל זה כדי למנוע ביקושים שיעלו את המדד.
האינפלציה ירדה ל-2.5% התחזית קדימה היא לכ-2.2% ב-12 החודשים הקרובים, אז אפשר לשחרר מעט. וזו מילת המפתח - מעט. אל תצפו שירידה של רבע אחוז בריבית מ-4.5% ל-4.25% תשנה משמעותית את החזרי המשכנתא, את התשלום בגין הלוואות. זה יהיה בשוליים.
איך הפחתת הריבית תשפיע על הכסף שלכם?
ההורדה הצפויה מגיעה לאחר 14 החלטות רצופות שבהן הריבית נותרה ללא שינוי והנה ההשפעות שצפויות להיות לה:
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- הנגיד מודאג מחרם על תוצרת ישראלית, סיום המלחמה לא מבטיח הורדת ריבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתחיל במשכנתאות: השינוי הצפוי ישפיע ישירות על נוטלי משכנתאות והלוואות בריבית משתנה. במשכנתא ממוצעת של מיליון שקל ל-25 שנה, הורדה של 0.25% תוביל להפחתה של כ-70 שקל בהחזר החודשי. גם ההלוואות שלכם במסלול משתנה יוזלו בשיעור של 0.25%.
כלכלת הבחירות של סמוטריץ - נותן לכם פטור במסים כדי לקבל מנדטים
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מקדם מהלך שיוזיל את הקניות מאמזון ואתרי יבוא אישי אחרים, אבל קשה להתעלם מהתזמון ומהמשמעות הכלכלית הרחבה שלו. הגדלת תקרת הפטור ממע"מ מ־75 דולר ל־150 או 200 דולר נשמעת כמו בשורה לצרכנים, אך בפועל היא עשויה להפוך לאחד הצעדים הפופוליסטיים היקרים של השנה.
מאחורי ההחלטה עומד מהלך שמוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.
בניגוד לנרטיב של "הקלה ביוקר המחיה", רוב המוצרים שמוזמנים באינטרנט הם אופנה והנעלה ולא אלה שמכבידים באמת על תקציב משקי הבית, כמו מזון. כלומר, ההטבה לא פותרת את בעיית המחירים המשמעותית של הציבור, אלא רק יוצרת תחושת הטבה רגעית. הערכות באוצר מדברות על כך שסמוטריץ' נשען על תחזית לגידול בגביית המסים, מה שאמור לאפשר מהלכים שנויים במחלוקת בלי לפגוע בקופה. אבל תחזית איננה מציאות ואם ההכנסות לא יגיעו כפי שהוצג, הציבור יגלה מהר מאוד שההנחה הקטנה באמזון תעלה לו ביוקר במקום אחר.
- הכנסת אישרה: הטבות מס נרחבות ותגמול מוגדל ללוחמי המילואים
- הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מבחינה פוליטית, המהלך מובן מאוד. העלאת הפטור מיד לפני קמפיין פוליטי משדרת "דאגה לציבור" ומייצרת כותרות חיוביות. בפועל, זהו צעד שמיטיב עם ציבור קטן של צרכני אונליין ומעמיק את הבעיה העיקרית של הכלכלה הישראלית: פער עצום בין מדיניות לטווח קצר לבין השלכות לטווח ארוך.
