היסטוריה בישראל: ה'לוויתן' בגודל 16 TCF, תגלית הגז הגדולה בעולם בשנים האחרונות
*פורסם לראשונה: 13:58 עדכון אחרון: 15:47
נובל אנרג'י עושה היסטוריה בישראל בפעם השנייה בשנתיים האחרונות: ענקית האנרגיה האמריקנית יחד עם שותפיה הישראלים הכריזו בצהרי יום רביעי (ד') כי במבנה 'לוויתן' קיימות עתודות גז טבעי בגדול 16 טריליון רגל מעוקב.
נובל אנרג'י דיווחה כי היקף מאגר הגז הטבעי במאגר 'לוויתן' מוערך ב-16 TCF - תגלית הגז הגדולה ביותר אי-פעם של חברת נובל אנרג'י והתגלית הגדולה ביותר בעולם במהלך העשור האחרון.
בהודעת החברות לבורסה נכתב: "בקידוח נתגלו בשכבת המטרה חולות מאגר באיכות טובה מאוד המכילות גז טבעי בעובי כולל של לפחות 67 מטר במספר שכבות שונות מגיל 'טרצייר אוליגומיוקן', שכבות המקבילות גיאולוגית לחולות המאגר שזוהו בקידוחי תמר".
נובל הוסיפה כי יש לבצע שני קידוחים או יותר על מנת לאמת את התוצאות בשל העובדה ששדה הגז משתרע על שטח גדול של 325 ק"מ. כמו כן, נובל מסרה, כי עדכונים לגבי שכבות הנפט יתקבלו בתוך חודשיים-שלושה.
יחידות ההשתתפות של השותפות בקידוח יצאו להפסקת מסחר בשעה 13:56 וחזרו להיסחר 2 דקות טרם שלב הטרום-נעילה - מדובר ברציו יהש, אבנר יהש, דלק קידוחים יהש, כהן פיתוח, דלק קבוצה ודלק אנרגיה. בהודעה לבורסה שפורסמה טרם פרסום הדיווח המלא מסרו כי "בכוונתן לפרסם דיווח מהותי בעניין קידוח לוויתן". טרם היציאה למסחר נסחרו יחידות ההשתתפות והמניות בעליות שערים של מעל 4%.
מנכ"ל נובל אנרג'י: "תגלית הגז המשמעותית ביותר של החברה
"הלוויתן הוא תגלית הגז המשמעותית ביותר בתולדות החברה", כך אמר צ'אק דיווידסון, יו"ר ומנכ"ל נובל אנרג'י. "בשנתיים האחרונות מצאנו שלושה תגליות גז משמעותיות בהיקף כולל של 25 TCF כשחלקה של החברה עומד על 8.5 TCF. תגלית הלוויתן מאשרת את המודלים הגיאולוגים שלנו שבאגן הלבנטיני יש כמויות משמעותיות של גז טבעי".
גדעון תדמור: "חייבים להחריג את 'לוויתן' ו'תמר'"
"התוצאות הן בשורה משמחת למשק האנרגיה בישראל ובעלות משמעות כלכלית ואסטרטגית עצומה", כך אמר גדעון תדמור, מנכ"ל דלק אנרגיה עם פרסום התוצאות. "כדי שניתן יהיה לממש את הפוטנציאל האדיר, חייבים להחריג את תגליות 'לויתן', ו'תמר' מכל שינוי פיסקאלי עתידי ולאפשר את פיתוחם המיידי שכן הם העוגן של כל תחום חיפושי הגז בישראל".
תדמור הוסיף כי "טובת אזרחי מדינת ישראל מחייבת את ממשלת ישראל לראייה אסטרטגית המתעלה על שיקולים פוליטיים צרים ומבטיחה את קידום פיתוח פרוייקטי תמר ולוויתן במהירות רבה ובתנאים אשר הובטחו ליזמים. לצערנו הפרוייקט הלאומי של ישראל כורע כעת תחת נטל האפליה לרעה של גז כחול לבן לעומת גז מצרי מיובא".
יגאל לנדאו: "אחרי 20 שנה של אכזבות, הסיכון השתלם"
"אנחנו שמחים שסוף סוף הסיכון השתלם, אחרי 20 שנה של אכזבות", כך אמר היום יגאל לנדאו, מנכ"ל שותפות רציו. "הנתונים של נובל אנרג'י מאשרים מעל לכל ספק, ובהתאם לציפיותנו, את מציאותו של מאגר גז ענק במבנה לווייתן שאותר על ידי רציו לפני כארבע שנים", אמר לנדאו.
"אחרי 20 שנה של פעילות בתחום חיפושי האנרגיה, שכללו לא מעט אכזבות והשקעות עתק במאות מיליוני שקלים. נטילת סיכון היא נשמת אפה של היזמות, ובצד הסיכון קיים הסיכוי, שלשמחתנו התממש אחרי שנים של אכזבות והשקעות", אמר, "לצערנו תחום חיפושי הנפט והגז בישראל נמצא כיום תחת מתקפה פופוליסטית, זוהי מתקפה לא ראויה, כי כאשר היו הפסדים, הממשלה לא התנדבה ולא נדרשה לכסות אותם".
תגלית הגז הגדולה בעולם בעשור האחרון
בסוף חודש נובמבר נובל אנרג'י, השותפה האמריקנית ומפעילת קידוח 'לוויתן 1', הודיעה על מציאת חולות המכילים גז טבעי במטרה העיקרית בקידוח. במבנה הממוקם כ-135 ק"מ מחופי ישראל התבצע בחודשיים קידוח אקספלורציה העמוק ביותר שנקדח אי פעם מול חופי ישראל, שמטרתו לבדוק קיומו של מאגר גז טבעי בגודל 16 טריליון רגל מעוקב (TCF), כ-450 מיליארד מ"ק, בהתבסס על תוצאות הסקר התלת מימדי שחשפה נובל ביוני השנה.
קידוח לוויתן היה אמור להסתיים כבר לפני כשלושה שבועות. Bizportal חשף אז, כי קשיים טכניים הביאו לדחיית ביצוע הלוגים, דבר שע"פ הערכות יגרור ייקור של כ-20 מיליון דולר. על-פי האומדן המקורי, היו עלויות קידוח "לוויתן 1" צפויות לעמוד על כ-150 מיליון דולר.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
