היסטוריה בישראל: ה'לוויתן' בגודל 16 TCF, תגלית הגז הגדולה בעולם בשנים האחרונות
*פורסם לראשונה: 13:58 עדכון אחרון: 15:47
נובל אנרג'י עושה היסטוריה בישראל בפעם השנייה בשנתיים האחרונות: ענקית האנרגיה האמריקנית יחד עם שותפיה הישראלים הכריזו בצהרי יום רביעי (ד') כי במבנה 'לוויתן' קיימות עתודות גז טבעי בגדול 16 טריליון רגל מעוקב.
נובל אנרג'י דיווחה כי היקף מאגר הגז הטבעי במאגר 'לוויתן' מוערך ב-16 TCF - תגלית הגז הגדולה ביותר אי-פעם של חברת נובל אנרג'י והתגלית הגדולה ביותר בעולם במהלך העשור האחרון.
בהודעת החברות לבורסה נכתב: "בקידוח נתגלו בשכבת המטרה חולות מאגר באיכות טובה מאוד המכילות גז טבעי בעובי כולל של לפחות 67 מטר במספר שכבות שונות מגיל 'טרצייר אוליגומיוקן', שכבות המקבילות גיאולוגית לחולות המאגר שזוהו בקידוחי תמר".
נובל הוסיפה כי יש לבצע שני קידוחים או יותר על מנת לאמת את התוצאות בשל העובדה ששדה הגז משתרע על שטח גדול של 325 ק"מ. כמו כן, נובל מסרה, כי עדכונים לגבי שכבות הנפט יתקבלו בתוך חודשיים-שלושה.
יחידות ההשתתפות של השותפות בקידוח יצאו להפסקת מסחר בשעה 13:56 וחזרו להיסחר 2 דקות טרם שלב הטרום-נעילה - מדובר ברציו יהש, אבנר יהש, דלק קידוחים יהש, כהן פיתוח, דלק קבוצה ודלק אנרגיה. בהודעה לבורסה שפורסמה טרם פרסום הדיווח המלא מסרו כי "בכוונתן לפרסם דיווח מהותי בעניין קידוח לוויתן". טרם היציאה למסחר נסחרו יחידות ההשתתפות והמניות בעליות שערים של מעל 4%.
מנכ"ל נובל אנרג'י: "תגלית הגז המשמעותית ביותר של החברה
"הלוויתן הוא תגלית הגז המשמעותית ביותר בתולדות החברה", כך אמר צ'אק דיווידסון, יו"ר ומנכ"ל נובל אנרג'י. "בשנתיים האחרונות מצאנו שלושה תגליות גז משמעותיות בהיקף כולל של 25 TCF כשחלקה של החברה עומד על 8.5 TCF. תגלית הלוויתן מאשרת את המודלים הגיאולוגים שלנו שבאגן הלבנטיני יש כמויות משמעותיות של גז טבעי".
גדעון תדמור: "חייבים להחריג את 'לוויתן' ו'תמר'"
"התוצאות הן בשורה משמחת למשק האנרגיה בישראל ובעלות משמעות כלכלית ואסטרטגית עצומה", כך אמר גדעון תדמור, מנכ"ל דלק אנרגיה עם פרסום התוצאות. "כדי שניתן יהיה לממש את הפוטנציאל האדיר, חייבים להחריג את תגליות 'לויתן', ו'תמר' מכל שינוי פיסקאלי עתידי ולאפשר את פיתוחם המיידי שכן הם העוגן של כל תחום חיפושי הגז בישראל".
תדמור הוסיף כי "טובת אזרחי מדינת ישראל מחייבת את ממשלת ישראל לראייה אסטרטגית המתעלה על שיקולים פוליטיים צרים ומבטיחה את קידום פיתוח פרוייקטי תמר ולוויתן במהירות רבה ובתנאים אשר הובטחו ליזמים. לצערנו הפרוייקט הלאומי של ישראל כורע כעת תחת נטל האפליה לרעה של גז כחול לבן לעומת גז מצרי מיובא".
יגאל לנדאו: "אחרי 20 שנה של אכזבות, הסיכון השתלם"
"אנחנו שמחים שסוף סוף הסיכון השתלם, אחרי 20 שנה של אכזבות", כך אמר היום יגאל לנדאו, מנכ"ל שותפות רציו. "הנתונים של נובל אנרג'י מאשרים מעל לכל ספק, ובהתאם לציפיותנו, את מציאותו של מאגר גז ענק במבנה לווייתן שאותר על ידי רציו לפני כארבע שנים", אמר לנדאו.
"אחרי 20 שנה של פעילות בתחום חיפושי האנרגיה, שכללו לא מעט אכזבות והשקעות עתק במאות מיליוני שקלים. נטילת סיכון היא נשמת אפה של היזמות, ובצד הסיכון קיים הסיכוי, שלשמחתנו התממש אחרי שנים של אכזבות והשקעות", אמר, "לצערנו תחום חיפושי הנפט והגז בישראל נמצא כיום תחת מתקפה פופוליסטית, זוהי מתקפה לא ראויה, כי כאשר היו הפסדים, הממשלה לא התנדבה ולא נדרשה לכסות אותם".
תגלית הגז הגדולה בעולם בעשור האחרון
בסוף חודש נובמבר נובל אנרג'י, השותפה האמריקנית ומפעילת קידוח 'לוויתן 1', הודיעה על מציאת חולות המכילים גז טבעי במטרה העיקרית בקידוח. במבנה הממוקם כ-135 ק"מ מחופי ישראל התבצע בחודשיים קידוח אקספלורציה העמוק ביותר שנקדח אי פעם מול חופי ישראל, שמטרתו לבדוק קיומו של מאגר גז טבעי בגודל 16 טריליון רגל מעוקב (TCF), כ-450 מיליארד מ"ק, בהתבסס על תוצאות הסקר התלת מימדי שחשפה נובל ביוני השנה.
קידוח לוויתן היה אמור להסתיים כבר לפני כשלושה שבועות. Bizportal חשף אז, כי קשיים טכניים הביאו לדחיית ביצוע הלוגים, דבר שע"פ הערכות יגרור ייקור של כ-20 מיליון דולר. על-פי האומדן המקורי, היו עלויות קידוח "לוויתן 1" צפויות לעמוד על כ-150 מיליון דולר.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- בנק הפועלים ודיסקונט ילוו פרויקט התחדשות רחב היקף בשטח סמינר הקיבוצים
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
מטרו (נת"ע)מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
מבקר המדינה מזהיר כי ללא טיפול מיידי במחסור בכוח אדם, בליקויי התיאום ובאי־הוודאות התקציבית, פרויקט המטרו בגוש דן, מיזם התשתית הגדול בתולדות ישראל, עלול להתעכב שנים ולחרוג משמעותית מהתקציב
פרויקט המטרו במטרופולין תל אביב, מיזם התשתית הגדול והיקר בתולדות המדינה, ניצב בפני שורת חסמים מהותיים שעלולים לדחות את מועד הפעלתו ולהגדיל משמעותית את עלותו. כך עולה מדוח מיוחד של מבקר המדינה, המתריע מפני פערים חמורים בהיערכות הממשלה, מחסור בכוח אדם
וציוד, ליקויים בתיאום בין גופים שונים ואי־ודאות תקציבית עמוקה.
המטרו, שעלות הקמתו נאמדת בכ-150 מיליארד שקל ומהווה כשליש מכלל השקעות המדינה בתשתיות בשנים הקרובות, אמור לשרת כ-3 מיליון תושבים ב-24 רשויות מקומיות, באמצעות שלושה קווים תת-קרקעיים באורך
כולל של כ-150 ק"מ ו-109 תחנות. על פי התכנון, המערכת המלאה אמורה להתחיל לפעול בשנת 2037, אך מבקר המדינה מזהיר כי לוחות הזמנים הללו אינם מבוססים דיים.
מחסור חמור במהנדסים, עובדים וציוד
אחת הבעיות המרכזיות שמזהה הדוח היא מגבלת יכולת
הביצוע של המשק הישראלי. לפי הערכות, לצורך קידום הפרויקט יידרשו עד כ-16 אלף עובדים זרים מקצועיים, לצד אלפי מהנדסים ואנשי מקצוע מקומיים, אך ההיערכות לכך טרם הושלמה. המחסור במהנדסים אזרחיים אף צפוי להחריף בשנים הקרובות, למרות ניסיונות עידוד אקדמיים שלא נשאו פרי.
גם בתחום הציוד ההנדסי קיימים פערים משמעותיים: מכונות חפירה מתקדמות (TBM), ציוד להקפאת קרקע ואמצעים תת־קרקעיים ייחודיים אינם זמינים כיום במשק הישראלי בהיקף הנדרש, וחלקם יידרשו להישען על קבלנים זרים, מהלך שמוסיף סיכון לעלויות וללוחות הזמנים.
- פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?
- עבודות המטרו החלו באוזר סבידור בת"א; איך זה ישפיע על התנועה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תיאום
לקוי ומבנה ניהולי חסר
הדוח מצביע גם על בעיות ניהול ותיאום. רשות המטרו הוקמה באיחור ופועלת במתכונת מצומצמת, ללא מועצה מאסדרת פעילה לאורך זמן, וחברת נת"ע פועלת זה שנים ללא הסכם מסגרת חתום עם המדינה. בנוסף, לא הוסדרו הסכמים מחייבים עם חברות תשתית
מרכזיות כמו תקשורת ומים, מה שעלול לגרום לעיכובים של חודשים ואף שנים במהלך העבודות.
