היסטוריה בישראל: ה'לוויתן' בגודל 16 TCF, תגלית הגז הגדולה בעולם בשנים האחרונות
*פורסם לראשונה: 13:58 עדכון אחרון: 15:47
נובל אנרג'י עושה היסטוריה בישראל בפעם השנייה בשנתיים האחרונות: ענקית האנרגיה האמריקנית יחד עם שותפיה הישראלים הכריזו בצהרי יום רביעי (ד') כי במבנה 'לוויתן' קיימות עתודות גז טבעי בגדול 16 טריליון רגל מעוקב.
נובל אנרג'י דיווחה כי היקף מאגר הגז הטבעי במאגר 'לוויתן' מוערך ב-16 TCF - תגלית הגז הגדולה ביותר אי-פעם של חברת נובל אנרג'י והתגלית הגדולה ביותר בעולם במהלך העשור האחרון.
בהודעת החברות לבורסה נכתב: "בקידוח נתגלו בשכבת המטרה חולות מאגר באיכות טובה מאוד המכילות גז טבעי בעובי כולל של לפחות 67 מטר במספר שכבות שונות מגיל 'טרצייר אוליגומיוקן', שכבות המקבילות גיאולוגית לחולות המאגר שזוהו בקידוחי תמר".
נובל הוסיפה כי יש לבצע שני קידוחים או יותר על מנת לאמת את התוצאות בשל העובדה ששדה הגז משתרע על שטח גדול של 325 ק"מ. כמו כן, נובל מסרה, כי עדכונים לגבי שכבות הנפט יתקבלו בתוך חודשיים-שלושה.
יחידות ההשתתפות של השותפות בקידוח יצאו להפסקת מסחר בשעה 13:56 וחזרו להיסחר 2 דקות טרם שלב הטרום-נעילה - מדובר ברציו יהש, אבנר יהש, דלק קידוחים יהש, כהן פיתוח, דלק קבוצה ודלק אנרגיה. בהודעה לבורסה שפורסמה טרם פרסום הדיווח המלא מסרו כי "בכוונתן לפרסם דיווח מהותי בעניין קידוח לוויתן". טרם היציאה למסחר נסחרו יחידות ההשתתפות והמניות בעליות שערים של מעל 4%.
מנכ"ל נובל אנרג'י: "תגלית הגז המשמעותית ביותר של החברה
"הלוויתן הוא תגלית הגז המשמעותית ביותר בתולדות החברה", כך אמר צ'אק דיווידסון, יו"ר ומנכ"ל נובל אנרג'י. "בשנתיים האחרונות מצאנו שלושה תגליות גז משמעותיות בהיקף כולל של 25 TCF כשחלקה של החברה עומד על 8.5 TCF. תגלית הלוויתן מאשרת את המודלים הגיאולוגים שלנו שבאגן הלבנטיני יש כמויות משמעותיות של גז טבעי".
גדעון תדמור: "חייבים להחריג את 'לוויתן' ו'תמר'"
"התוצאות הן בשורה משמחת למשק האנרגיה בישראל ובעלות משמעות כלכלית ואסטרטגית עצומה", כך אמר גדעון תדמור, מנכ"ל דלק אנרגיה עם פרסום התוצאות. "כדי שניתן יהיה לממש את הפוטנציאל האדיר, חייבים להחריג את תגליות 'לויתן', ו'תמר' מכל שינוי פיסקאלי עתידי ולאפשר את פיתוחם המיידי שכן הם העוגן של כל תחום חיפושי הגז בישראל".
תדמור הוסיף כי "טובת אזרחי מדינת ישראל מחייבת את ממשלת ישראל לראייה אסטרטגית המתעלה על שיקולים פוליטיים צרים ומבטיחה את קידום פיתוח פרוייקטי תמר ולוויתן במהירות רבה ובתנאים אשר הובטחו ליזמים. לצערנו הפרוייקט הלאומי של ישראל כורע כעת תחת נטל האפליה לרעה של גז כחול לבן לעומת גז מצרי מיובא".
יגאל לנדאו: "אחרי 20 שנה של אכזבות, הסיכון השתלם"
"אנחנו שמחים שסוף סוף הסיכון השתלם, אחרי 20 שנה של אכזבות", כך אמר היום יגאל לנדאו, מנכ"ל שותפות רציו. "הנתונים של נובל אנרג'י מאשרים מעל לכל ספק, ובהתאם לציפיותנו, את מציאותו של מאגר גז ענק במבנה לווייתן שאותר על ידי רציו לפני כארבע שנים", אמר לנדאו.
"אחרי 20 שנה של פעילות בתחום חיפושי האנרגיה, שכללו לא מעט אכזבות והשקעות עתק במאות מיליוני שקלים. נטילת סיכון היא נשמת אפה של היזמות, ובצד הסיכון קיים הסיכוי, שלשמחתנו התממש אחרי שנים של אכזבות והשקעות", אמר, "לצערנו תחום חיפושי הנפט והגז בישראל נמצא כיום תחת מתקפה פופוליסטית, זוהי מתקפה לא ראויה, כי כאשר היו הפסדים, הממשלה לא התנדבה ולא נדרשה לכסות אותם".
תגלית הגז הגדולה בעולם בעשור האחרון
בסוף חודש נובמבר נובל אנרג'י, השותפה האמריקנית ומפעילת קידוח 'לוויתן 1', הודיעה על מציאת חולות המכילים גז טבעי במטרה העיקרית בקידוח. במבנה הממוקם כ-135 ק"מ מחופי ישראל התבצע בחודשיים קידוח אקספלורציה העמוק ביותר שנקדח אי פעם מול חופי ישראל, שמטרתו לבדוק קיומו של מאגר גז טבעי בגודל 16 טריליון רגל מעוקב (TCF), כ-450 מיליארד מ"ק, בהתבסס על תוצאות הסקר התלת מימדי שחשפה נובל ביוני השנה.
קידוח לוויתן היה אמור להסתיים כבר לפני כשלושה שבועות. Bizportal חשף אז, כי קשיים טכניים הביאו לדחיית ביצוע הלוגים, דבר שע"פ הערכות יגרור ייקור של כ-20 מיליון דולר. על-פי האומדן המקורי, היו עלויות קידוח "לוויתן 1" צפויות לעמוד על כ-150 מיליון דולר.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
