סגירה חיובית בתל אביב: מדד המעו"ף טיפס ב-0.7%, מימוש נרשם במניות 'לוויתן'
יום המסחר בבורסה בת"א ננעל בעליות שערים, זאת ברקע לנתוני מאקרו חיוביים בארה"ב שהקפיצו את החוזים. המעו"ף עלה 0.7% ומדד ת"א-75 עלה 0.47%. מחזור המסחר היה גבוה היום באופן יחסי והסתכם ב-2.1 מיליארד שקלים.
במסחר החיובי בבורסה תמכה מניית כיל שעלתה 1.7% במחזור הגבוה בבורסה, מניית פועלים הוסיפה 2.33% למרות הורדת המלצה לסקטור הבנקאות מצד כלל פיננסים.
מגזר נוסף שמעיב על המסחר הוא ענף חיפושי הגז והנפט. השותפות בקידוח 'לוויתן' בולטות בהיקפי מסחר גדולים בירידות שערים, בעוד שמוקדם יותר נסחרו בעלייה. רציו יהש ירדה 1.3% במחזור ער, אבנר יהש נסוגה ב-3.1%.
"התנהגות שוק המניות מאוד בריאה",
המסחר בעולם
המדדים המובילים באירופה מתאוששים מהירידות האחרונות ורושמים היום במסחר עליות שערים. מדד הפוטסי בלונדון מוסיף 1.7%, הקאק בפריז עולה ב-1.3% ומדד הדאקס מוסיף בפרנקפורט עולה ב-2.3%.
מגמה חיובית נרשמה היום גם באסיה. בסין, מדד שנחאי עלה ב-0.1%, בהונג קונג התחזק ההאנג סנג ב-1% לאחר שנתוני מאקרו שפורסמו והצביעו על גידול בצמיחת סקטור הייצור הסיני, חודש רביעי ברציפות. באותו הזמן, השוק בדרום קוריאה מתחזק. מדד הקוספי טיפס ב-1.3% אחרי שהייצוא במדינה התרחב בנובמבר זה חודש 13 ברציפות.
בשעה זו, החוזים העתידיים על המדדים המובילים בוול סטריט נסחרים הבוקר בעליות של עד 1.3%. אמש, נרשמו ירידות שערים בבורסות ניו יורק, כאשר במרכז המשיכו לעמוד האירועים באירופה שהגבירו את החשש מפני התפשטותו של משבר החוב באירלנד למדינות נוספות ביבשת. בסופו של יום, מדד הדאו ג'ונס איבד 0.42%, מדד הנאסד"ק השיל 1.07% ומדד ה-S&P 500 נחלש 0.61%.
מניות במרכז
עונת הדו"חות לרבעון השלישי הסתיימה אתמול, עם סיום חודש נובמבר. מאוחר בערב התקבלו דוחות קבוצת דלק, דלק נדל"ן גבעות וחברות נוספות.
חברת טבע הכריזה היום על תוכנית לרכישה עצמית של מניות בהיקף של מיליארד דולר. הרכישות יבוצעו מעת לעת ולתקופה של 12 חודשים. התוכנית אינה צפויה להשפיע על תוכניתה האסטרטגית של טבע.
חברת ביוליין החליטה על חלוקת בונוס למנהלים ולעובדים בהיקף של 400 אלף דולר.הבונוס: בעקבות הצלחת מיסחור שתי תרופות הדגל של החברה BL-1020 ו-BL-1040.
חברת אולטרה שייפ לא מלקקת דבש. מכון בפורטוגל תובע מאולטרה שייפ החזר כספי של המוצר להצרת היקפים. התובע טוען, כי המכשיר שרכש מאולטרה שייפ, באמצעות המפיץ לשעבר, אינו מפיק את התוצאות שהובטחו.
חברת דלק נדלן, הנמצאת בשליטת יצחק תשובה ומנוהלת ע"י ערן מיטל, סיימה את הרבעון השלישי של שנת 2010 עם גידול של 50% בהכנסות לכ-630 מיליון שקל בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, לאור שינוי חשבונאי שביצעה. בשורה התחתונה, דלק נדל"ן המשיכה להציג הפסד המיוחס לבעלי המניות ומחקה כ-138 מיליון שקל. עם זאת, מדובר בשיפור לעומת הפסד נקי בסך של כ-449 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
דלק קבוצה, אף היא בשליטת תשובה, פרסמה אמש את תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי של שנת 2010 והציגה תמונה מעורבת בשורה התחתונה והעליונה. הקבוצה דיווחה על ירידה ברווח הנקי, והודיעה במקביל על חלוקת דיבינדנד בסך של חצי מיליארד שקלים לבעלי המניות. בנוסף, הזהירה דלק בפני יישום מסקנותיה של ועדת ששינסקי.
לאורך השנתיים האחרונות הכתובת הייתה כבר על הקיר - מלאנוקס רוכשת את וולטייר לפי שווי של 218 מיליון דולר. זמן קצר לאחר הפרסום, איל ולדמן נשיא ומנכ"ל מלאנוקס דיבר עם Bizportal על הסיבות לרכישה, הכוונות לעתיד, הדרך למיליארד ועל משקלה של אורקל בהליך קבלת ההחלטות.
כשברקע פרסום הדו"ח הכלכלי שותפות חיפושי הנפט גבעות עולם פרסמה אתמול את תוצאותיה לרבעון. גבעות יהש דיווחה על הכנסות ממכירת נפט בהיקף של קרוב למיליון שקלים,. בנוסף, הודיעה השותפות כי חתמה על מזכר הבנות עם נציגה של חברת ג'נרל אלקטריק בישראל.
מניית סלקום נסחרת בעלייה, זאת בעוד שהחל משעה 10:30 תקלה חמורה ברשת סלקום מונעת ממאות אלפי מנויים לקבל ולהוציא שיחות והודעות SMS. בהתייחסות לעניין, אמר סמנכ"ל המחקר בדש ערן יעקובי כי לא מדובר בהפסד משמעותי לחברה.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
