סגירה חיובית בתל אביב: מדד המעו"ף טיפס ב-0.7%, מימוש נרשם במניות 'לוויתן'

מחזור המסחר היה גבוה באופן יחסי והסתכם ב-2.1 מיליארד שקלים. כיל בלטה לחיוב עם עלייה של 1.7%

יום המסחר בבורסה בת"א ננעל בעליות שערים, זאת ברקע לנתוני מאקרו חיוביים בארה"ב שהקפיצו את החוזים. המעו"ף עלה 0.7% ומדד ת"א-75 עלה 0.47%. מחזור המסחר היה גבוה היום באופן יחסי והסתכם ב-2.1 מיליארד שקלים.

במסחר החיובי בבורסה תמכה מניית כיל שעלתה 1.7% במחזור הגבוה בבורסה, מניית פועלים הוסיפה 2.33% למרות הורדת המלצה לסקטור הבנקאות מצד כלל פיננסים.

מגזר נוסף שמעיב על המסחר הוא ענף חיפושי הגז והנפט. השותפות בקידוח 'לוויתן' בולטות בהיקפי מסחר גדולים בירידות שערים, בעוד שמוקדם יותר נסחרו בעלייה. רציו יהש ירדה 1.3% במחזור ער, אבנר יהש נסוגה ב-3.1%.

"התנהגות שוק המניות מאוד בריאה", כך אמר הבוקר יו"ר מיטב צבי סטפק במסיבת עיתונאים שערך בית ההשקעות. לדבריו, המניות מתומחרות עדיין מתחת לשוויין הכלכלי. עם זאת, בשל אירועים בלתי צפויים שעולים הסיכויים שיתרחשו בשל משבר החוב באירופה למשל, ממליץ סטפק להגן על תיק המניות, גם עם הדבר אומר שיש בכך עלות מסויימת.

המסחר בעולם

המדדים המובילים באירופה מתאוששים מהירידות האחרונות ורושמים היום במסחר עליות שערים. מדד הפוטסי בלונדון מוסיף 1.7%, הקאק בפריז עולה ב-1.3% ומדד הדאקס מוסיף בפרנקפורט עולה ב-2.3%.

מגמה חיובית נרשמה היום גם באסיה. בסין, מדד שנחאי עלה ב-0.1%, בהונג קונג התחזק ההאנג סנג ב-1% לאחר שנתוני מאקרו שפורסמו והצביעו על גידול בצמיחת סקטור הייצור הסיני, חודש רביעי ברציפות. באותו הזמן, השוק בדרום קוריאה מתחזק. מדד הקוספי טיפס ב-1.3% אחרי שהייצוא במדינה התרחב בנובמבר זה חודש 13 ברציפות. לסקירת המסחר היומי באסיה

בשעה זו, החוזים העתידיים על המדדים המובילים בוול סטריט נסחרים הבוקר בעליות של עד 1.3%. אמש, נרשמו ירידות שערים בבורסות ניו יורק, כאשר במרכז המשיכו לעמוד האירועים באירופה שהגבירו את החשש מפני התפשטותו של משבר החוב באירלנד למדינות נוספות ביבשת. בסופו של יום, מדד הדאו ג'ונס איבד 0.42%, מדד הנאסד"ק השיל 1.07% ומדד ה-S&P 500 נחלש 0.61%.

מניות במרכז

עונת הדו"חות לרבעון השלישי הסתיימה אתמול, עם סיום חודש נובמבר. מאוחר בערב התקבלו דוחות קבוצת דלק, דלק נדל"ן גבעות וחברות נוספות.

חברת טבע הכריזה היום על תוכנית לרכישה עצמית של מניות בהיקף של מיליארד דולר. הרכישות יבוצעו מעת לעת ולתקופה של 12 חודשים. התוכנית אינה צפויה להשפיע על תוכניתה האסטרטגית של טבע. לכתבה המלאה: חברת טבע מאמינה בעצמה

חברת ביוליין החליטה על חלוקת בונוס למנהלים ולעובדים בהיקף של 400 אלף דולר.הבונוס: בעקבות הצלחת מיסחור שתי תרופות הדגל של החברה BL-1020 ו-BL-1040. לכתבה המלאה: ביוליין מפנקת

חברת אולטרה שייפ לא מלקקת דבש. מכון בפורטוגל תובע מאולטרה שייפ החזר כספי של המוצר להצרת היקפים. התובע טוען, כי המכשיר שרכש מאולטרה שייפ, באמצעות המפיץ לשעבר, אינו מפיק את התוצאות שהובטחו. לכתבה המלאה: מכון בפורטוגל פשוט לא מרוצה

חברת דלק נדלן, הנמצאת בשליטת יצחק תשובה ומנוהלת ע"י ערן מיטל, סיימה את הרבעון השלישי של שנת 2010 עם גידול של 50% בהכנסות לכ-630 מיליון שקל בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, לאור שינוי חשבונאי שביצעה. בשורה התחתונה, דלק נדל"ן המשיכה להציג הפסד המיוחס לבעלי המניות ומחקה כ-138 מיליון שקל. עם זאת, מדובר בשיפור לעומת הפסד נקי בסך של כ-449 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. לדוחות דלק נדלן

דלק קבוצה, אף היא בשליטת תשובה, פרסמה אמש את תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי של שנת 2010 והציגה תמונה מעורבת בשורה התחתונה והעליונה. הקבוצה דיווחה על ירידה ברווח הנקי, והודיעה במקביל על חלוקת דיבינדנד בסך של חצי מיליארד שקלים לבעלי המניות. בנוסף, הזהירה דלק בפני יישום מסקנותיה של ועדת ששינסקי. לדוחות קבוצת דלק

לאורך השנתיים האחרונות הכתובת הייתה כבר על הקיר - מלאנוקס רוכשת את וולטייר לפי שווי של 218 מיליון דולר. זמן קצר לאחר הפרסום, איל ולדמן נשיא ומנכ"ל מלאנוקס דיבר עם Bizportal על הסיבות לרכישה, הכוונות לעתיד, הדרך למיליארד ועל משקלה של אורקל בהליך קבלת ההחלטות. לראיון המלא עם ולדמן

כשברקע פרסום הדו"ח הכלכלי שותפות חיפושי הנפט גבעות עולם פרסמה אתמול את תוצאותיה לרבעון. גבעות יהש דיווחה על הכנסות ממכירת נפט בהיקף של קרוב למיליון שקלים,. בנוסף, הודיעה השותפות כי חתמה על מזכר הבנות עם נציגה של חברת ג'נרל אלקטריק בישראל. לסיפור המלא על דוחות גבעות

מניית סלקום נסחרת בעלייה, זאת בעוד שהחל משעה 10:30 תקלה חמורה ברשת סלקום מונעת ממאות אלפי מנויים לקבל ולהוציא שיחות והודעות SMS. בהתייחסות לעניין, אמר סמנכ"ל המחקר בדש ערן יעקובי כי לא מדובר בהפסד משמעותי לחברה. מנויי סלקום משותקים - בהרחבה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: