רשות ני"ע על ענף הגז והנפט: "למעלה מ-90% מהאחזקות בענף - משקיעים פרטיים"
פורסם לראשונה: 9:47; עדכון אחרון: 17:00
שווי השוק של ענף חיפושי הנפט והגז זינק במהלך השנתיים האחרונות בפי 8, כאשר מעל ל-90% מהאחזקות בענף הינם של משקיעים פרטיים ופחות מ-10% של גופים מוסדיים, נתונים אלה ואחרים נחשפו היום על ידי רשות ניירות ערך במחקר שפרסמה.
המחקר, שבוצע על ידי הכלכלנית הראשית של הרשות, ד"ר גיתית גור-גרשגורן, במהלך השנתיים האחרונות נעשה כחלק מכוונת רשות ני"ע להסדיר את הדיווחים בענף ולגבש נהלים חדשים. במהלך התדרוך שערכה, הרשות הדגישה כי כל כוונתה היא אך ורק להביא כל המידע אודות הענף לציבור.
בבורסה בתל אביב ישנם 28 ניירות ערך המייצגים את הסקטור: 12 יחידות השתתפות, 4 מניות ו-12 כתבי אופציות. גודלו של השוק עומד כיום על 40 מיליארד שקל. עד 2008 לא הייתה התפתחות משמעותית בשווי השוק של הענף אשר תפס תאוצה החל מתחילת 2009, בעקבות דיווחי קבוצת דלק וישראמקו על תגליות "תמר" ו"דלית" החלה התעוררות, כאשר נרשם גידול של פי 8 בגודל השוק מ-2008 ועד אוקטובר 2010.
לפי המחקר, מחזור המסחר היומי הממוצע של ניירות הערך בתחום חיפושי הנפט והגז עומד על כ-450 מיליון שקלים ביום. במהלך שנת 2010 הבורסה ראתה שיאים של 7 מיליארד שקלים מחזור בחודש בענף זה בלבד, עובדה שמשמעותיה היא שבספטמבר האחרון למשל ענף חיפושי הגז והנפט היווה 30% מסך המחזור בשוק, כאשר בימים מסוימים נתח זה אף צמח ל-50%.
שווי השוק של חברות הנפט והגז עלה בפי 8 במהלך השנתיים האחרונות ליותר מ-5% מסך שווי שוק המניות והאופציות. מאז שנת 2008 עלה שווי השוק מכ-5 מיליארד שקל לכ-39.4 מיליארד שקל בחודש אוקטובר האחרון. גם היקפי הגיוסים גדלו, כאשר בשנת 2010 גייסו החברות כ-985 מיליון שקל, כ-10% מסך הגיוסים בשוק ההון, בהשוואה ל-619 מיליון שקל אשתקד.
למרות הגידול החד בשווי השוק של חברות הנפט והגז, המחקר מראה שבניגוד לציפיות לא נרשמה עלייה ולמעשה אף נרשמה ירידה בשיעור האחזקות של המוסדיים בענף: אם בדצמבר 2008 כל הגופים המוסדיים יחדיו החזיקו ב-10.8% מהענף, שיעור זה ירד ל-8.8% בחודש יוני 2010.
ברשות ניירות ערך ביקשו להדגיש את תפקידם - להביא מידע מלא למשקיעים ולא להזהיר מפני סיכונים בתחום או לתת עצות השקעה: "חשוב למשקיעים בשוק ההון להסתכל על התנודתיות החריפה הזו, על העלייה האדירה בשווי השוק, את הסיכון הגבוה בתחום זה ולעשות את ההערכה שלו. ראינו פה תופעות שנראות חריגות ביחס לענפים אחרים, אמרה גור-גרשגורן.
ברשות שללו את הפרשנות לפיה הם מאמינים שקיימת חשיפת יתר לענף ואף סרבו להתייחס לשאלה האם לדעתם קיימת בועה בסקטור. כל שהסכימו לומר הוא שאין זה מתפקידם לתת עצות להשקעה אלא רק להביא את כל המידע הרלוונטי לציבור. "הסיכון בתחום זה הוא מאוד גבוה", הסבירה גור-גרשגורן, "כמות המידע והרמה בו הוא מובא היא טכנית וקשה. מטבעו התחום הזה מאוד מסוכן". עוד הוסיפה גור-גרשגורן כי בחריגות שנמצאו בתחום זה יש עניין ציבורי. "אנחנו חושבים שהמשקיעים צריכים לקחת בחשבון את האינפורמציה הזו בחשבון כאשר הם מקבלים את החלטת ההשקעה שלהם".
התדרוך מגיע בהמשך לנסיונותיה של רשות ני"ע לגבש נהלי דיווח מסודרים לשותפויות הגז והנפט בשל הביקורת כי הם אינם מסודרים ונהירים למשקיעים. נסיונה של הרשות הגיע לשיא כאשר המסחר ביחידות ההשתתפות של גבעות עולם נעצר למספר ימים מאחר והרשות לא אישרה לשותפות הנפט את נוסח פרסום הדיווח אודות הדו"ח ההנדסי הנוגע למאגר 'מגד 5'. לאחר ימים של דיונים "נכנעה" גבעות לדרישות הרשות ופרסמה את הדו"ח שכלל התניות וסייגים רבים והשותפות הודיעה כי היא לא אחראית לו.
ברשות מקווים שההנחיות החדשות יגובשו ויפורסמו עד לסוף השנה, כאשר אף הועלתה תקווה שההנחיות ייושמו עד לתחילת שנת 2011, אך עם זאת אין הדבר עדיין ודאי.
- 1.הנביא 20/04/2011 01:36הגב לתגובה זוברור שכספים - הציבור לא יראה מהם שקל. זה ילך למקורבים. וגם אם הם מעוניינים לתחוב ידם לצלחת, הם צריכים לתת משהו (למשל, להסתכן בבנייה ותחזוקה של אסדות, כמו שנהוג בכל העולם, ולא רק לקחת ...) מנסים לנער ידיים חלשות, כדי לקנות בזול. מה אגיד - נקווה שזה רק ניעור ידיים (ולא נסיון לפדיון כפוי ... כי הם יכולים לרצות את העוגה ולהשאירה שלמה, ואז כבר לא יהיה ממה לקחת, כי זה עלול לדרדר את מניות הגז/נפט לשערים בעייתיים).

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות
רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות
בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.
הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים
הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.
המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק.
- בנק אש יוצא לדרך: הבנק הדיגיטלי החדש ייחשף מחר רשמית; איפה הוא צפוי להוות תחרות לבנקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד. הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד.

הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי
הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.
וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.
אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית.
אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.
- בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.