רשות ני"ע על ענף הגז והנפט: "למעלה מ-90% מהאחזקות בענף - משקיעים פרטיים"
פורסם לראשונה: 9:47; עדכון אחרון: 17:00
שווי השוק של ענף חיפושי הנפט והגז זינק במהלך השנתיים האחרונות בפי 8, כאשר מעל ל-90% מהאחזקות בענף הינם של משקיעים פרטיים ופחות מ-10% של גופים מוסדיים, נתונים אלה ואחרים נחשפו היום על ידי רשות ניירות ערך במחקר שפרסמה.
המחקר, שבוצע על ידי הכלכלנית הראשית של הרשות, ד"ר גיתית גור-גרשגורן, במהלך השנתיים האחרונות נעשה כחלק מכוונת רשות ני"ע להסדיר את הדיווחים בענף ולגבש נהלים חדשים. במהלך התדרוך שערכה, הרשות הדגישה כי כל כוונתה היא אך ורק להביא כל המידע אודות הענף לציבור.
בבורסה בתל אביב ישנם 28 ניירות ערך המייצגים את הסקטור: 12 יחידות השתתפות, 4 מניות ו-12 כתבי אופציות. גודלו של השוק עומד כיום על 40 מיליארד שקל. עד 2008 לא הייתה התפתחות משמעותית בשווי השוק של הענף אשר תפס תאוצה החל מתחילת 2009, בעקבות דיווחי קבוצת דלק וישראמקו על תגליות "תמר" ו"דלית" החלה התעוררות, כאשר נרשם גידול של פי 8 בגודל השוק מ-2008 ועד אוקטובר 2010.
לפי המחקר, מחזור המסחר היומי הממוצע של ניירות הערך בתחום חיפושי הנפט והגז עומד על כ-450 מיליון שקלים ביום. במהלך שנת 2010 הבורסה ראתה שיאים של 7 מיליארד שקלים מחזור בחודש בענף זה בלבד, עובדה שמשמעותיה היא שבספטמבר האחרון למשל ענף חיפושי הגז והנפט היווה 30% מסך המחזור בשוק, כאשר בימים מסוימים נתח זה אף צמח ל-50%.
שווי השוק של חברות הנפט והגז עלה בפי 8 במהלך השנתיים האחרונות ליותר מ-5% מסך שווי שוק המניות והאופציות. מאז שנת 2008 עלה שווי השוק מכ-5 מיליארד שקל לכ-39.4 מיליארד שקל בחודש אוקטובר האחרון. גם היקפי הגיוסים גדלו, כאשר בשנת 2010 גייסו החברות כ-985 מיליון שקל, כ-10% מסך הגיוסים בשוק ההון, בהשוואה ל-619 מיליון שקל אשתקד.
למרות הגידול החד בשווי השוק של חברות הנפט והגז, המחקר מראה שבניגוד לציפיות לא נרשמה עלייה ולמעשה אף נרשמה ירידה בשיעור האחזקות של המוסדיים בענף: אם בדצמבר 2008 כל הגופים המוסדיים יחדיו החזיקו ב-10.8% מהענף, שיעור זה ירד ל-8.8% בחודש יוני 2010.
ברשות ניירות ערך ביקשו להדגיש את תפקידם - להביא מידע מלא למשקיעים ולא להזהיר מפני סיכונים בתחום או לתת עצות השקעה: "חשוב למשקיעים בשוק ההון להסתכל על התנודתיות החריפה הזו, על העלייה האדירה בשווי השוק, את הסיכון הגבוה בתחום זה ולעשות את ההערכה שלו. ראינו פה תופעות שנראות חריגות ביחס לענפים אחרים, אמרה גור-גרשגורן.
ברשות שללו את הפרשנות לפיה הם מאמינים שקיימת חשיפת יתר לענף ואף סרבו להתייחס לשאלה האם לדעתם קיימת בועה בסקטור. כל שהסכימו לומר הוא שאין זה מתפקידם לתת עצות להשקעה אלא רק להביא את כל המידע הרלוונטי לציבור. "הסיכון בתחום זה הוא מאוד גבוה", הסבירה גור-גרשגורן, "כמות המידע והרמה בו הוא מובא היא טכנית וקשה. מטבעו התחום הזה מאוד מסוכן". עוד הוסיפה גור-גרשגורן כי בחריגות שנמצאו בתחום זה יש עניין ציבורי. "אנחנו חושבים שהמשקיעים צריכים לקחת בחשבון את האינפורמציה הזו בחשבון כאשר הם מקבלים את החלטת ההשקעה שלהם".
התדרוך מגיע בהמשך לנסיונותיה של רשות ני"ע לגבש נהלי דיווח מסודרים לשותפויות הגז והנפט בשל הביקורת כי הם אינם מסודרים ונהירים למשקיעים. נסיונה של הרשות הגיע לשיא כאשר המסחר ביחידות ההשתתפות של גבעות עולם נעצר למספר ימים מאחר והרשות לא אישרה לשותפות הנפט את נוסח פרסום הדיווח אודות הדו"ח ההנדסי הנוגע למאגר 'מגד 5'. לאחר ימים של דיונים "נכנעה" גבעות לדרישות הרשות ופרסמה את הדו"ח שכלל התניות וסייגים רבים והשותפות הודיעה כי היא לא אחראית לו.
ברשות מקווים שההנחיות החדשות יגובשו ויפורסמו עד לסוף השנה, כאשר אף הועלתה תקווה שההנחיות ייושמו עד לתחילת שנת 2011, אך עם זאת אין הדבר עדיין ודאי.
- 1.הנביא 20/04/2011 01:36הגב לתגובה זוברור שכספים - הציבור לא יראה מהם שקל. זה ילך למקורבים. וגם אם הם מעוניינים לתחוב ידם לצלחת, הם צריכים לתת משהו (למשל, להסתכן בבנייה ותחזוקה של אסדות, כמו שנהוג בכל העולם, ולא רק לקחת ...) מנסים לנער ידיים חלשות, כדי לקנות בזול. מה אגיד - נקווה שזה רק ניעור ידיים (ולא נסיון לפדיון כפוי ... כי הם יכולים לרצות את העוגה ולהשאירה שלמה, ואז כבר לא יהיה ממה לקחת, כי זה עלול לדרדר את מניות הגז/נפט לשערים בעייתיים).
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
