רשות ני"ע על ענף הגז והנפט: "למעלה מ-90% מהאחזקות בענף - משקיעים פרטיים"

רשות ני"ע: הסיכון בתחום גבוה מאוד, המידע המובא טכני וקשה". הנחיות הדיווח החדשות צפויות להתפרסם עד סוף 2010. מניות הנפט והגז הגיבו בצניחה חופשית

פורסם לראשונה: 9:47; עדכון אחרון: 17:00

שווי השוק של ענף חיפושי הנפט והגז זינק במהלך השנתיים האחרונות בפי 8, כאשר מעל ל-90% מהאחזקות בענף הינם של משקיעים פרטיים ופחות מ-10% של גופים מוסדיים, נתונים אלה ואחרים נחשפו היום על ידי רשות ניירות ערך במחקר שפרסמה.

המחקר, שבוצע על ידי הכלכלנית הראשית של הרשות, ד"ר גיתית גור-גרשגורן, במהלך השנתיים האחרונות נעשה כחלק מכוונת רשות ני"ע להסדיר את הדיווחים בענף ולגבש נהלים חדשים. במהלך התדרוך שערכה, הרשות הדגישה כי כל כוונתה היא אך ורק להביא כל המידע אודות הענף לציבור.

בבורסה בתל אביב ישנם 28 ניירות ערך המייצגים את הסקטור: 12 יחידות השתתפות, 4 מניות ו-12 כתבי אופציות. גודלו של השוק עומד כיום על 40 מיליארד שקל. עד 2008 לא הייתה התפתחות משמעותית בשווי השוק של הענף אשר תפס תאוצה החל מתחילת 2009, בעקבות דיווחי קבוצת דלק וישראמקו על תגליות "תמר" ו"דלית" החלה התעוררות, כאשר נרשם גידול של פי 8 בגודל השוק מ-2008 ועד אוקטובר 2010.

לפי המחקר, מחזור המסחר היומי הממוצע של ניירות הערך בתחום חיפושי הנפט והגז עומד על כ-450 מיליון שקלים ביום. במהלך שנת 2010 הבורסה ראתה שיאים של 7 מיליארד שקלים מחזור בחודש בענף זה בלבד, עובדה שמשמעותיה היא שבספטמבר האחרון למשל ענף חיפושי הגז והנפט היווה 30% מסך המחזור בשוק, כאשר בימים מסוימים נתח זה אף צמח ל-50%.

שווי השוק של חברות הנפט והגז עלה בפי 8 במהלך השנתיים האחרונות ליותר מ-5% מסך שווי שוק המניות והאופציות. מאז שנת 2008 עלה שווי השוק מכ-5 מיליארד שקל לכ-39.4 מיליארד שקל בחודש אוקטובר האחרון. גם היקפי הגיוסים גדלו, כאשר בשנת 2010 גייסו החברות כ-985 מיליון שקל, כ-10% מסך הגיוסים בשוק ההון, בהשוואה ל-619 מיליון שקל אשתקד.

למרות הגידול החד בשווי השוק של חברות הנפט והגז, המחקר מראה שבניגוד לציפיות לא נרשמה עלייה ולמעשה אף נרשמה ירידה בשיעור האחזקות של המוסדיים בענף: אם בדצמבר 2008 כל הגופים המוסדיים יחדיו החזיקו ב-10.8% מהענף, שיעור זה ירד ל-8.8% בחודש יוני 2010.

ברשות ניירות ערך ביקשו להדגיש את תפקידם - להביא מידע מלא למשקיעים ולא להזהיר מפני סיכונים בתחום או לתת עצות השקעה: "חשוב למשקיעים בשוק ההון להסתכל על התנודתיות החריפה הזו, על העלייה האדירה בשווי השוק, את הסיכון הגבוה בתחום זה ולעשות את ההערכה שלו. ראינו פה תופעות שנראות חריגות ביחס לענפים אחרים, אמרה גור-גרשגורן.

ברשות שללו את הפרשנות לפיה הם מאמינים שקיימת חשיפת יתר לענף ואף סרבו להתייחס לשאלה האם לדעתם קיימת בועה בסקטור. כל שהסכימו לומר הוא שאין זה מתפקידם לתת עצות להשקעה אלא רק להביא את כל המידע הרלוונטי לציבור. "הסיכון בתחום זה הוא מאוד גבוה", הסבירה גור-גרשגורן, "כמות המידע והרמה בו הוא מובא היא טכנית וקשה. מטבעו התחום הזה מאוד מסוכן". עוד הוסיפה גור-גרשגורן כי בחריגות שנמצאו בתחום זה יש עניין ציבורי. "אנחנו חושבים שהמשקיעים צריכים לקחת בחשבון את האינפורמציה הזו בחשבון כאשר הם מקבלים את החלטת ההשקעה שלהם".

התדרוך מגיע בהמשך לנסיונותיה של רשות ני"ע לגבש נהלי דיווח מסודרים לשותפויות הגז והנפט בשל הביקורת כי הם אינם מסודרים ונהירים למשקיעים. נסיונה של הרשות הגיע לשיא כאשר המסחר ביחידות ההשתתפות של גבעות עולם נעצר למספר ימים מאחר והרשות לא אישרה לשותפות הנפט את נוסח פרסום הדיווח אודות הדו"ח ההנדסי הנוגע למאגר 'מגד 5'. לאחר ימים של דיונים "נכנעה" גבעות לדרישות הרשות ופרסמה את הדו"ח שכלל התניות וסייגים רבים והשותפות הודיעה כי היא לא אחראית לו.

ברשות מקווים שההנחיות החדשות יגובשו ויפורסמו עד לסוף השנה, כאשר אף הועלתה תקווה שההנחיות ייושמו עד לתחילת שנת 2011, אך עם זאת אין הדבר עדיין ודאי.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הנביא 20/04/2011 01:36
    הגב לתגובה זו
    ברור שכספים - הציבור לא יראה מהם שקל. זה ילך למקורבים. וגם אם הם מעוניינים לתחוב ידם לצלחת, הם צריכים לתת משהו (למשל, להסתכן בבנייה ותחזוקה של אסדות, כמו שנהוג בכל העולם, ולא רק לקחת ...) מנסים לנער ידיים חלשות, כדי לקנות בזול. מה אגיד - נקווה שזה רק ניעור ידיים (ולא נסיון לפדיון כפוי ... כי הם יכולים לרצות את העוגה ולהשאירה שלמה, ואז כבר לא יהיה ממה לקחת, כי זה עלול לדרדר את מניות הגז/נפט לשערים בעייתיים).
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



אנשים וגרפים
צילום: FREEPIK

התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%

הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%

רן קידר |
נושאים בכתבה תמ"ג צריכה פרטית

התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.

על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.


תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים


צריכה פרטית

בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).