חיים ישראל: "המשבר באירופה דוחה את כניסת הזרים לישראל בעוד כמה חודשים"
"המשברים הנוכחיים בעולם הולכים לדחות את כניסת הזרים האקטיביים לישראל", כך אמר היום חיים ישראל, ראש מחלקת המחקר מריל לינץ' בישראל, בכנס CFO, פורום מנהלי כספיים ראשיים, המתקיים זה השנה השישית.
ישראל שהשתתף בפאנל יחד עם אורי ליכט, ראש מחלקת המחקר, אי.בי.אי. בית השקעות, אורי הרשקוביץ, שותף מנהל בספרה גלובל הלת'קר ואביבית מנה-קליל, מנכ"ל משותף אופנהיימר, סקר בעיקר את השפעות הזרים על המסחר בבורסה בתל אביב ואת השפעות המעבר למדד המדינות המפותחות של MSCI.
"תוציאו את שלושת ימי המסחר בהם ישראל שודרגה במדדי MSCI מהלקסיקון. מחזור המסחר היה גבוה מאוד ואפילו קרנות אקטיביות העוקבות אחר השווקים המתעוררים ניצלו אותו כדי לצאת מהשוק ע"י דחיפת סחורה לקרנות הפסיביות", אמר ישראל בכנס המתקיים במלון הנסיכה באילת.
עם זאת, במריל לינץ' הופתעו מכך שרוב הכסף נכנס פיזית לישראל ולא הושקע במניות הדואליות בוול סטריט. "ההסבר של הגופים היה שבארה"ב הם לא הצליחו לרכוש באותו היקף, לא הייתה מספיק נזילות כמו בישראל, באותן מניות. דבר מעניין נוסף הוא שאותן קרנות שקנו ומכרו היו חייבות לעבור דרך הבורסה, מה שגם הגדיל את המסחר".
בסיכום ימי המסחר הפעילים נכנס לישראל נטו של 3.3 מיליארד דולר, הרוב לטבע והיתר לכיל, בזק ושני הבנקים הגדולים ? לאומי ופועלים. כלומר כ-75% מהמסחר היה ב-5 המניות העיקריות.
מה הולך לקרות מעכשיו? "יש מספר תרחישים שרובם הגדול לא טובים", אומר ישראל. "אותם משקיעים שבפרוטופוליו שלהם יש את חלק ממדינות ה-PIIGS (פורטוגל, אירלנד, איטליה, יוון וספרד) צריכים עכשיו להשקיע בישראל. אנחנו חשבנו שעד אוקטובר ספטמבר הקרנות האקטיביות (העוקבות אחרי השווקים המתפתחים) יתחילו לכסות את ישראל, כלומר להשקיע בה, עכשיו אומרים לנו - לא עכשיו".
חיים מסביר, כי הסיבה היא שכעת הם מתעסקים עם משברים באירופה ובמקביל נאלצים להתכונן לתרחישים של משברים עתידיים, בארה"ב לדוגמא, אז אין להם את הזמן להתעסק עם מדינה קטנה התופסת להם במקסימום רק 0.3% מהתיק. כלומר, המשבר הנוכחי דוחה את התעניינות של הזרים בישראל.
"לקחנו שחקן שהיה בעבר בממוצע רבע מהמסחר בישראל ואפילו עד שליש בימי המשבר של 2008, שחקן שהיה בעל יכולות מחקר אחרות ופוזיציות שונות בשוק, והוצאנו אותו", מסביר ישראל ונותן את סקר מנהלי הקרנות של מריל לינץ' כראייה. ע"פ הסקר, הבוחן השקעות של מעל 2 טריליון דולר, ישראל נמצאת מתחילת השנה במשקל חסר. בתחילת חודש מאי ישראל הייתה 20% מתוך המשקל שלה במדד (3%) ? קרי, רק 0.6% מהתיק.
איך נראה היום של אחרי? "הרבה יותר ריכוזי", אומר ישראל וחוזר על כך ששחקן גדול יצא מהמשחק. "השוק כרגע נותר לבנקים ולמוסדיים הגדולים בישראל. כלומר שוק ההון של ישראל הפך היום למקום הרבה יותר מרוכז. מה שגם גורם להרבה יותר תנודתיות".
במריל לינץ' בדקו מה קרה לשלוש חברות התקשורת הישראליות מאז ההכרזה על השינוי בדמי הקישוריות, מבחינת סטיית התקן. מהבדיקה עלה, כי בפרטנר וסלקום היה גידול חד בתנודתיות בעוד בבזק לא. הסיבה היא שבבזק היו הרבה מאוד זרים בעוד בחברות הסלולר לא. כלומר, התנודתיות במניות שהזרים לא פעילים בהן הרבה יותר גדולה מאשר במניות שהן לא. לכן עכשיו השוק הופך להיות הרבה פחות משוכלל והרבה יותר ריכוזי ותלוי גופים מקומיים.
אולי ליכט מ-IBI בוחר לקחת עמדה מנוגדת לזו של ישראל וטוען כי הזרים יגיעו לכאן עם הזמן והוא ממליץ לחברות להתחיל להתכונן לכך. "המעבר ל-MSCI יגרום לכך שחברות שלא יעמדו בקריטריונים ימחקו מהתיקים של הזרים ואני חושב שגם אנחנו צריכים להעניש חברות שלא יעמדו בסטנדרטים של דוחות כספיים".
ראש מחלקת המחקר באי.בי.אי מסביר, כי מצד אחד, היום דורשים מהאנליסטים להגיב לדוחות תוך מספר שעות בודדות, בעוד פעם זה היה לוקח שבוע. אך מצד שני, הדוחות היום הרבה יותר מסובכים ופחות שקופים. "הפיתרון חייב לבוא מהצד של כולנו. חייבת לבוא איזה וועדה שתתן את הדעת לנושא - איך מקלים את העבודה על האנליסטים".
"אני לא חושב שהדוח דירקטוריון משרת נאמנה את המשקיעים שלא יושבים בישיבות הדירקטוריון", טוען ליכט. "מבחינתי ניתן להוריד נתון תחרותי שהוא בעייתי אך לעשות את זה בצורה הוגנת. קחו כדוגמא, הגדרות של מנועי צמיחה, אשר כל הזמן משתמשים בו כדי למכור את החברה בשוק ההון, הרבה פעמים הוא לא מלווה בנתונים כספיים ובתחזיות קדימה. ברגע שהגדרת משהו כמנוע צמיחה, חובת הדיווח עליו חייבת להיות הרבה יותר גדולה. דבר נוסף שהוא לא פחות חשוב הוא ממשל תאגידי, חייבים להנהיג נהלים של ממשל תאגידי"
