חיים ישראל: "המשבר באירופה דוחה את כניסת הזרים לישראל בעוד כמה חודשים"
"המשברים הנוכחיים בעולם הולכים לדחות את כניסת הזרים האקטיביים לישראל", כך אמר היום חיים ישראל, ראש מחלקת המחקר מריל לינץ' בישראל, בכנס CFO, פורום מנהלי כספיים ראשיים, המתקיים זה השנה השישית.
ישראל שהשתתף בפאנל יחד עם אורי ליכט, ראש מחלקת המחקר, אי.בי.אי. בית השקעות, אורי הרשקוביץ, שותף מנהל בספרה גלובל הלת'קר ואביבית מנה-קליל, מנכ"ל משותף אופנהיימר, סקר בעיקר את השפעות הזרים על המסחר בבורסה בתל אביב ואת השפעות המעבר למדד המדינות המפותחות של MSCI.
"תוציאו את שלושת ימי המסחר בהם ישראל שודרגה במדדי MSCI מהלקסיקון. מחזור המסחר היה גבוה מאוד ואפילו קרנות אקטיביות העוקבות אחר השווקים המתעוררים ניצלו אותו כדי לצאת מהשוק ע"י דחיפת סחורה לקרנות הפסיביות", אמר ישראל בכנס המתקיים במלון הנסיכה באילת.
עם זאת, במריל לינץ' הופתעו מכך שרוב הכסף נכנס פיזית לישראל ולא הושקע במניות הדואליות בוול סטריט. "ההסבר של הגופים היה שבארה"ב הם לא הצליחו לרכוש באותו היקף, לא הייתה מספיק נזילות כמו בישראל, באותן מניות. דבר מעניין נוסף הוא שאותן קרנות שקנו ומכרו היו חייבות לעבור דרך הבורסה, מה שגם הגדיל את המסחר".
בסיכום ימי המסחר הפעילים נכנס לישראל נטו של 3.3 מיליארד דולר, הרוב לטבע והיתר לכיל, בזק ושני הבנקים הגדולים ? לאומי ופועלים. כלומר כ-75% מהמסחר היה ב-5 המניות העיקריות.
מה הולך לקרות מעכשיו? "יש מספר תרחישים שרובם הגדול לא טובים", אומר ישראל. "אותם משקיעים שבפרוטופוליו שלהם יש את חלק ממדינות ה-PIIGS (פורטוגל, אירלנד, איטליה, יוון וספרד) צריכים עכשיו להשקיע בישראל. אנחנו חשבנו שעד אוקטובר ספטמבר הקרנות האקטיביות (העוקבות אחרי השווקים המתפתחים) יתחילו לכסות את ישראל, כלומר להשקיע בה, עכשיו אומרים לנו - לא עכשיו".
חיים מסביר, כי הסיבה היא שכעת הם מתעסקים עם משברים באירופה ובמקביל נאלצים להתכונן לתרחישים של משברים עתידיים, בארה"ב לדוגמא, אז אין להם את הזמן להתעסק עם מדינה קטנה התופסת להם במקסימום רק 0.3% מהתיק. כלומר, המשבר הנוכחי דוחה את התעניינות של הזרים בישראל.
"לקחנו שחקן שהיה בעבר בממוצע רבע מהמסחר בישראל ואפילו עד שליש בימי המשבר של 2008, שחקן שהיה בעל יכולות מחקר אחרות ופוזיציות שונות בשוק, והוצאנו אותו", מסביר ישראל ונותן את סקר מנהלי הקרנות של מריל לינץ' כראייה. ע"פ הסקר, הבוחן השקעות של מעל 2 טריליון דולר, ישראל נמצאת מתחילת השנה במשקל חסר. בתחילת חודש מאי ישראל הייתה 20% מתוך המשקל שלה במדד (3%) ? קרי, רק 0.6% מהתיק.
איך נראה היום של אחרי? "הרבה יותר ריכוזי", אומר ישראל וחוזר על כך ששחקן גדול יצא מהמשחק. "השוק כרגע נותר לבנקים ולמוסדיים הגדולים בישראל. כלומר שוק ההון של ישראל הפך היום למקום הרבה יותר מרוכז. מה שגם גורם להרבה יותר תנודתיות".
במריל לינץ' בדקו מה קרה לשלוש חברות התקשורת הישראליות מאז ההכרזה על השינוי בדמי הקישוריות, מבחינת סטיית התקן. מהבדיקה עלה, כי בפרטנר וסלקום היה גידול חד בתנודתיות בעוד בבזק לא. הסיבה היא שבבזק היו הרבה מאוד זרים בעוד בחברות הסלולר לא. כלומר, התנודתיות במניות שהזרים לא פעילים בהן הרבה יותר גדולה מאשר במניות שהן לא. לכן עכשיו השוק הופך להיות הרבה פחות משוכלל והרבה יותר ריכוזי ותלוי גופים מקומיים.
אולי ליכט מ-IBI בוחר לקחת עמדה מנוגדת לזו של ישראל וטוען כי הזרים יגיעו לכאן עם הזמן והוא ממליץ לחברות להתחיל להתכונן לכך. "המעבר ל-MSCI יגרום לכך שחברות שלא יעמדו בקריטריונים ימחקו מהתיקים של הזרים ואני חושב שגם אנחנו צריכים להעניש חברות שלא יעמדו בסטנדרטים של דוחות כספיים".
ראש מחלקת המחקר באי.בי.אי מסביר, כי מצד אחד, היום דורשים מהאנליסטים להגיב לדוחות תוך מספר שעות בודדות, בעוד פעם זה היה לוקח שבוע. אך מצד שני, הדוחות היום הרבה יותר מסובכים ופחות שקופים. "הפיתרון חייב לבוא מהצד של כולנו. חייבת לבוא איזה וועדה שתתן את הדעת לנושא - איך מקלים את העבודה על האנליסטים".
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.
גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
