המפתח להצלחה
ראינו את האויב והוא בתוכנו (פוגו)
בקורסים שאותם אני מעביר אני נוהג לשאול את השאלה הזאת. והתשובות מגוונות : החל ממזל דרך כסף וכלה בידע. אני חייב להודות שכל התשובות נכונות ולכל תשובה משקל אחר. אלא שאם ננסה למקד את התשובה למשהו שאפשר לצקת לתוכו תוכן פרקטי, נגיע למסקנה הלא מפתיעה ולפיה כדי להצליח לאורך זמן דרושה שיטה. שיטת עבודה וכללי עבודה. וכאן נשאלת השאלה מהי שיטת עבודה. השיטה בה אני דוגל נחלקת, כמו כל דבר בצה"ל, לשלושה חלקים. כל פעולה שנעשית, בין אם מדובר בפעולת קנייה או מכירה, מתבססת על אותם שלושה ממדים. וכל כישלון, נובע למעשה מחולשה באחד משלושה רבדים אלו.
המימד הפיננסי
באיזשהו שלב תמיד עולה השאלה מהו הסכום המינימאלי לו אנו זקוקים כדי להתחיל ולסחור בניירות ערך. במרבית המקרים, אדם החש כי אין בכיסו את הסכום המינימאלי, יבצע את הטעות הקלאסית ויפנה בראשית דרכו לאפיקים ממונפים כגון אופציות ומט"ח. אין טעות גדולה מזו שכן אורך חייב הממוצע של סוחר חסר ניסיון בשווקים הללו מסתכם בחודשים בודדים אם בכלל. לעניות דעתי, גודל ההון אינו כה חשוב. אלו הן הבחירות שנעשה שתקבלנה את המשקל המכריע. סדרה של בחירות טובות תסייע להגדיל את הוננו העצמי במהירות לעומת בחירות מוטעות שתכווצנה במהירות הון עצמי גדול.
ישנן דרכים רבות לנהל הון עצמי. הבסיסית והפשוטה ביותר גורסת ששומה עלינו לחלק את הוננו העצמי ל-10 מנות שוות (בין 10-15) ובכל עסקה לא לסכן לעולם יותר ממנה בודדת. אם ברשותך סכום של 100,000 ש"ח, נניח, עליך לחלקו ל-10 מנות שוות. כל מנה בת 10,000 שקלים. ואף נכס לא יירכש בסכום העולה על מנה בודדת. חלוקה זו בצרוף מרכיבים נוספים אותם אסביר בהמשך, ימנעו מצבים מביכים ומיותרים כגון פשיטות רגל , קריסות, הפסדים מהם אין דרך חזרה וכיוצא בצרות מסוג זה.
מימד הידע
המשקיע הנפוץ הוא חיה מוזרה. ברור לו שכדי לעבוד כלכלכן במשרה מלאה עליו ללמוד שנים מספר, לפחות לתואר ראשון. רפואה תגזול שבע שנים מחייך ואדריכלות עוד אי אילו פרקי זמן ארוכים. ומיד עם סיום הלימודים אינך מוגדר כבעל מקצוע. יעברו שנים עד שתגבש זהות מקצועית ותשתלב בתחום במעמד אליו אתה שואף. זה מובן מאליו. מה שתמוה הוא שההתייחסות למסחר בניירות ערך, ואולי משום שמדובר בתחום שאינו נלמד באקדמיה, הוא שאין כאן מה ללמוד. מקסימום חודשיים שלושה (ואצל השרלטנים מדובר בשני מפגשים) ואת שאר חייך תבלה ברביצה בחוף פרטי בקריביים. האמת היא שחלק מהעוסקים בתחום מבטיחים זאת לתלמידים שלהם. גבירותיי ורבותי היקרים, מסחר בניירות ערך הוא תחום הדורש לימוד ארוך טווח. הדרך, מתחילה באחד ממגוון הקורסים המוצעים. הם טובים ומספקים קרש קפיצה ובסיס טוב להתחלה. אבל אל תהיו נאיביים.
מרבית המשקיעים מגיעים למסחר בניירות ערך עם ידע שאינו מתאים או רלוונטי. מרביתם, לצערי, עסוקים באיסוף כפייתי של פיסות מידע המצורפות לכלל חליפה מלאת חורים ופרומת תפרים. הידע שמשמש למסחר בניירות ערך חייב להיות רלוונטי ומזוקק.
לפני כל ביצוע פעולה, כתהליך שיחזור על עצמו בעקביות, נבדוק ונאסוף חמישה פריטי מידע. חמשת פריטי המידע אלה יסייעו לנו לקבל החלטה חד משמעית וברורה על טיבו של הנכס, על הפוטנציאל הגלום במסחר בו, על רמת הסיכון שהוא מציע, על העיתוי ועל ניהול הפוזיציה.
1. הנכס יהיה קל ופשוט לניתוח - שיטת הניתוח הטכני אינה נותנת פיתרון ומענה לכל נכס ונכס. ישנם נכסים אפשר לנתח וישנם כאלה שלא. עלינו לזכור שעוצמתה של השיטה ביכולת שלנו לנתח את הנכס באובייקטיביות ולהתייחס אך ורק לעובדות כפי שהן מוצגות על גבי הגרף. פרשנויות אישיות תחושות בטן ושאר מרעין בישין נותרים מחוץ לתחום. על המניה להיות קלה פשוטה לניתוח, התנהגותה חייבת להיות חד משמעית ושאינה פתוחה לפירושים, ומובהקת כאשר הכוונה היא שהתנהגותה עמדה במבחן הזמן ומאפשרות להסיק מסקנות
2. פוטנציאל רווח - לפני כל ביצוע פעולה עלינו לחשב מה פוטנציאל הרווח המינימאלי הגלום בהשקעה. מרבית המשקיעים אינם נותנים דעתם לכך. רכישת מניה מתבצעת ללא כל הבנה מינימאלית מה פוטנציאל הרווח הגלום בהשקעה זו. ישנן דרכים רבות לחישוב פוטנציאל רווח מינימאלי על בסיס ניתוח טכני.
3. סיכון - מזה שנים לא מעטות אני רוכב על אופנוע. האם אופנוע הוא כלי מסוכן? רבים יגידו לך שכן. אתה תשובה תקבל לגבי אקדח וכמובן לגבי שוק המניות. אבל התשובה, לפחות בעיני שונה. מסוכן הוא זה שמשתמש. ראיתי רוכבי אופנוע מתים בשיבה טובה ואחרים, מבזבזים את שנות חייהם בדהירה מטורפת ובהשכבות פרועות בירידות מערד לכיוון ים המלח. רמת הסיכון, כמו בכל תחום אחר בחיים היא עניין נשלט. וגם במסחר בניירות ערך ביכולתנו לשלוט בסיכון על ידי קביעת סף מקסימאלי להפסד אותו אנו מוכנים לספוג. מדובר בהוראה שנקראת בשפה המקצועית Stop loss. מטרתה של הוראה זו להגביל את ההפסד. הוראה זו אינה חייבת להיות ממוחשבת והיא יכולה להינתן בזמן אמת. ולא, אין צורך לשבת מול המחשב.
כדי להיות משקיע רווחי לאורך זמן עלינו לסנן עסקאות. מדובר בסוג של קטיף דובדבנים. עלינו, לפני על ביצוע עסקה לוודא שיחס הסיכוי סיכון אינו נופל מ-3:1. כלומר, על פוטנציאל הרווח המינימאלי להיות גבוה לפחות פי שלושה מגובה ההפסד המקסימאלי. חישוב זה מתבצע טרם פתיחת העסקה. לדוגמה, אם מניה מסוימת מציעה פוטנציאל רווח מינימאלי של 45%, אי ההפסד המקסימאלי שנוכל לספוג לא יעלה על 15%.
וכאן עולה השאלה לגבי אחוזי ההצלחה. מהם אחוזי ההצלחה הנדרשים כדי להיות משקיע רווחי לאורך זמן. שאלה זו זוכה מייד לתשובות שרובן נעות בין 51% - 100%. אלא שאף מספר בטווח זה אינו נכון. השאלה אינה כמה אתה רוצה אלא לכמה אתה זקוק. ואם נכלול במשוואה את יחס הסיכוי סיכון נין מיד שגם באחוזי הצלחה הנמוכים מ-35% אנו עדיין רווחיים. בחירת עסקאות לפי יחס הסיכוי סיכון המוצע כאן, מוציא מן המשוואה את הצורך באחוזי הצלחה גבוהים ובלתי אפשריים, מנטרל סיכון ומוביל לקבלת החלטות רגועה קרה ורציונאלית.
4. תזמון - כמו הרבה דברים אחרים בחיים ההצלחה נקבעת גם לפי העיתוי. כאן נכנס מרכיב הסבלנות. ההמתנה לנקודת הפעולה הנכונה דורשת סבלנות ברזל.
5. ניהול הפוזיציה - טרם ביצוע פעולה עליך להגדיר היטב את פרק הזמן שלאורכו אתה סוחר, את המיקום של הוראות הסטופ שמטרתה להגן מפני הפסד ולמנוע שחיקה מיותרת של ההון העצמי ואת הכלים שבהם תשמש כדי לחסל את העסקה כאשר מצטבר רווח.
רק איסוף שיטתי וממוקד של חמשת פריטי המידע הללו טרם פתיחת העסקה, יעלה מהותית את הסבירות להצלחה וימקם אותך באזור בו סיכוייך להצליח במסחר בניירות ערך לאורך זמן יהיה גבוה.
המימד המנטאלי
אולי הנושא שמדובר בו הכי פחות אך הוא החשוב מכולם. התכנון, הניתוח והבדיקות הן אבני היסוד של תהליך קבלת ההחלטות. אך ללא יכולת להוציא את הדברים לפועל, ללא יכולת לעמוד מאחורי ההחלטות ולקחת עליהן אחריות, שום תוכנית מסחר לא תצלח. החוסן המנטאלי הנבנה לאורך שנים הוא לחם חוקו של כל איש מקצוע ברמה גבוהה. משקיע מקצועי, כמו כל בעל מקצוע, חייב להיות אדם סבלני, בעל יכולת לדחות סיפוקים ולשלוט בדחפים.

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות
רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות
בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.
הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים
הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.
המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק.
- בנק אש יוצא לדרך: הבנק הדיגיטלי החדש ייחשף מחר רשמית; איפה הוא צפוי להוות תחרות לבנקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד. הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד.

מנכ"ל משרד התקשורת: "95% ממשקי הבית בישראל כבר נגישים לסיבים אופטיים"
בשיחה עם ביזפורטל, אלעד מקדסי מציין כי ההשקעה האדירה בתשתיות, כ-10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות - היא שאפשרה את ההישג, ומבהיר: "הביקוש למידע יגדל פי ארבע עד 2030, ואנחנו נערכים לסגור את רשתות הנחושת ולעבור לעידן הסיבים במלואו"
במסגרת ועידת התשתיות של ביזפורטל, שוחחנו עם מנכ"ל משרד התקשורת, אלעד מקדסי, על המעמד של עולם התקשורת כתשתית לאומית קריטית ועל האתגרים שמחכים לנו בשנים הקרובות. מקדסי הציג תמונת מצב די מרשימה: שאמר כי כבר כיום, 95% ממשקי הבית בישראל נגישים לסיבים אופטיים - נתון חריג גם בהשוואה עולמית, ואת זה הוא מסביר הודות להשקעות עתק של כ-10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות.
לדבריו, המשמעות רחבה הרבה יותר מאינטרנט מהיר בבית: תקשורת מתקדמת היא הבסיס לכלכלה מודרנית, החל מעבודה מרחוק ועד לצמצום פערים בין מרכז לפריפריה. מקדסי הזהיר כי עד שנת 2030 יזנק הביקוש למידע פי ארבע, ולכן נדרש להיערכות מיידית - לרבות סגירה הדרגתית של רשתות הנחושת הישנות ומעבר מלא לעידן הסיבים.
בשיחה שקיימנו הוא התייחס גם לתפקיד הקריטי של תקשורת בשעת חירום, להסרת חסמים בתחום חוות השרתים, למעמדה של ישראל כצומת תעבורת נתונים בינלאומית, וגם לסוגיות בוערות כמו ההפרדה המבנית בבזק וצפיפות אנטנות הסלולר.
איך אתה רואה את התקשורת כתשתית לאומית, ועד כמה היא קריטית בעיני הממשלה?
"בלי תקשורת אין משק מתקדם. זה לא רק שירותי גלישה – אלא היכולת לעבוד מהבית, לצמצם פערים בין מרכז לפריפריה, ולהבטיח צמיחה במשק מודרני. גם בהיבט הביטחוני מדובר בתשתית קריטית: מערכות מתקדמות רבות, שנראות במבט ראשון ביטחוניות בלבד, מבוססות בפועל על רשתות תקשורת. בשנתיים האחרונות ההיבט החירומי היה במוקד העבודה שלנו, ואנחנו פועלים כל הזמן מול גורמי הביטחון כדי להבטיח יציבות ועמידות של המערכות".
באילו הישגים מרכזיים אתה גאה, ומה עוד דורש שיפור?
"אני מחלק את זה לשני עולמות – תקשורת נייחת וניידת. בעולם הנייח, ההישג הגדול הוא פריסת הסיבים: כבר היום 95% ממשקי הבית נגישים לסיבים, וזה נתון חריג גם בקנה מידה עולמי. מדובר בהשקעות עתק של כ־10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות. המטרה הבאה היא לא רק להסתפק בפריסת סיב אחד לכל בית, אלא להבטיח תחרות וריבוי תשתיות. לכן הפחתנו משמעותית את מחירי הגישה לתעלות, ואנחנו מקדמים מתווה לסגירת רשתות הנחושת – צעד שדוחף את כל השוק לעבור במהירות לעידן הסיבים".
מה התחזית שלכם לביקוש למידע בשנים הקרובות?