המפתח להצלחה
ראינו את האויב והוא בתוכנו (פוגו)
בקורסים שאותם אני מעביר אני נוהג לשאול את השאלה הזאת. והתשובות מגוונות : החל ממזל דרך כסף וכלה בידע. אני חייב להודות שכל התשובות נכונות ולכל תשובה משקל אחר. אלא שאם ננסה למקד את התשובה למשהו שאפשר לצקת לתוכו תוכן פרקטי, נגיע למסקנה הלא מפתיעה ולפיה כדי להצליח לאורך זמן דרושה שיטה. שיטת עבודה וכללי עבודה. וכאן נשאלת השאלה מהי שיטת עבודה. השיטה בה אני דוגל נחלקת, כמו כל דבר בצה"ל, לשלושה חלקים. כל פעולה שנעשית, בין אם מדובר בפעולת קנייה או מכירה, מתבססת על אותם שלושה ממדים. וכל כישלון, נובע למעשה מחולשה באחד משלושה רבדים אלו.
המימד הפיננסי
באיזשהו שלב תמיד עולה השאלה מהו הסכום המינימאלי לו אנו זקוקים כדי להתחיל ולסחור בניירות ערך. במרבית המקרים, אדם החש כי אין בכיסו את הסכום המינימאלי, יבצע את הטעות הקלאסית ויפנה בראשית דרכו לאפיקים ממונפים כגון אופציות ומט"ח. אין טעות גדולה מזו שכן אורך חייב הממוצע של סוחר חסר ניסיון בשווקים הללו מסתכם בחודשים בודדים אם בכלל. לעניות דעתי, גודל ההון אינו כה חשוב. אלו הן הבחירות שנעשה שתקבלנה את המשקל המכריע. סדרה של בחירות טובות תסייע להגדיל את הוננו העצמי במהירות לעומת בחירות מוטעות שתכווצנה במהירות הון עצמי גדול.
ישנן דרכים רבות לנהל הון עצמי. הבסיסית והפשוטה ביותר גורסת ששומה עלינו לחלק את הוננו העצמי ל-10 מנות שוות (בין 10-15) ובכל עסקה לא לסכן לעולם יותר ממנה בודדת. אם ברשותך סכום של 100,000 ש"ח, נניח, עליך לחלקו ל-10 מנות שוות. כל מנה בת 10,000 שקלים. ואף נכס לא יירכש בסכום העולה על מנה בודדת. חלוקה זו בצרוף מרכיבים נוספים אותם אסביר בהמשך, ימנעו מצבים מביכים ומיותרים כגון פשיטות רגל , קריסות, הפסדים מהם אין דרך חזרה וכיוצא בצרות מסוג זה.
מימד הידע
המשקיע הנפוץ הוא חיה מוזרה. ברור לו שכדי לעבוד כלכלכן במשרה מלאה עליו ללמוד שנים מספר, לפחות לתואר ראשון. רפואה תגזול שבע שנים מחייך ואדריכלות עוד אי אילו פרקי זמן ארוכים. ומיד עם סיום הלימודים אינך מוגדר כבעל מקצוע. יעברו שנים עד שתגבש זהות מקצועית ותשתלב בתחום במעמד אליו אתה שואף. זה מובן מאליו. מה שתמוה הוא שההתייחסות למסחר בניירות ערך, ואולי משום שמדובר בתחום שאינו נלמד באקדמיה, הוא שאין כאן מה ללמוד. מקסימום חודשיים שלושה (ואצל השרלטנים מדובר בשני מפגשים) ואת שאר חייך תבלה ברביצה בחוף פרטי בקריביים. האמת היא שחלק מהעוסקים בתחום מבטיחים זאת לתלמידים שלהם. גבירותיי ורבותי היקרים, מסחר בניירות ערך הוא תחום הדורש לימוד ארוך טווח. הדרך, מתחילה באחד ממגוון הקורסים המוצעים. הם טובים ומספקים קרש קפיצה ובסיס טוב להתחלה. אבל אל תהיו נאיביים.
מרבית המשקיעים מגיעים למסחר בניירות ערך עם ידע שאינו מתאים או רלוונטי. מרביתם, לצערי, עסוקים באיסוף כפייתי של פיסות מידע המצורפות לכלל חליפה מלאת חורים ופרומת תפרים. הידע שמשמש למסחר בניירות ערך חייב להיות רלוונטי ומזוקק.
לפני כל ביצוע פעולה, כתהליך שיחזור על עצמו בעקביות, נבדוק ונאסוף חמישה פריטי מידע. חמשת פריטי המידע אלה יסייעו לנו לקבל החלטה חד משמעית וברורה על טיבו של הנכס, על הפוטנציאל הגלום במסחר בו, על רמת הסיכון שהוא מציע, על העיתוי ועל ניהול הפוזיציה.
1. הנכס יהיה קל ופשוט לניתוח - שיטת הניתוח הטכני אינה נותנת פיתרון ומענה לכל נכס ונכס. ישנם נכסים אפשר לנתח וישנם כאלה שלא. עלינו לזכור שעוצמתה של השיטה ביכולת שלנו לנתח את הנכס באובייקטיביות ולהתייחס אך ורק לעובדות כפי שהן מוצגות על גבי הגרף. פרשנויות אישיות תחושות בטן ושאר מרעין בישין נותרים מחוץ לתחום. על המניה להיות קלה פשוטה לניתוח, התנהגותה חייבת להיות חד משמעית ושאינה פתוחה לפירושים, ומובהקת כאשר הכוונה היא שהתנהגותה עמדה במבחן הזמן ומאפשרות להסיק מסקנות
2. פוטנציאל רווח - לפני כל ביצוע פעולה עלינו לחשב מה פוטנציאל הרווח המינימאלי הגלום בהשקעה. מרבית המשקיעים אינם נותנים דעתם לכך. רכישת מניה מתבצעת ללא כל הבנה מינימאלית מה פוטנציאל הרווח הגלום בהשקעה זו. ישנן דרכים רבות לחישוב פוטנציאל רווח מינימאלי על בסיס ניתוח טכני.
3. סיכון - מזה שנים לא מעטות אני רוכב על אופנוע. האם אופנוע הוא כלי מסוכן? רבים יגידו לך שכן. אתה תשובה תקבל לגבי אקדח וכמובן לגבי שוק המניות. אבל התשובה, לפחות בעיני שונה. מסוכן הוא זה שמשתמש. ראיתי רוכבי אופנוע מתים בשיבה טובה ואחרים, מבזבזים את שנות חייהם בדהירה מטורפת ובהשכבות פרועות בירידות מערד לכיוון ים המלח. רמת הסיכון, כמו בכל תחום אחר בחיים היא עניין נשלט. וגם במסחר בניירות ערך ביכולתנו לשלוט בסיכון על ידי קביעת סף מקסימאלי להפסד אותו אנו מוכנים לספוג. מדובר בהוראה שנקראת בשפה המקצועית Stop loss. מטרתה של הוראה זו להגביל את ההפסד. הוראה זו אינה חייבת להיות ממוחשבת והיא יכולה להינתן בזמן אמת. ולא, אין צורך לשבת מול המחשב.
כדי להיות משקיע רווחי לאורך זמן עלינו לסנן עסקאות. מדובר בסוג של קטיף דובדבנים. עלינו, לפני על ביצוע עסקה לוודא שיחס הסיכוי סיכון אינו נופל מ-3:1. כלומר, על פוטנציאל הרווח המינימאלי להיות גבוה לפחות פי שלושה מגובה ההפסד המקסימאלי. חישוב זה מתבצע טרם פתיחת העסקה. לדוגמה, אם מניה מסוימת מציעה פוטנציאל רווח מינימאלי של 45%, אי ההפסד המקסימאלי שנוכל לספוג לא יעלה על 15%.
וכאן עולה השאלה לגבי אחוזי ההצלחה. מהם אחוזי ההצלחה הנדרשים כדי להיות משקיע רווחי לאורך זמן. שאלה זו זוכה מייד לתשובות שרובן נעות בין 51% - 100%. אלא שאף מספר בטווח זה אינו נכון. השאלה אינה כמה אתה רוצה אלא לכמה אתה זקוק. ואם נכלול במשוואה את יחס הסיכוי סיכון נין מיד שגם באחוזי הצלחה הנמוכים מ-35% אנו עדיין רווחיים. בחירת עסקאות לפי יחס הסיכוי סיכון המוצע כאן, מוציא מן המשוואה את הצורך באחוזי הצלחה גבוהים ובלתי אפשריים, מנטרל סיכון ומוביל לקבלת החלטות רגועה קרה ורציונאלית.
4. תזמון - כמו הרבה דברים אחרים בחיים ההצלחה נקבעת גם לפי העיתוי. כאן נכנס מרכיב הסבלנות. ההמתנה לנקודת הפעולה הנכונה דורשת סבלנות ברזל.
5. ניהול הפוזיציה - טרם ביצוע פעולה עליך להגדיר היטב את פרק הזמן שלאורכו אתה סוחר, את המיקום של הוראות הסטופ שמטרתה להגן מפני הפסד ולמנוע שחיקה מיותרת של ההון העצמי ואת הכלים שבהם תשמש כדי לחסל את העסקה כאשר מצטבר רווח.
רק איסוף שיטתי וממוקד של חמשת פריטי המידע הללו טרם פתיחת העסקה, יעלה מהותית את הסבירות להצלחה וימקם אותך באזור בו סיכוייך להצליח במסחר בניירות ערך לאורך זמן יהיה גבוה.
המימד המנטאלי
אולי הנושא שמדובר בו הכי פחות אך הוא החשוב מכולם. התכנון, הניתוח והבדיקות הן אבני היסוד של תהליך קבלת ההחלטות. אך ללא יכולת להוציא את הדברים לפועל, ללא יכולת לעמוד מאחורי ההחלטות ולקחת עליהן אחריות, שום תוכנית מסחר לא תצלח. החוסן המנטאלי הנבנה לאורך שנים הוא לחם חוקו של כל איש מקצוע ברמה גבוהה. משקיע מקצועי, כמו כל בעל מקצוע, חייב להיות אדם סבלני, בעל יכולת לדחות סיפוקים ולשלוט בדחפים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
