המפתח להצלחה
ראינו את האויב והוא בתוכנו (פוגו)
בקורסים שאותם אני מעביר אני נוהג לשאול את השאלה הזאת. והתשובות מגוונות : החל ממזל דרך כסף וכלה בידע. אני חייב להודות שכל התשובות נכונות ולכל תשובה משקל אחר. אלא שאם ננסה למקד את התשובה למשהו שאפשר לצקת לתוכו תוכן פרקטי, נגיע למסקנה הלא מפתיעה ולפיה כדי להצליח לאורך זמן דרושה שיטה. שיטת עבודה וכללי עבודה. וכאן נשאלת השאלה מהי שיטת עבודה. השיטה בה אני דוגל נחלקת, כמו כל דבר בצה"ל, לשלושה חלקים. כל פעולה שנעשית, בין אם מדובר בפעולת קנייה או מכירה, מתבססת על אותם שלושה ממדים. וכל כישלון, נובע למעשה מחולשה באחד משלושה רבדים אלו.
המימד הפיננסי
באיזשהו שלב תמיד עולה השאלה מהו הסכום המינימאלי לו אנו זקוקים כדי להתחיל ולסחור בניירות ערך. במרבית המקרים, אדם החש כי אין בכיסו את הסכום המינימאלי, יבצע את הטעות הקלאסית ויפנה בראשית דרכו לאפיקים ממונפים כגון אופציות ומט"ח. אין טעות גדולה מזו שכן אורך חייב הממוצע של סוחר חסר ניסיון בשווקים הללו מסתכם בחודשים בודדים אם בכלל. לעניות דעתי, גודל ההון אינו כה חשוב. אלו הן הבחירות שנעשה שתקבלנה את המשקל המכריע. סדרה של בחירות טובות תסייע להגדיל את הוננו העצמי במהירות לעומת בחירות מוטעות שתכווצנה במהירות הון עצמי גדול.
ישנן דרכים רבות לנהל הון עצמי. הבסיסית והפשוטה ביותר גורסת ששומה עלינו לחלק את הוננו העצמי ל-10 מנות שוות (בין 10-15) ובכל עסקה לא לסכן לעולם יותר ממנה בודדת. אם ברשותך סכום של 100,000 ש"ח, נניח, עליך לחלקו ל-10 מנות שוות. כל מנה בת 10,000 שקלים. ואף נכס לא יירכש בסכום העולה על מנה בודדת. חלוקה זו בצרוף מרכיבים נוספים אותם אסביר בהמשך, ימנעו מצבים מביכים ומיותרים כגון פשיטות רגל , קריסות, הפסדים מהם אין דרך חזרה וכיוצא בצרות מסוג זה.
מימד הידע
המשקיע הנפוץ הוא חיה מוזרה. ברור לו שכדי לעבוד כלכלכן במשרה מלאה עליו ללמוד שנים מספר, לפחות לתואר ראשון. רפואה תגזול שבע שנים מחייך ואדריכלות עוד אי אילו פרקי זמן ארוכים. ומיד עם סיום הלימודים אינך מוגדר כבעל מקצוע. יעברו שנים עד שתגבש זהות מקצועית ותשתלב בתחום במעמד אליו אתה שואף. זה מובן מאליו. מה שתמוה הוא שההתייחסות למסחר בניירות ערך, ואולי משום שמדובר בתחום שאינו נלמד באקדמיה, הוא שאין כאן מה ללמוד. מקסימום חודשיים שלושה (ואצל השרלטנים מדובר בשני מפגשים) ואת שאר חייך תבלה ברביצה בחוף פרטי בקריביים. האמת היא שחלק מהעוסקים בתחום מבטיחים זאת לתלמידים שלהם. גבירותיי ורבותי היקרים, מסחר בניירות ערך הוא תחום הדורש לימוד ארוך טווח. הדרך, מתחילה באחד ממגוון הקורסים המוצעים. הם טובים ומספקים קרש קפיצה ובסיס טוב להתחלה. אבל אל תהיו נאיביים.
מרבית המשקיעים מגיעים למסחר בניירות ערך עם ידע שאינו מתאים או רלוונטי. מרביתם, לצערי, עסוקים באיסוף כפייתי של פיסות מידע המצורפות לכלל חליפה מלאת חורים ופרומת תפרים. הידע שמשמש למסחר בניירות ערך חייב להיות רלוונטי ומזוקק.
לפני כל ביצוע פעולה, כתהליך שיחזור על עצמו בעקביות, נבדוק ונאסוף חמישה פריטי מידע. חמשת פריטי המידע אלה יסייעו לנו לקבל החלטה חד משמעית וברורה על טיבו של הנכס, על הפוטנציאל הגלום במסחר בו, על רמת הסיכון שהוא מציע, על העיתוי ועל ניהול הפוזיציה.
1. הנכס יהיה קל ופשוט לניתוח - שיטת הניתוח הטכני אינה נותנת פיתרון ומענה לכל נכס ונכס. ישנם נכסים אפשר לנתח וישנם כאלה שלא. עלינו לזכור שעוצמתה של השיטה ביכולת שלנו לנתח את הנכס באובייקטיביות ולהתייחס אך ורק לעובדות כפי שהן מוצגות על גבי הגרף. פרשנויות אישיות תחושות בטן ושאר מרעין בישין נותרים מחוץ לתחום. על המניה להיות קלה פשוטה לניתוח, התנהגותה חייבת להיות חד משמעית ושאינה פתוחה לפירושים, ומובהקת כאשר הכוונה היא שהתנהגותה עמדה במבחן הזמן ומאפשרות להסיק מסקנות
2. פוטנציאל רווח - לפני כל ביצוע פעולה עלינו לחשב מה פוטנציאל הרווח המינימאלי הגלום בהשקעה. מרבית המשקיעים אינם נותנים דעתם לכך. רכישת מניה מתבצעת ללא כל הבנה מינימאלית מה פוטנציאל הרווח הגלום בהשקעה זו. ישנן דרכים רבות לחישוב פוטנציאל רווח מינימאלי על בסיס ניתוח טכני.
3. סיכון - מזה שנים לא מעטות אני רוכב על אופנוע. האם אופנוע הוא כלי מסוכן? רבים יגידו לך שכן. אתה תשובה תקבל לגבי אקדח וכמובן לגבי שוק המניות. אבל התשובה, לפחות בעיני שונה. מסוכן הוא זה שמשתמש. ראיתי רוכבי אופנוע מתים בשיבה טובה ואחרים, מבזבזים את שנות חייהם בדהירה מטורפת ובהשכבות פרועות בירידות מערד לכיוון ים המלח. רמת הסיכון, כמו בכל תחום אחר בחיים היא עניין נשלט. וגם במסחר בניירות ערך ביכולתנו לשלוט בסיכון על ידי קביעת סף מקסימאלי להפסד אותו אנו מוכנים לספוג. מדובר בהוראה שנקראת בשפה המקצועית Stop loss. מטרתה של הוראה זו להגביל את ההפסד. הוראה זו אינה חייבת להיות ממוחשבת והיא יכולה להינתן בזמן אמת. ולא, אין צורך לשבת מול המחשב.
כדי להיות משקיע רווחי לאורך זמן עלינו לסנן עסקאות. מדובר בסוג של קטיף דובדבנים. עלינו, לפני על ביצוע עסקה לוודא שיחס הסיכוי סיכון אינו נופל מ-3:1. כלומר, על פוטנציאל הרווח המינימאלי להיות גבוה לפחות פי שלושה מגובה ההפסד המקסימאלי. חישוב זה מתבצע טרם פתיחת העסקה. לדוגמה, אם מניה מסוימת מציעה פוטנציאל רווח מינימאלי של 45%, אי ההפסד המקסימאלי שנוכל לספוג לא יעלה על 15%.
וכאן עולה השאלה לגבי אחוזי ההצלחה. מהם אחוזי ההצלחה הנדרשים כדי להיות משקיע רווחי לאורך זמן. שאלה זו זוכה מייד לתשובות שרובן נעות בין 51% - 100%. אלא שאף מספר בטווח זה אינו נכון. השאלה אינה כמה אתה רוצה אלא לכמה אתה זקוק. ואם נכלול במשוואה את יחס הסיכוי סיכון נין מיד שגם באחוזי הצלחה הנמוכים מ-35% אנו עדיין רווחיים. בחירת עסקאות לפי יחס הסיכוי סיכון המוצע כאן, מוציא מן המשוואה את הצורך באחוזי הצלחה גבוהים ובלתי אפשריים, מנטרל סיכון ומוביל לקבלת החלטות רגועה קרה ורציונאלית.
4. תזמון - כמו הרבה דברים אחרים בחיים ההצלחה נקבעת גם לפי העיתוי. כאן נכנס מרכיב הסבלנות. ההמתנה לנקודת הפעולה הנכונה דורשת סבלנות ברזל.
5. ניהול הפוזיציה - טרם ביצוע פעולה עליך להגדיר היטב את פרק הזמן שלאורכו אתה סוחר, את המיקום של הוראות הסטופ שמטרתה להגן מפני הפסד ולמנוע שחיקה מיותרת של ההון העצמי ואת הכלים שבהם תשמש כדי לחסל את העסקה כאשר מצטבר רווח.
רק איסוף שיטתי וממוקד של חמשת פריטי המידע הללו טרם פתיחת העסקה, יעלה מהותית את הסבירות להצלחה וימקם אותך באזור בו סיכוייך להצליח במסחר בניירות ערך לאורך זמן יהיה גבוה.
המימד המנטאלי
אולי הנושא שמדובר בו הכי פחות אך הוא החשוב מכולם. התכנון, הניתוח והבדיקות הן אבני היסוד של תהליך קבלת ההחלטות. אך ללא יכולת להוציא את הדברים לפועל, ללא יכולת לעמוד מאחורי ההחלטות ולקחת עליהן אחריות, שום תוכנית מסחר לא תצלח. החוסן המנטאלי הנבנה לאורך שנים הוא לחם חוקו של כל איש מקצוע ברמה גבוהה. משקיע מקצועי, כמו כל בעל מקצוע, חייב להיות אדם סבלני, בעל יכולת לדחות סיפוקים ולשלוט בדחפים.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
