הח"כים תומכים באופנוענים: "מבצע ענתבי אינו מביא כבוד"

היום התכנסה ועדת הכלכלה של הכנסת כאשר עניינה היה העלאת תעריפי הביטוח לאופנוענים. ניתן להגיד כי רוב יושבי הוועדה קראו למפקח על הביטוח, ידין ענתבי, להיות קשוב לקריאות האופנוענים ולמצוא פתרון אחר
מאיה זיסר |

בשבועות האחרונים אופנוענים רבים ביניהם כמה אושיות מוכרות יצאו למאבק כנגד העלאת תעריפי הביטח. במסגרת המאבק יצאו האופנוענים לכבישים ועצרו את התנועה בשעות העומס, בנוסף לכך, הפיצו קמפיין אינטרנט בכיכובם של אייל קיציס, גדי סוקניק ועוד.

נציגי האופנוענים טוענים כי חברות הביטוח בעצם 'עובדות' על המפקח על הביטוח ידין ענתבי ומציגות הפסד מנופח זאת בכדי לשכנע את המפקח לייקר את התעריף המפוקח של הביטוח. לעומתם טוען ענתבי כי נבדקו הנתונים והם נמצאו אמינים. בכל מקרה, העובדה שחברות הביטוח מסרבות לבטח אופנוענים מחוץ לחובה המוטלת עליהם מראה בסופו של דבר כי מדובר בביטוח שאינו כדאי להן. כלומר, הביטוח על אופנוענים בישראל הוא בכל מקרה הפסדי.

עם זאת נראה כי ענתבי עדין מאמין שהאופנוענים בעצמם צריכים לשאת בהפסדי חברות הביטוח, ולכן הוא מבקש לייקר את תעריפי הביטוח. לעומת זאת, האופנוענים טוענים כי צריך להמשיך במצב הקיים, שבו הפסדי הפול מועמסים על מחירי הביטוח שמשלמים נהגי הרכב הארבע גלגלי. לחלופין, הם טוענים כי חברות הביטוח צריכות לספוג את ההפסד, לאור הרווחים שהן גורפות ממכירת ביטוח רכב חובה.

היום (ד') התכנסה ועדת הכנסת בהשתתפות ידין ענתבי, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, נציגי משרדי הממשלה, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מועדון האופנועים הישראלי, הפול - תאגיד המנהל של המאגר לביטוח רכב חובה, איגוד יבואני הרכב הדו-גלגלי, איגוד חברות הביטוח, לשכת סוכני הביטוח, ארגוני צרכנים וקבוצת אופנועני ישראל.

אופיר אקוניס פתח את וועדת הכלכלה הבוקר, בפנייה אל האופנוענים, "אל תתאהבו במאבק ראיתי כבר בעבר ארגונים שנהנים מהמאבק". בנוסף ביקש אקוניס שיפסיקו עם חסימות הכבישים - "אנו נמצאים במהלך משא ומתן".

במהלך הדיון הציג ענתבי, את המתווה שלו, הוא התחיל בתחילת דבריו כי אמנם מדובר בדברים פחות פופולאריים ואפשר להגדיר את הצעד הזה כפחות פופולארי, לנו ההחלטה היא מקצועית ואינה קשורה לאג'נדה מסויימת. אך חשוב להבין את העובדות כי קיימות הרבה דיסאינפורמציה קשה?.

ענתבי, הסביר כי לשיטתו, כל תשלום על פוליסת חובה לרכב כולל בחובו סיבסוד של 100 שקל בשנה על מנת לסבסד באופן צולב גירעון של 200 מיליון שקל שנוצר בתאגיד הפול המבטח את האופנועים. לדבריו, "זהו מס אופנועים שלא כולם יודעים עליו". ענתבי הציג את נתוני הסקר שנעשה ולדבריו, "לאחר שבדקנו בסקר האם הציבור מוכן לממן את הגירעון שיוצרים האופנוענים, ענו רוב הנשאלים כי אינם מסכימים לשלם את זה בפוליסה שלהם".

לדברי ענתבי, מה שברור היא העובדה שאופנוע זה דבר מסוכן והסיכויים להפגע גבוהים ביותר: הסיכוי להיהרג הוא פי 14, הסיכוי להיפצע הוא פי 16 וסיכוי של פי 27 להיות זקוק לשיקום. על פי מידת הסיכון הגבוהה טוען ענתבי כי "אם לא נקבע את המחירים לפרמיית הביטוח מחירי הביטוח על אופנועים יזנקו פי 3". לדבריו התעריפים החדשים הולכים להיות נמוכים ביחס לסיכון.

ענתבי הציג את הנתונים שעלו ממחקר שנערך במרכז המידע והמחקר של הכנסת, לקראת כינוסה של ועדת הכלכלהה, העלאה בתעריפי ביטוח חובה לאופנועים תנוע בין 1% לכ-34% (בעיקר לרוכבים צעירים), ואילו ההוזלה תהיה 1%-8% (בעיקר לרוכבים מבוגרים מעל לגיל 40). עוד עולה מהמחקר, כי שיעור השימוש באופנועים בישראל נמוך משמעותית לעומת המקובל באירופה. מספר האופנועים לאלף איש גבוה באירופה פי ארבעה מישראל.

עוד הדגיש ענתבי כי מהמחקר עולה כי כבר כיום שיעור ניכר מבעלי האופנועים אינם מבוטחים בביטוח חובה בניגוד לחוק, דבר שיוצר בעיה ביטוחית במקרה של תאונות דרכים. מנתוני המשטרה עולה כי האכיפה נגד רוכבי אופנוע ללא ביטוח חובה מסתכמת בכ-1,300 מקרים בשנה, כך שלמעשה אכיפה זו לא מהווה פתרון מספק לבעיה. על אף שיעורם הקטן יחסית של האופנועים מכלל כלי הרכב בישראל (כ-4%), מעורבותם בתאונות דרכים גבוהה.

"נעשו השוואות לעולם, הכול תלוי מה מקבלים, לא ניתן להשוות בין דברים שונים - ההשוואה לעולם היא פשוט חסרת אחריות" אומר ענתבי ומוסיף, "ב-1975 קיבלה ישראל חוק אסטרטגי - חוק כיסוי לתאונות דרכים התפיסה של הכנסת אז הוא שהכיסוי הביטוחי יהיה מאוד רחב, מדובר בחוק ביטוח חובה שלא קיים בחו"ל. ישראל היא המדינה היחידה שהעבירה את החוק הזה ולכן לא ניתן להשוות זאת למדינות העולם" ציין ענתבי.

ענתבי, דחה את טענות רוכבי האופנועים נגד התייקרות ביטוח החובה לרכב דו-גלגלי והודה כי מדובר בצעד 'לא סימפטי', כלשונו, אך הדגיש שהרפורמה לא תפגע משמעותית ברוב הנהגים הזהירים.

קריאת רוב יושבי הוועדה לענתבי: תהיה קשוב לקריאות האופנוענים ומצא פתרון אחר

נציג האופנוענים טען מנגד כי "המפקח מסתיר ממצאים ומראה לכם שמדובר בסה"כ בהעלאה של 20 שקל בחודש, מ-2001 המחירים עלו באופן מגמתי. המפקח מתעלם מזה".

חבר הכנסת שאמה טען במהלך הדיון, כי "המצב הזה והנתון הזה ראוי שישב על השולחן עם זאת אין כרגע שום תגובת מהאוצר וניתן לומר כי לא נעשה דיון רציני". עוד לדבריו, "משהו פה סימן מטרה מה שברור שאופנוע מסוכן פחות ממשאית. לדבריו, "הכנסת אמרה שלממונה יש סמכות אך הכנסת אמרה לא פעם שהיא בעד סיבסוד האופנוענים ולכן לא ברור למה הנטייה ללכת לצד השני. לא נורא אם יש ביטוחים שהם פחות רווחיים".

חבר הכנסת אפללו אמר, "השאלה האם הציבור מוכן לסבסד את הביטוח לאופנוענים אינה נכונה הרי אין הרבה אנשים שמוכנים להסכים לכך. השאלה האמיתית היא מה התועלת - האם אתה (פנייה לענתבי) מעדיף כי בעיית הפקקים תעמיק?". עוד קרא אפללו לכל היושבים, "אל תוסיפו לפקק שכבר קיים כי זה לא הגיוני". עוד זרק לאוויר אפללו, "מעניין מי סיבסד את הסקרים שנעשו? (על ידי ענתבי)".

"קיבלת סמכויות גדולות להחליט בעצמך אך אני חושב שאתה צריך לבדוק האם המדיניות ואסור לך להשתמש בהחלטות שלך לצאת כנגד המדיניות. אם המדיניות של הממשלה להעלות את הפקקים תגידו את זה באופן ברור. מה שאתה אומר היא שאין מדיניות וכל אחד עושה מה שהוא רוצה" אמר אפללו.

נחמן שי, אמר במהלך הדיון כי "המאבק הוא מאבק מכובד וראוי. החברה בנויה על סבסוד צולב אנחנו עוזרים האחד לאחר ובמידה ובכל זאת יוחלט על העלאת המחירים מדובר בפעולה בלתי ראויה". הוא פנה לענתבי ואמר "אתה מפיל על אוכלוסיה צעירה וחלשה ברובה משהו שהיא לא יכולה לעמוד בה" אמר שי.

טל שביט נציג האופנוענים טען כי, "הכול עניין של פרשנות, דיברתם על סיכונים כלי הרכב שהכי פחות מסכן את הסביבה הוא דווקא אופנוע. גורמי סיכון הן המשיאות הכבדות פי שלושים כמויות התאונות של משאיות כבדות".

לדבריו, "מי שמרוויח מעליית התעריפים הם חברות הביטוח מי שמפסיד זה כל מי שמסביב".

חברת הכנסת ברקוביץ בפנייה לענתבי אמרה, "מבצע ענתבי הזה אינו מביא לך כבוד". עוד טענה ברקוביץ, כי המצגת שהוצגה על ידו הייתה "'זילזול באינטלגנציה' שלנו". לדבריה, "השאלה בסקר שנעשה (על ידי ענתבי), הינה תשובה ברורה וחבל שהוצא על כך הכסף. היא סיימה את דבריה ואמרה "אני מקווה שלא ניתן לך לעשות זאת. מה שצריך להדאיג אותנו זה התשתיות ולא מחירי הביטוח".

נזכיר כי הרפורמה נדחתה לאמצע נובמבר, אך לא בוטלה. הרוכבים נערכים להמשך המאבק, שיכלול גם עצרת גדולה בכיכר רבין.

עם כל זאת, ענתבי ומשרד האוצר ממשיכים להחזיק בדעתם לייקר את פרמיית ביטוח החובה לכלי רכב דו גלגליים החל מאמצע נובמבר. יו"ר ועדת הכלכלה אופיר אקוניס דרש לדחות בשנה את הייקור בכדי לאפשר הקמת ועדה מיוחדת בה יהיו חברים כל הגורמים המעורבים בדבר שתציג את מסקנותיה. כעת נראה כי על פי המצב הנוכחי, מאבק הרוכבים עוד ארוך.

במידה והשינוי אכן יתקבל: עלות העמידה בפקקים צפויה להסתכם בכ-10 מיליארד שקל בשנה לעומת 8.3 מיליארד שקל כיום

על פי הערכת כלכלני חברת 'דן אנד ברדסטריט', העלאת תעריפי ביטוחי החובה לאופנועים כרוכה בעלות של מיליארד שקלים בממוצע למשק הישראלי מדי שנה. כך לדבריהם, הרפורמה המוצעת של האוצר תגרום לירידה של כ-25% במספר רוכבי הקטנועים והאופנועים, דבר שיביא לסגירה של כ-100 עסקים, ופיטורי מאות עובדים.

עלות העמידה בפקקי תנועה בכבישי ישראל נאמדת בכ-8.3 מיליארד שקל בשנה, מסבירים בדן אנד ברדסטריט, "עליית מחירי הביטוח תגרום לרוכבים רבים לעבור למכונית, מה שיגדיל את עלות העמידה בפקקים בכ-0.7-1.5 מיליארד שקל בשנה. עלות העמידה בפקקים צפויה להסתכם בכ-9-10 מיליארד שקל בשנה לעומת 8.3 מיליארד שקל כיום.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.