מדד הסיכון: ענף הכימיקלים הבטוח ביותר - ענף התיירות המסוכן ביותר

מדד הסיכון בחודש ספטמבר עלה לרמה של 6.14 לעומת ספטמבר אשתקד שעמד על 5.96, המהווה הטבה של כ-3% במדד הסיכון העסקי של חברות ועסקים במשק. "השיפור מצביע על מגמת היציאה מהמשבר בשוק הישראלי, בעיקר בענפי התעשייה והמסחר", אומרת תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת בחברת BdiCoface
מאיה זיסר |

על-פי מדד הסיכון המשולב של BdiCoface, עמד הסיכון העסקי של החברות והעסקים במשק בחודש ספטמבר על רמה של 6.14, הטבה לעומת חודש אוגוסט בו עמד מדד הסיכון על 6.35. בספטמבר אשתקד עמד מדד הסיכון העסקי במשק על 5.96.

על-פי נתוני BdiCoface כ-23.8% מהחברות והעסקים דורגו ברמות הסיכון הגבוהות והמסוכנות (דירוגי סיכון 9 ו-10), ירידה בהשוואה לחודש שעבר (24.8%). לחברות ועסקים אלה בעיות קשות בתזרים המזומנים, חשבון או חשבונות מוגבלים בבנק ישראל, דיווחים חוזרים ונשנים על שיקים חוזרים, ירידות חדות בהכנסות או ברווחיות, או מעברים חדים וקיצוניים מרווח להפסד. רמת הקשיים של חברות ועסקים אלו, על-פי הניסיון שצברו כלכלני BdiCoface, היא גבוהה באופן המאיים על המשך פעילותם בטווח של השנה עד השנתיים הקרובות.

תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת בחברת BdiCoface: "השיפור מצביע על מגמת היציאה מהמשבר בשוק הישראלי, בעיקר בענפי התעשייה והמסחר. יחד עם זאת, אנו צופים כי עד לסוף השנה מספר רב של עסקים יקלע למשבר ויהיה גידול בשיעור הנפילות של החברות. דבר זה מאפיין תקופות של יציאה מהמשבר, כאשר חברות שהגיעו לסוף המשבר במצב בעייתי לא מצליחות להתאים עצמן להיקף המלאים ומימון הון חוזר ובשל כך קורסות".

ענף תעשיית הכימיקלים מוביל גם החודש את רשימת הענפים החזקים והבטוחים, לאחר שרשם הטבה של כ-2% ביחס לחודש שעבר. סיכונו העסקי של הענף עמד החודש על 4.90. ענף תעשיית הקוסמטיקה הגיע החודש למקום השני ברשימת הענפים החזקים ביותר ורמת הסיכון בו עמדה על 5.60. למקום השלישי ברשימת הענפים החזקים והבטוחים הגיע החודש ענף תעשיית הנייר (אשר ירד מן המקום השני בו דורג בחודש שעבר) עם מדד סיכון אשר עמד על 5.63.

הענפים החזקים והבטוחים:

דירוגו העסקי של ענף תיירות ובתי המלון עלה החודש ל-7.37 (לעומת 7.10 באוגוסט) והוא דורג החודש במקום הראשון בדירוג הענפים החלשים והמסוכנים. ענף המסעדות ובתי הקפה הגיע החודש למקום השני בדרוג הענפים החלשים והמסוכנים ביותר ומדד הסיכון בו עמד על 7.36.

דירוג הענפים החלשים והמסוכנים:

ענף התקשורת בעל מוסר התשלומים הטוב ביותר ענף המסעדות והתיירות הכי גרוע

בנוסף לכך קבוצת BdiCoface מפרסמת את דו"ח מוסר התשלומים וימי האשראי, סיכום ספטמבר 2009, וממנו מסתמן כי חל שיפור קל במוסר התשלומים של חברות ועסקים במשק. מהנתונים עולה כי מספר ימי האשראי הניתנים על ידי הספקים נותר ללא שינוי בחודש ספטמבר. מן הנתונים עולה כי בחודש החולף נרשמה הטבה של יום אחד במספר ימי הפיגורים של חברות ועסקים בישראל ביחס לחודש שעבר, כך שמספר ימי הפיגורים עמד בספטמבר על 11. מספר ימי האשראי הניתנים בהסכמה על-ידי הספקים נותר ללא שינוי ביחס לאוגוסט ועמד על 91 ימים.

בכ- 21% מהענפים (6 מתוך 29 ענפים שנבדקו) נרשמה הרעה במוסר התשלומים בחודש החולף ואילו כ- 55% (16 ענפים) שיפרו את מצבם ביחס לחודש הקודם. בין הענפים בהם מספר ימי הפיגור היה נמוך במיוחד בחודש החולף הוביל ענף התקשורת עם ממוצע ימי פיגור אשר עמד החודש על 3 בלבד (ללא שינוי מהחודש הקודם).

הענף בו מוסר התשלומים היה הנמוך ביותר בחודש ספטמבר היה ענף הקרמיקה אשר עלה מהמקום השני בחודש שעבר. ממוצע ימי הפיגור בו עמד החודש על 20. במקום השני בדרוג הענפים בהם מוסר התשלומים הוא הנמוך ביותר החודש דורגו ענף המסעדות וענף התיירות עם ממוצע ימי פיגור אשר עמד החודש על 18.

הענף בו מספר ימי האשראי אשר ניתנו בפועל לחברות על-ידי הספקים הינו הנמוך ביותר היה בחודש ספטמבר, בדומה לחודש שעבר, ענף בתי התוכנה וההייטק, עם ממוצע ימי אשראי בפועל אשר עמד החודש על 77.

מוסר התשלומים בחודש האחרון בענפים נבחרים:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קיים תרחיש מרכזי לו גורמי הערכה ומודיעין אסטרטגי ברחבי העולם נותנים סבירות גבוהה למדי: פלישה סינית לטאיוואן ב-2027. נוסיף לתרחיש הזה תרחיש נוסף שגם אותו לוקחים בסבירות לא נמוכה: פוטין מנצל את ההזדמנות שארה"ב עסוקה מול סין ופולש לארצות הבלטיות או לאזור אחר במזרח אירופה. זה גם יכול לקרות ללא קשר לסין, כמובן. במידה והתרחישים הללו מתממשים מה יקרה למחירי המניות והאג"ח בארה"ב וברחבי העולם? מפולות אדירות...

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

 

דרכים לגידור הסיכון

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

איך בנק ישראל מנהל את הסיכון העתידי הזה? הבנק המרכזי שלנו ממשיך כאילו התרחיש הזה לא קיים באופק. איך אנחנו יודעים זאת? מהסתכלות בפוזיציית ההשקעות שלהם - שום דבר לא השתנה.

מה ניתן לעשות? ניתן לצמצם משמעותית את החשיפה לבורסות זרות ולהעביר את כספי הרזרבות של ישראל מהשקעות באג"ח לפקדונות בבנקים, עדיף בנקים מרכזיים.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.