אין ברירה - חייבים לעקוף את חברי הכנסת

ד"ר גלי אינגבר מהמכללה למינהל, בטור על חוק ההסדרים החדש
ד"ר גלי אינגבר |

במציאות הישראלית, אין כמעט כל אפשרות להעביר רפורמות כלכליות משמעותיות בדיון "מעמיק" בכנסת, מאחר שכל דיון מסתיים בסחבת ארוכה, בדרישות לפיצוי סקטורים שונים במשק, או בקבורה עמוקה באחת מוועדות המישנה. חוק ההסדרים הוא כמעט הפתרון היחיד שיש כיום בידי הממשלה כדי לעקוף את חברי הכנסת.

טיוטת חוק ההסדרים שהוגשה בימים האחרונים לאישור הכנסת, יחד עם הצעת תקציב המדינה לשנתיים הקרובות, עוררה מיד עם פרסומה תגובות נזעמות של כל "אבירי הדמוקרטיה" בישראל. פוליטיקאים, משפטנים, פרשנים כלכליים ונציגי עמותות חברתיות, מיהרו לתקוף מעל כל במה אפשרית את כוונת האוצר לבצע באמצעות חוק ההסדרים שורה ארוכה של רפורמות במשק ושל תיקוני חקיקה, מבלי לקיים עליהם דיון רציני בכנסת ובוועדותיה.

האמת שונה לחלוטין. כמעט כל נושא כלכלי רציני שמגיע לדיון בכנסת, הופך לזירת התגוששות בין המפלגות, למקום התקהלות של לוביסטים שבאים לייצג קבוצות אינטרסנטים ובעלי ממון, ולתחרות בין חברי הכנסת מי משיג לסקטור שלו טובות הנאה גדולות יותר בתמורה לתמיכתו בחוק.

במהלך השנים הפכו הדיונים הכלכליים בכנסת, לתהליך שבו חברי כנסת מסיעות שונות מנסים להשיג לציבור הבוחרים שלהם, טובות הנאה כלכליות בתמורה לתמיכתם ברפורמות. התוצאות לא איחרו לבוא: במקום להקצות את משאבי המדינה לנושאי חינוך, בריאות, רווחה, כבישים ובטחון פנים שמשוועים לתוספות תקציב, הוזרמו עוד ועוד כספים לישיבות ולחינוך החרדי, להתנחלויות ולכבישים ביהודה ושומרון, ולשורה ארוכה מאד של קבוצות סקטוריאליות אחרות.

חוק ההסדרים הופעל לראשונה ב-1985, כאשר ראש הממשלה דאז שמעון פרס, ושר האוצר שלו יצחק מודעי, הכינו את "התוכנית לייצוב המשק". התוכנית שבאה לבלום את האינפלציה הדוהרת שאיימה למוטט את הכלכלה הישראלית, כללה שורה של צעדים חריפים ובכללם הקפאה בו-זמנית של כל השכר במשק, של כל המחירים ושל שער הדולר. כדי לקצר את הליכי אישור התוכנית, ולמנוע דיונים מייגעים בכל התקנות והחוקים שהיה צריך לשנות או להקפיא לקראת הפעלת התוכנית, הוחלט לכלול בחוק אחד את כל התיקונים שנדרשו.

מאז ועד היום, שרי האוצר הרחיבו את מסגרת חוק ההסדרים, והם כוללים בו נושאים רבים שקשה לאוצר להעביר במהלך רגיל של דיונים בכנסת. החל מהצעות לרפורמות כלכליות, דרך ביטול או דחיית כניסתם לתוקף של חוקים שעברו בכנסת למרות התנגדות האוצר, ועד נושאים כלליים שאינם קשורים ישירות לתקציב. לדוגמא: הענקת רשיון למפעיל סלולרי נוסף במשק, מיזוג בין הטלויזיה החינוכית לבין רשות השידור, הפרטה מואצת של המעונות לבעלי מוגבלויות, או הקמת קופת חולים נוספת.

האם ישנה הצדקה להרחבה כה ניכרת בנושאים שנכללים בטיוטת חוק ההסדרים שהוגשה בימים אלה לעיונם של חברי הכנסת?

ניקח לדוגמא את נושא הקמת בית החולים הגדול שמתוכנן באשדוד. הכנסת החליטה לפני מספר שנים, למרות התנגדות האוצר, לחייב את הממשלה להקים את בית החולים. זאת בעקבות מסע לחצים כבד שהופעל על חברי הכנסת על ידי לוביסטים מקצועיים שנשכרו בידי גורמים אינטרסנטיים. חברי הכנסת, שלא רצו להרגיז בוחרים פוטנציאליים בעיר גדולה כמו אשדוד, אישרו את הקמת בית החולים, מבלי שנערך כל דיון באלטרנטיבות אחרות, ומבלי שאיש דן בשאלה האם זוהי ההוצאה העדיפה ביותר כיום במערכת הבריאות. ייתכן שמבחינת התועלת לציבור עדיף להקים את בית החולים בעיר אחרת. יתכן שבמקום הקמת בית החולים באשדוד, עדיף לשפר את מערך האישפוז בבתי החולים הקיימים. אין ספק שהדרך היחידה שנותרה בידי הממשלה לבלום את הוצאת הכספים הגדולה, עד שתיערך בדיקה כלכלית מעמיקה בנושא, היא באמצעות חוק ההסדרים שמדי שנה דוחה את יישום החלטת הכנסת.

האם התהליך שבו הממשלה עוצרת במסגרת חוק ההסדרים את הקמת בית החולים הוא דמוקרטי? בוודאי שכן! מי שמאשר את הדחיה בהקמת בית החולים הם חברי הכנסת שמצביעים בעד חוק ההסדרים. במילים פשוטות: חברי הכנסת אישרו את הקמת בית החולים מבלי שנערך על כך דיון מקצועי מעמיק, ומבלי שנבדקו כל האלטרנטיבות האחרות, ואותם חברי כנסת, מאשרים במסגרת חוק ההסדרים את דחיית הקמת בית החולים, שוב מבלי שמתקיים על כך דיון מקצועי מעמיק.

למרבה הצער, במציאות הישראלית, אין כמעט כל אפשרות להעביר רפורמות כלכליות משמעותיות בדיון "מעמיק" בכנסת, מאחר שכל דיון מסתיים בסחבת ארוכה, בדרישות לפיצוי סקטורים שונים במשק, או בקבורה עמוקה באחת מוועדות המישנה. מצד שני, חברי הכנסת מצליחים להעביר ברוב קטן ומקרי עשרות חוקים שעולים לקופת המדינה כסף רב. חוק ההסדרים הוא כמעט הפתרון היחיד שיש כיום בידי הממשלה כדי לעקוף את חברי הכנסת.

מאת: ד"ר גלי אינגבר, מומחית לחשבונאות ומימון, מרצה בבית הספר למינהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דוח דו"ח דוחות מסמכים מחשבון מספרים נתונים טבלה חשבון עמלות שורה ניהול דמי כסף חסכון פנסיה מס העלמות העלמת
צילום: Pixabay

החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל

וגם - הון שחור והעלמות מס,  שאלות ותשובות

מנדי הניג |

רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.

מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.

החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.

מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.

האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.

יפית גריאני (רמי זרנגר)יפית גריאני (רמי זרנגר)

יפית גריאני נבחרה להוביל את כאל בעיצומו של תהליך מכירה

מובילה את החברה בתקופת מעבר לבעלי בית חדשים, עם פרשת דלק שעדיין לא לגמרי נסגרה

ליאור דנקנר |

דירקטוריון חברת כרטיסי האשראי כאל מאשר היום (1 בדצמבר 2025) את מינויה של יפית גריאני לתפקיד המנכ"לית. המינוי, שייכנס לתוקף לאחר קבלת אישור בנק ישראל, מגיע בשיאו של תהליך מכירה מורכב: בנק דיסקונט מוכר את החזקותיו, 72% ממניות כאל, לקבוצת יוניון-הראל של ג'ורג' חורש בתמורה ל-3.75 עד 4 מיליארד שקל, בהתאם לעמידה ביעדי רווחיות מוגדרים בשנים 2026-2028.

גריאני (57), כיהנה בעבר כמשנה למנכ"ל ישראכרט ובתפקידי ניהול בכירים בדיסקונט, ומחליפה את לוי הלוי שכיהן כמנכ"ל מאז 2018. ועדת האיתור בחנה שבעה מועמדים בכירים, בהם רם גב מבנק הפועלים ואורי וטרמן משופרסל, ובחרה בגריאני על בסיס ניסיונה הבנקאי, ההיכרות העמוקה עם כאל והתמיכה שקיבלה ממנכ"ל דיסקונט, אורי לוין.


בין דיסקונט לבעלי הבית החדשים

המינוי ממקם את גריאני בדיוק על קו התפר בין בעלת השליטה היוצאת לבין הקבוצה שנכנסת. בפועל, היא נדרשת לנהל בתקופה אחת גם את סגירת הקשר עם דיסקונט וגם את התאמת הארגון לציפיות של יוניון-הראל, כשמחיר העסקה עצמו קשור ישירות ליכולת של כאל לשמור על רווחיות לאורך השנים הקרובות. זה יוצר מציאות ניהולית שבה כל החלטה תפעולית, החל בהוצאות וכלה בהתרחבות לאשראי חוץ בנקאי, נבחנת גם דרך ההשפעה שלה על מנגנון התמורה בעסקה.

המינוי מתרחש ברקע עסקה שעדיין ממתינה לאישורי רשות התחרות ובנק ישראל. הרגולטורים בוחנים במיוחד את הקשרים בין קבוצת יוניון לרשת סופר־פארם, ואת האופן שבו הם משתלבים עם שיתוף הפעולה האסטרטגי של כאל עם מועדון BE של שופרסל. ההחלטות הניהוליות שתקבל גריאני בתקופה הקרובה עשויות להשפיע ישירות הן על עמידת החברה ביעדים התפעוליים והן על השווי הסופי שיקבל דיסקונט בעסקה.

להרחבה: דיסקונט מוכר את כאל להראל וג'ורג' חורש תמורת עד 4 מיליארד שקל