אין ברירה - חייבים לעקוף את חברי הכנסת
במציאות הישראלית, אין כמעט כל אפשרות להעביר רפורמות כלכליות משמעותיות בדיון "מעמיק" בכנסת, מאחר שכל דיון מסתיים בסחבת ארוכה, בדרישות לפיצוי סקטורים שונים במשק, או בקבורה עמוקה באחת מוועדות המישנה. חוק ההסדרים הוא כמעט הפתרון היחיד שיש כיום בידי הממשלה כדי לעקוף את חברי הכנסת.
טיוטת חוק ההסדרים שהוגשה בימים האחרונים לאישור הכנסת, יחד עם הצעת תקציב המדינה לשנתיים הקרובות, עוררה מיד עם פרסומה תגובות נזעמות של כל "אבירי הדמוקרטיה" בישראל. פוליטיקאים, משפטנים, פרשנים כלכליים ונציגי עמותות חברתיות, מיהרו לתקוף מעל כל במה אפשרית את כוונת האוצר לבצע באמצעות חוק ההסדרים שורה ארוכה של רפורמות במשק ושל תיקוני חקיקה, מבלי לקיים עליהם דיון רציני בכנסת ובוועדותיה.
האמת שונה לחלוטין. כמעט כל נושא כלכלי רציני שמגיע לדיון בכנסת, הופך לזירת התגוששות בין המפלגות, למקום התקהלות של לוביסטים שבאים לייצג קבוצות אינטרסנטים ובעלי ממון, ולתחרות בין חברי הכנסת מי משיג לסקטור שלו טובות הנאה גדולות יותר בתמורה לתמיכתו בחוק.
במהלך השנים הפכו הדיונים הכלכליים בכנסת, לתהליך שבו חברי כנסת מסיעות שונות מנסים להשיג לציבור הבוחרים שלהם, טובות הנאה כלכליות בתמורה לתמיכתם ברפורמות. התוצאות לא איחרו לבוא: במקום להקצות את משאבי המדינה לנושאי חינוך, בריאות, רווחה, כבישים ובטחון פנים שמשוועים לתוספות תקציב, הוזרמו עוד ועוד כספים לישיבות ולחינוך החרדי, להתנחלויות ולכבישים ביהודה ושומרון, ולשורה ארוכה מאד של קבוצות סקטוריאליות אחרות.
חוק ההסדרים הופעל לראשונה ב-1985, כאשר ראש הממשלה דאז שמעון פרס, ושר האוצר שלו יצחק מודעי, הכינו את "התוכנית לייצוב המשק". התוכנית שבאה לבלום את האינפלציה הדוהרת שאיימה למוטט את הכלכלה הישראלית, כללה שורה של צעדים חריפים ובכללם הקפאה בו-זמנית של כל השכר במשק, של כל המחירים ושל שער הדולר. כדי לקצר את הליכי אישור התוכנית, ולמנוע דיונים מייגעים בכל התקנות והחוקים שהיה צריך לשנות או להקפיא לקראת הפעלת התוכנית, הוחלט לכלול בחוק אחד את כל התיקונים שנדרשו.
מאז ועד היום, שרי האוצר הרחיבו את מסגרת חוק ההסדרים, והם כוללים בו נושאים רבים שקשה לאוצר להעביר במהלך רגיל של דיונים בכנסת. החל מהצעות לרפורמות כלכליות, דרך ביטול או דחיית כניסתם לתוקף של חוקים שעברו בכנסת למרות התנגדות האוצר, ועד נושאים כלליים שאינם קשורים ישירות לתקציב. לדוגמא: הענקת רשיון למפעיל סלולרי נוסף במשק, מיזוג בין הטלויזיה החינוכית לבין רשות השידור, הפרטה מואצת של המעונות לבעלי מוגבלויות, או הקמת קופת חולים נוספת.
האם ישנה הצדקה להרחבה כה ניכרת בנושאים שנכללים בטיוטת חוק ההסדרים שהוגשה בימים אלה לעיונם של חברי הכנסת?
ניקח לדוגמא את נושא הקמת בית החולים הגדול שמתוכנן באשדוד. הכנסת החליטה לפני מספר שנים, למרות התנגדות האוצר, לחייב את הממשלה להקים את בית החולים. זאת בעקבות מסע לחצים כבד שהופעל על חברי הכנסת על ידי לוביסטים מקצועיים שנשכרו בידי גורמים אינטרסנטיים. חברי הכנסת, שלא רצו להרגיז בוחרים פוטנציאליים בעיר גדולה כמו אשדוד, אישרו את הקמת בית החולים, מבלי שנערך כל דיון באלטרנטיבות אחרות, ומבלי שאיש דן בשאלה האם זוהי ההוצאה העדיפה ביותר כיום במערכת הבריאות. ייתכן שמבחינת התועלת לציבור עדיף להקים את בית החולים בעיר אחרת. יתכן שבמקום הקמת בית החולים באשדוד, עדיף לשפר את מערך האישפוז בבתי החולים הקיימים. אין ספק שהדרך היחידה שנותרה בידי הממשלה לבלום את הוצאת הכספים הגדולה, עד שתיערך בדיקה כלכלית מעמיקה בנושא, היא באמצעות חוק ההסדרים שמדי שנה דוחה את יישום החלטת הכנסת.
האם התהליך שבו הממשלה עוצרת במסגרת חוק ההסדרים את הקמת בית החולים הוא דמוקרטי? בוודאי שכן! מי שמאשר את הדחיה בהקמת בית החולים הם חברי הכנסת שמצביעים בעד חוק ההסדרים. במילים פשוטות: חברי הכנסת אישרו את הקמת בית החולים מבלי שנערך על כך דיון מקצועי מעמיק, ומבלי שנבדקו כל האלטרנטיבות האחרות, ואותם חברי כנסת, מאשרים במסגרת חוק ההסדרים את דחיית הקמת בית החולים, שוב מבלי שמתקיים על כך דיון מקצועי מעמיק.
למרבה הצער, במציאות הישראלית, אין כמעט כל אפשרות להעביר רפורמות כלכליות משמעותיות בדיון "מעמיק" בכנסת, מאחר שכל דיון מסתיים בסחבת ארוכה, בדרישות לפיצוי סקטורים שונים במשק, או בקבורה עמוקה באחת מוועדות המישנה. מצד שני, חברי הכנסת מצליחים להעביר ברוב קטן ומקרי עשרות חוקים שעולים לקופת המדינה כסף רב. חוק ההסדרים הוא כמעט הפתרון היחיד שיש כיום בידי הממשלה כדי לעקוף את חברי הכנסת.
מאת: ד"ר גלי אינגבר, מומחית לחשבונאות ומימון, מרצה בבית הספר למינהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.
גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
