חברות התעופה מבטלות טיסות לישראל
הטיל הבליסטי שפגע בנתב"ג שיגר את אל על - שוב - לשמיים. גל של ביטולי טיסות תוקע אלפי ישראלים בחו"ל ומשאיר את החברה, במקרים רבים, כאופציה היחידה כמעט לטיסות מהארץ ואליה
פגיעת הטיל בליסטי ששוגר מתימן ופגע הבוקר באזור נמל התעופה בן גוריון הוביל לטלטלה בענף התעופה הישראלי. חמישה בני אדם נפצעו באירוע, ונזק נגרם לתשתיות שדה התעופה. בתוך שעות, חברות תעופה זרות הודיעו על ביטול טיסות לישראל, בעוד מניית אל על זינקה ב-6.9% למחיר של 11.85 ש"ח על רקע התגברות הביקוש לטיסות יוצאות. בסוף חודש מרץ אל על יצרה שיא של 1,210 אג' אך אחר כך החלה לסגת ממנו וירדה בכ-16% זאת ברקע התקיפות האמריקאיות החוזרות ונשנות על החות'ים, וחזרתן של עשרות חברות תעופה לישראל מה שהוביל אותנו לשאול - לחות'ים נגמרו הטילים? מניית אל על נופלת ב-7% - שאלנו והיום קיבלנו את התשובה.
נפילת הטיל באיזור נתב"ג הרתיעה את חברות התעופה הזרות שלאחר מסע שכנועים הסכימו לחדש את הקווים לישראל והן החלו בזו אחר זו להודיע על השעיית הקווים לארץ, חלקן אפילו לא סיפקו תאריך לחזרה.
חברות זרות משעות פעילות
התגובה של חברות התעופה הבינלאומיות לא איחרה לבוא. מתוך שיקולי ביטחון וביטוח, רבות מהן השעו או ביטלו את טיסותיהן לישראל עד להודעה חדשה:
-
קבוצת לופטהנזה (כולל סוויס ואוסטריאן): השעתה את כלל הטיסות עד 6 במאי.
-
אייר אירופה: ביטלה מיידית את טיסותיה, כולל טיסה שכבר נערכה להמראה ממדריד.
-
וויז אייר: השעתה את כלל הפעילות עד ה-6 במאי.
-
אייר אינדיה: טיסה בדרכה לנתב"ג חזרה על עקבותיה, והחברה הודיעה על ביטולים גורפים.
-
אייר פראנס, ריינאייר, יונייטד, דלתא, אייר קנדה, ITA, ואחרות – כולן עצרו את פעילותן מול ישראל, כאשר חלקן צפויות לבחון מחדש את המדיניות בימים הקרובים.
- החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3
- הסיבה שהחות'ים הצליחו לפגוע בשדה התעופה; והאם אפשר למנוע את הפגיעות בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל על טסה על ההזדמנות
בעוד חברות זרות נסוגות, אל על ניצלה את הוואקום. אתר החברה קרס זמנית מעומס הזמנות של נוסעים שחיפשו חלופות, והיא נערכת להגביר טיסות ליעדים כמו אתונה ולרנקה, שישמשו כמרכזי קונקשן לישראל. מניית החברה זינקה ב-6.9% ל-11.85 שקלים, משקפת את מעמדה כשחקנית דומיננטית בשוק התעופה המקומי בתקופות משבר.
אל על הציגה ביצועים פיננסיים מרשימים בשנים האחרונות, תוך ניצול היעדר תחרות מצד חברות זרות. ב-2024, החברה דיווחה על רווח שיא של 545 מיליון דולר, זינוק של 260% לעומת 2023, עם הכנסות של כמיליארד דולר. רווחים אלה נבעו בעיקר מביקוש חזק לטיסות לארצות הברית, שם חברות זרות צמצמו פעילות לאחר ה-7 באוקטובר. ב-2023, אל על חידשה חלוקת דיבידנדים לראשונה מאז 2006, לאחר שקיבלה סיוע ממשלתי בתקופת הקורונה.
- רשות המסים חוקרת: קיזוז והפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מעל 150 מיליון שקל
- "נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
שווי השוק של אל על עומד היום על כ-6.2 מיליארד שקלים, עם מכפיל רווח 3, המצביע על הערכת שווי נמוכה יחסית. עם זאת, יחס החוב להון העצמי של החברה, 280%, משקף רמת סיכון פיננסי גבוה.
פגיעת הטיל בנתב"ג חשפה מחדש את פגיעותו של ענף התעופה הישראלי, אך גם את כוחה של
אל על כשחקנית מרכזית במשברים. נראה כי הפעם יהיה קשה יותר לשכנע את חברות התעופה הזרות לחזור לישראל – לפחות כל עוד האיום הביטחוני נמשך והאמון בשגרת הפעילות בשמיים בכלל לא יציב.
- 3.ימין על מלא בולשיט 05/05/2025 13:12הגב לתגובה זונאשמים בפלילים חמורים ועבריינים מנהלים את המדינה ימין עלאק יגידו לכם. עם ההנהגה הזאת לא יכולה להיות תקומה . תפנימו.
- 2.אנונימי 05/05/2025 10:46הגב לתגובה זולא טסים לא מרווחים
- 1.אנונימי 04/05/2025 21:45הגב לתגובה זולמה משלמים פה מיסים בכלל

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
