זירת המט"ח: הדולר סיים היום בעלייה של 0.74%, ובסיכום שבועי הוסיף 2.8%
השבוע התחזק הדולר באופן ניכר למול השקל, על רקע המגמה בעולם. עם זאת, ברוב השבוע נסחר הדולר מול השקל בטווח צר יחסית בהשוואה לטווח בו נסחר הדולר בעולם. נראה כי גם אשרור דירוג האשראי של ישראל ע"י S&P, סיפק תמיכה לשקל.
עם נעילת יום המסחר התחזק הדולר בכ-0.74% ושערו היציג נקבע על 3.974 שקלים. בסיכום שבועי הוסיף המטבע האמריקני כ-2.8% אל זה המקומי.
מנגד, האירו איבד היום גובה אל מול השקל, נחלש ב-0.39% ושערו היציג נקבע על 5.104 שקלים. בסיכום שבועי התחזק האירו בכ-0.012% למול השקל.
כלכלני בנק לאומי: "להערכתנו, סיום פוטנציאל הפחתת הריבית במשק האמריקאי יחזק את הדולר. כמו כן, המשך חוסר הוודאות הכלכלית בעולם וחוסר התיאבון לסיכון הנגזר מכך, ימשיכו לתמוך במטבע האמריקאי.
כמו כן, הפחתה אפשרית בריבית המקומית תכרסם בעוצמתו של השקל".
בפועלים מעריכים כי "השקל צפוי להיסחר בתקופה הקרובה במגמה מעורבת, כשבראש ובראשונה הוא צפוי להיות מושפע מהתפתחויות במסחר בדולר ובשוקי המניות ברחבי העולם. יחד עם זאת, בין הגורמים התומכים בהיחלשות השקל ניתן למנות את הקיטון בעודף בחשבון השוטף, ההאטה הכלכלית בישראל, צמצום פער הריבית ורכישות המט"ח היומיות של בנק ישראל".
רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה של בנק מזרחי טפחות ציין: "אנו מעריכים ששער השקל עשוי לרשום פיחות קל נוסף, אך דבקים בהערכתנו ששער החליפין ינוע בין 3.8 ל-4.0 שקל לדולר בשבועות הקרובים, עם סיכון up-sidE".
בתוך כך, בזירת המט"ח העולמית, שער הדולר מול האירו התחזק בימי המסחר האחרונים. נדמה כי התוכניות האגרסיביות שמתכנן ברק אובאמה תצלחנה להמריץ את הכלכלה האמריקאית המקרטעת תומכת במטבע האמריקאי.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
