איילת ניר מאיי.בי.איי: "להקטין את ההחזקה באיגרות החוב המשתייכות לתל-בונד 20"
הכלכלנית הראשית של בית ההשקעות איי.בי.איי, איילת ניר, פירסמה סקירה שבועית בה היא מציינת בנוגע למדיניות בנק ישראל כי "בהעדר דרגות חופש רבות בצד הפיסקאלי, בעיקר לאור העובדה לפיה אין תקציב מאושר לשנת 2009, דבר אשר צפוי לייצר מדיניות פיסקאלית מרסנת בחודשים הקרובים, נופל מלוא הנטל של השמירה על הצמיחה והתעסוקה במשק, על כתפי המדיניות המוניטארית.
"מדד שלילי, ציפיות אינפלציה נמוכות, הפחתות ריבית בעולם (במדינות בהן הריבית עוד לא הגיעה לנקודת השפל), פער ריביות חיובי בין השקל לדולר, ונתוני מקרו המאששים את כניסתו של המשק למיתון (באיי.בי.איי צופים צמיחה שלילית ברבע האחרון של השנה) – כל אלו כאחד יהוו בסיס להפחתת ריבית נוספת בסוף החודש לרמה של 1.25% (הפחתה של 0.5%)".
בשבוע שחלף פרסם משרד האוצר את האומדן הראשון לביצוע התקציב לשנת 2008. מפרסום האוצר עולה, כי בשנת 2008 נרשם גירעון של 2.1% תוצר, גבוה מיעד הגירעון שעמד על תקרה של 1.6% תוצר. עוד עלה מן הפרסום, כי עודף המימון שעמד בנובמבר על כ- 24.0 מיליארד שקל, התכווץ בדצמבר ל- 5.9 מיליארד שקל בלבד.
ניר אומרת כי "כשקוראים את הודעת האוצר מתגלה הסיבה לגידול בגירעון ולקיטון עקב כך בעודף המימון – האוצר הקדים הוצאות מ- 2009 ל- 2008, במסגרת התוכנית להאצת הפעילות במשק, וכנראה לא מעט בשל העובדה שתקציב 2009 טרם אושר. הסכום שהוקדם הינו 4.4 מיליארד שקל המהווים 0.6% תוצר. כלומר, ללא הקדמת הוצאות זו, הייתה נרשמת עמידה ביעד הגירעון (1.5% תוצר), ועודף המימון בסוף השנה היה עומד על 10.3 מיליארד שקל, כפי שהערכנו מלכתחילה. הנקודה החיובית בהקדמת הוצאות זו, הינה, שהיא מקטינה מעט מהלחץ על הגירעון בשנת 2009". ניר מעריכה, על בסיס הפגיעה בצד ההכנסות בלבד, כי הגירעון השנה יעמוד על 5% תוצר.
בנוגע לשוק האג"ח מציינת ניר כי הנתונים מתחילת השנה מוסיפים להצביע על מדד תל-בונד 40 כעל אפיק ההשקעה הטוב ביותר בקרב אגרות החוב, לאחר שעלה בשיעור של 6.31% מתחילת השנה. את כובע ההשקעה הנחותה מקבלות הפעם אגרות החוב צמודות המדד ארוכות הטווח (10-7) שירדו בשיעור של 1.03% מתחילת השנה. "נראה כי על רקע רמת הריביות הנמוכה במשק, ועל רקע כניסתן הצפויה בחודשים הקרובים של קרנות המנוף, מוכנים היום המשקיעים להגדיל במעט את הסיכון בתיקי ההשקעות שלהם".
.jpg "ביטוח לאומי")
הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים
חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה
פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.
זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה.
שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.
החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.
- המוסד לביטוח לאומי ביטל קצבה בגלל רכישת רכב - האם זה מוצדק?
- ביטוח לאומי לא אישר קצבה לזוג שהיה ברילוקיישן; מה קבע בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.
ישראל במקום הרביעי בעולם במיסוי על הכנסות גבוהות
מס היסף החדש - המדינה מרוויחה מההצלחה שלכם. אתם שותף זוטר לרווחים; העלייה במס היסף מביאה את היקף המיסוי בארץ למספרים חסרי תקדים - על המצוי ועל הרצוי
מס יסף בתחילת שנת 2025 במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית מס היסף קפץ בעוד 2% והעלה את שיעור המס הכולל המוטל על
הכנסות גבוהות לשיא חדש ועל הכנסות מסוימות יחול מס בשיעור שיא של 52%(!).
ומכאן שהנישום הוא ה"שותף הקטן" בפעילות הכלכלית,
בעוד המדינה היא השותף הראשי.
מהו בעצם מס היסף?
מדובר במס שמתווסף לשיעורי המס הקיימים וקיים בהכנסה גבוהה במיוחד - מעל 721,560 שקל בשנה נכון לשנת 2025, המס נועד במטרה לצמצם פערים חברתיים, ולעשות צדק חברתי עם מיסוי פרוגרסיבי (מס הכנסה שבו שיעור המס עולה ככל שההכנסה עולה).
איפה האבסורד?
עד
היום, הכנסות שלא נקבע להן שיעור מס מיוחד, חויבו במס פרוגרסיבי בהתאם למדרגות המס כאשר שיעור המס על הכנסה היה משתנה בהתאם לרמות ההכנסה. מדרגות המס החלו מ-10% (בגין הכנסות אקטיביות) ונעו עד 47%
