רון אייכל: "יש פה עלות מצטברת שתגיע בסופו של דבר לשוק ההון"

עם זאת, אומר הכלכלן הראשי של מיטב כי "גם אם יום לחימה מסתכם ב-200 מיליון שקל, זה לא דרמטי". אורי גרינפלד מכלל פיננסים: "בשוק ההון מסתכלים הרבה יותר על מה שקורה בעולם."
יוסי פינק |

צה"ל נכנס היום ליום הלחימה השמיני בגיזרת עזה כאשר אתמול בערב הוא החל בשלב הקרקעי. הבורסה בת"א מתעלמת לפי שעה מהנעשה בדרום ורשמה מאז החלה הלחימה עלייה של 7.5%, במקביל לעלייה שבועית של למעלה מ-6% במדדים בוול סטריט.

רון אייכל, הכלכלן הראשי של מיטב, התייחס בשיחה עם Bizportal להשפעה האפשרית של הלחימה בעזה על הכלכלן ושוק ההון הישראלי. "אני לא מהחסידים של פריחה כלכלית לאחר מלחמה, בטח אם נזכור שכיום אנחנו מושפעים מהסביבה הגלובלית כפי שלא הושפענו אי פעם בעבר."

לדבריו של אייכל, "יש פה עלות מצטברת של ימי הלחימה, מישהו יצטרך לשלם את החשבון הזה וזה יגיע בסופו של דבר גם לשוק ההון. ההערכה היא שיום לחימה בעזה עולה במקסימום כ-200 מיליון שקל (וזה אם נזכור שיום לחימה בלבנון הסתכם ב-330 מיליון שקל). לפיכך מדובר עד כה בכ-1.5 מיליארד שקלים, גם אם הלחימה תימשך עוד מספר ימים, זה לא משהו דרמטי מבחינת עלויות".

בתוך כך, אייכל מציין, כי "אין תקופה טובה יותר עבור הממשל לגייס כסף מאשר התקופה הנוכחית. כרגע הנכסים הממשלתיים הם המועדפים ולכן לאוצר יהיה קל לגייס והוא יעשה זאת בעלות נמוכה, כך שמבחינה הזו, התיזמון הוא נוח וזה ללא ספק יקל על יכולת הגיוס של הכספים לצורך מימון הלחימה".

בשיחה עם Bizportal אומר אורי גרינפלד, כלכלן המאקרו של כלל פיננסים, כי "ראינו שהבורסות כבר כמה שנים מנותקות מהמצב הגיאו פוליטי ומתייחסות יותר למצב הכלכלי נטו. אני לא יודע כרגע אם תהיה השפעה חיובית או שלילית למבצע. כרגע עוד לא יודעים כמה יוציאו, כמה מילואים יגייסו. בגדול, זה לא בדיוק נכון לומר היום אם המבצע יתרום לכלכלה או שלא".

"הבורסה מתפקדת ועולה, גם בעיקר בעקבות מה שקורה בוול סטריט. בעולם רואים קצת יותר אופטימיות, סך הכל הקונצנזוס הוא שהשווקים הפיננסים כבר מגלמים מיתון מאוד מאוד עמוק בשעה שהכלכלה הריאלית עדיין לא נפגעה כל כך. מדד הפחד יורד, מסתכלים שהנזילות של הבנקים בארה"ב משתפרת כל הזמן, אשראי מתחיל להשתחרר".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.