רון אייכל: "יש פה עלות מצטברת שתגיע בסופו של דבר לשוק ההון"

עם זאת, אומר הכלכלן הראשי של מיטב כי "גם אם יום לחימה מסתכם ב-200 מיליון שקל, זה לא דרמטי". אורי גרינפלד מכלל פיננסים: "בשוק ההון מסתכלים הרבה יותר על מה שקורה בעולם."
יוסי פינק |

צה"ל נכנס היום ליום הלחימה השמיני בגיזרת עזה כאשר אתמול בערב הוא החל בשלב הקרקעי. הבורסה בת"א מתעלמת לפי שעה מהנעשה בדרום ורשמה מאז החלה הלחימה עלייה של 7.5%, במקביל לעלייה שבועית של למעלה מ-6% במדדים בוול סטריט.

רון אייכל, הכלכלן הראשי של מיטב, התייחס בשיחה עם Bizportal להשפעה האפשרית של הלחימה בעזה על הכלכלן ושוק ההון הישראלי. "אני לא מהחסידים של פריחה כלכלית לאחר מלחמה, בטח אם נזכור שכיום אנחנו מושפעים מהסביבה הגלובלית כפי שלא הושפענו אי פעם בעבר."

לדבריו של אייכל, "יש פה עלות מצטברת של ימי הלחימה, מישהו יצטרך לשלם את החשבון הזה וזה יגיע בסופו של דבר גם לשוק ההון. ההערכה היא שיום לחימה בעזה עולה במקסימום כ-200 מיליון שקל (וזה אם נזכור שיום לחימה בלבנון הסתכם ב-330 מיליון שקל). לפיכך מדובר עד כה בכ-1.5 מיליארד שקלים, גם אם הלחימה תימשך עוד מספר ימים, זה לא משהו דרמטי מבחינת עלויות".

בתוך כך, אייכל מציין, כי "אין תקופה טובה יותר עבור הממשל לגייס כסף מאשר התקופה הנוכחית. כרגע הנכסים הממשלתיים הם המועדפים ולכן לאוצר יהיה קל לגייס והוא יעשה זאת בעלות נמוכה, כך שמבחינה הזו, התיזמון הוא נוח וזה ללא ספק יקל על יכולת הגיוס של הכספים לצורך מימון הלחימה".

בשיחה עם Bizportal אומר אורי גרינפלד, כלכלן המאקרו של כלל פיננסים, כי "ראינו שהבורסות כבר כמה שנים מנותקות מהמצב הגיאו פוליטי ומתייחסות יותר למצב הכלכלי נטו. אני לא יודע כרגע אם תהיה השפעה חיובית או שלילית למבצע. כרגע עוד לא יודעים כמה יוציאו, כמה מילואים יגייסו. בגדול, זה לא בדיוק נכון לומר היום אם המבצע יתרום לכלכלה או שלא".

"הבורסה מתפקדת ועולה, גם בעיקר בעקבות מה שקורה בוול סטריט. בעולם רואים קצת יותר אופטימיות, סך הכל הקונצנזוס הוא שהשווקים הפיננסים כבר מגלמים מיתון מאוד מאוד עמוק בשעה שהכלכלה הריאלית עדיין לא נפגעה כל כך. מדד הפחד יורד, מסתכלים שהנזילות של הבנקים בארה"ב משתפרת כל הזמן, אשראי מתחיל להשתחרר".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית

אחרי קרוב לשנתיים ללא הפחתה: בנק ישראל מוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.25% על רקע אינפלציה של 2.5% בתוך היעד והרגיעה הביטחונית; מה יהיה בהמשך? אל תצפו להורדה נוספת בקרוב

מנדי הניג |

הריבית המוניטרית בישראל יורדת היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון עמד מול ביקורת מאוד גדולה ולא הוריד את הריבית עד עכשיו - כשמסתכלים לאחור אפשר מצד אחד להבין את השמרנות שלו, אבל נראה שמדובר בשמרנות יתר. כשמסתכלים קדימה וקוראים את  הדוח מלווה את הפחתת הריבית שכולל את הסיכויים והסיכונים ומצב המשק, מבינים שיש סיכוי טוב שהריבית במפגש הבא - בתחילת ינואר - לא תרד.  


ההפחתה הנוכחית של הריבית לא תשפיע עלייכם באופן משמעותי. החזרי משכנתא ממוצעים ירדו ב-70 שקל בממוצע, תשלמו קצת פחות על הלווואת, תקבלו קצת פחות על פיקדונות ואפיקים סולידיים. הרחבה: הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם? 

וכדאי "לחזור על החומר" - מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות


האינפלציה ירדה ל-2.5% - בתוך תחום היעד

הסיבה המרכזית לכך  שהנגיד שמר על ריבית גבוהה היא האינפלציה. זו ורדת כבר חודשים ארוכים והיא מספר חודשים בגבול "המותר". זה לצד גורמים נוספים הביאו את בנק ישראל להוריד ריבית. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.5% לאחר ירידה של 0.6% בספטמבר. "האינפלציה השנתית עומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%", ציין הבנק. בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, שיעור האינפלציה השנתי עומד על 2.7%. נתון מעניין במיוחד הוא ש"קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ל-3.0%, ובמקביל, קצב אינפלציית הסחירים נותר יציב ועומד על 1.5% ב-12 החודשים האחרונים".

אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה אלי גליקמן צים

"דירקטוריון צים ממוקד בהשאת ערך משמעותית לכלל בעלי המניות של החברה", כותבים חברי הדירקטוריון ומפרטים על ההתפתחויות האחרונות בחברה בעקבות הניסיון של מנכ"ל החברה, אלי גליקמן לקנות את החברה.    

"לאחר שקיבל הצעה מקדמית ולא מחייבת לרכישת כל המניות הרגילות המונפקות של החברה מאלי גליקמן, המנכ"ל והנשיא של החברה, ומרמי אונגר", כותבים חברי הדירקטוריון "החל מיד וללא דיחוי בבחינה אסטרטגית של חלופות. במסגרת בחינה זו, דירקטוריון צים מינה את Evercore כיועץ הפיננסי שלו ואת משרד עורכי הדין מיתר ומשרד Skadden, Arps, Slate, Meagher & Flom LLP כיועצים המשפטיים שלו.

"הבחינה, אשר מתקיימת מזה חודשים אחדים, כוללת שקילה ובחינה של חלופות פוטנציאליות להשאת ערך, לרבות מכירת החברה והזדמנויות להקצאת הון והחזר הון, במטרה למקסם ערך לבעלי המניות. במסגרת בחינה זו, דירקטוריון צים קיבל הבעות עניין מצדדים רבים, לרבות עניין אסטרטגי, אותן הוא בוחן בקפידה.

"אין כל וודאות שעסקה כלשהי תתרחש כתוצאה מבחינת החלופות האמורות ודירקטוריון צים אינו צפוי ליתן עדכונים בנוגע לבחינה זו עד שיושג הסכם או עד שהבחינה תושלם בדרך אחרת".

לדירקטוריון צים מונו לאחרונה שני דירקטורים בלתי תלויים חדשים בעלי מוניטין רב - יאיר אבידן וד"ר יורם טורבוביץ' - אשר משלימים את המומחיות הפיננסית והעסקית המשמעותית של הדירקטוריון בעודו ממשיך להעריך חלופות למקסום ערך.