רון אייכל: "יש פה עלות מצטברת שתגיע בסופו של דבר לשוק ההון"
צה"ל נכנס היום ליום הלחימה השמיני בגיזרת עזה כאשר אתמול בערב הוא החל בשלב הקרקעי. הבורסה בת"א מתעלמת לפי שעה מהנעשה בדרום ורשמה מאז החלה הלחימה עלייה של 7.5%, במקביל לעלייה שבועית של למעלה מ-6% במדדים בוול סטריט.
רון אייכל, הכלכלן הראשי של מיטב, התייחס בשיחה עם Bizportal להשפעה האפשרית של הלחימה בעזה על הכלכלן ושוק ההון הישראלי. "אני לא מהחסידים של פריחה כלכלית לאחר מלחמה, בטח אם נזכור שכיום אנחנו מושפעים מהסביבה הגלובלית כפי שלא הושפענו אי פעם בעבר."
לדבריו של אייכל, "יש פה עלות מצטברת של ימי הלחימה, מישהו יצטרך לשלם את החשבון הזה וזה יגיע בסופו של דבר גם לשוק ההון. ההערכה היא שיום לחימה בעזה עולה במקסימום כ-200 מיליון שקל (וזה אם נזכור שיום לחימה בלבנון הסתכם ב-330 מיליון שקל). לפיכך מדובר עד כה בכ-1.5 מיליארד שקלים, גם אם הלחימה תימשך עוד מספר ימים, זה לא משהו דרמטי מבחינת עלויות".
בתוך כך, אייכל מציין, כי "אין תקופה טובה יותר עבור הממשל לגייס כסף מאשר התקופה הנוכחית. כרגע הנכסים הממשלתיים הם המועדפים ולכן לאוצר יהיה קל לגייס והוא יעשה זאת בעלות נמוכה, כך שמבחינה הזו, התיזמון הוא נוח וזה ללא ספק יקל על יכולת הגיוס של הכספים לצורך מימון הלחימה".
בשיחה עם Bizportal אומר אורי גרינפלד, כלכלן המאקרו של כלל פיננסים, כי "ראינו שהבורסות כבר כמה שנים מנותקות מהמצב הגיאו פוליטי ומתייחסות יותר למצב הכלכלי נטו. אני לא יודע כרגע אם תהיה השפעה חיובית או שלילית למבצע. כרגע עוד לא יודעים כמה יוציאו, כמה מילואים יגייסו. בגדול, זה לא בדיוק נכון לומר היום אם המבצע יתרום לכלכלה או שלא".
"הבורסה מתפקדת ועולה, גם בעיקר בעקבות מה שקורה בוול סטריט. בעולם רואים קצת יותר אופטימיות, סך הכל הקונצנזוס הוא שהשווקים הפיננסים כבר מגלמים מיתון מאוד מאוד עמוק בשעה שהכלכלה הריאלית עדיין לא נפגעה כל כך. מדד הפחד יורד, מסתכלים שהנזילות של הבנקים בארה"ב משתפרת כל הזמן, אשראי מתחיל להשתחרר".
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
