רון אייכל: "יש פה עלות מצטברת שתגיע בסופו של דבר לשוק ההון"
צה"ל נכנס היום ליום הלחימה השמיני בגיזרת עזה כאשר אתמול בערב הוא החל בשלב הקרקעי. הבורסה בת"א מתעלמת לפי שעה מהנעשה בדרום ורשמה מאז החלה הלחימה עלייה של 7.5%, במקביל לעלייה שבועית של למעלה מ-6% במדדים בוול סטריט.
רון אייכל, הכלכלן הראשי של מיטב, התייחס בשיחה עם Bizportal להשפעה האפשרית של הלחימה בעזה על הכלכלן ושוק ההון הישראלי. "אני לא מהחסידים של פריחה כלכלית לאחר מלחמה, בטח אם נזכור שכיום אנחנו מושפעים מהסביבה הגלובלית כפי שלא הושפענו אי פעם בעבר."
לדבריו של אייכל, "יש פה עלות מצטברת של ימי הלחימה, מישהו יצטרך לשלם את החשבון הזה וזה יגיע בסופו של דבר גם לשוק ההון. ההערכה היא שיום לחימה בעזה עולה במקסימום כ-200 מיליון שקל (וזה אם נזכור שיום לחימה בלבנון הסתכם ב-330 מיליון שקל). לפיכך מדובר עד כה בכ-1.5 מיליארד שקלים, גם אם הלחימה תימשך עוד מספר ימים, זה לא משהו דרמטי מבחינת עלויות".
בתוך כך, אייכל מציין, כי "אין תקופה טובה יותר עבור הממשל לגייס כסף מאשר התקופה הנוכחית. כרגע הנכסים הממשלתיים הם המועדפים ולכן לאוצר יהיה קל לגייס והוא יעשה זאת בעלות נמוכה, כך שמבחינה הזו, התיזמון הוא נוח וזה ללא ספק יקל על יכולת הגיוס של הכספים לצורך מימון הלחימה".
בשיחה עם Bizportal אומר אורי גרינפלד, כלכלן המאקרו של כלל פיננסים, כי "ראינו שהבורסות כבר כמה שנים מנותקות מהמצב הגיאו פוליטי ומתייחסות יותר למצב הכלכלי נטו. אני לא יודע כרגע אם תהיה השפעה חיובית או שלילית למבצע. כרגע עוד לא יודעים כמה יוציאו, כמה מילואים יגייסו. בגדול, זה לא בדיוק נכון לומר היום אם המבצע יתרום לכלכלה או שלא".
"הבורסה מתפקדת ועולה, גם בעיקר בעקבות מה שקורה בוול סטריט. בעולם רואים קצת יותר אופטימיות, סך הכל הקונצנזוס הוא שהשווקים הפיננסים כבר מגלמים מיתון מאוד מאוד עמוק בשעה שהכלכלה הריאלית עדיין לא נפגעה כל כך. מדד הפחד יורד, מסתכלים שהנזילות של הבנקים בארה"ב משתפרת כל הזמן, אשראי מתחיל להשתחרר".
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
תיירות במרוקו קרדיט: גרוקבין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
התעופה הישראלית מתאוששת עם חזרה הדרגתית לשמיים, יעדים חדשים-ישנים ותחרות שאט אט חוזרת בענף - תמונת מצב
ענף התעופה הישראלי עובר בתקופה האחרונה תמורות שונות במטרה לחזור לשגרה של לפני המלחמה. אחרי חודשים של האטה עמוקה בעקבות המלחמה, השמיים של ישראל מתחילים להיפתח מחדש, אך התמונה עדיין רחוקה מלהיות פשוטה ומהשגרה שהכנו לפני ה-7 באוקטובר. לצד חידוש קווים בינלאומיים חשובים והגעת שחקנים חדשים לשוק המקומי, ניכרת ירידה כללית בהיקף הפעילות, בעיקר בטיסות יוצאות, והאתגרים בענף נותרו רבים.
אחת ההתפתחויות הבולטות היא חידוש הטיסות בין ישראל ומרוקו, שנעצרו לחלוטין במהלך המלחמה. הקו הזה, שנפתח במקור כחלק מההסכמות המדיניות בין המדינות, מקבל כעת רוח חיים מחודשת, והוא נחשב לסמל לחזרה הדרגתית של התיירות והקשרים הכלכליים. עם זאת, נראה שהביקוש עדיין מתון, בעיקר בגלל זהירות של נוסעים ותנאי ביטחון אזוריים שלא חזרו לשגרה מלאה.
במקביל, חברת וייז אייר (Wizz Air), אחת מחברות הלואו־קוסט ההונגרית ואחת הבולטות באירופה, מתכננת להקים בסיס בישראל, צעד שממחיש את האמון המתחדש בשוק המקומי. הבסיס צפוי לשמש מוקד לפעילות שוטפת, ולהגדיל את היקף הטיסות לאירופה וליעדים נוספים. מדובר במהלך אסטרטגי שנועד להעמיק את אחיזת החברה באזור, תוך מתן תחרות ישירה לשחקניות הוותיקות ובראשן אל על.
- המלונות שאירחו מפונים יקבלו 160 מיליון ש' לשיפוצים
- קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה באנטליה ובריחה המונית ליוון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל על ניצלה את תקופת הגאות בשווקים ואת הסביבה התפעולית החיובית בשנה שלפני המלחמה כדי לשפר את מצבה הפיננסי. החברה הצליחה לצמצם חובות באופן ניכר, הודות לרווחיות גבוהה ולעלייה חדה במניית החברה, שאפשרה גיוס הון בתנאים נוחים. כיום, אל על נמצאת בעמדה טובה יותר מבחינת איתנות פיננסית וניהולית, אבל היא פועלת בסביבה שונה לחלוטין כאשר התחרות גדלה, מחירי הדלק נותרו תנודתיים והנוסעים נזהרים יותר בתכנון נסיעות לחו"ל.
