רון אייכל: "יש פה עלות מצטברת שתגיע בסופו של דבר לשוק ההון"

עם זאת, אומר הכלכלן הראשי של מיטב כי "גם אם יום לחימה מסתכם ב-200 מיליון שקל, זה לא דרמטי". אורי גרינפלד מכלל פיננסים: "בשוק ההון מסתכלים הרבה יותר על מה שקורה בעולם."
יוסי פינק |

צה"ל נכנס היום ליום הלחימה השמיני בגיזרת עזה כאשר אתמול בערב הוא החל בשלב הקרקעי. הבורסה בת"א מתעלמת לפי שעה מהנעשה בדרום ורשמה מאז החלה הלחימה עלייה של 7.5%, במקביל לעלייה שבועית של למעלה מ-6% במדדים בוול סטריט.

רון אייכל, הכלכלן הראשי של מיטב, התייחס בשיחה עם Bizportal להשפעה האפשרית של הלחימה בעזה על הכלכלן ושוק ההון הישראלי. "אני לא מהחסידים של פריחה כלכלית לאחר מלחמה, בטח אם נזכור שכיום אנחנו מושפעים מהסביבה הגלובלית כפי שלא הושפענו אי פעם בעבר."

לדבריו של אייכל, "יש פה עלות מצטברת של ימי הלחימה, מישהו יצטרך לשלם את החשבון הזה וזה יגיע בסופו של דבר גם לשוק ההון. ההערכה היא שיום לחימה בעזה עולה במקסימום כ-200 מיליון שקל (וזה אם נזכור שיום לחימה בלבנון הסתכם ב-330 מיליון שקל). לפיכך מדובר עד כה בכ-1.5 מיליארד שקלים, גם אם הלחימה תימשך עוד מספר ימים, זה לא משהו דרמטי מבחינת עלויות".

בתוך כך, אייכל מציין, כי "אין תקופה טובה יותר עבור הממשל לגייס כסף מאשר התקופה הנוכחית. כרגע הנכסים הממשלתיים הם המועדפים ולכן לאוצר יהיה קל לגייס והוא יעשה זאת בעלות נמוכה, כך שמבחינה הזו, התיזמון הוא נוח וזה ללא ספק יקל על יכולת הגיוס של הכספים לצורך מימון הלחימה".

בשיחה עם Bizportal אומר אורי גרינפלד, כלכלן המאקרו של כלל פיננסים, כי "ראינו שהבורסות כבר כמה שנים מנותקות מהמצב הגיאו פוליטי ומתייחסות יותר למצב הכלכלי נטו. אני לא יודע כרגע אם תהיה השפעה חיובית או שלילית למבצע. כרגע עוד לא יודעים כמה יוציאו, כמה מילואים יגייסו. בגדול, זה לא בדיוק נכון לומר היום אם המבצע יתרום לכלכלה או שלא".

"הבורסה מתפקדת ועולה, גם בעיקר בעקבות מה שקורה בוול סטריט. בעולם רואים קצת יותר אופטימיות, סך הכל הקונצנזוס הוא שהשווקים הפיננסים כבר מגלמים מיתון מאוד מאוד עמוק בשעה שהכלכלה הריאלית עדיין לא נפגעה כל כך. מדד הפחד יורד, מסתכלים שהנזילות של הבנקים בארה"ב משתפרת כל הזמן, אשראי מתחיל להשתחרר".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עומר הנדסה (תשקיף חברה)עומר הנדסה (תשקיף חברה)

עומר הנדסה מתקרבת לבורסה - התמחור סביר

למרות שחיקה ברווחיות התפעולית, גירעון בהון החוזר ומכירת מניות של הבעלים, התמחור נראה על פניו נוח - שווי לפני ההנפקה של 1.1 מיליארד ורווח מייצג של כ-85 מיליון - מכפיל רווח של כ-13

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עומר הנדסה IPO

חברת עומר הנדסה, נערכת ל-IPO בבורסה המקומית. החברה היא קבלן ויזם ומסתבר שהיא גדולה יחסית, למרות שהנוכחות התקשורתית שלה נמוכה.  היא צפויה להיות אחת ההנפקות הגדולות בנדל"ן השנה. ההנפקה כוללת גיוס של כ-300 מיליון שקל לפי שווי חברה של 1.4 מיליארד שקל (אחרי הכסף), כאשר כ-120 מיליון שקל יזרמו לכיסם של בעלי השליטה באמצעות הצעת מכר. יתרת הסכום, כ-180 מיליון שקל, תשמש את החברה למימון פרויקטים חדשים והרחבת פעילותה. זה אקזיט משמעותי לבעלי השליטה ולרוב זה תמרור אזהרה. הנפקות זה מצב של א-סימטריה במידע. המוכרים- מנפיקים יודעים הרבה יותר מהקונים.

הבעיה שהקונים - גופים מוסדיים, עמוסים במזומנים ואין להם מה לעשות בכסף. הם מחפשים השקעות חדשות ומקדמים את שוק ההנפקות. עומר, היא שחקנית בשוק התשתיות והייזום ועל פניו מונפקת בתמחור סביר. הדוח רווח והפסד שלה אומנם מציג שחיקה ברווחיות אך הצבר גדל והרווחיות עדיין טובה. הרווח המייצג 85-90 מיליון שקל בשנה ושווי של 1.1 מיליארד שקל (לפני הכסף) מבטא מכפיל רווח סביר של 13.

אם החברה תמשיך לממש את הצבר ולצמוח, ובמקביל הרווחים יעלו, זו יכולה להיות השקעה שמתאימה למוסדיים ולמשקיעים בכלל, אבל צריך לזכור ששוק הקבלנות והיזמות חלש עכשיו, שלחברה יש גירעון בהון החוזר, אם כי זה לא נורא כאשר אתה יודע לקבל מקורות של מזומנים או כאשר ההון החוזר השלילי במאזן (נכסים שוטפים פחות התחייבויות שוטפות) הן לאורך זמן שליליים, כלומר מתגלגלים במאזן ואין צורך לשלם באמת את ההתחייבויות השוטפות. 

חלק גדול מאוד מהקבלנים וחברות התשתיות נמצאות במצב כזה, הוא לא בהכרח מעיד על קשיים או בעיות פיננסיות.  בכל מקרה, עומר הוקמה ב-1997 על ידי עומר רוזנבלט, שמשמש כיום כיו"ר. בעלי השליטה כוללים גם את ברוך חדד וזאב סלנט, המכהנים כמנכ"לים משותפים ומחזיקים יחד בכ-82% מהמניות, בחלוקה שווה ביניהם. ארבעה עובדים בכירים מחזיקים ביתרת המניות. 

עומר הנדסה מתמקדת בביצוע מיזמי בנייה בתחומי התעשייה, המלונאות, המסחר והמגורים, לצד ייזום נדל"ן למגורים והשקעה. מאז הקמתה, ביצעה החברה למעלה מ-170 פרויקטים בהיקף של כ-2.4 מיליון מ"ר, כולל מבנים מורכבים כמו מגדל ART של הפניקס בבני ברק, מגדלי בסר ברמת גן, קניון רמות בירושלים, בסר סיטי בפתח תקווה ומגדל צ'מפיון בבני ברק.