זינוק אדיר במסחר בתעודות סל על הנפט: "כנראה שהמשקיעים מתכוננים לפגישת שרי אופ"ק"
התעוררות משמעותית נרשמת בימים האחרונים בפעילות בתעודות הסל העוקבות אחרי מחירי הנפט. זאת, במקביל לבלימת הנפילה במחירי הנפט בעולם באיזור ה-40 דולר (לעומת שיא של 147 דולר לחבית ביולי השנה), וזינוק בימים האחרונים לרמה של 43-45 דולר לחבית.
בתעודת הסל "תכלית נפט", למשל, זינקו מחזורי המסחר מרמה ממוצעת של 10-15 אלף שקל בלבד במשך 2008, לרמה של 40-50 אלף שקלים במהלך נובמבר והשבוע הראשון של דצמבר, ובימים האחרונים זינקו מחזורי המסחר בתעודה ל-2.5-3 מיליוני שקלים. מדובר בזינוק של פי 40-50 בהיקף המסחר, בתקופה בה המחזורים בשוק המניות הולכים ונחלשים.
גם בתעודת הסל "קסם נפט" נרשם גידול מרשים בהיקפי המסחר, מרמה ממוצעת של 50-60 אלף שקלים עד תחילת החודש, ל-1.4-1.5 מיליון שקלים בימים האחרונים. נציין כי שתי התעודות נפו בכ-70% בחודשים האחרונים, במקביל לקריסה במחיר הנפט.
איל סגל, מנכל משותף של תכלית תעודות סל, אומר בשיחה עם Bizportal, כי "בימים האחרונים רואים התעוררות משמעותית במסחר בתעודת הסל על הנפט. כנראה שהמשקיעים נערכים להודעת שרי אופ"ק היום וצופים קיצוץ מאוד משמעותי בתפוקה שעשוי להשפיע על מחירי הנפט בתקופה הקרובה".
עוד אמר סגל כי "התעודה נסחרת מול נכס בסיס שהוא החוזים העתידיים לחודש הקרוב על נפט גולמי מסוג "ברנט" שנסחרים בלונדון".
המסחר בנפט ממשיך להיות תנודתי במיוחד, כאשר מחיר החבית נסחר בשעות המסחר המוקדמות אתמול בעליות שערים אך בהמשך, עם הכרזת ה'פד' על קיצוץ חד בריבית בארה"ב, התהפכה המגמה והנפט חזר לרשום ירידות שערים.
המגמה החיובית שנרשמה בפתיחת המסחר באה ברקע לציפיית המשקיעים להכרזה נוספת מצידה של אופ"ק בנוגע לקיצוץ בתפוקות וברקע לאווירה החיובית בשווקים, אך נראה כי החששות הגוברים בנוגע לירידה החדה בביקושים למוצרי אנרגיה הכריע את הכף בסיום המסחר.
החוזים העתידיים על הנפט לחודש ינואר סיימו את יום המסחר בירידות שערים של כ-2%, או 85 סנט, לרמה של 43.70 דולר החבית. היום רושם הנפט עליה של יותר מ-1% לרמה של 44.20 דולר לחבית בין השאר על רקע נפילת הדולר מול המטבעות המרכזיים ועליות בשווקי המניות באסיה. נציין כי גם שלשום חצו החוזים על הנפט (לינואר ופברואר) במהלך המסחר ולזמן קצר בלבד את מחיר ה-50 דולר לחבית.
לקראת ההודעה שתצא מפגישת אופ"ק היום, אשר בסופה ככל הנראה יכריז קרטל הנפט על קיצוץ נוסף בתפוקות, מועלות ספוקולציות רבות. אתמול נציגים ממדינות אירן וונצואלה טענו כי על קרטל הנפט להודיע על קיצוץ בתפוקות של כ-2 מיליון חביות ביום לפחות על מנת להילחם בצלילת מחיר הזהב השחור. רוסיה, יצואנית הנפט השנייה בגודלה בעולם, רמזה בכלי התקשורת כי ייתכן ואף היא תקצץ בתפוקות.
שר הנפט הסעודי, אלי אל נעימי, אמר היום כי "אופ"ק יכריז על צמצום התפוקה ב-2 מיליון חביות החל מתחילת השבוע הבא". הציפיות בשווקים הן שגם רוסיה תצמצם תפוקה בכ-300-400 אלף חביות ליום.
יוהנס בניגני, מנכ"ל חברת הייעוץ JBC Energy שבוינה, אמר בראיון לסוכנות בלומברג כי: "נכון לעכשיו, יש יותר מדי נפט בשווקים. הכרזה של אופ"ק על קיצוץ בתפוקות של למעלה מ-2 מיליון חביות ליום יכולה לעזור לייצב את מחירו".
בתוך כך, מחיר החבית איבד כבר למעלה מ-100 דולר מאז מחיר השיא שנרשם בחודש יולי השנה, כמו כן, זוהי השנה הראשונה מאז שנת 1983 שבה נרשמת ירידה בביקוש העולמי לנפט. נתונים אלו לוחצים את ארגון אופ"ק לדון בדחיפות במטרה לייצב את מחיר החבית.
שר הנפט של ונצאולה, רפאל רמירז, אמר במסיבת עיתונאים באלג'ריה לקראת פגישת אופ"ק כי: "אנחנו צריכים לעשות צעד אמיץ. מה שחשוב הוא שיש למעשה קונצנזוס בנוגע לקיצוץ ההכרחי בתפוקות". נזכיר כי בפגישת החירום האחרונה שנערכה במהלך חודש אפריל, הכריזו ראשי הקרטל כי יקצצו כ-1.5 מיליון חביות ביום. זוהי למעשה הפעם הראשונה מזה כשנתיים שארגון אופ"ק למעשה מצמצם את היקף הייצור.
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- כולם מדברים על שבבים - אבל מה זה בעצם?
- אנבידיה תממן את השבבים של xAI: עסקה של 20 מיליארד דולר עם אילון מאסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
