הבועה ההפוכה מאיצה ונכנסת לישורת האחרונה
ביום המסחר האחרון של השבוע בת"א קיבל המושג פחד משמעות חדשה, מוחשית כזאת וניתנת למישוש. אפילו מי שניסה להתעלם מהתהפכות בטנו ולהפעיל את הראש לא הצליח להתחמק מהפאניקה שחדרה לעצמותיו דרך כל אחד מחמשת החושים. תחושת האבדון שאחזה בכל מי שעקב אחר הנעשה פשוט גירתה את האצבע המורה, וזו הלכה לה בעצמה אל עבר הלחצן השמאלי של העכבר כדי למכור הכל ועכשיו, בכל מחיר, כי די מספיק, אי אפשר יותר לסבול וגם ככה מחר לא יישאר יותר כלום בתיק ההשקעות, אז בוא נציל את מה שנשאר.
שוק ההון מתיימר לגלם את הציפיות הריאליות לשנות הפעילות הכלכלית הבאות. שערי המניות אמורים לשקף נאותה את תחזיות רווחיותן וצמיחתן של החברות, והפער בין תשואות האג"ח הקונצרניות לממשלתיות אמור לגלם את הערכת הסיכוי לחדלות פירעון או קושי בפירעון החוב. אלא, ששערי ניירות הערך הסחירים היום מגלמים סבירות גבוהה לקיומם של תרחישי קיצון היסטוריים, כאלה שחורגים באופן ניכר מההערכות המאקרו כלכליות הקודרות ביותר.
מדד התל בונד 60 לדוגמא, כולל השקעה ב-60 אג"ח קונצרניות מדורגות של עשרות חברות מהמובילות במשק, ובהן חברת החשמל (10%), הבנקים הגדולים (25%), חברות תקשורת (12%), קבוצות החזקה (19%), חברות תעשייה ואנרגיה (14%) וכן, גם חברות נדל"ן מהגדולות במשק (20%).
השקעה במדד היום למח"מ 5.3 שנים מגלמת תשואת שיא של כ-9.5%, בעוד שאג"ח צמודה ממשלתית למח"מ דומה, הנחשבת כנכס חסר סיכון, מגלמת תשואה של 4% בלבד. פער תשואה אם כן של 5.5% בין שני האפיקים לזמן של 5 שנים, מעיד על ציפייה אפוקליפטית לחדלות פירעון והסדרי חוב מקלים של יותר מרבע מאג"ח החברות הנכללות במדד.
בסביבת ריבית יורדת ישנה באופן טבעי עדיפות לאג"ח ממשלתיות ארוכות, וציפיות להמשך מגמת ההקלה המוניטארית עד לריבית ריאלית 0%, כלומר הורדה נוספת של 1% בריבית בנק ישראל כך שתעמוד על 2% בלבד, אמורים היו בהחלט לדחוף מטה את תשואת האג"ח הארוכות הרבה מתחת לרמתן היום העומדת על 6.8% נומינאלי למח"מ 11 שנה. אלא, שהמשקיעים מעריכים כעת כי המשבר ילך ויחריף כך שיחייב פריצת התקציב, הוצאות הממשלה תתרחבנה והאוצר יאלץ להגדיל באופן ניכר את קצב הנפקות החוב הארוכות, הרבה מעבר לתוכניות הגיוס הקיימות היום.
במדדי המניות ניכרת תכונה חדשה שהגיעה לשיאה בסיום שבוע המסחר. חברות ממונפות ובהן חברות הנדל"ן המובילות וחברות ההחזקה איבדו משוויין עשרות אחוזים בימי מסחר בודדים, בעוד שחברות ממגזרי התעשייה והתקשורת הציגו יציבות ראויה לציון. נטישת המשקיעים את החברות שבבעלותם של 4 הטייקונים הישראליים מדאיגה ביותר, שכן מחיקה מהירה של שווי השוק של החברות הממונפות מקטינה את שווי שיעבוד המניות המצוי בידי הבנקים המלווים ועשויה במקרים קיצוניים למוטט את בסיס הישענות המינוף באופן שיגרום לקריסת הקבוצה.
עוצמת המהלך כלפי מטה מזכיר בתמונת ראי את עוצמת המהלך כלפי מעלה שאפיינה את מניית כיל עד אמצע השנה. בכל יום מסחר במשך חודשים ארוכים ראינו את המניה מוסיפה לערכה 5% נוספים, וככל שהתפתחה המגמה כך האיץ ההד התקשורתי ודחק במשקיעים נוספים להצטרף לחגיגה.
ההערכה הריאלית הניחה גידול אינסופי בביקושים לאשלג במזרח לצד הגבלה בהיצע, ועליית מחירו אל מעל 1000 דולר לטון בזמן קצר יחד עם דוחות רבעוניים מפוצצים של החברה הצדיקו כביכול רכישה של מניותיה במכפילים של 35 ו-40.
ניתוק ציפיות המשקיעים מהכלכלה הריאלית במקרה ההוא יצר את הפיצוץ בסופו של דבר ומכאן הכל כבר כתוב בספרי ההיסטוריה, אך קשה היה להעריך באותם חודשים של אופוריה מתי תסתיים החגיגה ומי שנשאר בחוץ התבונן מהצד ונשך את השפתיים.
ניתוק הציפיות היום מהכלכלה הריאלית מגיע בכיוון ההפוך, והבועה ההפוכה בה מצוי שוק ההון היום לא תחזיק מעמד זמן רב. בניגוד לבועת כיל, הפעם המאושרים הם אלה ש"ברחו בזמן" ומי שנשאר במשחק נושך את שפתיו.
אלא שכפי שניתן ללמוד מההתרחשות במהלך בועות עבר, אי התאמה קיצוני בין הציפיות למציאות מובילה לאזור דמדומים בו הכל אפשרי בטווח הקצר וכל יום מסחר צפוי להפתיע מחדש. ליבוי האש התקשורתי ונתוני מאקרו המרמזים על העמקת המשבר יאיצו בנפש האדם גם בתקופה הקרובה לחתוך את הסבל והמדדים יטו לירידה, עד לנקודת הפיצוץ בה תחזור השפיות למחוזותינו ביום אחד ומבלי שנדע לזהות את תחילתו של הגל העולה.
מאת: אלדר גנזל, מנכ"ל בית ההשקעות מאור-לוסקי
* האמור אינו מהווה המלצה לרכישה, החזקה או מכירה של נכסים פיננסיים כלשהם והעושה זאת פועל על דעתו בלבד.

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל
בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים
במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם.
מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש.
בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים,
ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון
שקל.
הליך היבוא התקני
הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית.
- 5 בכירים באוטומקס נעצרו בחשד לעבירות רבות
- נחשפה תשתית להלבנת הון בקריפטו בהיקף עשרות מיליוני דולרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים.
וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.