הבועה ההפוכה מאיצה ונכנסת לישורת האחרונה
ביום המסחר האחרון של השבוע בת"א קיבל המושג פחד משמעות חדשה, מוחשית כזאת וניתנת למישוש. אפילו מי שניסה להתעלם מהתהפכות בטנו ולהפעיל את הראש לא הצליח להתחמק מהפאניקה שחדרה לעצמותיו דרך כל אחד מחמשת החושים. תחושת האבדון שאחזה בכל מי שעקב אחר הנעשה פשוט גירתה את האצבע המורה, וזו הלכה לה בעצמה אל עבר הלחצן השמאלי של העכבר כדי למכור הכל ועכשיו, בכל מחיר, כי די מספיק, אי אפשר יותר לסבול וגם ככה מחר לא יישאר יותר כלום בתיק ההשקעות, אז בוא נציל את מה שנשאר.
שוק ההון מתיימר לגלם את הציפיות הריאליות לשנות הפעילות הכלכלית הבאות. שערי המניות אמורים לשקף נאותה את תחזיות רווחיותן וצמיחתן של החברות, והפער בין תשואות האג"ח הקונצרניות לממשלתיות אמור לגלם את הערכת הסיכוי לחדלות פירעון או קושי בפירעון החוב. אלא, ששערי ניירות הערך הסחירים היום מגלמים סבירות גבוהה לקיומם של תרחישי קיצון היסטוריים, כאלה שחורגים באופן ניכר מההערכות המאקרו כלכליות הקודרות ביותר.
מדד התל בונד 60 לדוגמא, כולל השקעה ב-60 אג"ח קונצרניות מדורגות של עשרות חברות מהמובילות במשק, ובהן חברת החשמל (10%), הבנקים הגדולים (25%), חברות תקשורת (12%), קבוצות החזקה (19%), חברות תעשייה ואנרגיה (14%) וכן, גם חברות נדל"ן מהגדולות במשק (20%).
השקעה במדד היום למח"מ 5.3 שנים מגלמת תשואת שיא של כ-9.5%, בעוד שאג"ח צמודה ממשלתית למח"מ דומה, הנחשבת כנכס חסר סיכון, מגלמת תשואה של 4% בלבד. פער תשואה אם כן של 5.5% בין שני האפיקים לזמן של 5 שנים, מעיד על ציפייה אפוקליפטית לחדלות פירעון והסדרי חוב מקלים של יותר מרבע מאג"ח החברות הנכללות במדד.
בסביבת ריבית יורדת ישנה באופן טבעי עדיפות לאג"ח ממשלתיות ארוכות, וציפיות להמשך מגמת ההקלה המוניטארית עד לריבית ריאלית 0%, כלומר הורדה נוספת של 1% בריבית בנק ישראל כך שתעמוד על 2% בלבד, אמורים היו בהחלט לדחוף מטה את תשואת האג"ח הארוכות הרבה מתחת לרמתן היום העומדת על 6.8% נומינאלי למח"מ 11 שנה. אלא, שהמשקיעים מעריכים כעת כי המשבר ילך ויחריף כך שיחייב פריצת התקציב, הוצאות הממשלה תתרחבנה והאוצר יאלץ להגדיל באופן ניכר את קצב הנפקות החוב הארוכות, הרבה מעבר לתוכניות הגיוס הקיימות היום.
במדדי המניות ניכרת תכונה חדשה שהגיעה לשיאה בסיום שבוע המסחר. חברות ממונפות ובהן חברות הנדל"ן המובילות וחברות ההחזקה איבדו משוויין עשרות אחוזים בימי מסחר בודדים, בעוד שחברות ממגזרי התעשייה והתקשורת הציגו יציבות ראויה לציון. נטישת המשקיעים את החברות שבבעלותם של 4 הטייקונים הישראליים מדאיגה ביותר, שכן מחיקה מהירה של שווי השוק של החברות הממונפות מקטינה את שווי שיעבוד המניות המצוי בידי הבנקים המלווים ועשויה במקרים קיצוניים למוטט את בסיס הישענות המינוף באופן שיגרום לקריסת הקבוצה.
עוצמת המהלך כלפי מטה מזכיר בתמונת ראי את עוצמת המהלך כלפי מעלה שאפיינה את מניית כיל עד אמצע השנה. בכל יום מסחר במשך חודשים ארוכים ראינו את המניה מוסיפה לערכה 5% נוספים, וככל שהתפתחה המגמה כך האיץ ההד התקשורתי ודחק במשקיעים נוספים להצטרף לחגיגה.
ההערכה הריאלית הניחה גידול אינסופי בביקושים לאשלג במזרח לצד הגבלה בהיצע, ועליית מחירו אל מעל 1000 דולר לטון בזמן קצר יחד עם דוחות רבעוניים מפוצצים של החברה הצדיקו כביכול רכישה של מניותיה במכפילים של 35 ו-40.
ניתוק ציפיות המשקיעים מהכלכלה הריאלית במקרה ההוא יצר את הפיצוץ בסופו של דבר ומכאן הכל כבר כתוב בספרי ההיסטוריה, אך קשה היה להעריך באותם חודשים של אופוריה מתי תסתיים החגיגה ומי שנשאר בחוץ התבונן מהצד ונשך את השפתיים.
ניתוק הציפיות היום מהכלכלה הריאלית מגיע בכיוון ההפוך, והבועה ההפוכה בה מצוי שוק ההון היום לא תחזיק מעמד זמן רב. בניגוד לבועת כיל, הפעם המאושרים הם אלה ש"ברחו בזמן" ומי שנשאר במשחק נושך את שפתיו.
אלא שכפי שניתן ללמוד מההתרחשות במהלך בועות עבר, אי התאמה קיצוני בין הציפיות למציאות מובילה לאזור דמדומים בו הכל אפשרי בטווח הקצר וכל יום מסחר צפוי להפתיע מחדש. ליבוי האש התקשורתי ונתוני מאקרו המרמזים על העמקת המשבר יאיצו בנפש האדם גם בתקופה הקרובה לחתוך את הסבל והמדדים יטו לירידה, עד לנקודת הפיצוץ בה תחזור השפיות למחוזותינו ביום אחד ומבלי שנדע לזהות את תחילתו של הגל העולה.
מאת: אלדר גנזל, מנכ"ל בית ההשקעות מאור-לוסקי
* האמור אינו מהווה המלצה לרכישה, החזקה או מכירה של נכסים פיננסיים כלשהם והעושה זאת פועל על דעתו בלבד.
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
