הזרים עוצרים את ההשקעות: שיעור ההשקעות הזרות בישראל צנח ב-30% ב-2007

הדו"ח השנתי של סוכנות האו"ם לסחר ופיתוח (UNCTD) למעקב אחר השקעות פיננסיות, מיזוגים ורכישות גלובליים מפורסם היום ומצביע על ירידה דרסטית בהיקף ההשקעות של גופים זרים בישראל. עוד עולה כי ב-2008 צפויה ירידה של עוד 40% בהיקף ההשקעות הזרות בישראל
שהם לוי |

השנים 2007 ו-2008 מסתמנות כשנים הגרועות ביותר בתחום ה-M&A בישראל, כך עולה היום מדוח ה-WIR השנתי של סוכנות האו"ם לסחר ופיתוח. המסקנה העיקרית שעולה מהדו"ח היא שהכוח הפיננסי עובר לארצות ערב ודר' מז' אסיה – קרנות ההשקעה הממשלתיות שלהן מנהלות כ-5 טריליון דולר.

בית הספר למינהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל הציג היום את הדו"ח השנתי של סוכנות האו"ם, כאשר הדו"ח המקיף מתפרסם בו זמנית בכל רחבי העולם. הדו"ח מכיל נתוני השקעות פיננסיות וריאליות וחוקר יותר מ-200מדינות ו-30 פרמטרים כלכליים.

במחלקה למימון בבית הספר למנהל עסקים של המסלול האקדמי המכללה למנהל נערך מחקר השוואתי לגבי מצב ההשקעות הזרות בישראל וממנו עולה תמונה עגומה.

בזאת נזכיר, כי שנות הגאות של המשק הישראלי התאפיינו במהלך השנים האחרונות בעלייה בהשקעות הישירות של גופים זרים בישראל. אלה נכנסו כבעלי עניין בחברות ציבוריות גדולות כמו בנק הפועלים, דלק רכב וכן הרכישה המפורסמת של חברת ישקר על ידי המיליארדר וורן באפט. אולם הדו"ח שפורסם היום מצביע על ניצנים של שינוי מגמה.

מתרחקים מהעולם הגלובלי

בעוד שלגבי מרבית מדינות העולם הדו"ח מצביע על גאות חסרת תקדים בתזרים המזומנים ב-2007, הרי שמחקר השוואתי, שנעשה על ידי המחלקה למימון בבית הספר למינהל עסקים המסלול האקדמי המכללה למינהל, לגבי מצב ההשקעות הזרות בישראל, חושף חזות קשה ומצביע על תחילתו של שפל שלא היה כמותו מאז 2002.

תחזית המסלול האקדמי צופה המשך ההרעה במאזן ההשקעות בישראל בשנים הקרובות, ולצד זה ממליצה על מספר צעדים שיש לנקוט על מנת להתמודד עם המשבר הצפוי: זה הזמן לעידוד ההשקעה באנרגיה בכלל ואנרגיה נקייה בפרט, בחקלאות מתקדמת ובעיקר – פתיחה של שוק התשתיות למשקיעים זרים.

צניחה חדה ב-2007 הצפי ל-2008 והשנים הבאות עגמומי

לפי נתוני UNCTAD ההשקעות הזרות הישירות בישראל ב-2007 צנחו ב-4 מיליארד דולר מהשיא של 14 מיליארד דולר ב-2006 לכדי 10 מיליארד בלבד ב-2007.

יתר על כן, תחזית המחלקה למימון בינלאומי של בי"ס למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל צופה כי שנת 2008 צפויה להסתיים עם התכווצות נוספת בהשקעות הזרות הישירות, עד כדי 6 מיליארד דולר בלבד.

בשנים 2009-2010 צפויות ההשקעות הזרות הישירות בישראל להוסיף ולצנוח ל-3 עד 4 מיליארד דולר – כרבע בלבד מההיקף שהכרנו רק לפני שנה. הסיבה העיקרית לירידה בהשקעות: לא רק שעלות הכסף בעולם התייקרה, אלא שרוב החברות הבינ"ל מייעדות את תוכניות ההשקעה שלהן לשלוש השנים הקרובות לתחומים שלישראל כמעט ואין בהם דריסת רגל: מזון, אנרגיה ומחצבים.

תרומתן השקעות הזרים

ההשקעות של גופים זרים במשק הישראלי היווה לאורך השנים האחרונות נדבך חשוב מאוד בצמיחת המשק. היתרון הגדול של ההשקעות הזרות הוא שהן מכניסות תרבות ניהולית שונה לפירמות כזאת שמחזקת את היסודות המקצועיים ומגבירה את היעילות והפרודוקטיביות של החברות.

תרומה נוספת שניתן למנות היא שההשקעות מייצרות מקומות תעסוקה למשק הישראלי, ובכך מושגת ירידה בשיעור האבטלה, וכנגזרת של המהלך עלייה בהיקף הסחורות והשירותים המיוצרים במשק, או גידול בתוצר.

"החברות הישראליות האטרקטיביות מתמעטות"

2007 וגם 2008 מסתמנות כשנים הגרועות אי פעם ל-M&A בישראל, כך אומרים היום החוקרים במסלול האקדמי המכללה למנהל מבית הספר למנהל עסקים. אחרי שבשנה הקודמת כיכבה ישראל עם שלוש חברות ברשימת ה-TOP50 של הM&A הגדולים בעולם, ב-2007 היא מוצאת עצמה בקצה השני של הסקאלה.

אף חברה ישראלית לא עשתה ב-2007 מהלך משמעותי של מיזוג או רכישה. גם עסקת טבע-באר - בצד הרכישות - עדיין לא מומשה חשבונאית וספק אם תרשם אף בספרי 2008.

מיזוגים ורכישות דורשים השקעה גדולה בכסף כמו גם בניהול, חזון וראיה לטווח ארוך. אלו כנראה מתמעטים, או שפשוט נגמרות החברות הישראליות הגדולות והאטרקטיביות שניתן למכור.

פרופ' אגמון מסביר את הרקע לדברים "בתחום ההי-טק, שם הנאסד"ק חדלה מלהיות אופציה אמיתית לסטארט-אפים, הרי שהM&A נשאר התקווה הכמעט יחידה ל"אקזיט".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טראמפ בישראל CHATGPTטראמפ בישראל CHATGPT

ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%

לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים 

רן קידר |

ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.

ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.

מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד

במהלך המגעים ביקשה ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.

למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.

פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס

לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

בית המשפט: ארנון בר-דוד יורחק מההסתדרות 90 יום נוספים

בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה וקבע כי חזרתו של ארנון בר-דוד לכהונת יו״ר ההסתדרות בשלב זה עלולה לאפשר השפעה על עדים ולשבש את החקירה; הורה על המשך הרחקתו מהארגון ועל איסור יצירת קשר עם עשרות מעורבים בפרשה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה הסתדרות

בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה והורה על הארכת הרחקתו של יו״ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, מתפקידו ומהארגון לתקופה של 90 ימים נוספים. בהחלטה קבעה השופטת דורית סבן-נוי כי בשלב הנוכחי של החקירה קיימת סכנה ממשית לפגיעה בה ולשיבושה, אם בר-דוד ישוב לכהן בתפקידו. לדבריה, השבתו לכהונה, "בשים לב לעוצמת הראיות שהונחה לעיוני בשלב כה מוקדם של החקירה", עלולה "לאפשר השפעה על עדים וסיכון ממשי לפגיעה בחקירה ושיבושה".

בהתאם להחלטה, נאסר על בר-דוד להתקרב למשרדי ההסתדרות ולגופים הקשורים אליה למרחק של לפחות 500 מטר, וכן ליצור קשר ישיר או עקיף עם כ-30 גורמים המעורבים בפרשה, בהם חשודים ועדים. בית המשפט קבע כי חזרתו לתפקיד בשלב זה עלולה לא רק להשפיע על עדים, אלא גם להקל על ביצוע עבירות דומות לאלו המיוחסות לו. השופטת הדגישה כי מדובר ב"תפקיד בעל השפעה רבה על הציבור והמשק בכללותו", ולכן כל החלטה הנוגעת לחזרה לתפקיד מחייבת זהירות יתרה.

בהחלטה ניתנה התייחסות נרחבת גם למצב הראייתי בתיק. השופטת ציינה כי החומר שהוצג בפניה מצביע על תשתית ראייתית משמעותית כבר בשלב מוקדם יחסית של ההליך. לדבריה, לאחר שעיינה בחקירותיו של בר-דוד, הן במהלך ימי מעצרו והן לאחר שחרורו, לא נמצא בהן דבר שיש בו כדי להחליש את החשד. להפך, "ביצוע פעולות החקירה מאז שחרורו של המשיב הוביל דווקא להתעצמות והתעבות החשד הסביר בעניינו". עוד צוין כי החקירה נמצאת בעיצומה, עם מאות עדויות שנגבו ועשרות חשודים ועדים שנחקרו, והיא ממשיכה להסתעף לכיוונים נוספים.

בית המשפט דחה גם את טענת ההגנה שלפיה מדובר בפרשנות שגויה של סמכויות יו״ר ההסתדרות. בהחלטה נקבע כי קיים חשד סביר לכך שבר-דוד פעל לכאורה "בכובעו כיו״ר ההסתדרות וניצל את מעמדו הרם שלא כדין", תוך שימוש בכוח ובסמכויות הנלווים לתפקיד. השופטת הבהירה כי מארג הראיות אינו נשען על מקור אחד בלבד, אלא מבוסס על מצבור רחב של ראיות הקושרות את בר-דוד באופן ישיר לחשדות.

על פי החשד, בר-דוד ובכירים נוספים בהסתדרות פעלו לקדם אינטרסים כלכליים של סוכנות ביטוח מסוימת בקרב ועדי עובדים המאוגדים בהסתדרות, ללא קיום הליכי מכרז, ובתמורה לטובות הנאה שונות. המשטרה טוענת כי מדובר במנגנון שיטתי שנועד לעשות שימוש במשאבי ההסתדרות לצרכים פרטיים. בהקשר זה דחה בית המשפט את הצעתו של בר-דוד לשוב לתפקידו תחת מגבלות ופיקוח, לאחר שנקבע כי העבירות בוצעו לכאורה "בחדרי-חדרים ובדלתיים סגורות", וכי גם מנגנוני פיקוח פורמליים אינם מפחיתים את החשש לביצוען.