הזרים עוצרים את ההשקעות: שיעור ההשקעות הזרות בישראל צנח ב-30% ב-2007
השנים 2007 ו-2008 מסתמנות כשנים הגרועות ביותר בתחום ה-M&A בישראל, כך עולה היום מדוח ה-WIR השנתי של סוכנות האו"ם לסחר ופיתוח. המסקנה העיקרית שעולה מהדו"ח היא שהכוח הפיננסי עובר לארצות ערב ודר' מז' אסיה – קרנות ההשקעה הממשלתיות שלהן מנהלות כ-5 טריליון דולר.
בית הספר למינהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל הציג היום את הדו"ח השנתי של סוכנות האו"ם, כאשר הדו"ח המקיף מתפרסם בו זמנית בכל רחבי העולם. הדו"ח מכיל נתוני השקעות פיננסיות וריאליות וחוקר יותר מ-200מדינות ו-30 פרמטרים כלכליים.
במחלקה למימון בבית הספר למנהל עסקים של המסלול האקדמי המכללה למנהל נערך מחקר השוואתי לגבי מצב ההשקעות הזרות בישראל וממנו עולה תמונה עגומה.
בזאת נזכיר, כי שנות הגאות של המשק הישראלי התאפיינו במהלך השנים האחרונות בעלייה בהשקעות הישירות של גופים זרים בישראל. אלה נכנסו כבעלי עניין בחברות ציבוריות גדולות כמו בנק הפועלים, דלק רכב וכן הרכישה המפורסמת של חברת ישקר על ידי המיליארדר וורן באפט. אולם הדו"ח שפורסם היום מצביע על ניצנים של שינוי מגמה.
מתרחקים מהעולם הגלובלי
בעוד שלגבי מרבית מדינות העולם הדו"ח מצביע על גאות חסרת תקדים בתזרים המזומנים ב-2007, הרי שמחקר השוואתי, שנעשה על ידי המחלקה למימון בבית הספר למינהל עסקים המסלול האקדמי המכללה למינהל, לגבי מצב ההשקעות הזרות בישראל, חושף חזות קשה ומצביע על תחילתו של שפל שלא היה כמותו מאז 2002.
תחזית המסלול האקדמי צופה המשך ההרעה במאזן ההשקעות בישראל בשנים הקרובות, ולצד זה ממליצה על מספר צעדים שיש לנקוט על מנת להתמודד עם המשבר הצפוי: זה הזמן לעידוד ההשקעה באנרגיה בכלל ואנרגיה נקייה בפרט, בחקלאות מתקדמת ובעיקר – פתיחה של שוק התשתיות למשקיעים זרים.
צניחה חדה ב-2007 הצפי ל-2008 והשנים הבאות עגמומי
לפי נתוני UNCTAD ההשקעות הזרות הישירות בישראל ב-2007 צנחו ב-4 מיליארד דולר מהשיא של 14 מיליארד דולר ב-2006 לכדי 10 מיליארד בלבד ב-2007.
יתר על כן, תחזית המחלקה למימון בינלאומי של בי"ס למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל צופה כי שנת 2008 צפויה להסתיים עם התכווצות נוספת בהשקעות הזרות הישירות, עד כדי 6 מיליארד דולר בלבד.
בשנים 2009-2010 צפויות ההשקעות הזרות הישירות בישראל להוסיף ולצנוח ל-3 עד 4 מיליארד דולר – כרבע בלבד מההיקף שהכרנו רק לפני שנה. הסיבה העיקרית לירידה בהשקעות: לא רק שעלות הכסף בעולם התייקרה, אלא שרוב החברות הבינ"ל מייעדות את תוכניות ההשקעה שלהן לשלוש השנים הקרובות לתחומים שלישראל כמעט ואין בהם דריסת רגל: מזון, אנרגיה ומחצבים.
תרומתן השקעות הזרים
ההשקעות של גופים זרים במשק הישראלי היווה לאורך השנים האחרונות נדבך חשוב מאוד בצמיחת המשק. היתרון הגדול של ההשקעות הזרות הוא שהן מכניסות תרבות ניהולית שונה לפירמות כזאת שמחזקת את היסודות המקצועיים ומגבירה את היעילות והפרודוקטיביות של החברות.
תרומה נוספת שניתן למנות היא שההשקעות מייצרות מקומות תעסוקה למשק הישראלי, ובכך מושגת ירידה בשיעור האבטלה, וכנגזרת של המהלך עלייה בהיקף הסחורות והשירותים המיוצרים במשק, או גידול בתוצר.
"החברות הישראליות האטרקטיביות מתמעטות"
2007 וגם 2008 מסתמנות כשנים הגרועות אי פעם ל-M&A בישראל, כך אומרים היום החוקרים במסלול האקדמי המכללה למנהל מבית הספר למנהל עסקים. אחרי שבשנה הקודמת כיכבה ישראל עם שלוש חברות ברשימת ה-TOP50 של הM&A הגדולים בעולם, ב-2007 היא מוצאת עצמה בקצה השני של הסקאלה.
אף חברה ישראלית לא עשתה ב-2007 מהלך משמעותי של מיזוג או רכישה. גם עסקת טבע-באר - בצד הרכישות - עדיין לא מומשה חשבונאית וספק אם תרשם אף בספרי 2008.
מיזוגים ורכישות דורשים השקעה גדולה בכסף כמו גם בניהול, חזון וראיה לטווח ארוך. אלו כנראה מתמעטים, או שפשוט נגמרות החברות הישראליות הגדולות והאטרקטיביות שניתן למכור.
פרופ' אגמון מסביר את הרקע לדברים "בתחום ההי-טק, שם הנאסד"ק חדלה מלהיות אופציה אמיתית לסטארט-אפים, הרי שהM&A נשאר התקווה הכמעט יחידה ל"אקזיט".
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
