הזרים עוצרים את ההשקעות: שיעור ההשקעות הזרות בישראל צנח ב-30% ב-2007
השנים 2007 ו-2008 מסתמנות כשנים הגרועות ביותר בתחום ה-M&A בישראל, כך עולה היום מדוח ה-WIR השנתי של סוכנות האו"ם לסחר ופיתוח. המסקנה העיקרית שעולה מהדו"ח היא שהכוח הפיננסי עובר לארצות ערב ודר' מז' אסיה – קרנות ההשקעה הממשלתיות שלהן מנהלות כ-5 טריליון דולר.
בית הספר למינהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל הציג היום את הדו"ח השנתי של סוכנות האו"ם, כאשר הדו"ח המקיף מתפרסם בו זמנית בכל רחבי העולם. הדו"ח מכיל נתוני השקעות פיננסיות וריאליות וחוקר יותר מ-200מדינות ו-30 פרמטרים כלכליים.
במחלקה למימון בבית הספר למנהל עסקים של המסלול האקדמי המכללה למנהל נערך מחקר השוואתי לגבי מצב ההשקעות הזרות בישראל וממנו עולה תמונה עגומה.
בזאת נזכיר, כי שנות הגאות של המשק הישראלי התאפיינו במהלך השנים האחרונות בעלייה בהשקעות הישירות של גופים זרים בישראל. אלה נכנסו כבעלי עניין בחברות ציבוריות גדולות כמו בנק הפועלים, דלק רכב וכן הרכישה המפורסמת של חברת ישקר על ידי המיליארדר וורן באפט. אולם הדו"ח שפורסם היום מצביע על ניצנים של שינוי מגמה.
מתרחקים מהעולם הגלובלי
בעוד שלגבי מרבית מדינות העולם הדו"ח מצביע על גאות חסרת תקדים בתזרים המזומנים ב-2007, הרי שמחקר השוואתי, שנעשה על ידי המחלקה למימון בבית הספר למינהל עסקים המסלול האקדמי המכללה למינהל, לגבי מצב ההשקעות הזרות בישראל, חושף חזות קשה ומצביע על תחילתו של שפל שלא היה כמותו מאז 2002.
תחזית המסלול האקדמי צופה המשך ההרעה במאזן ההשקעות בישראל בשנים הקרובות, ולצד זה ממליצה על מספר צעדים שיש לנקוט על מנת להתמודד עם המשבר הצפוי: זה הזמן לעידוד ההשקעה באנרגיה בכלל ואנרגיה נקייה בפרט, בחקלאות מתקדמת ובעיקר – פתיחה של שוק התשתיות למשקיעים זרים.
צניחה חדה ב-2007 הצפי ל-2008 והשנים הבאות עגמומי
לפי נתוני UNCTAD ההשקעות הזרות הישירות בישראל ב-2007 צנחו ב-4 מיליארד דולר מהשיא של 14 מיליארד דולר ב-2006 לכדי 10 מיליארד בלבד ב-2007.
יתר על כן, תחזית המחלקה למימון בינלאומי של בי"ס למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל צופה כי שנת 2008 צפויה להסתיים עם התכווצות נוספת בהשקעות הזרות הישירות, עד כדי 6 מיליארד דולר בלבד.
בשנים 2009-2010 צפויות ההשקעות הזרות הישירות בישראל להוסיף ולצנוח ל-3 עד 4 מיליארד דולר – כרבע בלבד מההיקף שהכרנו רק לפני שנה. הסיבה העיקרית לירידה בהשקעות: לא רק שעלות הכסף בעולם התייקרה, אלא שרוב החברות הבינ"ל מייעדות את תוכניות ההשקעה שלהן לשלוש השנים הקרובות לתחומים שלישראל כמעט ואין בהם דריסת רגל: מזון, אנרגיה ומחצבים.
תרומתן השקעות הזרים
ההשקעות של גופים זרים במשק הישראלי היווה לאורך השנים האחרונות נדבך חשוב מאוד בצמיחת המשק. היתרון הגדול של ההשקעות הזרות הוא שהן מכניסות תרבות ניהולית שונה לפירמות כזאת שמחזקת את היסודות המקצועיים ומגבירה את היעילות והפרודוקטיביות של החברות.
תרומה נוספת שניתן למנות היא שההשקעות מייצרות מקומות תעסוקה למשק הישראלי, ובכך מושגת ירידה בשיעור האבטלה, וכנגזרת של המהלך עלייה בהיקף הסחורות והשירותים המיוצרים במשק, או גידול בתוצר.
"החברות הישראליות האטרקטיביות מתמעטות"
2007 וגם 2008 מסתמנות כשנים הגרועות אי פעם ל-M&A בישראל, כך אומרים היום החוקרים במסלול האקדמי המכללה למנהל מבית הספר למנהל עסקים. אחרי שבשנה הקודמת כיכבה ישראל עם שלוש חברות ברשימת ה-TOP50 של הM&A הגדולים בעולם, ב-2007 היא מוצאת עצמה בקצה השני של הסקאלה.
אף חברה ישראלית לא עשתה ב-2007 מהלך משמעותי של מיזוג או רכישה. גם עסקת טבע-באר - בצד הרכישות - עדיין לא מומשה חשבונאית וספק אם תרשם אף בספרי 2008.
מיזוגים ורכישות דורשים השקעה גדולה בכסף כמו גם בניהול, חזון וראיה לטווח ארוך. אלו כנראה מתמעטים, או שפשוט נגמרות החברות הישראליות הגדולות והאטרקטיביות שניתן למכור.
פרופ' אגמון מסביר את הרקע לדברים "בתחום ההי-טק, שם הנאסד"ק חדלה מלהיות אופציה אמיתית לסטארט-אפים, הרי שהM&A נשאר התקווה הכמעט יחידה ל"אקזיט".

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי יפטר מעל 100 עובדים ב-i24NEWS
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
