הזרים עוצרים את ההשקעות: שיעור ההשקעות הזרות בישראל צנח ב-30% ב-2007

הדו"ח השנתי של סוכנות האו"ם לסחר ופיתוח (UNCTD) למעקב אחר השקעות פיננסיות, מיזוגים ורכישות גלובליים מפורסם היום ומצביע על ירידה דרסטית בהיקף ההשקעות של גופים זרים בישראל. עוד עולה כי ב-2008 צפויה ירידה של עוד 40% בהיקף ההשקעות הזרות בישראל
שהם לוי |

השנים 2007 ו-2008 מסתמנות כשנים הגרועות ביותר בתחום ה-M&A בישראל, כך עולה היום מדוח ה-WIR השנתי של סוכנות האו"ם לסחר ופיתוח. המסקנה העיקרית שעולה מהדו"ח היא שהכוח הפיננסי עובר לארצות ערב ודר' מז' אסיה – קרנות ההשקעה הממשלתיות שלהן מנהלות כ-5 טריליון דולר.

בית הספר למינהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל הציג היום את הדו"ח השנתי של סוכנות האו"ם, כאשר הדו"ח המקיף מתפרסם בו זמנית בכל רחבי העולם. הדו"ח מכיל נתוני השקעות פיננסיות וריאליות וחוקר יותר מ-200מדינות ו-30 פרמטרים כלכליים.

במחלקה למימון בבית הספר למנהל עסקים של המסלול האקדמי המכללה למנהל נערך מחקר השוואתי לגבי מצב ההשקעות הזרות בישראל וממנו עולה תמונה עגומה.

בזאת נזכיר, כי שנות הגאות של המשק הישראלי התאפיינו במהלך השנים האחרונות בעלייה בהשקעות הישירות של גופים זרים בישראל. אלה נכנסו כבעלי עניין בחברות ציבוריות גדולות כמו בנק הפועלים, דלק רכב וכן הרכישה המפורסמת של חברת ישקר על ידי המיליארדר וורן באפט. אולם הדו"ח שפורסם היום מצביע על ניצנים של שינוי מגמה.

מתרחקים מהעולם הגלובלי

בעוד שלגבי מרבית מדינות העולם הדו"ח מצביע על גאות חסרת תקדים בתזרים המזומנים ב-2007, הרי שמחקר השוואתי, שנעשה על ידי המחלקה למימון בבית הספר למינהל עסקים המסלול האקדמי המכללה למינהל, לגבי מצב ההשקעות הזרות בישראל, חושף חזות קשה ומצביע על תחילתו של שפל שלא היה כמותו מאז 2002.

תחזית המסלול האקדמי צופה המשך ההרעה במאזן ההשקעות בישראל בשנים הקרובות, ולצד זה ממליצה על מספר צעדים שיש לנקוט על מנת להתמודד עם המשבר הצפוי: זה הזמן לעידוד ההשקעה באנרגיה בכלל ואנרגיה נקייה בפרט, בחקלאות מתקדמת ובעיקר – פתיחה של שוק התשתיות למשקיעים זרים.

צניחה חדה ב-2007 הצפי ל-2008 והשנים הבאות עגמומי

לפי נתוני UNCTAD ההשקעות הזרות הישירות בישראל ב-2007 צנחו ב-4 מיליארד דולר מהשיא של 14 מיליארד דולר ב-2006 לכדי 10 מיליארד בלבד ב-2007.

יתר על כן, תחזית המחלקה למימון בינלאומי של בי"ס למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל צופה כי שנת 2008 צפויה להסתיים עם התכווצות נוספת בהשקעות הזרות הישירות, עד כדי 6 מיליארד דולר בלבד.

בשנים 2009-2010 צפויות ההשקעות הזרות הישירות בישראל להוסיף ולצנוח ל-3 עד 4 מיליארד דולר – כרבע בלבד מההיקף שהכרנו רק לפני שנה. הסיבה העיקרית לירידה בהשקעות: לא רק שעלות הכסף בעולם התייקרה, אלא שרוב החברות הבינ"ל מייעדות את תוכניות ההשקעה שלהן לשלוש השנים הקרובות לתחומים שלישראל כמעט ואין בהם דריסת רגל: מזון, אנרגיה ומחצבים.

תרומתן השקעות הזרים

ההשקעות של גופים זרים במשק הישראלי היווה לאורך השנים האחרונות נדבך חשוב מאוד בצמיחת המשק. היתרון הגדול של ההשקעות הזרות הוא שהן מכניסות תרבות ניהולית שונה לפירמות כזאת שמחזקת את היסודות המקצועיים ומגבירה את היעילות והפרודוקטיביות של החברות.

תרומה נוספת שניתן למנות היא שההשקעות מייצרות מקומות תעסוקה למשק הישראלי, ובכך מושגת ירידה בשיעור האבטלה, וכנגזרת של המהלך עלייה בהיקף הסחורות והשירותים המיוצרים במשק, או גידול בתוצר.

"החברות הישראליות האטרקטיביות מתמעטות"

2007 וגם 2008 מסתמנות כשנים הגרועות אי פעם ל-M&A בישראל, כך אומרים היום החוקרים במסלול האקדמי המכללה למנהל מבית הספר למנהל עסקים. אחרי שבשנה הקודמת כיכבה ישראל עם שלוש חברות ברשימת ה-TOP50 של הM&A הגדולים בעולם, ב-2007 היא מוצאת עצמה בקצה השני של הסקאלה.

אף חברה ישראלית לא עשתה ב-2007 מהלך משמעותי של מיזוג או רכישה. גם עסקת טבע-באר - בצד הרכישות - עדיין לא מומשה חשבונאית וספק אם תרשם אף בספרי 2008.

מיזוגים ורכישות דורשים השקעה גדולה בכסף כמו גם בניהול, חזון וראיה לטווח ארוך. אלו כנראה מתמעטים, או שפשוט נגמרות החברות הישראליות הגדולות והאטרקטיביות שניתן למכור.

פרופ' אגמון מסביר את הרקע לדברים "בתחום ההי-טק, שם הנאסד"ק חדלה מלהיות אופציה אמיתית לסטארט-אפים, הרי שהM&A נשאר התקווה הכמעט יחידה ל"אקזיט".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.