הזרים עוצרים את ההשקעות: שיעור ההשקעות הזרות בישראל צנח ב-30% ב-2007

הדו"ח השנתי של סוכנות האו"ם לסחר ופיתוח (UNCTD) למעקב אחר השקעות פיננסיות, מיזוגים ורכישות גלובליים מפורסם היום ומצביע על ירידה דרסטית בהיקף ההשקעות של גופים זרים בישראל. עוד עולה כי ב-2008 צפויה ירידה של עוד 40% בהיקף ההשקעות הזרות בישראל
שהם לוי |

השנים 2007 ו-2008 מסתמנות כשנים הגרועות ביותר בתחום ה-M&A בישראל, כך עולה היום מדוח ה-WIR השנתי של סוכנות האו"ם לסחר ופיתוח. המסקנה העיקרית שעולה מהדו"ח היא שהכוח הפיננסי עובר לארצות ערב ודר' מז' אסיה – קרנות ההשקעה הממשלתיות שלהן מנהלות כ-5 טריליון דולר.

בית הספר למינהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל הציג היום את הדו"ח השנתי של סוכנות האו"ם, כאשר הדו"ח המקיף מתפרסם בו זמנית בכל רחבי העולם. הדו"ח מכיל נתוני השקעות פיננסיות וריאליות וחוקר יותר מ-200מדינות ו-30 פרמטרים כלכליים.

במחלקה למימון בבית הספר למנהל עסקים של המסלול האקדמי המכללה למנהל נערך מחקר השוואתי לגבי מצב ההשקעות הזרות בישראל וממנו עולה תמונה עגומה.

בזאת נזכיר, כי שנות הגאות של המשק הישראלי התאפיינו במהלך השנים האחרונות בעלייה בהשקעות הישירות של גופים זרים בישראל. אלה נכנסו כבעלי עניין בחברות ציבוריות גדולות כמו בנק הפועלים, דלק רכב וכן הרכישה המפורסמת של חברת ישקר על ידי המיליארדר וורן באפט. אולם הדו"ח שפורסם היום מצביע על ניצנים של שינוי מגמה.

מתרחקים מהעולם הגלובלי

בעוד שלגבי מרבית מדינות העולם הדו"ח מצביע על גאות חסרת תקדים בתזרים המזומנים ב-2007, הרי שמחקר השוואתי, שנעשה על ידי המחלקה למימון בבית הספר למינהל עסקים המסלול האקדמי המכללה למינהל, לגבי מצב ההשקעות הזרות בישראל, חושף חזות קשה ומצביע על תחילתו של שפל שלא היה כמותו מאז 2002.

תחזית המסלול האקדמי צופה המשך ההרעה במאזן ההשקעות בישראל בשנים הקרובות, ולצד זה ממליצה על מספר צעדים שיש לנקוט על מנת להתמודד עם המשבר הצפוי: זה הזמן לעידוד ההשקעה באנרגיה בכלל ואנרגיה נקייה בפרט, בחקלאות מתקדמת ובעיקר – פתיחה של שוק התשתיות למשקיעים זרים.

צניחה חדה ב-2007 הצפי ל-2008 והשנים הבאות עגמומי

לפי נתוני UNCTAD ההשקעות הזרות הישירות בישראל ב-2007 צנחו ב-4 מיליארד דולר מהשיא של 14 מיליארד דולר ב-2006 לכדי 10 מיליארד בלבד ב-2007.

יתר על כן, תחזית המחלקה למימון בינלאומי של בי"ס למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל צופה כי שנת 2008 צפויה להסתיים עם התכווצות נוספת בהשקעות הזרות הישירות, עד כדי 6 מיליארד דולר בלבד.

בשנים 2009-2010 צפויות ההשקעות הזרות הישירות בישראל להוסיף ולצנוח ל-3 עד 4 מיליארד דולר – כרבע בלבד מההיקף שהכרנו רק לפני שנה. הסיבה העיקרית לירידה בהשקעות: לא רק שעלות הכסף בעולם התייקרה, אלא שרוב החברות הבינ"ל מייעדות את תוכניות ההשקעה שלהן לשלוש השנים הקרובות לתחומים שלישראל כמעט ואין בהם דריסת רגל: מזון, אנרגיה ומחצבים.

תרומתן השקעות הזרים

ההשקעות של גופים זרים במשק הישראלי היווה לאורך השנים האחרונות נדבך חשוב מאוד בצמיחת המשק. היתרון הגדול של ההשקעות הזרות הוא שהן מכניסות תרבות ניהולית שונה לפירמות כזאת שמחזקת את היסודות המקצועיים ומגבירה את היעילות והפרודוקטיביות של החברות.

תרומה נוספת שניתן למנות היא שההשקעות מייצרות מקומות תעסוקה למשק הישראלי, ובכך מושגת ירידה בשיעור האבטלה, וכנגזרת של המהלך עלייה בהיקף הסחורות והשירותים המיוצרים במשק, או גידול בתוצר.

"החברות הישראליות האטרקטיביות מתמעטות"

2007 וגם 2008 מסתמנות כשנים הגרועות אי פעם ל-M&A בישראל, כך אומרים היום החוקרים במסלול האקדמי המכללה למנהל מבית הספר למנהל עסקים. אחרי שבשנה הקודמת כיכבה ישראל עם שלוש חברות ברשימת ה-TOP50 של הM&A הגדולים בעולם, ב-2007 היא מוצאת עצמה בקצה השני של הסקאלה.

אף חברה ישראלית לא עשתה ב-2007 מהלך משמעותי של מיזוג או רכישה. גם עסקת טבע-באר - בצד הרכישות - עדיין לא מומשה חשבונאית וספק אם תרשם אף בספרי 2008.

מיזוגים ורכישות דורשים השקעה גדולה בכסף כמו גם בניהול, חזון וראיה לטווח ארוך. אלו כנראה מתמעטים, או שפשוט נגמרות החברות הישראליות הגדולות והאטרקטיביות שניתן למכור.

פרופ' אגמון מסביר את הרקע לדברים "בתחום ההי-טק, שם הנאסד"ק חדלה מלהיות אופציה אמיתית לסטארט-אפים, הרי שהM&A נשאר התקווה הכמעט יחידה ל"אקזיט".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.