למצוא את המניה הנכונה בלחיצת כפתור

אייל גורביץ' מסביר את השלבים לאיתור מניות
אייל גורביץ |

סוחרים רבים הולכים לאיבוד בשלב כזה או אחר, כאשר הם נחשפים לעובדה ולפיה קיימות אלפי מניות ותעודות סל בשוק המקומי ובחו"ל גם יחד. היכולת לדוג את המניה הנכונה או רשימה של מניות מהן אפשר לבחור כמה מתאימות, הופכת ללא רלוונטית כאשר מנסים לעשות זאת ידנית. וכך, סוחרים רבים מחפשים פתרונות פלא ויוצרים לעצמם תלות על ידי שימוש בשירותים משירותים שונים. הרעיון הוא, שאם כבר החלטת להיות סוחר, הוא להיות עצמאי לחלוטין בקבלת ההחלטות. מאלף ועד תו.

לשם כך בנינו בתוכנת בורסהגרף סורק ייעודי שמכיל מספר רב של אסטרטגיות ומתאים לכל טווחי הזמן. כל אחד יוכל למצוא בו בדיוק את האסטרטגיות אותן הוא מחפש: מסחר על מגמה קיימת או מסחר על היפוך מגמה, מסחר לטווחים בינוניים, קצרים או ארוכים. מסחר ב-Long או ב-Short. והכל בלחיצת כפתור. כתבה זו היא ראשונה בסדרת כתבות בה נלמד כיצד לעשות שימוש בסורק. בימים הקרובים יעלו מצגות הדרכה מפורטות לשימוש ונוחות המשתמשים.

הבה ננסה למצוא מניות למסחר לטווחים קצרים :

1. כנס לתוכנת בורסהגרף (את התוכנה אפשר להוריד דרך אתר www.bursagraph.co.il).

2. לאחד עדכון הנתונים יש ללחוץ על אייקון המשקפת המופיע בסרגל הכלים העליון ולבחור באפשרות "אירועים ואיתותים – איתור נקודתי". הטור השמאלי ביותר מוקדש כולו לאיתותי קנייה ומכירה.

3. בטור הימני ביותר תחת הכותרת "ניירות לסריקה" – סמן/י את כל המניות שברצונך לסרוק.

4. בטור השמאלי ביותר, בחר את האפשרות "Gate keeper" ו-Knock out"". אלה שתי אסטרטגיות המיועדות לאתר מניות לטווחים קצרים.

5. לחץ/י על הכפתור סריקה. התוכנה תפיק טבלה ובה רשימת מניות העונות לקריטריונים. בלחיצה על עמודות הטבלה תוכל לסנן את המניות המתאימות למסחר קצר טווח המודגשות תחת הכותרת "יומי".

6. כעת יש לבצע סינון ידני ולבחור את החזקות ביותר. עניין של דקות בודדות בלבד.

בשבוע הבא ננתח מספר מניות על פי השלבים הנ"ל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים

מנדי הניג |

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.

כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.

קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.


טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:



גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.


ניהול הוצאות
צילום: pixabay.com

ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש

סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון

הדס ברטל |

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023.  מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.

לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.

הרכב ההוצאה החודשית למשק בית, קרדיט: הלמ



הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.