חודש ספטמבר נפתח בסערה: הדולר פרץ את ה-3.61 שקלים - שיא של כ-5 חודשים

מנכ"ל ישיר בית השקעות: "ההתחזקות תימשך". יתרות המט"ח של ישראל עלו באוגוסט ל-33.65 מיליארד דולר
עדי בן ישראל |

לאחר שעלה ב-3.2% בחודש אוגוסט, פתח הדולר את חודש ספטמבר בהתחזקות מול השקל, כאשר היציג טיפס אל מעל לרמת 3.61 שקלים ורשם שיא שלא נראה מאז ה-8 באפריל. ברקע, בנק ישראל מסר היום כי יתרות המט"ח עלו בחודש אוגוסט לשיא של 33.65 מיליארד דולר, כחלק מתכנית רכישות המט"ח עליה הוכרז בחודשים האחרונים.

הדולר הוסיף היום 0.71% לערכו והשער היציג נקבע על 3.618 שקלים. לעומתו האירו השיל 0.08%% לרמה של 5.292 שקלים. בשוק המט"ח העולמי נסחר הדולר במגמה מעורבת, כאשר הוא מתחזק ב-0.37% מול האירו וב-1% מול הליש"ט; מול הין היפני מאבד הדולר 0.8%.

"התחזקות הדולר הינה המשך למגמת התחזקותו מול מטבעות אחרים בעולם", אומר גיורא סרצ'נסקי, מנכ"ל ישיר בית השקעות. "אנו עדים לשתי התרחשויות מרכזיות שהובילה להתחזקות זו: הראשונה היא שיפור במאזן המסחרי בארה"ב, דהיינו גידול ביצוא האמריקני; והשנייה היא למעשה הסטה של השקעות מסחריות לכוון אג"ח אמריקניות. כמו כן, להתעצמות המגמה תרמו רכישות המט"ח הגדולות של בנק ישראל.

"לאור התרחשוית אלה ניתן לומר כי מגמת ההתחזקות הייתה צפויה ויש בה כדי להצביע על תיקון מסוים למגמה השלילית שליוותה את הדולר בשנתיים האחרונות. להערכתנו, התחזקות זו תימשך בתקופה הקרובה".

מחדר המסחר של כלל פורקס נמסר, כי ההתנגדות הבאה של הצמד דולר-שקל ניצבת ב-3.65. רמה זו היוותה בחודש פברואר האחרון כרמת תמיכה משמעותית לפני שנשברה מטה, והסוחרים מאמינים כי כעת היא מהווה התנגדות.

הדולר יושפע השבוע משלל נתוני מאקרו שיפורסמו בארה"ב, ובראשם נתוני התעסוקה החשובים שיפורסמו ביום שישי. לפי הערכות האנליסטים, שוק העבודה האמריקני התכווץ בחודש אוגוסט ב-75 אלף משרות ובכך יעלה מספר המפוטרים בארה"ב אל מעל לחצי מיליון איש מתחילת השנה. במידה והנתונים יצאו גרועים מהצפוי, ייתכן והסוחרים בשוק יורידו את התחזיות להעלאת ריבית ה'פד' בהמשך השנה, מה שעלול לפגוע בדולר. הפתעה חיובית, לעומת זאת, תביא לתוצאה ההפוכה.

"מהלך העליות של הדולר בחודש האחרון היה מהיר מדי", אמר ניק בננברוק, אסטרטג מט"ח בבנק וולס פרגו בניו יורק, אשר צופה שהדולר ימשיך להיסחר השבוע בטווח של 1.45-1.5 מול האירו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.