חודש ספטמבר נפתח בסערה: הדולר פרץ את ה-3.61 שקלים - שיא של כ-5 חודשים
לאחר שעלה ב-3.2% בחודש אוגוסט, פתח הדולר את חודש ספטמבר בהתחזקות מול השקל, כאשר היציג טיפס אל מעל לרמת 3.61 שקלים ורשם שיא שלא נראה מאז ה-8 באפריל. ברקע, בנק ישראל מסר היום כי יתרות המט"ח עלו בחודש אוגוסט לשיא של 33.65 מיליארד דולר, כחלק מתכנית רכישות המט"ח עליה הוכרז בחודשים האחרונים.
הדולר הוסיף היום 0.71% לערכו והשער היציג נקבע על 3.618 שקלים. לעומתו האירו השיל 0.08%% לרמה של 5.292 שקלים. בשוק המט"ח העולמי נסחר הדולר במגמה מעורבת, כאשר הוא מתחזק ב-0.37% מול האירו וב-1% מול הליש"ט; מול הין היפני מאבד הדולר 0.8%.
"התחזקות הדולר הינה המשך למגמת התחזקותו מול מטבעות אחרים בעולם", אומר גיורא סרצ'נסקי, מנכ"ל ישיר בית השקעות. "אנו עדים לשתי התרחשויות מרכזיות שהובילה להתחזקות זו: הראשונה היא שיפור במאזן המסחרי בארה"ב, דהיינו גידול ביצוא האמריקני; והשנייה היא למעשה הסטה של השקעות מסחריות לכוון אג"ח אמריקניות. כמו כן, להתעצמות המגמה תרמו רכישות המט"ח הגדולות של בנק ישראל.
"לאור התרחשוית אלה ניתן לומר כי מגמת ההתחזקות הייתה צפויה ויש בה כדי להצביע על תיקון מסוים למגמה השלילית שליוותה את הדולר בשנתיים האחרונות. להערכתנו, התחזקות זו תימשך בתקופה הקרובה".
מחדר המסחר של כלל פורקס נמסר, כי ההתנגדות הבאה של הצמד דולר-שקל ניצבת ב-3.65. רמה זו היוותה בחודש פברואר האחרון כרמת תמיכה משמעותית לפני שנשברה מטה, והסוחרים מאמינים כי כעת היא מהווה התנגדות.
הדולר יושפע השבוע משלל נתוני מאקרו שיפורסמו בארה"ב, ובראשם נתוני התעסוקה החשובים שיפורסמו ביום שישי. לפי הערכות האנליסטים, שוק העבודה האמריקני התכווץ בחודש אוגוסט ב-75 אלף משרות ובכך יעלה מספר המפוטרים בארה"ב אל מעל לחצי מיליון איש מתחילת השנה. במידה והנתונים יצאו גרועים מהצפוי, ייתכן והסוחרים בשוק יורידו את התחזיות להעלאת ריבית ה'פד' בהמשך השנה, מה שעלול לפגוע בדולר. הפתעה חיובית, לעומת זאת, תביא לתוצאה ההפוכה.
"מהלך העליות של הדולר בחודש האחרון היה מהיר מדי", אמר ניק בננברוק, אסטרטג מט"ח בבנק וולס פרגו בניו יורק, אשר צופה שהדולר ימשיך להיסחר השבוע בטווח של 1.45-1.5 מול האירו.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
