חודש ספטמבר נפתח בסערה: הדולר פרץ את ה-3.61 שקלים - שיא של כ-5 חודשים

מנכ"ל ישיר בית השקעות: "ההתחזקות תימשך". יתרות המט"ח של ישראל עלו באוגוסט ל-33.65 מיליארד דולר
עדי בן ישראל |

לאחר שעלה ב-3.2% בחודש אוגוסט, פתח הדולר את חודש ספטמבר בהתחזקות מול השקל, כאשר היציג טיפס אל מעל לרמת 3.61 שקלים ורשם שיא שלא נראה מאז ה-8 באפריל. ברקע, בנק ישראל מסר היום כי יתרות המט"ח עלו בחודש אוגוסט לשיא של 33.65 מיליארד דולר, כחלק מתכנית רכישות המט"ח עליה הוכרז בחודשים האחרונים.

הדולר הוסיף היום 0.71% לערכו והשער היציג נקבע על 3.618 שקלים. לעומתו האירו השיל 0.08%% לרמה של 5.292 שקלים. בשוק המט"ח העולמי נסחר הדולר במגמה מעורבת, כאשר הוא מתחזק ב-0.37% מול האירו וב-1% מול הליש"ט; מול הין היפני מאבד הדולר 0.8%.

"התחזקות הדולר הינה המשך למגמת התחזקותו מול מטבעות אחרים בעולם", אומר גיורא סרצ'נסקי, מנכ"ל ישיר בית השקעות. "אנו עדים לשתי התרחשויות מרכזיות שהובילה להתחזקות זו: הראשונה היא שיפור במאזן המסחרי בארה"ב, דהיינו גידול ביצוא האמריקני; והשנייה היא למעשה הסטה של השקעות מסחריות לכוון אג"ח אמריקניות. כמו כן, להתעצמות המגמה תרמו רכישות המט"ח הגדולות של בנק ישראל.

"לאור התרחשוית אלה ניתן לומר כי מגמת ההתחזקות הייתה צפויה ויש בה כדי להצביע על תיקון מסוים למגמה השלילית שליוותה את הדולר בשנתיים האחרונות. להערכתנו, התחזקות זו תימשך בתקופה הקרובה".

מחדר המסחר של כלל פורקס נמסר, כי ההתנגדות הבאה של הצמד דולר-שקל ניצבת ב-3.65. רמה זו היוותה בחודש פברואר האחרון כרמת תמיכה משמעותית לפני שנשברה מטה, והסוחרים מאמינים כי כעת היא מהווה התנגדות.

הדולר יושפע השבוע משלל נתוני מאקרו שיפורסמו בארה"ב, ובראשם נתוני התעסוקה החשובים שיפורסמו ביום שישי. לפי הערכות האנליסטים, שוק העבודה האמריקני התכווץ בחודש אוגוסט ב-75 אלף משרות ובכך יעלה מספר המפוטרים בארה"ב אל מעל לחצי מיליון איש מתחילת השנה. במידה והנתונים יצאו גרועים מהצפוי, ייתכן והסוחרים בשוק יורידו את התחזיות להעלאת ריבית ה'פד' בהמשך השנה, מה שעלול לפגוע בדולר. הפתעה חיובית, לעומת זאת, תביא לתוצאה ההפוכה.

"מהלך העליות של הדולר בחודש האחרון היה מהיר מדי", אמר ניק בננברוק, אסטרטג מט"ח בבנק וולס פרגו בניו יורק, אשר צופה שהדולר ימשיך להיסחר השבוע בטווח של 1.45-1.5 מול האירו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.25%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.