הפילוסופיה של הניתוח הטכני

השביל חכם מההלך ( פתגם בדואי עתיק יומין)
אייל גורביץ |

ניתן להניח כי לולא היו פוקדים את שוק ההון הישראלי זעזועים כגון אלו שהחלו בשלהי ינואר 94 וכי לו הייתה הבורסה התל אביבית חווה שנה נוספת של עליות שערים בלתי פוסקות, לא הייתה השיטה הטכנית מחלחלת במרץ לתודעתם של אותם אנשים אשר עיסוקם המלא או החלקי הוא ההשקעה בני"ע. מספר שנים רוויות עליות, הקהו, כנראה, את מנגנוני ההגנה של המשקיעים ומעטים מהם שמו ליבם לאיתותי החולשה וקוצר הנשימה שאחזו בשוק בסביבות אוקטובר 93'.

ארבעה חודשים תמימים של פיזור סחורה עיקש ומתמיד, שלווה במחזורי מסחר שהרקיעו שחקים, מצידם של אלה שקראו את המפה, באו לקיצם ב-10-11-93 כאשר מדד המעו"ף היה מצוי ברמת שיא היסטורית של 257.72 נקודות. באותה תקופה, הייתה גם האופוריה שאחזה בהמוני בית ישראל, מצויה אף היא ברמות היסטוריות שלא לומר היסטריות. מה שקרה לאחר מכן היה מהלך אדיר מטה, שהרעיד את אמות סיפיה של בורסת אחד העם.

עת נכתבות שורות אלה יודע כמעט כל טירון על קיומם של מדדים טכניים שונים המודדים בצורה זו או אחרת את מידת עוצמתו/חולשתו של השוק, אך לא הרבה יודעים מה היא הטכניקה באמת ומה היא מתיימרת לבצע עבורנו. ספר זה ייקח אותך למסע בנפתוליה של השיטה, החל מאבני היסוד התיאורטיים, דרך הניתוח הצ'ארטיסטי והכלים התומכים ויקנה לך כלים מעשיים כדי שבסיום קריאתו המעמיקה, ובעזרת מעט ניסיון תוכל לסחור בהצלחה.

הגדרת השיטה

מרבית המשקיעים הנחשפים לראשונה לגישה הטכנית, מצפים שביכולתה יהיה לחזות עבורם את העתיד להתרחש, מחר, מחרתיים, עוד חודשים מספר. לא חשוב, העיקר שיהיה הדבר קשור הדוקות לעתיד. ממש הגדת עתידות. משקיעים רבים סבורים שהמפתח למסחר מוצלח טמון בחיזוי נכון של העתיד. רבים משתוקקים לדעת מה צופן העתיד, ללא שתהיה בידם היכולת לדעת מה מצוי מתחת לקצה אפם.

ובכן, לא זאת מטרתה של השיטה הטכנית. מטרתה שונה לגמרי ואין היא מכוונת לחזות את העתיד. המחפש שיטה מעין זאת, שיוותר מראש על קריאת הספר או לימוד השיטה. כל שנעסוק בו, או במילים אחרות, כל שנלמד לעשות הוא להגיב נכון יותר ומדויק יותר כלפי הנתונים הנוכחיים, הקיימים, כלפי חומר הגלם הקיים ולא כלפי משהו שהוא בחזקת נעלם.

הרוצה לבנות מסגרת סבירה להערכת הסתברויות, לדעת מה סביר להתרחש, מה יכול או מה צפוי להתרחש בשוק המניות, מן הראוי שראשית יבנה יכולת מוצקה להתמודד עם נתונים קיימים.

מטרתה של הגישה הטכנית אינה חיזוי עתידות. השיטה הטכנית מוגדרת כ"חקר פעילות השוק, בהתבסס על גרפים ככלי עבודה מרכזי, למטרת הערכת מצבו הנוכחי של השוק (מניה או כל אובייקט אחר העומד לניתוח) ובניית מסגרת הסתברויות לגבי המגמות הצפויות". בעיני, הגדרה זו הלקוחה הישר מן הספרות התיאורטית, מחמיצה את מטרתה ואינה קולעת ישירות ליכולות השיטה.

בעיני, אחרי לא מעט שנים, השיטה הטכנית היא טכניקה למסחר בניירות ערך המספקת ידע מזוקק ורלוונטי לקבלת החלטות. לא יותר ולא פחות. אין כאן שום אספקט הנוגע לחיזוי עתידות. כלומר, כל מטרתה של השיטה הוא לסייע למשקיע לנתח נכונה את מצבו הנוכחי של השוק, בין אם כיוון זה הוא קצר טווח ובין שהוא ארוך טווח ולקבל החלטה מושכלת ורציונאלית עד כמה שניתן. כמו כן מנסה השיטה להנחיל כללי עבודה המסייעים למשתמשים בה לתזמן את פעולותיהם בשוק באותן נקודות בהן נוטים הסיכויים לטובתם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.