הפילוסופיה של הניתוח הטכני

השביל חכם מההלך ( פתגם בדואי עתיק יומין)
אייל גורביץ |

ניתן להניח כי לולא היו פוקדים את שוק ההון הישראלי זעזועים כגון אלו שהחלו בשלהי ינואר 94 וכי לו הייתה הבורסה התל אביבית חווה שנה נוספת של עליות שערים בלתי פוסקות, לא הייתה השיטה הטכנית מחלחלת במרץ לתודעתם של אותם אנשים אשר עיסוקם המלא או החלקי הוא ההשקעה בני"ע. מספר שנים רוויות עליות, הקהו, כנראה, את מנגנוני ההגנה של המשקיעים ומעטים מהם שמו ליבם לאיתותי החולשה וקוצר הנשימה שאחזו בשוק בסביבות אוקטובר 93'.

ארבעה חודשים תמימים של פיזור סחורה עיקש ומתמיד, שלווה במחזורי מסחר שהרקיעו שחקים, מצידם של אלה שקראו את המפה, באו לקיצם ב-10-11-93 כאשר מדד המעו"ף היה מצוי ברמת שיא היסטורית של 257.72 נקודות. באותה תקופה, הייתה גם האופוריה שאחזה בהמוני בית ישראל, מצויה אף היא ברמות היסטוריות שלא לומר היסטריות. מה שקרה לאחר מכן היה מהלך אדיר מטה, שהרעיד את אמות סיפיה של בורסת אחד העם.

עת נכתבות שורות אלה יודע כמעט כל טירון על קיומם של מדדים טכניים שונים המודדים בצורה זו או אחרת את מידת עוצמתו/חולשתו של השוק, אך לא הרבה יודעים מה היא הטכניקה באמת ומה היא מתיימרת לבצע עבורנו. ספר זה ייקח אותך למסע בנפתוליה של השיטה, החל מאבני היסוד התיאורטיים, דרך הניתוח הצ'ארטיסטי והכלים התומכים ויקנה לך כלים מעשיים כדי שבסיום קריאתו המעמיקה, ובעזרת מעט ניסיון תוכל לסחור בהצלחה.

הגדרת השיטה

מרבית המשקיעים הנחשפים לראשונה לגישה הטכנית, מצפים שביכולתה יהיה לחזות עבורם את העתיד להתרחש, מחר, מחרתיים, עוד חודשים מספר. לא חשוב, העיקר שיהיה הדבר קשור הדוקות לעתיד. ממש הגדת עתידות. משקיעים רבים סבורים שהמפתח למסחר מוצלח טמון בחיזוי נכון של העתיד. רבים משתוקקים לדעת מה צופן העתיד, ללא שתהיה בידם היכולת לדעת מה מצוי מתחת לקצה אפם.

ובכן, לא זאת מטרתה של השיטה הטכנית. מטרתה שונה לגמרי ואין היא מכוונת לחזות את העתיד. המחפש שיטה מעין זאת, שיוותר מראש על קריאת הספר או לימוד השיטה. כל שנעסוק בו, או במילים אחרות, כל שנלמד לעשות הוא להגיב נכון יותר ומדויק יותר כלפי הנתונים הנוכחיים, הקיימים, כלפי חומר הגלם הקיים ולא כלפי משהו שהוא בחזקת נעלם.

הרוצה לבנות מסגרת סבירה להערכת הסתברויות, לדעת מה סביר להתרחש, מה יכול או מה צפוי להתרחש בשוק המניות, מן הראוי שראשית יבנה יכולת מוצקה להתמודד עם נתונים קיימים.

מטרתה של הגישה הטכנית אינה חיזוי עתידות. השיטה הטכנית מוגדרת כ"חקר פעילות השוק, בהתבסס על גרפים ככלי עבודה מרכזי, למטרת הערכת מצבו הנוכחי של השוק (מניה או כל אובייקט אחר העומד לניתוח) ובניית מסגרת הסתברויות לגבי המגמות הצפויות". בעיני, הגדרה זו הלקוחה הישר מן הספרות התיאורטית, מחמיצה את מטרתה ואינה קולעת ישירות ליכולות השיטה.

בעיני, אחרי לא מעט שנים, השיטה הטכנית היא טכניקה למסחר בניירות ערך המספקת ידע מזוקק ורלוונטי לקבלת החלטות. לא יותר ולא פחות. אין כאן שום אספקט הנוגע לחיזוי עתידות. כלומר, כל מטרתה של השיטה הוא לסייע למשקיע לנתח נכונה את מצבו הנוכחי של השוק, בין אם כיוון זה הוא קצר טווח ובין שהוא ארוך טווח ולקבל החלטה מושכלת ורציונאלית עד כמה שניתן. כמו כן מנסה השיטה להנחיל כללי עבודה המסייעים למשתמשים בה לתזמן את פעולותיהם בשוק באותן נקודות בהן נוטים הסיכויים לטובתם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.05%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות