הפילוסופיה של הניתוח הטכני
ניתן להניח כי לולא היו פוקדים את שוק ההון הישראלי זעזועים כגון אלו שהחלו בשלהי ינואר 94 וכי לו הייתה הבורסה התל אביבית חווה שנה נוספת של עליות שערים בלתי פוסקות, לא הייתה השיטה הטכנית מחלחלת במרץ לתודעתם של אותם אנשים אשר עיסוקם המלא או החלקי הוא ההשקעה בני"ע. מספר שנים רוויות עליות, הקהו, כנראה, את מנגנוני ההגנה של המשקיעים ומעטים מהם שמו ליבם לאיתותי החולשה וקוצר הנשימה שאחזו בשוק בסביבות אוקטובר 93'.
ארבעה חודשים תמימים של פיזור סחורה עיקש ומתמיד, שלווה במחזורי מסחר שהרקיעו שחקים, מצידם של אלה שקראו את המפה, באו לקיצם ב-10-11-93 כאשר מדד המעו"ף היה מצוי ברמת שיא היסטורית של 257.72 נקודות. באותה תקופה, הייתה גם האופוריה שאחזה בהמוני בית ישראל, מצויה אף היא ברמות היסטוריות שלא לומר היסטריות. מה שקרה לאחר מכן היה מהלך אדיר מטה, שהרעיד את אמות סיפיה של בורסת אחד העם.
עת נכתבות שורות אלה יודע כמעט כל טירון על קיומם של מדדים טכניים שונים המודדים בצורה זו או אחרת את מידת עוצמתו/חולשתו של השוק, אך לא הרבה יודעים מה היא הטכניקה באמת ומה היא מתיימרת לבצע עבורנו. ספר זה ייקח אותך למסע בנפתוליה של השיטה, החל מאבני היסוד התיאורטיים, דרך הניתוח הצ'ארטיסטי והכלים התומכים ויקנה לך כלים מעשיים כדי שבסיום קריאתו המעמיקה, ובעזרת מעט ניסיון תוכל לסחור בהצלחה.
הגדרת השיטה
מרבית המשקיעים הנחשפים לראשונה לגישה הטכנית, מצפים שביכולתה יהיה לחזות עבורם את העתיד להתרחש, מחר, מחרתיים, עוד חודשים מספר. לא חשוב, העיקר שיהיה הדבר קשור הדוקות לעתיד. ממש הגדת עתידות. משקיעים רבים סבורים שהמפתח למסחר מוצלח טמון בחיזוי נכון של העתיד. רבים משתוקקים לדעת מה צופן העתיד, ללא שתהיה בידם היכולת לדעת מה מצוי מתחת לקצה אפם.
ובכן, לא זאת מטרתה של השיטה הטכנית. מטרתה שונה לגמרי ואין היא מכוונת לחזות את העתיד. המחפש שיטה מעין זאת, שיוותר מראש על קריאת הספר או לימוד השיטה. כל שנעסוק בו, או במילים אחרות, כל שנלמד לעשות הוא להגיב נכון יותר ומדויק יותר כלפי הנתונים הנוכחיים, הקיימים, כלפי חומר הגלם הקיים ולא כלפי משהו שהוא בחזקת נעלם.
הרוצה לבנות מסגרת סבירה להערכת הסתברויות, לדעת מה סביר להתרחש, מה יכול או מה צפוי להתרחש בשוק המניות, מן הראוי שראשית יבנה יכולת מוצקה להתמודד עם נתונים קיימים.
מטרתה של הגישה הטכנית אינה חיזוי עתידות. השיטה הטכנית מוגדרת כ"חקר פעילות השוק, בהתבסס על גרפים ככלי עבודה מרכזי, למטרת הערכת מצבו הנוכחי של השוק (מניה או כל אובייקט אחר העומד לניתוח) ובניית מסגרת הסתברויות לגבי המגמות הצפויות". בעיני, הגדרה זו הלקוחה הישר מן הספרות התיאורטית, מחמיצה את מטרתה ואינה קולעת ישירות ליכולות השיטה.
בעיני, אחרי לא מעט שנים, השיטה הטכנית היא טכניקה למסחר בניירות ערך המספקת ידע מזוקק ורלוונטי לקבלת החלטות. לא יותר ולא פחות. אין כאן שום אספקט הנוגע לחיזוי עתידות. כלומר, כל מטרתה של השיטה הוא לסייע למשקיע לנתח נכונה את מצבו הנוכחי של השוק, בין אם כיוון זה הוא קצר טווח ובין שהוא ארוך טווח ולקבל החלטה מושכלת ורציונאלית עד כמה שניתן. כמו כן מנסה השיטה להנחיל כללי עבודה המסייעים למשתמשים בה לתזמן את פעולותיהם בשוק באותן נקודות בהן נוטים הסיכויים לטובתם.
.jpg "ביטוח לאומי")
ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"
הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.
הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם, נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.
תגים מזוייפים
בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.
במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
