הפילוסופיה של הניתוח הטכני
ניתן להניח כי לולא היו פוקדים את שוק ההון הישראלי זעזועים כגון אלו שהחלו בשלהי ינואר 94 וכי לו הייתה הבורסה התל אביבית חווה שנה נוספת של עליות שערים בלתי פוסקות, לא הייתה השיטה הטכנית מחלחלת במרץ לתודעתם של אותם אנשים אשר עיסוקם המלא או החלקי הוא ההשקעה בני"ע. מספר שנים רוויות עליות, הקהו, כנראה, את מנגנוני ההגנה של המשקיעים ומעטים מהם שמו ליבם לאיתותי החולשה וקוצר הנשימה שאחזו בשוק בסביבות אוקטובר 93'.
ארבעה חודשים תמימים של פיזור סחורה עיקש ומתמיד, שלווה במחזורי מסחר שהרקיעו שחקים, מצידם של אלה שקראו את המפה, באו לקיצם ב-10-11-93 כאשר מדד המעו"ף היה מצוי ברמת שיא היסטורית של 257.72 נקודות. באותה תקופה, הייתה גם האופוריה שאחזה בהמוני בית ישראל, מצויה אף היא ברמות היסטוריות שלא לומר היסטריות. מה שקרה לאחר מכן היה מהלך אדיר מטה, שהרעיד את אמות סיפיה של בורסת אחד העם.
עת נכתבות שורות אלה יודע כמעט כל טירון על קיומם של מדדים טכניים שונים המודדים בצורה זו או אחרת את מידת עוצמתו/חולשתו של השוק, אך לא הרבה יודעים מה היא הטכניקה באמת ומה היא מתיימרת לבצע עבורנו. ספר זה ייקח אותך למסע בנפתוליה של השיטה, החל מאבני היסוד התיאורטיים, דרך הניתוח הצ'ארטיסטי והכלים התומכים ויקנה לך כלים מעשיים כדי שבסיום קריאתו המעמיקה, ובעזרת מעט ניסיון תוכל לסחור בהצלחה.
הגדרת השיטה
מרבית המשקיעים הנחשפים לראשונה לגישה הטכנית, מצפים שביכולתה יהיה לחזות עבורם את העתיד להתרחש, מחר, מחרתיים, עוד חודשים מספר. לא חשוב, העיקר שיהיה הדבר קשור הדוקות לעתיד. ממש הגדת עתידות. משקיעים רבים סבורים שהמפתח למסחר מוצלח טמון בחיזוי נכון של העתיד. רבים משתוקקים לדעת מה צופן העתיד, ללא שתהיה בידם היכולת לדעת מה מצוי מתחת לקצה אפם.
ובכן, לא זאת מטרתה של השיטה הטכנית. מטרתה שונה לגמרי ואין היא מכוונת לחזות את העתיד. המחפש שיטה מעין זאת, שיוותר מראש על קריאת הספר או לימוד השיטה. כל שנעסוק בו, או במילים אחרות, כל שנלמד לעשות הוא להגיב נכון יותר ומדויק יותר כלפי הנתונים הנוכחיים, הקיימים, כלפי חומר הגלם הקיים ולא כלפי משהו שהוא בחזקת נעלם.
הרוצה לבנות מסגרת סבירה להערכת הסתברויות, לדעת מה סביר להתרחש, מה יכול או מה צפוי להתרחש בשוק המניות, מן הראוי שראשית יבנה יכולת מוצקה להתמודד עם נתונים קיימים.
מטרתה של הגישה הטכנית אינה חיזוי עתידות. השיטה הטכנית מוגדרת כ"חקר פעילות השוק, בהתבסס על גרפים ככלי עבודה מרכזי, למטרת הערכת מצבו הנוכחי של השוק (מניה או כל אובייקט אחר העומד לניתוח) ובניית מסגרת הסתברויות לגבי המגמות הצפויות". בעיני, הגדרה זו הלקוחה הישר מן הספרות התיאורטית, מחמיצה את מטרתה ואינה קולעת ישירות ליכולות השיטה.
בעיני, אחרי לא מעט שנים, השיטה הטכנית היא טכניקה למסחר בניירות ערך המספקת ידע מזוקק ורלוונטי לקבלת החלטות. לא יותר ולא פחות. אין כאן שום אספקט הנוגע לחיזוי עתידות. כלומר, כל מטרתה של השיטה הוא לסייע למשקיע לנתח נכונה את מצבו הנוכחי של השוק, בין אם כיוון זה הוא קצר טווח ובין שהוא ארוך טווח ולקבל החלטה מושכלת ורציונאלית עד כמה שניתן. כמו כן מנסה השיטה להנחיל כללי עבודה המסייעים למשתמשים בה לתזמן את פעולותיהם בשוק באותן נקודות בהן נוטים הסיכויים לטובתם.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
