הפילוסופיה של הניתוח הטכני
ניתן להניח כי לולא היו פוקדים את שוק ההון הישראלי זעזועים כגון אלו שהחלו בשלהי ינואר 94 וכי לו הייתה הבורסה התל אביבית חווה שנה נוספת של עליות שערים בלתי פוסקות, לא הייתה השיטה הטכנית מחלחלת במרץ לתודעתם של אותם אנשים אשר עיסוקם המלא או החלקי הוא ההשקעה בני"ע. מספר שנים רוויות עליות, הקהו, כנראה, את מנגנוני ההגנה של המשקיעים ומעטים מהם שמו ליבם לאיתותי החולשה וקוצר הנשימה שאחזו בשוק בסביבות אוקטובר 93'.
ארבעה חודשים תמימים של פיזור סחורה עיקש ומתמיד, שלווה במחזורי מסחר שהרקיעו שחקים, מצידם של אלה שקראו את המפה, באו לקיצם ב-10-11-93 כאשר מדד המעו"ף היה מצוי ברמת שיא היסטורית של 257.72 נקודות. באותה תקופה, הייתה גם האופוריה שאחזה בהמוני בית ישראל, מצויה אף היא ברמות היסטוריות שלא לומר היסטריות. מה שקרה לאחר מכן היה מהלך אדיר מטה, שהרעיד את אמות סיפיה של בורסת אחד העם.
עת נכתבות שורות אלה יודע כמעט כל טירון על קיומם של מדדים טכניים שונים המודדים בצורה זו או אחרת את מידת עוצמתו/חולשתו של השוק, אך לא הרבה יודעים מה היא הטכניקה באמת ומה היא מתיימרת לבצע עבורנו. ספר זה ייקח אותך למסע בנפתוליה של השיטה, החל מאבני היסוד התיאורטיים, דרך הניתוח הצ'ארטיסטי והכלים התומכים ויקנה לך כלים מעשיים כדי שבסיום קריאתו המעמיקה, ובעזרת מעט ניסיון תוכל לסחור בהצלחה.
הגדרת השיטה
מרבית המשקיעים הנחשפים לראשונה לגישה הטכנית, מצפים שביכולתה יהיה לחזות עבורם את העתיד להתרחש, מחר, מחרתיים, עוד חודשים מספר. לא חשוב, העיקר שיהיה הדבר קשור הדוקות לעתיד. ממש הגדת עתידות. משקיעים רבים סבורים שהמפתח למסחר מוצלח טמון בחיזוי נכון של העתיד. רבים משתוקקים לדעת מה צופן העתיד, ללא שתהיה בידם היכולת לדעת מה מצוי מתחת לקצה אפם.
ובכן, לא זאת מטרתה של השיטה הטכנית. מטרתה שונה לגמרי ואין היא מכוונת לחזות את העתיד. המחפש שיטה מעין זאת, שיוותר מראש על קריאת הספר או לימוד השיטה. כל שנעסוק בו, או במילים אחרות, כל שנלמד לעשות הוא להגיב נכון יותר ומדויק יותר כלפי הנתונים הנוכחיים, הקיימים, כלפי חומר הגלם הקיים ולא כלפי משהו שהוא בחזקת נעלם.
הרוצה לבנות מסגרת סבירה להערכת הסתברויות, לדעת מה סביר להתרחש, מה יכול או מה צפוי להתרחש בשוק המניות, מן הראוי שראשית יבנה יכולת מוצקה להתמודד עם נתונים קיימים.
מטרתה של הגישה הטכנית אינה חיזוי עתידות. השיטה הטכנית מוגדרת כ"חקר פעילות השוק, בהתבסס על גרפים ככלי עבודה מרכזי, למטרת הערכת מצבו הנוכחי של השוק (מניה או כל אובייקט אחר העומד לניתוח) ובניית מסגרת הסתברויות לגבי המגמות הצפויות". בעיני, הגדרה זו הלקוחה הישר מן הספרות התיאורטית, מחמיצה את מטרתה ואינה קולעת ישירות ליכולות השיטה.
בעיני, אחרי לא מעט שנים, השיטה הטכנית היא טכניקה למסחר בניירות ערך המספקת ידע מזוקק ורלוונטי לקבלת החלטות. לא יותר ולא פחות. אין כאן שום אספקט הנוגע לחיזוי עתידות. כלומר, כל מטרתה של השיטה הוא לסייע למשקיע לנתח נכונה את מצבו הנוכחי של השוק, בין אם כיוון זה הוא קצר טווח ובין שהוא ארוך טווח ולקבל החלטה מושכלת ורציונאלית עד כמה שניתן. כמו כן מנסה השיטה להנחיל כללי עבודה המסייעים למשתמשים בה לתזמן את פעולותיהם בשוק באותן נקודות בהן נוטים הסיכויים לטובתם.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
