בין ייאוש לתקווה: המלצות למשקיע בימות הסערה
אם הסתקרנת מכותרת המאמר וחשבת שתקבל כאן פתרונות פשוטים לסימני השאלה הרבים כל כך העולים בימות סערה אלה בשוק המניות, סימן שאתה מכור. אתה מכור למידע ומקבל החלטות מהירות המתבססות על כל שבב אינפורמציה המופץ לאוויר העולם; אתה מניע פוזיציה במהירות ומשנה דעתך חדשות לבקרים, מתנדנד בין ייאוש לתקווה. מדדי המניות שינו מגמתם מירידות חדות, כאילו הגיע קץ העולם, לעליות חדות כאילו התגלה מצבור נפט מול חופי תל-אביב, וכל זאת בניצוחו של מדד הנדל"ן המשתולל בצעדים של 5% לפה ולשם.
הכותרות בשבועות החולפים הדהדו סביב הצפי להמשך המשבר. בכיר אלמוני במערכת הבנקאית, לדוגמה, התבטא אודות חששותיו מהמבול הצפוי לרדת עלינו, מנתחים טכניים סיפרו שלא מצאו תחתית למפולת והדרך למטה סלולה, ופעילים אחרים הביעו בעיקר חוות דעת פסימיות. שוק המניות במגמת ירידה ברורה מאז תחילת השנה ועל זה אין ויכוח, על כן הסיכון רב על הסיכוי בתקופה הקרובה. הוגי הדעות יודעים שההמונים זוכרים את הערכותיהם לתקופה קצרה בלבד ועל כן מרגישים נח לשחרר אמירות אפוקליפטיות, ללכת עם הזרם ולהגדיל הפופולאריות בקרב המאמינים. ברגעים הקשים הללו כשאתה קורא את דעות המומחים ומופסד כבר 25% מאז תחילת השנה, מדגדג לך באצבעות לחתוך ההפסד ולהשקיע בקרן כספית.
הכרתי פעם שני אנשים שרכשו כל אחד מהם מניה אחרת ב-100 שקל. כעבור שבוע, לאחר שמניה אחת זינקה ב-5% והשנייה צנחה בשיעור דומה, שניהם החליטו למכור. בשבוע שאחרי שתי המניות המשיכו במסלולן: הראשונה המשיכה לעלות והשנייה המשיכה לצנוח. מי לדעתך היה יותר מרוצה מפעולותיו? זה שמנע מעצמו הפסד נוסף כמובן. קצת מפתיע כי דווקא חברו הוא זה שהרוויח מכל העסקה בסופו של דבר...
לבני אדם יש זיכרון קצר ואנו נוטים ליחס חשיבות רבה יותר למאורע האחרון שהתרחש. אם תשאל אותי לאן פני הדברים, אני אשאל לאיזה טווח זמן אתה מתכוון. בהסתכלות על הגרף באונת עפרון, נראה שהשבוע החולף התאפיין בעליות נאות, אז ניתן לצפות שגם מחר יעלה. אם נתבונן בזווית ראיה מעט יותר רחבה, נראה שכבר שנה המגמה הכללית היא מגמת ירידה, כך שניתן לומר שכל עלייה היא לצורך תיקון ותו לא. אני מציע להסתכל שנים ארוכות לאחור, ותסכים איתי שזה נראה כמו מגמת עלייה איתנה וברורה. אז אם תשאל אותי במונחי שנים קדימה - פני השוק לעלייה, והשקעה במניות היא אפשרות ההשקעה הפיננסית שתספק התשואה הגבוהה ביותר. נקודה.
מי שבחר להשקיע במניות בסוף השנה שעברה, צריך בוודאי להסכים שהיום כדאי אפילו יותר לרכוש את אותן מניות, שהרי מחירן נמוך משמעותית מזה שהיה בעבר. אז למה דווקא עכשיו הוא חש אי נוחות ומעוניין לבצע הפעולה ההפוכה ולמכור? Stop loss הוא מנגנון חשוב ביותר שנועד להגן מהפסד קיצוני, אך נכון להשתמש בו רק כאשר מניה מסוימת חורגת משמעותית מתשואת השוק או כאשר חשיפה ממונפת מאיימת למחוק תיק נכסים שלם.
מדד ת"א 25, למשל, שהה בשער 300 נקודות בחודש פברואר 2003, ובאוקטובר 2007 כבר נגע ב-1,240 נקודות. כל מנתח טכני מתחיל יודע שהשוק הולך 3 צעדים קדימה וחוזר 1 לאחור במקרה הטוב, כך שלא נהיה מופתעים אם נראה את המדד מתחת לשער 900 הנקודות כבר בתקופה הקרובה. אם אתה מרגיש שלא תעמוד בהפסדים נוספים אחרי שנה של מכאובים, כדאי שתחתוך ההפסד כבר עכשיו ולא תיגע יותר במניות לעולם. לעומת זאת, משקיע שחושב במונחים ארוכי טווח, יפעל בחוכמה אם יגדיל השקעותיו במניות ככל שהמחירים יוסיפו לרדת.
יותר מ-20 מיליארד שקל נפדו מקרנות הנאמנות בעלות רכיב מנייתי כלשהו מאז תחילת השנה, שלא לדבר על פדיונות בקופות הגמל, בתעודות הסל ובתיקי ההשקעות. ככל שימשך המשבר כך יצטמקו הכלים הפיננסיים המדממים יותר ויותר. משמעות הדבר היא שפחות משקיעים ייהנו מגל העליות החזק שיבוא בתקופה שאחרי הסערה, ואלו שקפצו מהרכבת כשזו התדרדרה במדרון התלול יאחרו להצטרף לחגיגה כשכיוון הרוחות ישתנה.
אם אתה לא מוכן להיות הפראייר האחרון בשרשרת המזון, קח אחריות על ההחלטה שקיבלת במהלך העליות שקדמו למפולת, ואל תיגע. במקום לקרוא את המאמר הזה, תכבה את המחשב ותפסיק לחפש שבבי אינפורמציה שיסייעו לך להבין את הכיוון בשבוע המסחר הבא. תחשוב רחוק, רק שם הסיכוי רב על הסיכון.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
