גמול מילואים יחושב גם על רכיב העמלות

העובדות -------

מרדכי גימלשטיין (להלן:"העובד"), עבד ביזמקו בע"מ (להלן: "המעבידה"), חברה העוסקת במכירות ושירות של מדפסות, החל מיום 9.12.01 ועד מועד פיטוריו, ב- 29.1.04. שכרו של העובד כלל ארבעה רכיבים: שכר בסיס, עמלות, בונוס אישי ובונוס המותנה ברווחי החברה. במסגרת התביעה בפני בית הדין האזורי לעבודה, תבע העובד בין השאר, הפרשי תגמולי מילואים. העובד טען, כי בתקופות בהן שירת במילואים במהלך תקופת עבודתו בחברה, לא מימש את מלוא פוטנציאל המכירות והשתכר פחות. אמנם, בחודשים בהם שהה בשירות מילואים, לא חלה הפחתה בשכרו, אולם זאת בשל כך, שעמלות המכירה משולמות לו כחודשים לאחר ביצוע העבודה, בהתאם לגבייה מהלקוח. לכן, העמלות ששולמו לו בתקופה בה שהה במילואים, הן בעד ביצוע המכירות שביצע בחודשים שקדמו לתקופות בהן שירת במילואים. לטענתו, יש לבחון את העמלות שקיבל כחודשיים לאחר יציאתו למילואים, עמלות שהיו נמוכות באופן משמעותי מממוצע העמלות החודשי שלו, ובכך יש להצביע על פגיעה בהכנסתו בשל שירות המילואים. בית הדין האזורי דחה את תביעתו ומכאן הערעור.

פסק דין -------

סעיף 272 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") קובע, כי בעד כל יום שירות במילואים זכאי העובד לתגמול בשיעור שכר העבודה הרגיל. סעיף 273 (א)(1) קובע, כי שכר העבודה הרגיל הינו "סכום ההכנסה בעד רבע השנה שקדם ל – 1 בחודש שבו החל שירות המילואים, מחולק ב – 90". בית הדין הארצי קבע, כי יש ממש בטענות העובד כי ההסדר בסעיף 273(א)(1) גורם לקיפוחו, לנוכח העובדה כי השלכות שירות המילואים על הכנסתו של העובד אינן באות לידי ביטוי בחודש בו הוא משרת, אלא בחודשים שלאחר מכן. בית הדין ציין, כי המחוקק היה ער למצב זה, ועל כן קבע בסעיף 273(ג) לחוק, כי השר רשאי להתקין תקנות בנסיבות מיוחדות כגון אלו לצורך חישוב תגמולי המילואים. על אף שטרם הותקנו תקנות, בית הדין קבע, כי יש ללכת בהתאם לתכלית החוק ולמנוע פגיעתו של העובד בשכרו כתוצאה משירות המילואים, ועל כן פסק, כי העובד זכאי להפרשי העמלות בעד תקופת המילואים, בסכום ההפרש בין העמלות ששולמו לו לבין ממוצע העמלות.

(*) הכותב/.ת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".