מיכאל שראל ב'קו החי': "הדולר יעלה באיטיות, לא יגיע מהר ל-4 ש'"

בשבוע שעבר פורסם מדד המחירים לצרכן בישראל והצביע על אינפלציה של 1.5% בחודש אפריל לבדו. בשוק המט"ח ראינו תגובה מיידית והדולר צנח בשיעור החד ביותר מזה חודשים לרמה בה שהה ב-1997. השאלה הגדולה כעת היא כיצד יגיב בנק ישראל ומה תהיה ההשפעת האינפלציה על הדולר, השוק השקלי, הריבית ועוד.

ד"ר מיכאל שראל, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים, התארח היום ב"קו החי" של אתר Bizportal וענה לשאלות הגולשים בנושאים הקשורים לעליית האינפלציה: מה יהיה עם הדולר, כיצד תשתנה המדיניות המוניטרית של בנק ישראל, איזו משכנתא כדאי לקחת ועוד....

להלן מקבץ השאלות הנבחרות בהתאם לשיקולי המערכת, ותשובותיו של ד"ר שראל:

מהם הסיכונים בהשקעה בתקופה של אינפלציה? למה בכלל הדולר נחלש בגלל המדד? מהי ההשפעה על שוק המניות?

ככלל, המצב הכלכלי נראה פחות טוב כאשר יש בעיה של אינפלציה במשק, לעומת מצב שבו אין בעיה של אינפלציה. לכן, רוב אפיקי ההשקעה נראים פחות אטרקטיביים במידה והאינפלציה תעלה, כולל שוק המניות ושוק האג"ח השקליות. הדולר נחלש בעקבות המדד המפתיע של אפריל מכיוון שבעקבות פרסום המדד עלה מאד הצפי להעלאת ריבית בנק ישראל בחודשים הקרובים, דבר אשר מחזק את השקל.

האם יש מצב שהדולר יחזור לרמות של 4 שקלים? ותוך כמה זמן לדעתך? במצב של הפסד 20% בדולר - מה לדעתך כדאי לעשות? האם להמתין או לממש הפסד?

כמובן, תמיד "יש מצב" לשינויים חדים בשערי חליפין, אשר מאד קשה לחזות אותם, במיוחד בטווח הקצר. יחד עם זאת, התרחיש המרכזי שאנחנו מאמינים בו כרגע הוא לפיחות מתון של השקל. כלומר, שער הדולר צפוי להערכתנו לעלות, אך בקצב איטי והוא לא צפוי להגיע במהרה לרמה של 4 שקלים. לגבי השאלה של המימוש, השאלה הרלוונטית היא מה החשיפות שלך מבחינת התחייבויות ומבחינת הגנה על ההשקעות האחרות. למשל, אם אתה מתכנן קניית מכונית או טיול גדול בחו"ל בעוד מספר חודשים, אז אולי זה לא הרגע המתאים לממש.

האם כדאי להחזיק היום בקרן כספית או בפק"ם?

קרן כספית נראית כרגע עדיפה, בין היתר מכיוון שהעמלות על קרן כספית אפסיות (מצב זה עלול להשתנות בעתיד) ומכיוון שהמיסוי על קרן כספית הוא על רווחים ריאליים (לאחר ניכוי העלייה במדד המחירים), לעומת מיסוי על רווחים במק"מ שהוא ריאלי. מכיוון שצופים שסדרה של מדדים גבוהים יחסית בחודשים הקרובים, יש כרגע יתרון מיסוי באפיק הריאלי.

רכשתי דירה ויתרת החוב צמוד למדד יוקר הבניה; מה הצפי להמשך העלייה של מדד תשומות הבניה בהמשך השנה?

אנחנו לא מכינים תחזיות למדד התשומות לבנייה. אולם, עליך לשים לב לעונתיות המיוחדת של מדד זה. יש בדרך כלל גידול ניכר במדד בחודשים יוני ויולי, וירידה במדד אוקטובר (המתפרסם באמצע נובמבר). לכן, כדאי לתכנן את התשלומים בהתאם. למשל, במידה ויש אפשרות לתשלום מוקדם, כדאי לבצע אותו לפני 15 ביולי, או לאחר 15 בנובמבר.

מיהם המשפיעים הישירים לעליית האינפלציה? האם ניתן לדרג?

העלייה החדה באינפלציה בחודשים האחרונים נובעת משני גורמים עיקריים:

1) מחירי אנרגיה ומזון בעולם, אשר עלו מאד בשנים האחרונות ובעיקר בחודשים האחרונים.

2) לחצי אינפלציה מקומיים, אשר התפתחו בישראל לאחר ארבע שנים רצופות של צמיחה מהירה, ירידה באבטלה ועלייה בהכנסה הפנויה של הצרכנים.

חשוב להדגיש שהאינפלציה בישראל בשנה האחרונה, ובמיוחד בחודשים האחרונים, גבוהה בהרבה מהאינפלציה במדינות מתקדמות אחרות, על אף התחזקות השקל. דבר זה מצביע על כך שהגורם השני (לחצי אינפלציה מקומיים) חשוב מאד ואי אפשר להטיל את האשמה לאינפלציה רק על הגורם הראשון (אנרגיה וסחורות בעולם).

איזה אפיק לדעתך הוא הכי בטוח? במה עדיף להשקיע כסף ללא סיכון?

השאלה היא כיצד מגדירים סיכון ומה אופק ההשקעה. למשל, אם רוצים לקבל תשואה מובטחת במונחים שקליים אז ניתן לקנות אג"ח מדינה שקליות, ואם רוצים לקבל תשואה מובטחת במונחי שווי ריאלי של סל צריכה, אז ניתן לקנות אג"ח מדינה צמודות-מדד או להשקיע בתוכנית חיסכון צמודת-מדד. כמו כן, רצוי להתאים את אפיק ההשקעה (אג"ח או תוכנית חיסכון) לאופק שמתאים לך (שנה, 10 שנים וכו'). בצורה כזאת ניתן לקבל תשואה ידועה מראש לכל אורך ההשקעה.

כיצד מבחינים באירועים אשר משנים את שיפוע עקום התשואה לעומת מקרים אשר מזיזים את כל עקום התשואה (במקביל)?

אני אתייחס בתשובתי לעקום השקלי, אך באופן דומה ניתן לנתח את האפיק הצמוד. הקצה הקצר של העקום השקלי מושפע בדרך כלל מריבית בנק ישראל ומהצפי למדיניות בנק ישראל בחודשים הקרובים. לדוגמה, בעקבות פרסום מדד המחירים לחודש אפריל, שהיה גבוה בהרבה מן הצפוי, עלו התשואות בקצה הקצר של העקום, מכיוון שההערכה היא שבעקבות המדד בנק ישראל יעלה את הריבית מוקדם יותר ממה שהעריכו לפני פרסום המדד.

לגבי הקצה הארוך, יש שני סוגים של השפעות אפשריות:

1) קיימת השפעה אוטומטית (אם כי חלקית) של הקצה הקצר. למשל, אם התשואה לשנה עולה, אז גם התשואה ל-10 שנים תעלה במקצת, מכיוון שזו תשואה ממוצעת ל-10 שנים ותקופה זו כוללת בתוכה את השנה הראשונה. כלומר, גם הצפי לריבית ב-9 השנים שלאחר השנה הראשונה לא משתנה, עדיין התשואה ל-10 שנים עולה במקצת.

2) לפעמים יש שינוי בהערכה לגבי הריבית בטווח הארוך, גם אם אין שום שינוי לגבי הטווח הקצר. לדוגמה, כאשר עולות ההערכות לגבי הריבית העולמית (ובעיקר האמריקאית) בטווח הארוך, יש כמובן השפעה חלקית גם לגבי הצפי לריבית בישראל, והדבר ישפיע על הקצה הארוך של העקום. תופעה זו עשויה להתרחש, למשל, אם חל שינוי בהערכות לחצי האינפלציה העתידיים בעולם.

אם אני מניח או חושב כי שוק ההון (ע"י תשואות האגחים הצמודים והשיקליים) משקף אינפלציה גבוהה ממה שאני חושב - האם התיקון יהיה ע"י ירידה בעקום השקלי או עלייה בעקום הצמוד. איך יודעים לנתח?

במצב כזה צריך לבדוק את שיפוע העקומים (השקלי והצמוד) ועליך לקבוע האם כל אחד מהם תלול מדי או מתון מדי לדעתך. אם העקום השקלי תלול מדי והעקום הצמוד נראה לך בסדר, אז המסקנה (במידה ואתה צודק) היא שהתיקון יתבצע על ידי ירידה בעקום השקלי. לעומת זאת, אם העקום השקלי נראה לך בסדר והעקום הצמוד נראה לך מתון מדי, אז המסקנה (במידה ואתה צודק) היא שהתיקון יתבצע על ידי עלייה בעקום הצמוד.

אילו סיכונים טמונים בלקיחת משכנתאות בסביבת האינפלציה הנוכחית?

למי שכבר לקח משכנתא (לפני פרסום מדד אפריל) ותשלומי המשכנתא שלו צמודים למדד, אז ברור שחלה עלייה של 1.5 אחוזים בגובה ההחזרים ואין הרבה מה לעשות בכדי להתגונן מכך.

למי שעדיין לא לקח משכנתא, לא בטוח שהאינפלציה הגבוהה יחסית הצפויה בחודשים הקרובים מהווה גורם מכריע אשר צריך להשפיע על החלטתו לגבי עצם לקיחת המשכנתא ולגבי המסלול המועדף, אלא אם כן הערכות האינפלציה של הלווה גבוהות בהרבה מהערכות שוק ההון. במקרה כזה, רצוי להמתין מספר חודשים עם לקיחת המשכנתא (אם הדבר אפשרי) או לבחור במסלול של החזרים שלא צמוד למדד, למשל החזק שקלי קבוע. מסלול מצוד לריבית הפריים לא נראה אטרקטיבי במקרה זה, מכיוון שאם האינפלציה תהיה גבוהה מאד בחודשים הקרובים אז סביר להניח שגם ריבית בנק ישראל (וכתוצאה מכך גם ריבית הפריים) תעלה.

אשמח להבין האם אתה צופה שינוי מיידי בריבית משכנתא קבועה צמודת מדד לטווח הלא-קצר של 12-13 שנה, עקב השינויים של התקופה האחרונה?

להערכתי, הריבית הצמודה הארוכה במשק עשויה לעלות במקצת בעקבות המדד, אך העלייה תהיה מתונה בלבד ולא בשיעור משמעותי.

האם בגלל שמדד המחירים לצרכן דוהר וצפוי להמשיך לדהור, באיזה מסלול היום היית בוחר במשכנתא: 3.7% קבוע צמוד, פריים מינוס 1% או ריבית קבועה לא צמודה 6.7%? מה שיווי המשקל בין החלופות?

נקודת שיווי המשקל בין המסלול הראשון למסלול השלישי היא אינפלציה בשיעור של 2.9% במהלך תקופת המשכנתא. אם האינפלציה תהיה גבוהה יותר, המסלול השלישי (ריבית קבועה לא צמודה של 6.7%) עדיף על הראשון (3.7% צמוד מדד), ואם האינפלציה תהיה נמוכה יותר, המסלול הראשון עדיף על השלישי. קשה יותר לתמחר את המסלול השני (פריים מינוס 1%) מכיוון שהוא תלוי בתוואי הריבית העתידית של בנק ישראל.

אני אישית מאמין שהמסלול השני (פריים מינוס 1%) יותר אטרקטיבי, אך על מנת להקטין סיכונים (במיוחד בטווח הארוך) ניתן לשקול לקיחת חלק מההלוואה במסלול הראשון.

במידה והנגיד יעלה את שער הריבית במשק, כיצד יגיבו אג"ח? תשואתם תעלה? תרד? האם הציבור יגדיל את הקנייה?

לא בטוח שתשואת האג"ח תשתנה במקרה של העלאת ריבית, מכיוון שכבר היום תשואות האג"ח מגלמות צפי לעליית ריבית בנק ישראל במידה די משמעותית (כ-1 נקודת% במהלך 6 החודשים הבאים). התשואה צפויה להשתנות רק אם בנק ישראל יתנהג בצורה שונה מהצפי המגולם כיום בתשואות.

* עדכון אחרון בשעה 16:00 ב-19 למאי